מוחמד עלי (מתאגרף)

מוחמד עלי
Muhammad Ali
	עלי בגיל 25
	עלי בגיל 25
לידה	17 בינואר 1942; לואיוויל, קנטקי, ארצות הברית
פטירה	3 ביוני 2016 (בגיל 74); סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה	Cassius Marcellus Clay, Jr.
מדינה	ארצות הברית
השכלה	מכללת סנטה מוניקה; Central High School ;
גובה	1.91 מטר
בן או בת זוג	Sonji Roi (14 באוגוסט 1964–10 בינואר 1966); ורוניקה פורשה עלי (1977–1986); Khalilah Ali (17 באוגוסט 1967–1977); Yolanda Williams (19 בנובמבר 1986–3 ביוני 2016) ;
מספר צאצאים	9
	www.ali.com
ספורט
ענף ספורט	איגרוף
משקל	משקל כבד
תקופת הפעילות	1960–1981 (כ־21 שנים)
מאמן	אנג'לו דאנדי
הישגים
דירוג שיא	אלוף העולם במשקל כבד 1964 – 1967 אלוף העולם במשקל כבד 1974 – 1978 אלוף העולם במשקל כבד 1978 – 1979
פרסים והוקרה	מדליית האזרחים הנשיאותית (2001); מדליית השלום ע״ש אוטו האן (2005); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; אתלט השנה של AP (1974); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (11 בינואר 2002); מדליית החירות הנשיאותית (2005); מדליית החירות של פילדלפיה; עיטור האומץ ע״ש ארתור אש ;
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
איגרוף
המשחקים האולימפיים

מוחמד עלי (באנגלית: Muhammad Ali;‏ 17 בינואר 1942 – 3 ביוני 2016) היה מתאגרף אמריקאי במשקל כבד. עלי הוא הראשון בהיסטוריה שזכה שלוש פעמים באליפות העולם במשקל כבד, והיה גם לאחד הצעירים ביותר שהחזיקו בתואר זה ולאחר מכן לאחד המבוגרים ביותר שהחזיקו בו. בשל הישגיו, סגנון האגרוף הייחודי שלו ומשך שליטתו בענף, נחשב לדעת רבים למתאגרף במשקל כבד הטוב בכל הזמנים.^[1]^[2]^[3] עלי התפרסם כמתאגרף גם מחוץ לזירה, בזכות פעילותו הפוליטית כנגד מלחמת וייטנאם ולמען צדק גזעי על פי חזונו של מורו מלקולם אקס והופעותיו בתקשורת. עלי נחשב בעיני רבים לאחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים.^[4]^[5]^[6]

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

נולד בשם קסיוס מרסלוס קליי ג'וניור (Cassius Marcellus Clay, Jr.) בלואיוויל, קנטקי, למשפחה אפרו-אמריקאית נוצרית-בפטיסטית. כשהיה בן 12 דיווח לשוטר על כך שאופניו נגנבו, והלה הציע לו להתאמן באיגרוף. קליי הפך למתאגרף ועד גיל 18 זכה ב-100 ניצחונות מתוך 108 קרבות. לאחר שזכה בשנת 1960 באולימפיאדת רומא במדליית זהב באיגרוף במשקל חצי כבד, הפך קליי למקצוען.

עלי, עדיין בשם קסיוס קליי, ערך את הופעת הבכורה שלו כמתאגרף מקצועני ב-29 באוקטובר 1960 ובמהלך שלוש שנים צבר 19 ניצחונות (15 מהם בנוק-אאוט) מתוך 19 קרבות.

ב-25 בפברואר 1964 זכה בפעם הראשונה באליפות העולם במשקל כבד, לאחר שגבר על המתאגרף סוני ליסטון (Sonny Liston) בנוקאאוט^[7] בסיבוב השביעי, ובכך היה לאלוף העולם הבלתי מעורער במשקל כבד.

