במהלך שנות השלושים, מדינות העולם ניסו להיחלץ מהמשבר הכלכלי והפוליטי העולמי, שפרץ בסוף שנות ה-20. המשבר הוביל לקריסת המערכת הפיננסית הבינלאומית, אשר החלה עם קריסת שוק המניות ב-1929. לנפילה הכלכלית שלאחר מכן, אשר זכתה לכינוי השפל הגדול, היו השפעות חברתיות טראומטיות ברחבי העולם, אשר הובילו לעלייה מהותית בעוני והאבטלה ברחבי העולם, ובמיוחד בארצות הברית, וכמו גם בגרמניה, אשר עוד מלפני כן התקשתה לשלם פיצויים על מלחמת העולם הראשונה. אגן האבק בארצות הברית החריף את המשבר הכלכלי. נשיא ארצות פרנקלין רוזוולט, אשר נכנס לתפקיד ב-1933, החל רפורמות חברתיות רחבות היקף ואת תוכניות התמריצים "ניו דיל" בתגובה למשבר הכלכלי. פריצת מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 הובילה לסיום המיתון העולמי.
בין השנים 1930 עד 1933 התקיים רעב המוני כבד בברית המועצות אשר גרם למותם של בין 5.7 עד 8.7 מיליון בני אדם. רעב המוני כבד בהיקף דומה התרחש גם בסין בין השנים 1936 עד 1937 והוא גרם למותם של בסביבות 5 מיליון בני אדם. השיטפונות בסין ב-1931, אשר היו אסון הטבע הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית, גרמו למותם של בין 422,499 עד 4,000,000 בני אדם. רעידות אדמה גדולות בעשור זה כוללות את רעידת האדמה בקווטה משנת 1935 (בה מתו בסביבות 30 אלף –60 אלף בני אדם) ורעידת האדמה בארזינג'אן ב-1939 (בה מתו בסביבות 32 אלף בני אדם).
במהלך שנות השלושים הטלוויזיה החלה לראשונה להפוך לאמצעי תקשורת המונים טרנספורמטיבי בעולם המערבי, כאשר במהלך אותה התקופה החלו גם שידורי הטלוויזיה הציבוריים הראשונים ברחבי העולם. בנוסף, התקדמות טכנולוגית מרכזית נוספת במהלך העשור הייתה מנוע הסילון, כאשר הטיסה של מטוס הסילון הראשון בעולם, ההיינקל He 178(אנ'), התקיימה במהלך שנת 1939. מנוע הסילון יהווה את הבסיס להתקדמות המואצת הן בטיסות המסחריות והן בתעופה הצבאית במהלך העשורים הבאים.
במהלך שנות ה-30 גדלה אוכלוסיית העולם מ-2.05 ל-2.25 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-750 מיליון לידות וכ-550 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.
1935-1932: מלחמת הצ'אקו - מלחמה שפורצת בין בוליביה לפרגוואי ב-15 ליוני 1932, על השליטה באזור הצ'אקו בדרום אמריקה. מלחמה זו מכניסה את שתי המדינות לקשיים רבים שמורגשים גם בעשרות השנים שלאחר מכן.
1934: מלחמת ערב הסעודית-תימן - אבן סעוד, מלכה של ערב הסעודית, מכריז מלחמה על תימן בשל סירובה לקבל את הסיפוח הסעודי של חבל עסיר. בשנת 1937 חותם אבן סעוד על הסכם שלום עם תימן, ומשיב לה חלק מהשטחים שנכבשו במלחמה.
1939: מדיניות החוץ התוקפנית של מדינות הציר - בתור חודשים ספורים מתבצעות כמה פעולות אגרסיביות מצד גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. גרמניה הנאצית מספחת את ממל מליטא, לאחר שמאיימת בשימוש בכוח צבאי, וליטא מוסרת להם את השטח ללא שפיכות דמים. לאחר הצלחה זו ממשיכה גרמניה במדיניות החוץ האגרסיבית וכובשת את צ'כיה. במקביל, פולשת איטליה הפאשיסטית לאלבניה וכובשת אותה. בחודשים הללו מעצמות המערב הגיבו לפעולות הפלישה הללו במדיניות פיוס.
