ארתור סי. קלארק

ארתור סי. קלארק
Arthur Charles Clarke
	ארתור סי. קלארק, 1965
לידה	16 בדצמבר 1917; סאמרסט, אנגליה
פטירה	19 במרץ 2008 (בגיל 90); קולומבו, סרי לנקה
שם לידה	Arthur Charles Clarke
מדינה	הממלכה המאוחדת
לאום	בריטי
מקום קבורה	Kanatte Cemetery
מקום מגורים	סרי לנקה
שם עט	Charles Willis, E.G. O'Brien
עיסוק	פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר
מקום לימודים	קינגס קולג' לונדון, Richard Huish College, Taunton
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
יצירות בולטות	אודיסיאה בחלל
תקופת הפעילות	1937–2008 (כ־71 שנים)
בן או בת זוג	Marilyn Mayfield (1953–1964)
פרסים והוקרה	תואר אבירות, פרסי נבולה והוגו
	arthurcclarke.org
חתימה

סר ארתור צ'ארלס קלארק (באנגלית: Arthur Charles Clarke; ‏ 16 בדצמבר 1917 – 19 במרץ 2008) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר מדע בדיוני אנגלי. כתב עשרות ספרים שתורגמו לשפות רבות ונמכרו במיליוני עותקים. זכה בפרסי הוגו ונבולה. ב-1986 היה הסופר השביעי שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.^[1]

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

בשנת 1945, בזמן שעבד בחיל האוויר המלכותי, העלה קלארק לראשונה את רעיון לווין התקשורת, והקרדיט על המצאתו נתון לו^[2].

קורות חייו

קלארק נולד במיינהד (Minehead) במחוז סאמרסט שבאנגליה.^[3] כילד היה קורא נלהב של מגזיני מדע בדיוני אמריקאיים. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, יכולתו הכספית לא אפשרה לו ללמוד באוניברסיטה, והוא החל לעבוד כפקיד. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי כמומחה ראדאר; ספרו "Glide Path" מבוסס על חוויותיו מתקופה זו. לאחר המלחמה למד מתמטיקה ופיזיקה בקינגס קולג' לונדון.

בשנים שלאחר המלחמה היה חבר פעיל בחברה הבריטית הבין-כוכבית (British Interplanetary Society) ואף שימש כיושב הראש שלה. על אף שלא היה מעורב ביישום רעיון לווייני התקשורת, הגה קלארק את הרעיון במאמר שפרסם בביטאון החברה בשנת 1945, ומאוחר יותר פורסם גם במגזין "Wireless World"^[2]. הוא הוסיף וטען כי העצם המלאכותי יוכל לחוג סביב כדור הארץ בגובה קבוע, אשר בו המהירות הזוויתית שלו תתאים למהירות הזוויתית של כדור הארץ, וכך למעשה יישאר מעל נקודה אחת. מסלול זה נקרא "מסלול גיאוסטציונרי". קלארק זכה לראות את הגשמתו של הרעיון הנועז הזה בשיגורו של לוויין ראשון מסוג זה לחלל ב-26 ביולי 1963.^[4] כמו כן פרסם ספרים עיוניים העוסקים בפרטים טכניים וההשלכות של שיגור וטיסה בחלל (הבולטים שבהם: The Exploration of Space‏, 1951, Promise of Space‏, 1968).

את הקריירה כסופר מדע בדיוני התחיל בשנת 1937 ופרסם מספר סיפורים בפנזינים, מגזינים חובבניים למדע בדיוני. סיפורו המקצועי הראשון, "Loophole" פורסם באפריל 1946 במגזין "Astounding Science Fiction" וחודש לאחר מכן יצא ספרו הראשון, "Rescue Party". בתחילת קריירת הכתיבה עבד כעורך-משנה במגזין שפרסם תגליות מדעיות, וכן השתתף בכתיבת מגזין קומיקס מדע בדיוני לילדים, אך החל מ-1951 הקדיש עצמו לכתיבת מדע בדיוני.

