מלתעות (סרט)

מַלְתָּעוֹת (באנגלית: Jaws) הוא סרט אימה-הישרדות אמריקאי משנת 1975, אשר בוים על ידי סטיבן ספילברג ומבוסס על ספר רב-מכר בעל שם זהה, מאת פיטר בנצ'לי. הסרט נחשב לקלסיקה בז'אנר סרטי האימה ולאחת מאבני הדרך החשובות בפרסומו ובהצלחתו של ספילברג. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר: עבור העריכה, הפסקול המקורי והקול, וכן בפרס גלובוס הזהב עבור הפסקול המקורי^[1].

עובדות מהירות מבוסס על, בימוי ...

מלתעות
Jaws

מבוסס על	מלתעות
בימוי	סטיבן ספילברג
הופק בידי	דייוויד בראון ריצ'רד ד. זאנוק
תסריט	ספר מקורי: פיטר בנצ'לי תסריט: פיטר בנצ'לי קארל גוטליב האוארד סאקלר ג'ון מיליוס (ליטוש דיאלוג)
עריכה	ורנה פילדס
שחקנים ראשיים	רוי שיידר ריצ'רד דרייפוס רוברט שו לורין גרי מארי המילטון
מוזיקה	ג'ון ויליאמס
צילום	ביל באטלר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי יוניברסל
חברה מפיצה	אולפני יוניברסל
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	20 ביוני 1975
משך הקרנה	124 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מתח, סרט בלשי, סרט פעולה, סרט אימה טבעית, סרט דרמה, סרט אימה
מקום התרחשות	מסצ'וסטס
תקופת התרחשות	שנות ה-70 של המאה ה-20
תקציב	9,000,000‏$
הכנסות	476,500,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו	jaws
פרסים	3 פרסי אוסקר פרס גלובוס הזהב
סרט הבא	מלתעות 2 (1978)
www.jaws25.com
דף הסרט ב־IMDb

Remove ads

הסיפור מבוסס על תקיפות הכרישים בניו ג'רזי ב-1916 ובמיוחד תקיפת האינדיאנפוליס, בה היה הדייג קווינט. הוא צולם על חופי האי מרתה'ס ויניארד.

למרות שיוכו כסרט אימה הוא איננו מזכיר את מרבית סרטי האימה ודומה יותר למותחן. עם זאת אפקט האימה בסרט בולט, בין השאר, בשל הצגת הכריש האימתני לעיני הצופה רק בחלקו האחרון של הסרט וכן בעזרת הרמיזות בנוגע לאופיו השטני והכוונה שמאחורי התקפותיו.

הסרט הפך לזיכיון בעל מספר סרטים, ביניהם "מלתעות 2" (1978) בבימויו של ז'אנו שוורץ; "מלתעות 3" (1983) בבימויו של ג'ו אלבס, שכיהן כמנהל אמנותי ומעצב אמנותי, בהתאמה, בשני הסרטים הקודמים; ו"מלתעות: הנקמה" (1987), בבימויו של ג'וזף סרג'נט.

Remove ads

תקציר העלילה

סכם

פרספקטיבה

בעיירת נופש באי האמריקאי הבדיוני "אמיטי" בניו אינגלנד בקיץ מגיע עמלץ לבן ענקי הפוקד את חופיה בחיפוש אחר אנשים למאכל. הוא מפתיע את הנערה כריסטין ווטקינס (סוזן בקליני (אנ')) וטורף אותה, כשגופתה נמצאת על החוף למחרת.

השריף של העירה מרטין ברודי (רוי שיידר), מנסה להגן על המתרחצים בחוף באמצעות סגירתו אך נתקל בסירוב מועצת העירייה בראשות לארי ווהן (מורי המילטון (אנ')), אשר חוששים להזהיר את האנשים בנוגע לסכנה, מהפחד לאבד תיירים ואת מקור ההכנסה העיקרי שלהם בתקופה זו של השנה, אף שהם מעניקים פרס לדייגים שיהרגו את הכריש, (ביניהם בן גרטנר אשר נטרף בהמשך). לאחר שהחופים ממשיכים להיפתח נטרף אלכס קיטנר, ילד קטן, ואמו של הילד גב' קיטנר (לי פיירו (אנ')) סוטרת למרטין ונוזפת בו כאשר היא מודעת לכך שהוא ידע על הכריש ולא סגר את החופים. מאוחר יותר הכריש כמעט טורף את בניו של מרטין, כשהוא עולה לשפך נהר וטורף שחיין. עקב כך מרטין מחליט להוביל פעולה נגד הכריש.

