מרתא

מרתא ("הגברת" בארמית) היא דמות המוזכרת בברית החדשה ונחשבת לקדושה בנצרות. מרתא הייתה תלמידה של ישו ואחותם של לזרוס ומרים מבית עניה. על פי הבשורה על-פי יוחנן, היא הייתה עדה לתחייתו של אחיה המת על ידי ישו.

ערך מחפש מקורות

ערך זה עוסק בקדושה נוצרית. אם התכוונתם ליהודיה מעשירות ירושלים, ראו מרתא בת ביתוס.

מרתא

מרתא הקדושה ואחותה מרים
מרתא הקדושה ואחותה מרים
לידה	ארץ ישראל
פטירה	על פי האגדות, בטאראסקון שבגאליה או בקפריסין
קדוש עבור	הכנסייה הקתולית, הכנסייה הלותרנית, השיתוף האנגליקני, כנסיות מזרחיות
חג	4 ביוני, 29 ביולי
פטרונית של	טבחים ומבשלים, כובסים, משרתים וראש המשרתים, פונדקאים, עובדי בתי מלון, עקרות בית, תזונאים, נודדים

על פי האנציקלופדיה הקתולית, שמה מופיע בכתובת נבטית שנמצאה בפוצואולי (Pozzuoli) ונמצאת כיום במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי, משנת 5 לספירה, ובכתובת מתדמור, שבה תרגום ליוונית קרא לה "מרתאין", מן השנה 179.

מרתא הקדושה מוזכרת כאמור ב"בשורה על פי יוחנן" ואף בבשורה על-פי לוקאס. קיימים הבדלים בין הסיפורים בשתי הבשורות. בבשורה על פי יוחנן נכתב כי מרים, מרתא ולזרוס מתגוררים בבית עניה, אבל בבשורה על פי לוקאס נרמז כי הם התגוררו, לפחות למשך תקופה מסוימת, בגליל. לוקאס אינו מזכיר את העיר הגלילית בה התגוררו כביכול האחים. האנציקלופדיה הקתולית טוענת שייתכן והעיר הייתה מגדל, ושמרים מבתניה ומרים המגדלית הן אותה אישה. הסיפורים בעיקרם דומים ומתארים אותה כעסוקה בשירות אורחיה וכיצד היא הופכת להיות אחת מחסידותיו האדוקות של ישו.

על פי פולקלור פרובנסלי, מרתא הקדושה הגיעה לאחר צליבתו של ישו לאזור סנט מארי דה לה מר (Saintes-Maries-de-la-Mer) עם אחיה. שם הצליחה להכניע מפלצת שאיימה על תושבי האזור, הטאראסק. היא הצליחה להמיר את דתם של תושבי העיר לנצרות, ולאחר שהבינו כי רצחו את המפלצת לחינם, שינו את שם העיר ל"טאראסקון". טאראסקון משמשת כיום אתר עלייה לרגל לנוצרים בדרום צרפת.

האסטרואיד 205 Martha (אנ') שהתגלה על ידי יוהאן פאליזה נקרא על שמה, כדי לתעד את נדיבותה, לרגל האירוח והנדיבות שהוא הרגיש בזמן שהותו בברלין.^[1]

לקריאה נוספת

• אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 208, מסת"ב 978-965-566-137-8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרתא בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Schmadel, Lutz D. (2007). Dictionary of Minor Planet Names – (205) Martha. Springer Berlin Heidelberg. p. 33. ISBN 978-3-540-00238-3. נבדק ב-20 בדצמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)