ב-1948 כתב את הסיפור הקצר "The Sentinel" (בתרגום חופשי: שומר הסף) בעבור תחרות של ה-BBC. על אף שנדחה, סיפור זה שינה את הקריירה של קלארק. בנוסף להיותו הבסיס לספר "2001: אודיסיאה בחלל", ספרו המפורסם ביותר, הוא הציג פן מיסטי וקוסמי לעבודתו של קלארק. הספר התרחב לסדרה בת ארבעה ספרים (טטרלוגיה). רבים מספריו המאוחרים יותר עסקו אף הם בנושא של אנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, אך בעלת דעות קדומות, המתעמתת עם גזע חייזרים תבוני נעלה. בספריו העיר והכוכבים, קץ הילדות וסדרת אודיסיאה, עימות זה אף מוביל לפריצת דרך המאיצה את האנושות לשלב הבא בהתפתחותה. בתקופה זו פנה אליו הבמאי סטנלי קובריק והציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה הייתה הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט, והספר שהוציא קלארק אחר כך, זכו להצלחה כבירה.

ב-1953 נישא למרילין מייפילד. הזוג נפרד לאחר שישה חודשים אך הגירושים נכנסו לתוקפם רק ב-1964. בשנת 1956 עבר קלארק להתגורר בסרי לנקה (אז ציילון), בתחילה בעיר אונואטונה ולאחר מכן בבירה קולומבו. הוא החזיק באזרחות כפולה, סרי-לנקית ובריטית. אחת הסיבות למעבר, לטענתו, הייתה האפשרות לצלול לאורך כל השנה. מגוריו במדינה היוו את ההשראה לספרו "מזרקות גן העדן". בראשית שנות ה-2000 נתפרסמו בצהובון בריטי מספר כתבות בהן נטענה מעורבותו של קלארק בקיום יחסי-מין עם נערים וקטינים, אשר העיבה על שמו ודמותו. ההאשמות הוזמו על ידי משטרת סרי-לנקה והצהובון אף פרסם התנצלות.

בתחילת שנות השבעים חתם על חוזה לכתיבת סדרה של שלושה ספרים, שיא לסופר מדע בדיוני בזמן ההוא. הראשון מבין שלושת הספרים, "מפגש עם ראמה", פורסם בשנת 1973 וזכה בשני פרסי המדע הבדיוני החשובים לאותה שנה, פרס הוגו ופרס נבולה. פרט להיותו מגדולי הספרות הבדיונית, לקלארק מיוחסות גם כמה נבואות שהתממשו, ובפרט: רשת האינטרנט, והמחשב האישי שאת המצאתו ניבא ב-1974.^[5]

בשנים שלאחר מכן היה שותף בפרויקטים רבים מטעם NASA, ובהפקות של סדרות טלוויזיה שנקראו "העולם המסתורי של ארתור סי. קלארק" ו"עולם הכוח המוזר של ארתור סי. קלארק". בשנת 1988 אובחן כסובל מתסמונת פוסט-פוליו. עקב הלקות נאלץ לנוע בכסא גלגלים במשך שני העשורים האחרונים בחייו.

ב-19 במרץ 2008 נפטר בקולומבו, סרי לנקה, לאחר שסבל מקשיי נשימה. הוא נקבר בטקס חילוני, על פי בקשתו, לצלילי הפואמה הסימפונית "כה אמר זרתוסטרא" לריכרד שטראוס, ששימשה כנעימת הפתיחה של הסרט "2001: אודיסיאה בחלל", בכתיבתו והפקתו היה שותף. על מצבתו נכתב, בהתאם לצוואתו, "כאן מונח ארתור סי. קלארק. הוא מעולם לא התבגר, אבל לא הפסיק לגדול."

שלושת החוקים של קלארק

שלושת החוקים של קלארק הם שלוש מימרות חיזוי שנטבעו על ידי קלארק, והם מוזכרים פעמים רבות בספרות ובתרבות, גם בהומור וגם כדי לתאר מציאות:

כאשר מדען בכיר אך ותיק מציין שמשהו הוא אפשרי, הוא צודק כמעט בוודאות; כאשר הוא מציין שמשהו הוא בלתי אפשרי – הוא כנראה טועה.
הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי היא להעז קצת מעבר אליהם לתוך הבלתי אפשרי.
כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק – אי אפשר להבחין בינה לבין קסם.

