Loading AI tools
הוצאה לאור ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
 | |
 | |
| דוכן הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון |
| תקופת הפעילות | 1942–הווה (כ־82 שנים) |
| מיקום המטה | תל אביב |
| משרד ראשי | תל אביב |
| ענפי תעשייה | הוצאה לאור |
| מוצרים עיקריים | סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים |
| מנכ"ל | חניטל סויסה |
|
www | |
מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות. סמל ההוצאה עוצב בידי ירחמיאל שכטר.[1][2]
הוצאת "עם עובד" הוקמה על פי חזונו של ברל כצנלסון, לפיו הפועל העברי הוא אדם הטרוד בחיי היום-יום, אך גם בעל שאיפה להרחבת השכלתו. על ההסתדרות לסייע לפועל לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. ההוצאה גם נתפסה כחוליה חשובה בברית בין "מעמד הפועלים" ל"אינטליגנציה"; ברית שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ההוצאה החלה דרכה כהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר". בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות, הקים הוצאת ספרים גדולה ועצמאית. מפא"י וההסתדרות הבטיחו שלכצנלסון יהיו חופש בחירה ועצמאות ניהולית. על אף התנגדות מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך היחיד שלה[3].
כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית[4]. לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות: "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית 'עם עובד' לתרבותו של העם". עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית. מטרה נוספת - סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר[4].
רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.
ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" עלון-המידע הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש סדרות-ספרים, או "ספריות" (כפי שכונו אז): "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגויסת של ממש[5]. מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור איכותית בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא[6]. כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו[7]. מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ופחות ספרות יפה[6]. בין ספרי העיון הראשונים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס-זינגר וצ'כוב.
"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת - סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שהתרכזה באירועי מלחמת העולם השנייה, ועסקה בנושאים, כמו: לונדון בתקופת הבליץ ו"מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ"[8]. כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."[9] ההוצאה הקפידה על איכות גבוהה של הדפסה ולשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא[10].
בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. הספר הראשון שיצא לאור היה אנתולוגיה היסטורית-ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-1943, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שמנה 450,000 איש בלבד[11].
לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופייה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", שהצליחה עם השנים לשמור על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה לאור עד ימינו מאות ספרי מופת, תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. "הספרייה לעם" היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.
בשנת 1956, לאחר 14 שנות פעילות והוצאה לאור של יותר מ-600 כותרים, נקלע ההוצאה לקשיים כלכליים ובוצעו קיצוצים במספר העובדים[12]. בשנת 1957 מונה משה שרת לראש ההוצאה[13].
בשנת 1956, התמזגה הוצאת "ילקוט" של מועצת פועלי חיפה עם "עם-עובד"[14].
בשנים 1994-2014 השתתפה "עם עובד" בפיתוח וייצור משחקי מחשב לילדים יחד עם חברת קומפדיה. הסדרה הייתה מבוססת על הדמות "איתמר" מאת הסופר דויד גרוסמן, המשחק המפורסם בסדרה היה "איתמר מטייל על הקירות".[15]
בשנת 2002 חגגה ההוצאה 60 להיווסדה במבצע משותף עם רשת סטימצקי, בו קהל הקוראים הוזמן לבחור את ששת הספרים האהובים עליו בכל הזמנים.[16] הספרים שנבחרו והוצאו מחדש תחת הכותרת "6 הנבחרים": "רומן רוסי" מאת מאיר שלו[17], "התפסן בשדה השיפון", מאת ג'רום דייוויד סלינג'ר[18], "אהבה בימי כולרה" ו"מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מארקס[19], "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל, ו"הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי[20].
בשנים 2000-2011 כיהן כמנכ"ל ההוצאה ירון סדן.[21] בדצמבר 2011 נבחר יעקב בריי למנכ"ל הוצאת עם עובד.[22] הליך מינויו והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, רוני פיינשטיין,[23] לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן ולמחאה של עורכים נוספים.[24][25]
בקיץ 2014 נקלעה ההוצאה לקשיים, בעקבות חוב גדול של רשת סטימצקי שלא שולם[26], ויישום חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל.[27] רק לאחר בקשת פירוק נגד סטימצקי היא שילמה את החוב.[28]
באוקטובר 2015 מונתה חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה.[29]
להוצאה שתי סדרות בולטות, בהם ספרים מתורגמים וספרי מקור, שנמכרות בחנויות הספרים:
סדרות בולטות בעבר כללו את:
הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:
עם עובד (הוצאת ספרים), דף שער בספרייה הלאומית
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: לצמצם, לשלב קישורים חשובים כהערות שוליים.
אתר האינטרנט הרשמי של עם עובדSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