לאחר מכן ב-1964 הלך בעקבות מלקולם אקס, שבו ראה כמורו הרוחני, והצטרף ל"אומת האסלאם", ארגון המחזיק בגרסה מוסלמית משלו. הוא קיבל את השם "מוחמד עלי" ועל החלפת השם אמר:

"קסיוס קליי זה שם העבד שלי. לא בחרתי בו ואיני רוצה בו. אני מוחמד עלי, שם חופשי שמשמעותו 'יקיר האל' ואני מתעקש שאנשים ישתמשו בו כשהם פונים אליי"

המקור באנגלית

"Cassius Clay is a slave name. I didn’t choose it and I don’t want it. I am Muhammad Ali, a free name – it means beloved of God, and I insist people use it when people speak to me."

^[8]

בשנת 1965 נערך בין עלי לליסטון קרב חוזר בו גבר עלי בשנית, הפעם בנוקאאוט בסיבוב הראשון. במשך השנתיים שלאחר מכן הגן על תוארו שמונה פעמים נוספות.

את תואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד החזיק עד 1967, אז סירב עלי להתגייס לכוחות המזוינים של ארצות הברית, שהיו מעורבים אז במלחמת וייטנאם. בעת הסירוב הפומבי אמר שהוא מסרב להתגייס מטעמי מצפון וכי דת האסלאם אוסרת עליו להילחם.^[9] בעקבות זאת הורשע בהתחמקות משירות צבאי ונידון לחמש שנות מאסר וקנס של עשרת אלפים דולר. בעקבות הרשעתו רישיון האגרוף שלו בוטל, ונשלל ממנו תואר אלוף העולם. עלי ניהל מאבק ממושך עם מערכת המשפט עד שב-1971 זיכה אותו בית המשפט העליון של ארצות הברית פה אחד כיוון שמועצת הגיוס לא נמקה את סרובה להכיר בו כסרבן מצפון. לכן בסופו של דבר עלי לא ריצה את עונשו. כמחאה על מאבק הממסד נגדו, הכריז עלי כי זרק את מדליית הזהב בה זכה במשחקים האולימפיים לנהר. שנים אחר-כך, הודה כי למעשה סיפור השלכת המדליה אינו נכון, וזו אבדה לו.

ב-8 במרץ 1971 נפגש עלי במדיסון סקוור גרדן עם ג'ו פרייז'ר בקרב שנודע כ"קרב המאה", כיוון ששני המתאגרפים היו בלתי מנוצחים בקריירה המקצוענית שלהם. הקרב עורר עניין ציבורי רב שחרג מקהל חובבי האגרוף. בקרב זה הנחיל פרייזר לעלי את הפסדו הראשון בקריירה המקצועית שלו. במרץ 1973 נלחם עלי נגד קן נורטון והפסיד, כשהוא סובל מלסת שבורה. בקרב חוזר ניצח עלי את נורטון ואחר כך גם את פרייזר (אשר הפסיד קודם לכן את האליפות לג'ורג' פורמן).

ב-30 באוקטובר 1974 ניצח עלי את ג'ורג' פורמן והשיב לעצמו את התואר לאחר שבע שנים. הקרב זכה לשם "המהומה בג'ונגל", בשל מיקומו בקינשסה, זאיר (היום קונגו). כשישים אלף צופים חזו בעלי מתיש את פורמן לאורך 8 סיבובים עד שהכניע אותו בנוק אאוט. בראיון שהעניק מיד לאחר הקרב הופיע כמעט ללא שריטה, שאל "האם זה היה קרב צמוד?", פנה ישירות למצלמה ואמר:

אמרתי לכם, לכל המבקרים שלי, אמרתי לכולכם שאני הגדול בכל הזמנים כשהבסתי את סוני ליסטון. אמרתי לכם היום שאני עדיין הגדול בכל הזמנים. לעולם אל תזלזלו בי או תניחו שאני עומד להפסיד. עד שאני בן 50 לעולם אל תראו בי אנדרדוג. לא תוכלו להגיד היום שהרגליים שלי גמורות. אפילו לא התחלתי לרקוד היום...

