צונמי

צוּנַמי (מיפנית 津波 – גל בנמל, "צו"=נמל ו"נאמי"=גל, בעברית: נחשול רעש) הוא תופעה של גלי ים גדולים המתפרצים בעוצמה רבה אל תוך חופי ים. צונמים בדרך כלל מתרחשים בשל התפרצויות געשיות ורעידות אדמה, ובמקרים נדירים יותר אף בשל פיצוצים תת-מימיים, המלטות קרח ואירועי התנגשות. לעומת גלי מים, שנוצרים כתוצאה מכוח המשיכה של הירח והשמש, צונמים נוצרים בשל אובייקט גדול המחליף או המרעיד את המים.

ערך זה עוסק באסון טבע המתבטא בתופעת גלי ענק. אם התכוונתם לשיר, ראו צונמי (שיר).

אנימציה של התפשטות גלי הצונמי ברעידת האדמה בדרום אסיה בסוף 2004

איור המתאר היווצרות צונמי בעקבות רעידת אדמה.
מקרא: 1. העתק; 2. גאות; 3. התרוממות לוח; 4. מוקד רעידת אדמה; 5. שפל; 6. שקיעת לוח; 7. משרעת; 8. אורך גל; 9. חפיפת גלים ראשוניים; 10. הפחתת מהירות

סכמה של צונמי שמגיע אל החוף

שלט מילוט מצונמי בחוף תל אביב

סיבות אפשריות להיווצרות גלי צונמי

ראשית התהוותו של הצונמי בתאילנד, ב-2004

גלי צונמי נוצרים בעיקר אחרי רעידת אדמה במעמקי האוקיינוס. קצהו של הלוח הטקטוני העליון "נדחס" במשך זמן רב כלפי מטה, עקב לחץ שנגרם כתוצאה מחדירת הלוח שכנגדו. כאשר קצהו של הלוח העליון, הדרוך בדומה לקפיץ, משתחרר בבת אחת ונע בעוצמה מלמטה למעלה, הוא חובט במי הים במהירות עצומה; פעולה זו גורמת לשחרור אנרגיה רבה, המזעזעת את המים ויוצרת גלים סייסמיים חזקים מאוד מהמרכז החוצה, הנעים במהירות שבין 400 ל-1,000 קמ"ש. לעיתים, הרעידות הסייסמיות שיוצרים נחשולים אלה מגיעות בצרורות, כך שגלי צונמי עוצמתיים יכולים לבוא זה אחר זה, בהפרש של דקות זה מזה.

גורם נוסף, פחות שכיח, העלול לגרום לגלי צונמי, הוא מפולות תת-מימיות. במקרה כזה הר או רכס תת-מימי מתמוטט במעמקי האוקיינוס וגורם לדחיקה של המים בעוצמה אדירה.

אפיון הגלים

בשני המקרים שתוארו לעיל הגלים מסוגלים לעבור אלפי קילומטרים ממקום ההתרחשות מבלי לאבד כמעט מעוצמתם. ככל שהגלים מתקרבים לחוף, עומק האוקיינוס פוחת במהירות, וכתוצאה מזה גובה הגל – שאינו נראה בלב האוקיינוס מהיותו תחת פני המים – גדל לממדים נצפים. בהגיע גל ההדף למדף היבשתי הרדוד, מתפתח נחשול ענק המתנפץ לעבר החוף; גל המים "עבה", מאחוריו ועל גביו פני הים עולים, ולכן הצונמי חודר ליבשה, ככל שגובה פני הים עולה. גל ענק זה מכה בחוף בעוצמה רבה, ואף שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש בלבד) הוא מחריב את כל העומד בדרכו בטווח שבין מאות מטרים לאלפי מטרים מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף.

אורך גל צונמי אופייני, ממקום ההתרחשות הסייסמית, הוא מאות קילומטרים, ותלוי באופי ההפרעה היוצרת אותו. בשל עומק האוקיינוס במקום בו הוא נוצר, יכול גובהו להגיע לסדר גודל של מטר אחד, כך שבלב ים הוא כמעט לא יורגש; היו מקרים שבהם צונמי עז עבר מתחת לסירות של דייגים יפניים שדגו בלב ים, שנדהמו לגלות – כששבו לביתם בתום הדיג – שכפרם נמחה כליל מעל פני האדמה. עוצמת גלי הצונמי ומהירותם יכולות להיות שונות ממקום למקום, לפי פרמטרים שונים, כמו צורת ומידת תלילות החוף. לעיתים, בחוף אחורי של אי נוצר אפקט צליפה שמגביר את גובהם וחוזקם של הגלים. באופן כללי ניתן לומר, שאם היחס בין עומק קרקעית הים במקום בו נוצר הגל לבין נקודה כלשהי בחוף הוא ${\displaystyle x^{4}}$, אזי מהירותו באותה נקודה תהיה פי ${\displaystyle x^{2}}$ קטנה יותר ממהירותו ההתחלתית וגובהו פי ${\displaystyle x}$ מגובהו ההתחלתי (חוק גרין).

