לימודי ארץ ישראל

לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה וביולוגיה של ארץ ישראל. המושג "ידיעת הארץ" הוטבע לראשונה בשנת 1845 על ידי מחבר ספר הגאוגרפיה הראשון על ארץ ישראל, יהוסף שוורץ, במבוא לספרו תבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל.

מרכזי מידע

בארץ פועלים מרכזי מחקר אשר יוזמים חפירות ארכאולוגיות, עורכים כינוסים לחוקרים ולחובבי ארץ ישראל ומוציאים לאור פרסומים.

הקרן לחקר ארץ ישראל

שער ה-PEQSt מיולי 1900

ערך מורחב – הקרן לחקר ארץ ישראל

הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF) הוקמה ב-1865 ומטרותיה: חקירת ארץ ישראל והלבנט מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע - החי, הצומח והמטאורולוגיה של ארץ־ישראל. הארגון זכה לפופולריות רבה, אשר נבעה בין השאר מהחלטת המייסדים, כי על־אף היות רבים מביניהם אישי כנסייה, פעולות הקרן לא ישאו אופי דתי או פוליטי. אחד מהתומכים שגויסו בזכות מדיניות זו, היה משה מונטיפיורי.

בין מחקריה: סקר האזור שממזרח להר הלבנון, חפירות ארכאולוגיות טרומיות בכפר נחום, תיעוד מנהגי המקום בשכם ועוד. המפות ששורטטו במהלך מסעות חוקרי הקרן הניחו את היסודות לגולת הכותרת של ה-P.E.F, סקר ארץ-ישראל המערבית. המשלחת השנייה, בראשותו של צ'ארלס וורן, חקרה את הארץ, בשימה דגש מיוחד על הארכאולוגיה של ירושלים.

ב-1868, יצאה המשלחת השלישית של הקרן, במטרה לחקור את מדבר סיני, וכן לקבוע האם ג'בל מוסא הוא הר סיני המקראי או שמא הכבוד יפול בחלקו של ג'בל סרבל. המשלחת חקרה ומיפתה את חלקו של המדבר שבין תעלת סואץ לג'בל מוסא.

גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בה מופתה כל ארץ ישראל שממערב לנהר הירדן, מנהר הליטני שבצפון ועד נחל באר שבע שבדרום. ארץ ישראל חולקה בין הקרן הבריטית לבין החברה האמריקנית לגאוגרפיה, והוחלט שהקרן הבריטית תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

ערך מורחב – החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה בשנת 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

החפירות במצדה מומנו על ידי החברה

החברה משמשת כארגון-גג למוסדות הארכאולוגיים הישראליים ומהווה גורם מרכזי התומך והיוזם של המחקר הארכאולוגי בישראל. החברה עוסקת בארגון, בניהול כספי של החפירות ומרכזת בשיתוף עם מוסדות אחרים את עיבוד הממצאים והבאתם לידי פרסום סופי בדו"חות מדעיים.

החברה מוציאה לאור, בשיתוף עם רשות העתיקות, את "קדמוניות" - כתב עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא וכן באנגלית את כתב העת Israel Exploration Journal, "ארץ-ישראל"- מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, "מחקרים-בגאוגרפיה של ארץ-ישראל" וכן דוח"ות סופיים של חפירות.

החברה עוסקת בהפצת ידיעת הארץ ותוצאות החפירות הארכאולוגיות בקרב הציבור הרחב. מאז 1944 נערכו ששים ואחד כנסים לידיעת הארץ. במסגרת הכינוסים מסיירים מאות משתתפיהם באתרים ארכאולוגיים בהדרכת ארכאולוגים וחופרי האתרים. מספר סיורים נערכו גם לארצות השכנות במטרה להכיר את התרבויות שנתקיימו בהן בעבר והקשרים עם תרבותה הקדומה של ארץ-ישראל.

המרכז למיפוי ישראל

ערך מורחב – המרכז למיפוי ישראל

המרכז למיפוי ישראל ראשיתו במחלקת המדידות שנוסדה בשנת 1920 תחת המנדט הבריטי. בשנות פעילותה הכינה מחלקת המדידות מפות רבות, בעיקר מפות טופוגרפיות, מפות המציגות בעלות על קרקע ומפות ערים. המחלקה המשיכה לפעול לאחר הקמת המדינה תחת השם '"אגף המדידות"'. למרכז שלוחות מחוזיות הממוקמות בירושלים, באר שבע, תל אביב, חיפה ונצרת.

המרכז פועל במספר תחומים:

• בתחום הגאודזיה (מדידת הארץ) - המרכז אחראי ליצירה, תחזוקה ופיתוח של רשת הבקרה הגיאודטית ומופקד גם על יצירת כלים להתמרות בין רשת קואורדינטות.
• בתחום הקדסטר (רישום קרקעות) משמש המרכז גוף ממלכתי המרכז את פעילות המדידות לצורך רישום מקרקעין.
• בתחום המיפוי מהווה המרכז את הגוף הלאומי למיפוי. המרכז מופקד על קביעת מוצרי המיפוי הבסיסיים הנדרשים במדינת ישראל בתחומים: איכות הסביבה, מחקר ופיתוח ותיור וטיול.

הסדרה המרכזית בתחום המיפוי היא סדרת המפות הטופוגרפיות בקנה מידה 1:50,000 שממנה נגזרת סדרת 1:100,000. מוצרי מיפוי נוספים, המופקים במרכז בהיקפים מצומצמים, הם מפות ערים, מפות ימיות, שהוכנו בשנים האחרונות ואטלס ישראל, המופק בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית.

• מאגר המידע הגאוגרפי: נושא זה התבסס בעבר על המפות המודפסות שהופקו עוד בתקופת מחלקת המדידות של ארץ ישראל (Survey of Palestine) ומחלקת המדידות של מדינת ישראל לדורותיה (מחלקת המדידות, אגף המדידות והמרכז למיפוי ישראל).

לימודי ארץ ישראל באוניברסיטאות

לימודי ארץ ישראל הוכרו כדיסצפלינה אקדמאית מיוחדת במספר אוניברסיטאות בישראל בנפרד ממקצוע הגאוגרפיה. ביניהן אוניברסיטת בר-אילן וישיבה יוניברסיטי, שם נפתחו מחלקות מיוחדות בתוך הפקולטה למדעי יהדות. כך נהפכה מגמת לימוד זה כחלק ממורשת ארץ ישראל ומדינת ישראל וכמרכיב בתקומת ישראל החדשה. באוניברסיטת בר-אילן נקראת מגמה זו המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה.

לקריאה נוספת

• חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ, המכון ללימודי מצוות הארץ.
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1947

קישורים חיצוניים

• אוצר מסעות, באתר היברובוקס
• אתר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
• נפתלי טלמן, ‏מוסדות גרמנים וחברות מחקר שהוקמו במאה הי"ט לחקר ארץ-ישראל ולימודה, קתדרה 19, אפריל 1981
• דב גביש וגדעון ביגר, ‏לתולדות המיפוי האווירי בארץ-ישראל: מפות עיר ראשונות מתצלומי-אוויר, קתדרה 20, יולי 1981
• יהושע בן אריה, ‏התפתחות לימוד ידיעת ארץ-ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת המדינה), קתדרה 100, אב תשס"א, אוגוסט 2001, עמ' 338-305
• ש. שבא, לימוד ארץ־ישראל כיצד?, דבר, 28 בינואר 1960
• אליהו הכהן, הידעת את הארץ? גלגולו של ביטוי, בבלוג "עונג שבת", 4 באוקטובר 2019