Loading AI tools
העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
אף על פי ששנות ה-70 נחשבות, ברובן, לתקופה של הפוגה יחסית במלחמה הקרה, שזכתה לכינוי דטאנט, והתאפיינה בהפשרה יחסית של היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית, עשור זה הכיל שניים מהעימותים הדרמטיים ביותר של המלחמה הקרה, והם מלחמת וייטנאם שהסתיימה באמצע העשור, ומלחמת אפגניסטן שהחלה עם פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בשנת 1979. מעבר לשתי המלחמות הבין-לאומיות בהן היו מעורבות שתי המעצמות הגדולות, לאורך שנות ה-70 גרמה המלחמה הקרה למאבקים פנימיים רבים, בעיקר באפריקה, שם ארגונים מרקסיסטים היו מעורבים בניסיונות הפיכה שונים.
בשנות ה-70 הייתה התקדמות משמעותית בהתקרבות של סין למערב, כשבשנת 1971 הרפובליקה העממית של סין החלה להיות מיוצגת באו"ם, ושנה לאחר מכן ביקור ניקסון בסין סימן את תחילת שיפור היחסים בין הסינים לארצות הברית. בשנת 1978 מתחילה הרפורמה בכלכלת סין בה החלה כלכלת סין להיפתח אל השוק החופשי ולקבל מאפיינים מערביים, או מערביים למחצה, בתהליך שהגדיל משמעותית את התל"ג הסיני.
העשור מזוהה גם עם משבר האנרגיה של 1973, בו ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב על ידי צמצום אספקת הנפט למערב והעלאת מחיר הנפט באופן חד, וכמו כן לאורכן המשיכו חלק מהתהליכים העולמיים שהחלו בעשורים הקודמים, ביניהם תהליך הדה-קולוניזציה והעצמאות או ההכרה בזכויות הבחירה לנשים.
באירופה העשור מזוהה עם יום ראשון העקוב מדם ומהפכת הציפורנים. במזרח התיכון העשור מזוהה עם המהפכה האיראנית, ועלייתו של סדאם חוסיין. בארצות הברית העשור מזוהה עם פרשת ווטרגייט שהביאה את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו, ועם פסק דין רו נגד וייד, שקבע כי חוק האוסר על הפלות נוגד את חוקת ארצות הברית.
מבחינת התקדמות טכנולוגית, בשנות ה-70 החל שיווקם המסחרי של המיקרו מעבדים, משחקי הווידאו הראשונים, מכשירי הווידאו טייפ, המחשבים האישיים והווקמן.
מבחינה תרבותית העשור מזוהה לרוב עם דיסקו, רוק מתקדם ופאנק, וכן עם שוברי קופות רבים, ביניהם מלחמת הכוכבים, מלתעות וגריז.
במהלך שנות ה-70 גדלה אוכלוסיית העולם מ-3.7 ל-4.4 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-1.23 מיליארד לידות וכ-475 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.
הדור שנולד בשנות ה-70 (יחד עם ילידי המחצית השנייה של שנות ה-60) מכונה דור ה-X.
בישראל שנות ה-70 מזוהות בעיקר עם מלחמת ההתשה, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מלחמת יום הכיפורים, מבצע יונתן, ההעפלה למונדיאל 1970, זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לכדורסל, המהפך בו הצליחה לראשונה מפלגת הליכוד לזכות בראשות ממשלת ישראל, הזכייה הכפולה באירוויזיון עם השירים אבניבי והללויה, והסכם השלום עם המצרים.
המלחמות הבולטות ביותר בעשור כוללות:
חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: פדקס (1971), סטארבקס (1971), מיקרוסופט (1975), אפל (1976), אורקל (1977).
ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):
את מוזיקת שנות ה-70 ניתן לחלק לכמה זרמים מרכזיים:
במהלך שנות ה-70 להקת הפופ-דיסקו האנגלית בי ג'יז הצליחה להביא את מספר הלהיטים הרב ביותר לצמרת מצעד הפזמונים המרכזי של תעשיית המוזיקה האמריקאית (9 שירים) וכמו כן הצליח להישאר במשך הזמן הרב ביותר בצמרת המצעד (27 שבועות).
