ואן היילן

ואן היילן (באנגלית: Van Halen) הייתה להקת הארד רוק אמריקנית. נכון ל-2007, היקף המכירות של אלבומי הלהקה נאמד בכ-80 מיליון עותקים, 56 מיליון מהם בארצות הברית. שניים מאלבומי הלהקה – "Van Halen", אלבום הבכורה מ-1978, והאלבום "1984" (כולל הסינגלים "Jump" ו-"Panama"), מאותה השנה, היו הצלחות מיידיות וכל אחד מהם נמכר בעשרות מיליוני עותקים. בשנת 2007 נכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.

ואן היילן
Van Halen

ואן היילן בהופעה, 2008
מקום הקמה	פסדינה
מוקד פעילות	פסדינה, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1972–2020 (כ־48 שנים)
סוגה	הארד רוק, פופ רוק, גלאם מטאל
חברת תקליטים	האחים וורנר
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (2007)
האתר הרשמי של הלהקה
פרופיל ב-IMDb
חברים
אדי ואן היילן אלכס ואן היילן וולפגנג ואן היילן דייוויד לי רות'
חברים לשעבר
סמי הייגר מייקל אנתוני גארי צ'ארון

היסטוריה

הלהקה נוסדה על ידי האחים אלכס ואדי ואן היילן בקליפורניה בשנת 1972. בהמשך הצטרפו אליהם הבסיסט מייקל אנתוני והזמר דייוויד לי רות'.

אדי ואן היילן, גיטריסט הלהקה, נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא פיתח סגנון ייחודי, שהיה שונה מסגנון הנגינה הבלוזי שהיה נפוץ ברוק כבד בשנות ה-70. סגנון הנגינה הייחודי שלו, שהתבסס על פריטה מהירה, טאפינג, והרמוניקס, יחד עם האישיות וההופעה המיוחדת של הזמר דייוויד לי רות', היו ההשראה הכי גדולה לז'אנר הגלאם מטאל שהיה סגנון הרוק הפופולרי ביותר בשנות ה-80. אדי הושפע רבות מסטיב האקט, גיטריסט להקת "ג'נסיס" וסגנון נגינתו שימש לו השראה.

בשנת 1980, יצא לאור אלבון האולפן השלישי של הלהקה "Women And Children First"^[1].

בשנת 1985, לאחר חמישה אלבומים מצליחים, עזב את הלהקה הסולן דייוויד לי רות', בשל חילוקי דעות עם אדי לגבי עתיד הלהקה. הוא פנה לפרויקט סולו יחד עם הגיטריסט הנודע, סטיב ואי. רות' הוחלף בזמר לשעבר של להקת ההארד רוק "Montrose", סמי הייגר, שהיה גם בעל קריירת סולו מצליחה. ויחד אתו הקליטו את האלבום "5150", שיצא לאור ב-1986.

בשנת 1988, הוציא הלהקה את האלבום "OU812", אלבום האולפן השמיני שלה והשני עם הסולן סמי הייגר^[2].

בשנת 1991, הוציא הלהקה את האלבום "For Unlawful Carnal Knowledge", שכלל את הלהיטים: "Right Now", "Top of the World" ו"Top of the World". ההלהקה זכתה בפרס הקליפ הטוב ביותר של השנה של רשת MTV עבור הווידאו קליפ של "Right Now"^[3].

בשנת 1995, הוציא הלהקה את "Balance", אלבום האולפן הרביעי ברציפות שלה שהגיעה למקום הראשון במצעד בילבורד 200.

בשנת 1997 עזב הייגר את הלהקה, ודייוויד לי רות' שב אליה לזמן קצר, עד שעזב והוחלף על ידי גארי צ'ארון, סולנה של להקת "אקסטרים". ב-1998 הוציאה הלהקה את אלבומה "Van Halen III" שהיה כישלון מסחרי. לאחר סיבוב ההופעות שליווה את האלבום, עזב צ'ארון את הלהקה.

ב-2004 שב סמי הייגר ללהקה לסיבוב הופעות מצליח שגרף רווח של כ-20 מיליון דולר^[4]. ב-2006 עזב שוב את הלהקה, יחד עם הבסיסט מייקל אנתוני, ודייוויד לי רות' חזר להיות סולן הלהקה^[5]. את תפקיד הבסיסט תפס בנו של אדי, וולפגנג ואן היילן, שהיה אז בכיתה י"א.

