יואל משה סלומון

יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

ערך זה עוסק באחד ממייסדי פתח תקווה. אם התכוונתם לשיר שנכתב עליו, ראו הבלדה על יואל משה סלומון.

יואל משה סלומון

לידה	8 במרץ 1838 ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	22 באוקטובר 1912 (בגיל 74) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
ראש ועד פתח תקווה 1878–1883 (כ־5 שנים) שותף לשלטון דוד גוטמן דוד גוטמן ←

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים

בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו

יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה

יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה

יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה

ביוגרפיה

נולד בירושלים למרדכי סלומון, מראשי היישוב האשכנזי בירושלים. סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), עלה בעליית תלמידי הגר"א והיה ממייסדי היישוב הישן האשכנזי, נהרג בפעולת טרור. להלוייתו של הראש"ז כתב יואל משה שהיה אז בן 13 שיר הספד לסבו^[1]. בשנת 1865 שכל יואל משה את שני הוריו שמתו במגפת הכולירה. סלומון קיבל חינוך תורני בירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה בליטא. כאשר חזר לירושלים הצטרף לבאי בית מדרשו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר. הוא ניצל את שהותו באירופה ללימוד מקצוע הדפוס בקניגסברג, ועם שובו לארץ בשנת 1863 יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס עברי בירושלים. העבודה הראשונה שהודפסה בבית הדפוס הייתה ה"שושנתא". בדפוס זה נדפס כתב העת הלבנון, שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל.

סלומון סירב לקבל כעובדה את הצפיפות, המחסור ודלות החיים שהיו מנת חלקם של אנשי "היישוב הישן", והיה מן הבולטים ב"פורצי החומות" - יוצאי היישוב הישן בירושלים שהיו לחלוצי המתיישבים מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1869 ייסד, יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. סלומון היה חלוץ הקבוצה ובחודשים הראשונים הוא גר בבית הראשון שנבנה בשכונה לבדו מכיוון שמשפחתו פחדה מלצאת מביתה הבטוח שבתוך החומות. בשנת 1872 היה בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות ביריחו, ניסיון שלא הצליח. באותה שנה ניסה גם לרכוש את אדמות דוראן^[2]. כעבור מספר שנים, ב-1874, היה בין מייסדי שכונת מאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. היה פעיל גם בתוך תחומי העיר העתיקה, והיה אחד מאלה שהשקיעו מכספם כדי לגאול את הקרקע במורד משער ציון אל הכותל המערבי (השטח עליו הוקמה שכונת בתי מחסה)^[3].

סלומון עסק גם בעבודה ציבורית כללית ובין השאר היה חבר הנהלת "הוועד הכללי כנסת ישראל" שהיה בזמנו המוסד הראשי של העדה האשכנזית בירושלים. למרות זאת הוא יצא נחרצות נגד תלותם של יהודי ירושלים בכספי החלוקה, והטיף להתיישבות חקלאית בארץ ישראל על בסיס כלכלי ויצרני. את דעותיו אלה ביטא בכתב העת "יהודה וירושלים⁩⁩" שייסד בשנת 1877 ושימש כעורכו. דעות אלה היו לצנינים בעיני הרבנים ראשי הכוללים, שהכריזו חרם על כתבי עתו. לאחר שנה של מלחמות מאמרים כתובים נטש סלומון את עיתונו כשבגליונו האחרון פרסם מאמר בו כתב: "רב לך דבר שפתיים. צא אל עולם העשייה".

וכך, בשנת ה'תרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום^[4]. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים. בעקבות עקירתו מפתח תקווה התעורר ויכוח עד כמה יש לראות בו מקבוצת המייסדים שיש להנציח את שמם.

בשנת 1888 הגיע למושבה זכרון יעקב במסגרת משלחת של חובבי ציון. המשלחת מנתה שלושה חברים: יחיאל מיכל פינס, זאב יעבץ ויואל משה-סלומון. המשלחת הגיעה בניסיון לגבש פשרה במרד של האיכרים במפקח מטעם הברון רוטשילד - יהודה וורמסר. האיכרים דחו את הצעת המשלחת להפסיק את המרד ללא תנאי.^[5]

בשנת 1895 נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הראי"ה קוק לא"י^[6]. בערוב ימיו שב לירושלים.

ב-22 באוקטובר בשנת 1912 נפטר סלומון בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

שלט רחוב על שם יואל משה סלומון בשכונת נחלת שבעה בירושלים

חלקו בייסוד פתח תקווה זכה לפרסום רב בשירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון".

במרכז פתח תקווה, ברחוב חיים עוזר, מוצב פסל של יואל משה סלומון עם כנפיים, כפי שמתואר בבלדה.

משפחתו

נישא לחנה פרומה בת ר' אברהם רוטנברג (1834–1927), חסיד חב"ד, בעל דפוס רוטנברג בירושלים.

