Loading AI tools
יומון כלכלי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלובס הוא עיתון יומי ואתר חדשות כלכלי ישראלי. העיתון המודפס מופץ לבתי המנויים בימים ראשון עד חמישי בשעות הערב. העורכת הראשית היא נעמה סיקולר. מערכת העיתון ממוקמת בראשון לציון.
תדירות | עיתון יומי |
---|---|
סוגה | כלכלה |
פורמט | פורמט טבלואיד |
בעלים |
אלונה בר און ענת אגמון |
עורכת ראשית | נעמה סיקולר |
תאריכי הופעה | 17 באוקטובר 1983 – הווה (41 שנים) |
שפה | עברית |
מערכת | ראשון לציון |
תפוצה | כ-35 אלף[דרוש מקור] (שישי בתפוצתו בישראל) |
מדינה | ישראל |
www.globes.co.il | |
ראשיתו של גלובס כשירות מידע למנויים, עיתון פקס, על חברות הנסחרות בבורסה של תל אביב, שנוסד בתחילת שנות ה-80 על ידי יצחק דוידוב[1] ושירת גם את המוסף הכלכלי של מעריב.[2] באמצע שנת 1983 נוסף גם שירות תיווך בין יזמים למשקיעים.[3] באותה שנה חבר דוידוב אל שוקי וזלמן ליבוביץ להקמת עיתון כלכלי, והקימו את "גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע״מ" ש-50% ממניותיה הוחזקו על ידי דוידוב, 25% בידי שוקי וזלמן ליבוביץ ועוד 25% על ידי "גחלת", חברת השקעות של "הסנה".[4][5]
העיתון סבל מראשיתו מקשיים כלכליים ובשנת 1984 הועמד למכירה. אדם ברוך בחן את כדאיות רכישת העיתון עבור "ידיעות אחרונות" והמליץ שלא לרוכשו. במקום זאת העיתון נרכש על ידי חיים בר און ומיקי אלבין[6], ובהמשך הצטרף אליו כשותף איש העסקים אליעזר פישמן.[7] העיתון, שנרכש עם 2,200 מנויים, צמח בסוף שנות ה-80 והגיע ל-24,000 מנויים, והיה לעיתון העסקים של ישראל, המציע מידע ופרשנות על המתרחש בבורסה ובכלכלת ישראל.[8] במהלך שנות ה-80 שווקו מינויים משולבים לעיתון, לשבועון "כספים" ולירחון "מוניטין", שהיו בבעלות משותפת.[9]
עם עורכי העיתון לאורך השנים נמנים מתי גולן, אדם ברוך וחגי גולן.
באפריל 1995 היה "גלובס" העיתון הכלכלי הראשון בישראל שהפעיל אתר אינטרנט ופרסם את תכניו ברשת.[10] בהמשך, השיק "גלובס" אתר אינטרנט ואפליקציות דיגיטליות למכשירים ניידים.
עם השנים קמו לעיתון מתחרים כגון "טלגרף" (שנסגר), "TheMarker" ו"כלכליסט".
בשנת 2011 החזיק אליעזר פישמן ב-57.10% ממניות העיתון ועיזבונו של חיים בר און החזיק ב-42.90% מהמניות.[11]
בראשית 2017 היו ההחזקות בעיתון כדלקמן: אליעזר פישמן החזיק בכ-57.5% ממניות "מוניטין עיתונות" שבבעלותה "גלובס", משפחת בר-און החזיקה ב-25.14 אחוזים דרך חברת אילקורפ, ו-17.4 אחוזים נוספים הוחזקו בידי חברת "חיים בראון אחזקות", חברה בבעלות בחלקים שווים של פישמן ומשפחת בר און. בעקבות מינוי כונס נכסים לנכסיו של פישמן, בקשו כונסי הנכסים למכור את העיתון בנפרד מהמניות של חברת מוניטין, לאחר שלהערכתם, העיתון מפסיד מדי שנה מיליוני שקלים, וצפוי להפוך לחדל פרעון במרץ 2017.[12] לאחר משא ומתן מקביל עם משפחת בר-און ועם דוד דוידוביץ', הושג הסכם על מכירת מניותיו של פישמן ב"מוניטין", כ-66 אחוזים, לחברת אילקורפ של משפחת בר און תמורת סכום של כ-106 מיליון ש"ח, סכום שרק חלקו שולם במזומן.[13]
ב-1 בפברואר 2017 פרש מתפקידו העורך חגי גולן. ב-23 ביולי מונתה נעמה סיקולר לעורכת במקומו.