מייקל אנתוני וסמי הייגר הקימו יחד עם הגיטריסט ג'ו סטריאני והמתופף של להקת "רד הוט צ'ילי פפרז", צ'אד סמית', להקת הארד רוק בשם "Chickenfoot".

בשנת 2007 יצאו חברי הלהקה המחודשת לסיבוב הופעות בארצות הברית שגרף 55 מיליון דולר, במה שהפך לסיבוב הופעות הכי רווחי של הלהקה^[6]. הם יצאו להפסקה לכמה שנים, ובשנת 2012 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון מזה 14 שנים, והראשון עם רות' מאז 1984 – "A Different Kind of Truth", שזכה להצלחה גדולה במצעדים בארצות הברית^[7].

ב-6 באוקטובר 2020 גיטריסט הלהקה והדמות המזוהה ביותר איתה, אדי ואן היילן, הלך לעולמו בגיל 65 לאחר מאבק במחלת הסרטן^[8]. עקב מותו פעילות הלהקה והניסיונות לאיחודה תמו^[9].

חברי הלהקה

הרכב הלהקה האחרון

• דייוויד לי רות' – סולן (1974–1985, 1996–1997, 2007–2020).
• אדי ואן היילן – גיטרה, קלידים וקולות רקע (1972–2020, נפטר ב-2020).
• אלכס ואן היילן – תופים (1972–2020).
• וולפגנג ואן היילן – גיטרה בס וקולות רקע (2006–2020).

חברי עבר

• סמי הייגר – סולן (1985–1996, 2004–2006).
• מייקל אנת'וני – גיטרה בס וקולות רקע (1974–2006).
• גארי צ'ארון – סולן (1997–1999).

דיסקוגרפיה

• Van Halen – 1978
• Van Halen II – 1979
• Women And Children First – 1980
• Fair Warning– 1981
• Diver Down – 1982
• 1984 – 1984
• 1986 – 5150
• OU812 – 1988
• For Unlawful Carnel Knowledge – 1991
• Balance – 1995
• Van Halen III – 1998
• The Best Of Both Worlds – 2004 (אלבום אוסף)
• A Different Kind Of Truth – 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ואן היילן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ואן היילן
• ואן היילן, ברשת החברתית פייסבוק
• ואן היילן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ואן היילן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ואן היילן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ואן היילן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• ואן היילן, באתר ספוטיפיי
• ואן היילן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• ואן היילן, באתר Last.fm (באנגלית)
• ואן היילן, באתר AllMusic (באנגלית)
• ואן היילן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ואן היילן, באתר דיזר
• ואן היילן, באתר Discogs (באנגלית)
• ואן היילן, באתר Songkick (באנגלית)
• ואן היילן, באתר Genius
• ואן היילן, באתר SecondHandSongs
• ואן היילן, באתר בילבורד (באנגלית)
• ואן היילן, באתר אמזון מיוזיק
• מאמר מאת נעם רשף, באתר "רשימות"
• ואן היילן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. יואב קוטנר, בלי טעם וריח - 'ואן היילן" —"נשים וילדים ראשונים" (החכרה הכללית למוסיקה)ה), מעריב, 26 ביוני 1980
2. אהד פישוף, ליווי לזיקנה מאושרת, כל העיר, 22 ביולי 1988
3. עמית שהם, הטניס הגדולים: ואן היילן, נירוונה, אנני לטקס וקלפטון, חדשות, 11 בספטמבר 1992
4. עכבר העיר, פרינס - הזמר הרווחי ביותר ב-2004, באתר הארץ, 11 בפברואר 2005
5. מייקל האן, הגרדיאן, דייוויד לי רות עם היד על הדופק, באתר הארץ, 3 באפריל 2012
6. אלן רוזן, כרטיס לגיהנום, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2007
7. משה קוטנר, ואן-קאמבאק, באתר הארץ, 24 בפברואר 2012
8. ניצן פינקו, הגיטריסט האגדי אדי ואן היילן ("ואן היילן") מת מסרטן בגיל 65, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2020
9. בן שלו, אדי ואן היילן: במשך יותר מעשור הוא היה הגיטריסט המשפיע ביותר ברוק, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2020