התרעה ומחקר

מאפיין מקדים לבואו של צונמי – היכול לתת שהות של עשרות שניות – הוא נסיגה מהירה של המים מהחוף וחשיפת קרקעית הים, שכן הגל המתקרב נבנה כלפי מעלה מן המים שהוא שואב. לעיתים, אפקט זה חזק כל כך, עד שמעגני סירות שלמים מתרוקנים בבת אחת מכל מימיהם עד כדי כך שהסירות נופלות על הקרקעית הבוצית. כך קרה בעת הצונמי הגדול ששטף את חופי האגן ההודי ב-2004, שבמהלכו טילי סמית', ילדה אנגליה בת 10 שלמדה על גלי צונמי בבית הספר, ראתה את הים נסוג במהירות והתריעה בבהלה על הגל המגיע; בעשותה כן הצילה עשרות נופשים שהיו בקרבתה. יש המתפתים להיכנס לים ש"התייבש" לפתע כדי לאסוף את שלל המציאות שהותירו המים הנסוגים, אך מעשה זה מהווה מלכודת מוות לאוספים, שכן הנחשול מכה בשיא העוצמה בכל הנמצא בדרכו לחוף.

חופי ים החשופים לצונמי נמצאים בעיקר בדרום מזרח אסיה וכן בים הקריבי. במקומות מועדים לפורענות, כדוגמת חופי יפן, הוקמו חומות הגנה בגובה של כעשרים מטר, להגנה מפני גלי צונמי. ישנו מרכז התרעה אמריקני לגלי צונמי באוקיינוס השקט, שמאתר רעידות אדמה באוקיינוס, ומתריע על צפי לצונמי מבעוד מועד לאזורים העלולים להיפגע, לפי מיקום האירוע הסייסמי. בעקבות הצונמי הגדול בדרום מזרח אסיה ב-2004, הוחלט על הקמת מרכז התרעה דומה גם באוקיינוס ההודי.

אחרי הצונמי של 2004 נערכו מחקרים על עמידות בתים בפני גלי צונמי. התברר שהבתים העמידים ביותר לצונמי הם מבני בטון מזוין על עמודים, כי העמודים מאפשרים לאנרגיית המים לעבור ביניהם כמעט מבלי לספוג אותה.

הסבר על המכניקה של יצירת הצונמי. באזור סגירת לוחות, שני לוחות טקטונים נלחצים אחד כלפי השני.

• 
  א. הלוח הטקטוני משמאל (האפור) נע ונכנס מתחת ללוח הטקטוני הימני (החום)
• 
  ב. קצה הלוח הטקטוני הימני העליון "נדחס" במשך זמן רב כלפי מטה ומתקמר בשל הלחץ שמופעל עליו
• 
  ג. קצה הלוח הטקטוני העליון משתחרר בבת אחת בעוצמה אדירה ו"חובט" במים כלפי מעלה
• 
  ד. עקב החבטה נוצרים גלים סייסמיים, שמתפשטים לכל הכיוונים במהירות גבוהה

מגה-צונמי

גלי מגה-צונמי הם גלי ים עצומים בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מאחת משתי הסיבות הבאות:

• התמוטטות חלק מאי או מקטע חוף של יבשה אל תוך הים
• צניחת מטאוריט ענק אל מימיו של האוקיינוס

המגה-צונמי החזק ביותר שתועד עד כה הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-9 ביולי 1958 במפרץ ליטויה (Lituya Bay) באלסקה, לאחר רעידת אדמה שם בעוצמה של 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט.^[1]

היסטוריית גלי צונמי

• על פי אחת התאוריות, בסביבות 1450 לפנה"ס, בעקבות התפוצצות האי סנטוריני בים האגאי, התפרץ גל צונמי אדיר ששטף והחריב את כל התרבות המינואית באי כרתים, כ-110 ק"מ דרומית לסנטוריני.^{[דרוש מקור]}
• תוקידידס, בחיבורו "תולדות המלחמה הפלופונסית", מתאר גלי צונמי באטיקה בעקבות רעידת אדמה בשנה השישית של המלחמה:

סמוך לאותו זמן עצמו, בעוד רעידות האדמה נמשכות, נסוג הים על יד אורוביאי. אחר כך חזר ועלה בנחשולים גדולים ושטף חלק מן העיר, שהפכו לים. בשיטפון הזה נספו כל אותם אנשים שלא הספיקו להימלט אל המקומות הגבוהים...וסיבתו של דבר זה, לדעתי, היא, שבמקום שהרעש היה חזק ביותר, שם נהדף הים לאחור וכשחזר לפתע שוב למקומו בכוח גדול גרם לשיטפון. אך בלי רעידת אדמה מן הנמנע הוא, לדעתי, שדבר כזה יתרחש

— תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, תרגום א. א. הלוי, ספר שלישי 89

• ישנן עדויות של ההיסטוריון הערבי אבן אל עטיר שב-1033 וב-1068, פקדו את חופי יפו גלי צונמי שגרמו בכל אחד מהמקרים לאלפי הרוגים. הגל של 1033 תואר כגל בגובה של 30–40 מטרים שהופיע בשעת אחר הצהריים אל חופי יפו, בעקבות רעש סייסמי חזק באזור קפריסין.

תאריך	מקום	סיבות להיווצרות הצונמי	אבדות בנפש	תיאור האירוע	סוג הצונמי	ערך מורחב
1 בנובמבר 1755	ליסבון, פורטוגל	רעידת אדמה	100,000	תושבי העיר ששרדו רצו לחוף כי חשבו ששם יהיו בטוחים מפני רעידות נוספות שעלולות לפקוד את האזור, ומפני שריפות שהתחוללו. חצי שעה לאחר רעידת האדמה פקד גל צונמי את חופי ליסבון.	צונמי	רעידת האדמה בליסבון (1755)
7 באפריל 1771	איי יאיאמה, אוקינאווה, יפן	רעידת אדמה תת-ימית	12,000		צונמי
21 במאי 1792	שימברה, מחוז היגו, יפן	רעידת אדמה תת-ימית	15,000	בהר געש אונזן באי קיושו בדרום יפן התמוטטה כיפת הלבה בחלקו הימני של ההר וסחפה איתה חלק מהעיר שימברה כולה לתוך מי מפרץ אריאקה. הדבר גרם למגה צונמי עם גלים בגובה של יותר מ-100 מטר שפגעו במחוז היגו בצד השני של מפרץ אריאקה ואז חזרו בחזרה והכו את העיר שימברה.	מגה צונמי
2 באפריל 1868	הוואי	רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	46 הרוגים	רעידת האדמה גרמה למפולת הר הגעש מאונה לואה. זמן קצר אחר כך פקד צונמי את חופי הוואי ופגע ישירות בכפרים מקומיים.	צונמי
1883	סומטרה	התפרצות הר געש קרקטואה	36,000	הר הגעש קרקטואה השוכן במצר סונדה התפרץ, ויצר צונמי ענק ששטף את חופי האי סומטרה.	צונמי
15 ביוני 1896	צפון יפן	רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	20,000	בשעה 19:32 (זמן מקומי) אירעה רעידת אדמה במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתחת למים שגררה אחריה גלי צונמי בגובה 39 מטר שפקדו את צפון יפן.	צונמי
28 בדצמבר 1908	מסינה שבסיציליה	רעידת אדמה במגניטודה 7.2	100,000 (מרעידת האדמה והצונמי ביחד)[2]	בשעה 5:21 פגעה רעידת אדמה בעיר, ואחריה הגיעו גלים בגובה של כ-10 מטר	צונמי
1 בספטמבר 1923	יפן	רעידת אדמה	100,000	רעידת אדמה חזקה באזור קאנטו והחריבה את טוקיו, יוקוהמה וערים נוספות באזור. רעידת אדמה זו גרמה לגל צונמי בגובה 12 מטר שהציף את אזור החוף המזרחי של יפן.	צונמי
18 בספטמבר 1929	ניופאונדלנד, קנדה	רעידת אדמה במגניטודה 7.2	29 הרוגים	מקור רעידת האדמה ברכסי גראנד באנקס התת-ימיים.	צונמי
3 במרץ 1933	יפן		3,069 הרוגים		צונמי
7 בדצמבר 1944	יפן	רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט	1,223 הרוגים	רעידת האדמה אירעה כ-20 ק"מ מחצי האי שימה.	צונמי
21 בדצמבר 1946	יפן	רעידת אדמה	1,400 הרוגים	בעקבות רעידת אדמה חזקה גלי צונמי הכו בחופה המערבי של יפן.	צונמי
1 באפריל 1946	הוואי ואלסקה		159 הרוגים באלסקה ו-5 הרוגים בהוואי	גלי צונמי בגובה 30 מטרים פקדו את חופי אלסקה והוואי שבאוקיינוס השקט. האנשים לא האמינו לצפירת האזעקה המתריעה מפני הצונמי מכיוון שחשבו שזו מתיחה של 1 באפריל.	צונמי
9 ביולי 1958	מפרץ לטויה אלסקה	רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט	4 הרוגים	בשעות הערב הרעידה רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט את מפרץ לטויה. כתוצאה מכך חלק מההר היוצא למפרץ התמוטט וגרם למגה צונמי שהכה בעוצמה במפרץ. גובה הצונמי היה 524 מטר וזה היה המגה צונמי הגבוה ביותר שתועד במאה ה-20. באותו הזמן היו שלוש סירות במפרץ ורק אחת מהן הצליחה לעלות על הגל ולעבור אותו כששתי האחרות נסחפו לים. עצים, אבנים ועוד שהיו ביבשה הועפו לגובה של חצי קילומטר.	מגה צונמי
22 במאי 1960	צ'ילה, כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה ויפן	רעידת אדמה במגניטודה 9.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	אלפים	רעידת אדמה זו היא רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה. היא גרמה לצונמי בגובה של 25 מטרים שחצה את כל האוקיינוס השקט והכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה והגיע עד מזרח יפן.	צונמי