ילדיו:

• יוחנן דוד סלומון - מילא את תפקידי אביו הציבוריים בירושלים עם עזיבת אביו לפתח תקווה, מבעלי דפוס סלומון, נפטר בקהיר בגיל 50
• שלמה זלמן סלומון - נפטר בגיל 19 בזמן שעבד בדפוס.
• טוביה סלומון - מבעלי דפוס סלומון, חוקר, ומשורר
• אריה לייב סלומון - נישא לחנה פרל, בתו של מרדכי דיסקין שהיה מראשוני המתיישבים בפתח תקווה
• מרדכי סלומון - מראשוני המתיישבים בפתח תקווה, חוקר ההתיישבות, מחבר הספר "שלשה דורות ביישוב"
• אסתר גוטפריד, נישאה לרב ראובן גוטפריד, ר"מ בישיבת עץ חיים. רבו הראשון של הרב צבי יהודה הכהן קוק. חתנם יצחק אלשטיין היה אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)
• חיים זלמן סלומון - איש ציבור, סגן ראש עיריית ירושלים. אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)
• צפורה לוין - נישאה למשה גוטל לוין - איש ציבור, יו"ר ועד הקהילה היהודית בחיפה. אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)

אילן יוחסין

אברהם שלמה זלמן צורף

מרדכי סלומון

יואל משה סלומון

שמואל קלמן מירסקי

שולמית

אברהם

שמואל גדליה ניימן

יוחנן דוד סלומון

טוביה סלומון

מרדכי סלומון

חיים סלומון

צפורה לוין

משה גוטל לוין

שרה

כתריאל שלמון

בת

נפתלי

דבורה

בת

ברכה סלומון

ישראל לוין

מיכל

נחום חת

אהוד חבצלת

יוחנן דוד סלומון

שרה

משה מנדלבאום

עודד וולנסקי

חגית לאלו

נחמן סלומון

יעקב סלומון

מאיר חת

עדנה גבריאלי

אברהם שינדלר

שרה מיכל

אביגיל אנגלמן

מתניהו אנגלמן

יאיר וולנסקי

מישאל חשין

רות חשין

דליה הורביץ

אלי הורוביץ

חובב חת

לקריאה נוספת

• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, חלק ראשון, פרק טז: קניית אדמת השכונה "נחלת שבעה", מזכרונות ר' יואל משה סלומון, תרכ"ו (1866), עמ' 191–193; פרק יט: ר' יואל משה סלומון שר על קנית אדמת יריחו, מזכרונות פנחס גראייבסקי, תרל"ב (1872); פרק כ: ניסיון לקנות את אדמת דורן, מזכרונות יואל משה סלומון, תרל"ב (1872), עמ' 208–211.
• פנחס גרייבסקי, מגנזי ירושלים: חוברת 100: מוקדשת... לראש הבונים של היישוב העירוני והחקלאי... הרב יואל משה סלומון, ירושלים תרצ"ג
• מרדכי סלומון (בנו), שלושה דורות ביישוב, דפוס סלומון, ירושלים, תש"ב-1942
• זאב ענר, סיפורי משפחות - סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון.
• יעקב סלומון, בדרכי שלי, תש"ם-1980
• ר' יואל משה סלומון - פועלו ותולדותיו. דגם: מאת עודד וולנסקי ושמחה מנדלבוים
• רמי יזרעאל, ‏טיוטה של 'קול-קורא' מאת יואל משה סלומון אל מנהיגי תנועת חיבת-ציון ברוסיה (שלהי תרמ"א-ראשית תרמ"ב), קתדרה 10, ינואר 1979
• יוסף אביב"י, "קול התור - דור אחר דור", מכילתא א (תש"פ), עמ' 159–336.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל משה סלומון בוויקישיתוף

• כתבי יואל משה סלומון בפרויקט בן-יהודה
• ביוגרפיה של יואל משה סלומון, באתר "לחיות את ההיסטוריה".
• יואל יעקובי, מחזיקי התורה והטורייה - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2006
• אליאב שוחטמן, הרב יואל משה סולומון ז"ל, "מגד ירחים", גיליון 109, חשוון תשס"ט, עמ' 4
• שירי ר' יואל משה סלומון, עורך פנחס גרייבסקי, באתר HebrewBooks
• אם המושבות, אודות פרומה סלומון, אתר הספרייה הלאומית
• יואל משה סלומון (1838-1912), דף שער בספרייה הלאומית
• מילות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון", באתר שירונט (מילים יורם טהרלב, לחן שלום חנוך)
• אלי אשד, "בבוקר לח בשנת תרל"ח : המלחמות על "הבלדה על יואל משה סלומון", בבלוג של אלי אשד
• יואל משה סלומון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

1. שיר ההספד - באתר משפחת סלומון .
2. לאחר כעשרים שנה נרכשו אדמות אלו על ידי יהושע חנקין ועליהן הוקמה העיר רחובות.
3. החוזה היה מול עיני. נמצא בארכיון של יוסף (יוסקה) רום.
4. גם אחד מבניו - מרדכי סלומון הקים במושבה משק חקלאי.
5. גיא בחור, פעמון סדוק, שנייה, אור עקיבא: גיא בחור, 2017, עמ' 130
6. בשנת ה'תרצ"ג פרסם הרב קוק מאמר מיוחד על יואל משה סלומון בחוברת של פנחס גרייבסקי "מגנזי ירושלים" : "מעת היכרתיו בהיותו אורח בביתי בחוץ לארץ, בעיר בויסק, נתמלאתי נהרה מהליבוב אשר ליבבני איש ירושלים הזה, בחן שפתיו ורוח בינתו ובלהבת האידיאלים שלו לתחיית ישראל על אדמתו ברגש מלא אצילות וטהרה..." .