Loading AI tools
אבי הביו-ביבליוגרפיה העברית, והיסטוריון של הציונות (1911–1986) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי. היה מחלוצי הביבליוגרפיה הארצישראלית בעת החדשה, ומתעד העיתונות העברית המוקדמת. חקר וכתב על תולדות היישוב בארץ, בעיקר כמשתקף מהספרות העממית והעיתונות.
 | |
| גצל קרסל בסוף שנות ה-40 | |
| לידה |
12 ביוני 1911 זבלוטוב (כיום זבולוטיב), באוקראינה,אז ממלכת גליציה ולודומריה, חלק מנחלת הכתר האוסטרי באימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1986 (בגיל 75) חולון, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
חולון |
| שפות היצירה |
עברית |
| יצירות בולטות |
לכסיקון הספרות העברית - בדורות האחרונים |
| בן או בת זוג |
איזה פרליס |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קרסל פיתח את הענף העברי של הביו-ביבליוגרפיה, צעד נוסף מספריהם של החיד"א ור' חיים מיכל. הוא טען כי התרבות העברית היא ביתו הטבעי של הביו-ביבליוגרפיה, כיוון שיהודי זכור לדורות על-שם ספריו (כדוגמת המחבר, החפץ חיים וכדומה).
גצל קרסל נולד בט"ז בסיוון תרע"א (1911) ליחיאל-מיכל ולפייגה בת אברהם וייס בזבלוטוב שבגליציה המזרחית (באימפריה האוסטרו-הונגרית). בתרע"ו (1916) במהלך מלחמת העולם הראשונה נפטר אביו. מפאת הלחימה נאלצו אמו וילדיה לעזוב את העיירה ועברו לכפר בבוהמיה, שם נותרו עד תום המלחמה ולאחריה שבו לזבלוטוב. עוד בילדותו למד לקרוא ספרות עברית מאחיו. שלושת אחיו עלו לארץ ישראל. אחיו הבכור, אברהם, אחותו אסתר, שנישאה לאלחנן בלוישטיין והשתקעה בכפר הס, ואחותו, רחל שנישאה לגדליה ליכטיגשטיין והשתקעה בחולון. לראשונה נדפסו דבריו בשבועון "גלים" שהופיע בוילנה. בחודש סיון תר"ץ (1930) עלה לארץ ישראל כחלק מהעלייה החמישית, בעקבות הזמנתו של ראש כפר גנים, שמשון היבנר. בתחילת דרכו בארץ ישראל, עסק בפרדסנות אצל היבנר אולם בעקבות המשבר בענף עזב את התחום.
קרסל סיפר כי באחד מן הימים שבהם בא לעבוד בפרדס, עלה לאוטובוס כבכל יום, והבחין באיש מחזיק עיתון יהודי-גרמני שבו כתבה על יום-טוב ליפמן צונץ, אבי תנועת "חכמת ישראל". הוא תהה כיצד לא נכתב עד אז שום מאמר בעברית על צונץ, על אף שחלפו חמישים שנה מאז פטירתו, והחליט לכתוב מאמר כזה בעצמו. הוא עבד על המאמר במשך הלילה, ובבוקר שלמחרת נתן אותו למערכת העיתון "דבר". פרסום המאמר גרם להפיכתו של דב סדן למנטור של קרסל והיווה אבן דרך חשובה בקריירה הספרותית של קרסל.
הקשר בין דב סדן לקרסל התהדק עם השנים ומוצאו הגליצאי של קרסל תרם לכך. ניתן לראות דוגמה לכך במכתב שסדן שלח לקרסל ביוני 1936, בו הוא כותב: ”בן מדינתי אתה”.
קרסל כתב למעלה מ-60 ספרים, 20 מבואות, ערך 37 מבואות, וכתב למעלה מ-3,000 כתבות בעיתונים וערכים באנציקלופדיות בנושא עיתונות עברית, ציונות, יישובי חומה ומגדל וביקורת המקרא.
בשנת 1974 מכר את האוסף המונומנטלי שאסף במשך ארבעה עשורים, המכיל בין היתר כ-400,000 גזירי עיתונים ועשרות אלפי ספרים, לאוניברסיטת אוקספורד. על יסוד האוסף נוסדה הספרייה של מרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות, בעיירה יארנטון (אנ') שבמחוז אוקספורד.[1] (ב-1991 הצטרף אליה האוסף של גדליה אלקושי, שנמכר לאחר מותו.[2]) הארכיון האישי גצל קרסל, הכולל מכתבים וגלויות שנשלחו אליו וכן העתקי מכתבים שנשלחו לנמענים אחרים והעתקי מכתבי התשובה שלו, שמור בספרייה הלאומית, שם הופקד על ידי אלמנתו בשנת 1995.[3]
קרסל היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף מוערך וקיבל מכתבי תודה מאישים מוכרים ומוערכים אחרים כמו דוד בן-גוריון, גרשם שלום, יצחק בן-צבי, ש"י עגנון, זלמן שזר ועוד. אחת מיצירותיו המפורסמות יותר של קרסל, "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים", שיצא לאור בשני חלקים, זכה להערכה עצומה, אף הגדולה ביותר מבין יצירותיו וכתביו של קרסל. הוא אף זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על כתיבת ספר זה בשנת 1968.
ב-30 בספטמבר 1963 (י"ב בתשרי תשכ"ד) זכה בפרס אוסישקין על חיבוריו בתחום חקר הציונות[4] ובשנת 1973 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים על הספר "פרנץ אופנהיימר ומרחביה בתקופת הקואופרציה".
גצל קרסל נפטר בקיץ 1986 בביתו, לאחר מחלה. בן 75 במותו. נקבר בבית עלמין הדרום.[5] הותיר אישה, הסופרת איזבלה (איזה) פרליס, שלה היה נשוי מקיץ 1954, ובן, עידו. רחוב בקריית בן-גוריון בדרום חולון, עיר מגוריו, קרוי על שמו.
ברובם הוסיף מבואות והערות היסטוריים מקוריים, המהווים חיבור חשוב בפני עצמם:
מורשת יהדות גליציה: מחקרים ותשתיות מחקר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:38:24)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