27 במרץ 1964	החוף המערבי של צפון אמריקה	מפולת בעקבות רעידת אדמה	122 הרוגים	הצונמי נגרם בעקבות מפולת שנגרמה מרעידת אדמה שנקראה מאוחר יותר רעידת האדמה של יום שישי הטוב ופגע באלסקה, קולומביה הבריטית, וושינגטון, אורגון וקליפורניה. עיקר הנזק היה באלסקה, קולומביה הבריטית וקליפורניה.	צונמי
16 באוגוסט 1976	מינדנאו, הפיליפינים	רעידת אדמה	5,000 הרוגים ו-93,500 נותרו ללא קורת גג[3]	הצונמי הגיע למרחק של 700 קילומטרים ממוקד הרעש והכה גם אזורים אחרים.	צונמי
12 בדצמבר 1979	אקוודור ו קולומביה	רעידת אדמה במגניטודה 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט	259 הרוגים, 798 פצועים ו-95 נעדרים		צונמי
6 במאי 1983	הים היפני	רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט		בשעה 11:59 הורגשה רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט באזור הים היפני, כ-100 קילומטר מזרחית מהעיר נושירו.	צונמי
12 ביולי 1993	הוקאידו ואוקושירי, יפן		250 הרוגים	גל צונמי עבר לאורך החוף של יפן. מיד הועברה התרעה ברדיו של יפן אך זה היה מאוחר מדי לאוקושרי. כפר קטן ליד מוקד הרעש שנסחף כולו לים בעקבות גלים בגובה 30 מטרים. סך הכול 13 גלים פגעו בכפר מכיוונים שונים, חלקם גלים שחזרו בחזרה והכו שוב. 250 אנשים נהרגו מתוכם 197 תושבי אוקושירי.	צונמי
7 ביולי 1998	פפואה גינאה החדשה	רעידת אדמה במגניטודה 7 בסולם מגניטודה לפי מומנט	אלפים	גלי צונמי בגובה 7 מטרים הכו בחוף. מכיוון שמוקד הרעש היה קרוב לחוף, מערך ההתרעה הסייסמולוגי לא הספיק להתריע על כך.	צונמי
26 בדצמבר 2004	הודו, סרי לנקה, תאילנד ואינדונזיה	רעידת אדמה במגניטודה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט באוקיינוס ההודי	280,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים וכ-5 מיליון ללא קורת גג	בעקבות רעידת אדמה באוקיינוס ההודי, הכו גלי צונמי בגובה של עד 36 מטר בחופי כמה מדינות בדרום אסיה. גרמו להרוגים, פצועים והרסו תשתיות רבות. גלים מרעידה זו גם פגעו בחופי מזרח אפריקה אבל גרמו שם לנזקים קטנים יחסית. אסון זה מוערך כאחד מאסונות הטבע הגדולים של המאות האחרונות.	צונמי	רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי (2004)
17 ביולי 2006	ג'אווה, אינדונזיה	רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	בין 700 ל-1,000 הרוגים וכ-45,000 בני אדם איבדו את בתיהם	צונמי בגובה 2 מטרים פגע בחופי אינדונזיה.	צונמי
15 בנובמבר 2006	יפן	רעידת אדמה במגניטודה 8.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט		גלי צונמי בגובה חצי מטר עד שני מטר הכו בחופי יפן בעקבות רעידת אדמה במגניטודה 8.1. מקור הרעש הוא באיים הקוריליים שנמצאים כ-1,000 קילומטר צפונית מערבית ליפן.	צונמי
2 באפריל 2007	איי שלמה, יפן, אוסטרליה והוואי	רעידת אדמה תת-ימית		בשעה 7:35 בבוקר התרחשה רעידת אדמה בחלק המזרחי של האוקיינוס השקט, 40 קילומטר צפונית מאיי שלמה גרמה לצונמי עם גלים בגובה 17 מטר.	צונמי
29 בספטמבר 2009	סמואה	רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט	113 הרוגים ועשרות נעדרים	גלי צונמי פקדו את אזור סמואה. גל הצונמי הגיע לגובה בין ארבעה לשישה מטרים.	צונמי
11 במרץ 2011	יפן	רעידת אדמה במגניטודה 9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט.	15,891 הרוגים 6,152 פצועים 2,584 נעדרים	גלי צונמי פקדו את אזור חופה המזרחי של יפן. גובה גל הצונמי הגיע ל-10 מטרים. הרעש העוצמתי התרחש בשעה 14:46 (שעון יפן) סמוך לחופים והגיע עד לטוקיו, אף שהעיר מרוחקת יותר מ-130 ק"מ ממוקד הרעש. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים בטוקיו, הרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות. כעבור זמן קצר החלו להגיע גלי צונמי בגובה ארבעה מטרים לחופי סנדאי והם הלכו והתעצמו. הצונמי פגע בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה וגרם למה שנחשב לתאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז אסון צ'רנוביל.	צונמי	רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)
28 בספטמבר 2018	אינדונזיה	רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה באזור דונגלה ההררי	2045 הרוגים, 5,000 נעדרים, יותר מ-80,000 בני אדם איבדו את בתיהם באסון, 10,000 נפצעו.[4]	בעקבות הרעידה הכו גלי צונמי בגובה 5 מטר ביישובים פאלו, דונגלה וממוג'ו.	צונמי	רעידת האדמה והצונמי בסולאווסי (2018)