הסינגלים הנמכרים ביותר בארצות הברית במהלך העשור לפי מגזין בילבורד: "Bridge Over Troubled Water" (1970), "Joy to the World" (1971), "The First Time Ever I Saw Your Face" (1972), "Tie a Yellow Ribbon Round the Ole Oak Tree" (1973), "The Way We Were" (1974), "Love Will Keep Us Together" (1975), "Silly Love Songs" (1976), "Tonight's the Night (Gonna Be Alright)" (1977), "Shadow Dancing" (1978), "My Sharona" (1979)
מגמות אופנה בולטות במהלך העשור כוללות בין היתר את מנורת הלבה, נעלי הפלטפורמה, מכנסי פעמון, ותסרוקת פארה פוסט. כמו כן, בסוף שנות ה-70 מאמצים רבים מחובבי סצנת הפאנק את תסרוקת המווהאק כחלק מהתרבות שהתפתחה סביב המוזיקה, ובעקבות כן התסרוקת הופכת לאחד מסמליהם הבולטים של ה"פאנקיסטים". עגילי הפירסינג של אותם ה"פאנקיסטים", בעיקר באף, הפכו לסמל למרד שלכם נגד "המערכת".
בתקופה זו החלו הניתוחים הפלסטיים למטרות אסתטיקה להפוך לפופולריים בהדרגה, כאשר בתחילה החלה התופעה בקרב העשירים, ובהדרגה חדרה התופעה לשאר שכבות האוכלוסייה.
צמד גורדי השחקים מגדלי התאומים, אשר בעיר ניו יורק, שבנייתם הסתיימה ב-1972, היו בשעתו הבניין הגבוה בעולם, ועברו בכ-30 מטר את בניין אמפייר סטייט, המגדל שהיה הגבוה ביותר עד אז. בשנת 1974 עבר השיא למגדל סירס בשיקגו שגובהו 442 מטר.
מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":
ראו גם – 1970 בישראל, 1971 בישראל, 1972 בישראל, 1973 בישראל, 1974 בישראל, 1975 בישראל, 1976 בישראל, 1977 בישראל, 1978 בישראל, 1979 בישראל |
קרבות התחוללו בין ישראל לבין סוריה, ירדן ומצרים לאורך "הקו הסגול" בין השנים 1967–1970. תקופה זו מכונה "מלחמת ההתשה".
בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות מחוץ לישראל.
ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים ובראשם קוזו אוקמוטו טבח בנמל התעופה לוד. 24 בני אדם נרצחו ו-71 נפצעו, בטבח שערכו באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון).
שיא גל הטרור היה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-5 בספטמבר 1972 בו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן. התגובה המיידית לרצח הייתה מהלומה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להרוג את חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם האל הצליח להרוג, במשך שנים אחדות, לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, שחוסל בינואר 1979.
ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה למלחמת יום הכיפורים, במטרה מוצהרת להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב-24 באוקטובר 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הגיעו כוחות צה"ל עד כ-40 ק"מ מדמשק בחזית הצפונית וכיתרו את הארמייה השלישית וכבשו שטחים גדולים מעבר לתעלת סואץ בחזית הדרומית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה (הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות) וכיוון שבמלחמה זו התנפצה תחושת האופוריה אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. מצרים רואה במלחמת יום הכיפורים ניצחון, כיוון שהצליחה לכבוש ולהחזיק בשטחים שהיו בידי ישראל בגדה המזרחית של התעלה. בעקבות המלחמה התקיימו שיחות ישירות בין ישראל ושכנותיה, שהובילו לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה במלחמה והסכמי הפרדת כוחות בסיני ובגולן בפיקוח האו"ם.
בבחירות שנערכו לאחר המלחמה (31 בדצמבר 1973) איבדה מפלגת העבודה בראשות גולדה מאיר מכוחה אך שמרה על השלטון, בעוד הליכוד שהוקם לקראת הבחירות הגדיל את כוחו מ-26 ל-39 מנדטים.