ובתשובה לשאלה כיצד ניצח את פורמן בקרב חזר על אחת האמירות המפורסמות ביותר שלו והוסיף:

האם לא אמרתי לכם שהיום ארחף כמו פרפר ואעקוץ כמו דבורה? הידיים שלו לא יכלו להשיג את מה שעיניו לא רואות. זה מה שקרה פה היום.^[10]

ב-1 באוקטובר 1975 ניצח עלי את פרייזר בפיליפינים בקרב שנודע כ-Thrilla in Manila וניצב בראש רשימות רבות של "קרבות האיגרוף הגדולים בהיסטוריה".^[11]

עלי הגן על התואר 10 פעמים עד שנת 1978, כשאז, ב-15 בפברואר, הפסיד את התואר ללאון ספינקס בלאס וגאס, אך השיב אותו לעצמו בקרב חוזר שנערך שבעה חודשים מאוחר יותר וזכה בתואר בפעם השלישית. בשנת 1981 פרש סופית מאיגרוף מקצועני.

במהלך הקריירה שלו נודע עלי כאדם המשמיע דעות פרובוקטיביות ולעיתים אף שנויות במחלוקת, כמו גם בחרוזים שחיבר והשמיע לתקשורת. פרט לחידודי הלשון הידועים המתקשרים ליכולותיו כספורטאי, שהתווספו לסגנון "הריקוד" הקליל והמאוד לא אופייני למתאגרף במשקל שלו, עלי עשה שימוש בהצלחותיו בזירת האגרוף ובאישיותו כדי להעלות למודעות את אפליית השחורים בארצות הברית ובעולם, ואת חוסר השוויון בין בני האדם בכלל. בנוסף היה פעיל בקרב קהילות השחורים והרבה לסייע לנוער שחור במצוקה. בשל פעילות זו הפך עלי להיות יעד בפרויקט הריגול האמריקאי "פרויקט מינרט".

ב-2002 זכה עלי לקבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, כאשר כוכבו הוא היחיד שאינו נמצא על הקרקע בשדרה אלא תלוי על קיר תיאטרון דולבי, הצמוד לשדרה.^[12]

לאחר הפרישה בשנת 1984, אובחן כלוקה במחלת פרקינסון.

בנובמבר 1990 נסע כחלק ממשלחת אמריקנית לעיראק, במטרה להפגש עם סאדם חוסיין, כדי לפעול לשחרורם של אזרחים אמריקאים שנפלו בשבי עם פלישת עיראק לכווית. עלי שהגיע לבגדד ערך סדרת ביקורים בקרב הציבור העיראקי, ביקר בבתי ספר ואף התפלל במסגד מקומי. על אף התנגדות הבית הלבן, הצליח עלי להפגש עם חוסיין, ובעקבות כך הצליח להביא לשחרורם של 15 השבויים. אף על פי כן, נתקל עלי בתגובות ביקורתיות בעיתונות האמריקנית בטענה כי מטרתו במסע הייתה פרסום אישי.^[13]

באולימפיאדת אטלנטה ב-1996 ריגש עלי מיליוני צופים בעולם כאשר התבקש להחזיק את הלפיד האולימפי, ובמאמץ רב הדליק את המשואה כשידו וכל גופו רועדים ממחלת פרקינסון. באותו מעמד גם קיבל מדליית זהב כתחליף לזו שאיבד. ב-2005 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית. בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (2012) ניתן לו הכבוד להשתתף כאחד מנושאי הדגל האולימפי.

עלי היה חבר בארגון האפרו-אמריקאי "אומת האסלאם" עד שנת 1975, אז מת אלייז'ה מוחמד שהיה מייסד הארגון בארצות הברית ואף מי שהעניק למוחמד עלי את שמו כמתאסלם חדש. עלי היה למוסלמי-סוני עד שאימץ את כתבי האסלאם הסופי בשנת 2005.^[14]

נישא ארבע פעמים ונולדו לו שני בנים ושבע בנות, ובהם לילה עלי שאף היא הייתה מתאגרפת.

עלי מת ב-3 ביוני 2016 בבית החולים בסקוטסדייל שבאריזונה בגיל 74, כתוצאה מהלם זיהומי (septic shock).