מרטין לוקח על עצמו את המשימה להרוג את הכריש, בעזרתם של מאט הופר (ריצ'רד דרייפוס), ביולוג ימי צעיר ושל קווינט הזקן (רוברט שו), דייג ומומחה לכרישים שהעירייה מחליטה לשלם לו לעיסוקו. השלושה יוצאים על סירתו של קווינט כדי לחפש את הכריש, אשר מופיע ומוביל לטביעתה של הסירה. ניסיונו של הופר להחדיר לחיה רעל קטלני נכשל כשהכריש הורס את כלוב ההגנה שלו. אולם לבסוף, לאחר מאבק ארוך ומורט עצבים ולאחר שקווינט נתפס ונטרף בידי הכריש ברודי יורה על מכל חמצן שנמצא בפה הכריש, והוא מתפוצץ. מרטין והופר השמחים מרכיבים ציוד מאולתר וחותרים לחוף בשלווה.

Remove ads

שחקנים ודמויות

מידע נוסף שם השחקן/ית, שם הדמות ...

שם השחקן/ית	שם הדמות	אודות הדמות
רוי שיידר	מרטין ברודי	ראש המשטרה
רוברט שו	קווינט	דייג זקן וממולח המומחה לציד כרישים
ריצ'רד דרייפוס	מאט הופר	ביולוג ימי
לורין גרי (אנ')	אלן ברודי	אשתו של מרטין
מורי המילטון (אנ')	לארי ווהן	ראש העיר
קארל גוטליב (אנ')	בן מדווס	חבר מועצת העיר
ג'פרי קרמר (אנ')	לאונרד "לארי" הנדריקס	סגנו של ברודי
סוזן בקליני (אנ')	כריסטין "כריסי" ווטקינס	הקורבן הראשון של הכריש
לי פיירו (אנ')	גב' קינטר	אמו של אלכס, הקורבן השני של הכריש
פיטר בנצ'לי		עיתונאי

Remove ads

פסקול

ג'ון ויליאמס הלחין את פסקול הסרט וזכה בפרס אוסקר על כך^[1]. הפסקול נהפך לפופולרי במיוחד ודורג במקום השישי ברשימת הפסקולים הטובים ביותר על ידי המכון לקולנוע אמריקאי.

הלחן המרכזי של הסרט המבשר את בואו של הכריש מורכב משני תווים בלבד (E ו-F) ובוצע על ידי הנגן טומי ג'ונסון.

כשוויליאמס השמיע לסטיבן ספילברג את הלחן (בעל שני התווים) בפעם הראשונה על פסנתר, ספילברג צחק וחשב שזו בדיחה.

רווחים

עם צאתו לאקרנים הפך הסרט להצלחה גדולה בקופות הקולנוע, עם הכנסה של למעלה מ-100 מיליון דולר. בכך שבר את שיאו של הסרט הסנדק שהכנסותיו היו כ-85 מיליון דולר. הישג זה נשמר עד צאתו לאקרנים של הסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" בשנת 1977. כיום, נחשב הסרט לאחד מסרטי האימה המכניסים ביותר בכל הזמנים.

כרזת הסרט

כרזת הסרט צוירה על ידי האומן רוג'ר קסטל (אנ'), שצייר שמן על מזוניט (אנ'). בכרזה נראית כריסי ווטקינס, הקורבן הראשון של הכריש מסצנת הפתיחה, שוחה בעירום ומתחתיה עמלץ לבן, רגע לפני שהוא תוקף אותה. הדוגמנית בציור היא אליסון מאהר (ולא השחקנית סוזן בקליני (אנ'), שגילמה את דמותה של ווטקינס בסרט), שקיבלה עבור העבודה 35 דולר. עם השנים הכרזה נהפכה לאייקונית ונחשבת לאחת מהכרזות המפורסמות בעולם. הציור המקורי אבד^[2]^[3]^[4].