ב-1 באפריל 1974 פורסם דו"ח ביניים של ועדת אגרנט שחקרה את תפקוד הממשלה והצבא לפני המלחמה ובמהלכה. הוועדה המליצה על הדחתם של הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתפקידיהם, אך לא הגישה המלצות אישיות נגד הדרג המדיני. אולם בעקבות הלחץ הציבורי התפטרה גולדה מאיר, והוקמה ממשלה חדשה בראשות יצחק רבין כשלצידו שמעון פרס כשר הביטחון.
ב-4 ביולי 1976 נערך מבצע יונתן, מבצע חילוץ נועז של כוחות צה"ל לשחרור נוסעי מטוס איירבוס A300 של חברת אייר פראנס שטס מנמל התעופה בן-גוריון לפריז ונחטף על ידי מחבלים פלסטינים וגרמנים לאנטבה שבאוגנדה. במהלך המבצע נהרג יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבעת גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו, ואחת נרצחה לאחר מכן. 6 בני ערובה נוספים נפצעו. כמו כן, נהרגו כל המחבלים החוטפים וכ-20 חיילים אוגנדים. הנוסעים הועברו למטוסי הרקולס שטסו לקניה, שם תידלקו וטסו היישר לישראל.
ב-7 באפריל 1977 זכתה מכבי תל אביב לראשונה בגביע אירופה בכדורסל לאחר ניצחון 77:78 על קבוצת מובילג'ירג'י וארזה. בדרך לגמר ניצחה הקבוצה את אלופת ברית המועצות, צסק"א מוסקבה, בתוצאה 79:91. לאחר הניצחון על צסק"א טבע כוכב הקבוצה, טל ברודי, את אחת האמירות הידועות ביותר של עולם הספורט הישראלי – "אנחנו במפה ואנחנו נישארים במפה, לא רק בספורט בהכל!".
הבחירות שנערכו ב-17 במאי 1977, שהתנהלו בצל גילוי פרשיות שחיתות רבות תחת שלטונו של יצחק רבין, אשר פרש מראשות מפלגת העבודה בעקבות "פרשת חשבון הדולרים", הביאו למהפך בישראל. בפעם הראשונה מאז שנות ה-30 עזבה מפא"י (על נגזרותיה: המערך הראשון, מפלגת העבודה, המערך השני) עד אז מפלגת השלטון, את ההנהגה. מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין הפכה למפלגה הגדולה בכנסת והרכיבה ממשלה יחד עם המפד"ל ואגודת ישראל (שהצטרפה אליה אחר כך גם מפלגת ד"ש).
ב-19 בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, ונאם בפני הכנסת. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת הסכם השלום.
ב-22 באפריל 1978 זכה יזהר כהן בתחרות האירוויזיון שנערכה בפריז שבצרפת עם השיר "אבניבי" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש.
ב-17 בספטמבר 1978 חתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת על הסכמי קמפ דייוויד, שהיוו את הבסיס להסכם השלום.
ב-26 במרץ 1979 חתמו ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם שלום בין שתי המדינות, שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני, ופינתה יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך שנות השבעים, ובכך למעשה וויתרה על שני שלישים מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים. כמו כן, הסכימה לתת אוטונומיה לפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה. רבים רואים בהסכם שלום הישג משמעותי עבור ישראל: הסכם זה היה הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית, והיווה תקדים היסטורי במזרח התיכון, מבחינת עצם ההכרה של מדינה ערבית בקיומה של ישראל. כמו כן, ההסכם הוציא ממעגל העימות את החזקה במדינות העוינות את ישראל, והביא להפסקת אש בגבול הדרומי-מערבי. השלום עם מצרים מכונה בישראל "שלום קר", כיוון שהעוינות של מצרים לישראל עדיין גדולה, אך היא לא מתורגמת לעימות מזוין. דווקא מנהיג הימין, מנחם בגין, היה זה שחתם על הסכם השלום והוויתורים הטריטוריאליים.
ב-31 במרץ 1979 זכתה להקת חלב ודבש יחד עם גלי עטרי בתחרות אירוויזיון 1979 שנערכה בירושלים שבישראל עם השיר "הללויה" שכתבו שמרית אור וקובי אשרת.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.