צונמי בישראל

שלט התרעת צונמי במרינה שבהרצליה

מחקר שנערך על ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בסביבות שנת 1500 לפני הספירה, 100–200 לספירה, 500–600 לספירה ו-1100–1200 לספירה.^[5]

המחקר העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעת גלי צונמי בחופי ישראל ב-50 השנים הקרובות. על פי הערכות, במקרה כזה תינתן התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במיקום רעידת האדמה.

ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה שאחראית על הנושא בישראל, הגישה לממשלה ב-2014 דו"ח המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונמי: פגיעה בתחנות הכוח של חברת החשמל, נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתת מתקני התפלה.^[6]

• 
  תמרור המזהיר מפני גלי צונמי עליו כתוב "במקרה של רעידת אדמה לך למקום גבוה"
• 
  גלי צונמי בחוף תאילנד
• 
  גלי הצונמי של 2004 מכים בחופי האוקיינוס ההודי
• 
  ספינה הפוכה לאחר הצונמי ביפן 2011
• 
  לאחר הצונמי במינטו, יפן 2011

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: צונמי
מדריך למטייל בוויקימסע: צונמי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צונמי

• גלי ים וצונמי, באתר סנונית
• מערכת התרעה מפני צונמי בישראל, Ready.org.il
• מאיר ברק, מה ההבדל בין גלי ים וצונמי והאם מהירות הגל קבועה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 בספטמבר 2009
• ארז גרטי, כיצד נוצר צונמי?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 ביוני 2011
• צפריר רינת, "הארץ" מסביר: מהו צונמי געשי ומדוע הוא כל כך מסוכן?, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2018
• צונמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)