מחוות ופרסים

החגורה המקיפה את כדור הארץ בגובה המאפשר ללוויינים להישאר מעל נקודה אחת (36,000 ק"מ מעל פני כדור הארץ) נקראת "חגורת קלארק", על שמו.
הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". זכה בפרס אוסקר בקטגוריה של אפקטים חזותיים בשנת 1968.
ספרו "מפגש עם ראמה" משנת 1973 זכה בפרס נבולה ובפרס הוגו.
ב-1986 הוענק לו את התואר "גרנד מאסטר", פרס על מפעל חיים, מטעם איגוד סופרי המדע הבדיוני.
בשנת 1988 זכה בפרס רוברט היינליין.
בשנת 1998 היה מועמד לקבלת תואר אבירות מן המלכה אליזבת השנייה, אך ביקש כי הענקת התואר תדחה, שכן עיתון אנגלי האשים אותו בפדופיליה. לאחר בדיקה, שכללה אף חקירה משטרתית, נראה כי ההאשמות לא היו מבוססות, ולפיכך במאי 2000 קיבל קלארק את תואר האבירות Knight Bachelor בעת ששהה בקולומבו, מפני שבריאותו לא איפשרה לו לנסוע לאנגליה ולקבל באופן אישי את התואר מהמלכה.
פרס ארתור סי. קלארק הוא פרס המוענק מאז שנת 1987 לספרי מדע בדיוני שיצאו בבריטניה, בזכות מענק מאת קלארק.^[6]
פרס קלינגה לשנת 1961

רשימה חלקית של ספריו

סדרת האודיסיאה

2001: אודיסיאה בחלל (1968), יצא בעברית בשנת 1969, בתרגומה של ציפורה חן, בהוצאת ביתן.
אודיסיאה 2: 2010 (1982) יצא בעברית בשנת 1984, בתרגומה של חניתה רוזנבליט, בהוצאת מסדה.
אודיסיאה 3: 2061 (1988)
האודיסיאה האחרונה: 3001 (1997) יצא בעברית בשנת 1997, בתרגומו של בועז וויס, בהוצאת אופוס.

סדרת ראמה

מפגש עם ראמה (1973 ) תורגם לעברית פעמיים: על ידי שלמה פרנקל (1979) בהוצאת מסדה, ועל ידי עירית מילר (1997) בהוצאת אסטרולוג.
ראמה 2 (1989) יצא בעברית ב-1998, בתרגומה של עירית מילר, בהוצאת אסטרולוג.
גן העדן של ראמה (1991) יצא בעברית ב-1998, בתרגומה של עירית מילר, בהוצאת אסטרולוג.
הסוד של ראמה (1993) יצא בעברית ב-1998, בתרגומה של עירית מילר, בהוצאת אסטרולוג.

ספרים אחרים

קץ הילדות (1953 ,Childhood's End), יצא בעברית בשנת 1976, בתרגומה של ע. שם, בהוצאת עם עובד. מהדורה נוספת בהוצאת ינשוף בשנת 2005 בתרגומו של דוד חנוך.
העיר והכוכבים (The City and the Stars, 1956), יצא בעברית בשנת 2002, בתרגומו של רני גרף, הוצאת אודיסיאה.
סיפורים מן "האייל הלבן" (Tales from the "White Hart", 1957), יצא בעברית בשנת 1998, בתרגומו של עמנואל לוטם, הוצאת זמורה-ביתן.
אבק ירח (The Fall of Moondust, 1961), יצא בעברית בשנת 1982, בתרגומו של יותם ראובני, בהוצאת מסדה.
סיפורי עשרת העולמות (Tales of Ten Worlds, 1963), יצא בעברית בשנת 1982, בתרגומו של יותם ראובני, הוצאת מסדה.
חדירת זמן (Time Probe, 1966), אנתולוגיה בעריכת קלארק, יצאה בעברית בשנת 1981, בתרגומו של יורם רפפורט, הוצאת מסדה.
הרוח הנושבת מן השמש (The Wind From The Sun, 1972), יצא בעברית בשנת 1978, בתרגומו של יורם רפפורט, הוצאת מסדה.
קיסרות האדמה (Imperial Earth, 1975), יצא בעברית בשנת 1979, בתרגומו של עמוס גפן, בהוצאת הוצאת מסדה.
מזרקות גן העדן (The Fountains of Paradise, 1979), יצא בעברית בשנת 2005, בתרגומו של עומר נבו, הוצאת אודיסיאה.
שירת ארץ הרחוקה (Songs of Distant Earth, 1986), יצא בעברית בשנת 1991, בתרגומו של דן שליט, הוצאת מסדה.