בפברואר 2020 החל "גלובס" במעבר למודל של אתר אינטרנט למנויים בתשלום.[14]
העיתון הודפס מראשיתו בצבע ורוד כהשראה מהעיתון פייננשל טיימס הבריטי. בשנת 1989 החל "גלובס" לנקוט בקו המקובל בעיתונים כלכליים בעולם בו מוחלפים צילומי אישים באיורים. גיל ג'יבלי נבחר לתפקיד המאייר ומשמש בו למעלה משני עשורים, בהם הפכו איוריו לאחד מסמליו של "גלובס". "גלובס" מחולק למנויים בשעות הערב. העיתון יורד לדפוס מיד לאחר סגירת יום המסחר בבורסה ומספק לקוראיו מידע פיננסי על היום החולף.
בנוסף לעיתון היומי, לגלובס מצורפים מוספים שבועיים, ירחונים ומגזינים.
מגזינים נוספים:
אתר האינטרנט של "גלובס" הוקם באפריל 1995 והוא כולל חדשות מעולם העסקים, תוכני וידאו וכן פורטל פיננסי, אפשרות לניהול תיק אישי וירטואלי, כלים פיננסיים למשקיעים בשוק ההון, ועוד.
ניתן לקרוא מדי ערב את העיתון במלואו במסגרת העיתון האלקטרוני המהווה העתק מדויק של העיתון המודפס. שימוש בעיתון האלקטרוני כרוך בתשלום דמי מינוי.
בסוף 2018 החלה מערכת העיתון לפנות לקהלים צעירים והחלה בהקמת מערך פודקאסטים בשלל נושאים כלכליים-חברתיים.
"גלובס" מקיים מדי שנה ועידות גלובס מרכזיות בנושאים עסקיים שעל סדר היום. ישנן ארבע ועידות שנתיות קבועות:
ועידת ישראל לנדל"ן המתקיימת בדרך כלל בחודשי פברואר-מרץ, ועידת שוק ההון של ישראל (יוני) וועידת שיווק פרסום ודיגיטל (MAD) בחודש יולי, וכן ועידת ישראל לעסקים המתקיימת מדי שנה בתחילת חודש דצמבר, החל משנת 1995. ועידת ישראל לעסקים היא האירוע הכלכלי החשוב והיוקרתי ביותר בישראל, המפגיש בין מנהיגי המדינה מקבלי ההחלטות, אנשי העסקים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, דוברים ומשלחות מהארץ ומהעולם. החל משנת 2000 מתקיימת מול ועידת העסקים ועידת העשוקים במחאה שהוועדה לא עוסקת בסוגיות של עוני ואי שוויון.[17]
במשך השנים עלו נגד העיתון טענות שהוא משרת את האינטרסים של בעליו, איש העסקים אליעזר פישמן. בין השאר טענות שטורי דעה קודמו כידיעה חדשותית[18], שלא הייתה הפרדה ברורה בין הצד המסחרי למערכתי, ושכתבות ותחקירים שביקרו גופים עסקיים שונים הקשורים לפישמן לא פורסמו. בתחקיר מקיף שערכו אורן פרסיקו וגיא מרגלית ממגזין העין השביעית הם מצאו שהטענות נכונות, אך עם זאת "פעלה בעיתון גם עיתונות הגונה ואמיצה בשירות הציבור".[19] לאחר שאלונה בר און רכשה את השליטה בעיתון ב-2018 הושק קוד אתי חדש, והעיתון החל לפרסם "דו"ח אמון" שנתי.[20]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.