1935: ביטול חוזה ורסאי - לאחר שהחוזה לא מכובד על ידי גרמניה עוד מתחילתו, היטלר מבטל את החוזה באופן גלוי בשנת 1935, כאשר מורה באופן פומבי על חימוש גרמניה.
בארצות הברית שיעורי האבטלה הגבוהים גרמו לכך שכמות גדולה של מובטלים השתמשו ברכבות משא על מנת לחפש עבודה בערים שונות ברחבי ארצות הבריתתמונה של הצלמת דורותיאה לאנג בשם "אם נודדת" (מרץ 1936). במרכז התמונה פלורנס אוונס תומפסון, אם אמריקנית לשבעה בת 32 שנודדת עם משפחתה בדרכים לאחר שאיבדה את ביתה ופרנסתה
1929: השפל הגדול - משבר כלכלי כלל עולמי, שמתחיל בארצות הברית בשנת 1929 ונמשך עד סוף שנות השלושים. המשבר קשה ורב השפעות, במיוחד בצפון אמריקה ובאירופה. השפל מערער את היציבות הפוליטית במדינות רבות, ונחשב לאחד הגורמים שזירזו את פרוץ מלחמת העולם השנייה. שיאו של השפל הגדול בשנת 1932, כאשר מדד דאו ג'ונס יורד אל מתחת ל-42 נקודות, 11% מהערך שהיה לו פחות משלוש שנים קודם לכן.
1930: חוק המכסים סמוט-האולי - חוק שנחתם על ידי נשיא ארצות הבריתהרברט הובר במהלך השפל הגדול, במטרה להגדיל את הכנסות הממשל ולהגן על התוצרת התעשייתית ועל התוצרת החקלאית של ארצות הברית. החוק מוביל למלחמת מכסים בין מדינות שונות בעולם, ומחליש בפועל את החקלאות האמריקאית, אשר לא מצליחה להתחרות בתוצרת הזולה של מדינות אחרות, ובראשן ברית המועצות, וחווה בתוך שנתיים ירידה של 61% בייצוא[4].
1932-1931: ההעדפה האימפריאלית (אנ') - על רקע השפל הגדול, מכוננת האימפריה הבריטיתועידה כלכלית של האימפריה הבריטית (אנ') ומחליטה על מדיניות מכסים שתיתן העדפה ברורה לטריטוריות השייכות לאימפריה עם מדיניות מכס קשוחה לכל השאר[5].
1937-1932: השנים הטובות של גרמניה - גרמניה תחת הנהגתו של היטלר מתחזקת כלכלית. משנת 1932 ועד שנת 1937 ירדה כמות המובטלים מלמעלה משישה מיליון מובטלים לפחות ממיליון, והתוצר הלאומי הגולמי עלה ב-107 אחוז.
1934: חוק הבנקאות בשווייץ - על רקע לחצים מצד הנאצים לספק מידע פיננסיים על נכסיהם של יהודים, שווייץ מחליטים לחוקק את חוק הבנקאות הקובע את הסודיות הבנקאית כעיקרון בסיסי, והפרתה כעבירה פלילית. החוק מביא לפריחתה של שווייץ, המחזקת את תדמיתה כמדינה שאפשר לסמוך עליה, ולהפקיד כספים בתחומה ללא חשש.
1935: תעלת פנמה - בניית סכר מאדן בתעלה מחזקת את הפיכתה של התעלה למרכיב חיוני בהגדלת נתיבי הסחר הבינלאומיים[6].
1938: רפורמות הכלכליות של מקסיקו - מפלגת PRI, ששולטת לבדה במקסיקו, מנחילה רפורמות אשר מחזקות משמעותית את כלכלת מקסיקו. רפורמות אלו, על פני השטח, היו בעלות דימוי סוציאליסטי מובהק, כאשר במסגרתן מלאימה מקסיקו את חברות הנפט, מחלקת מחדש את הקרקע ומחזקת את מעמדם של חקלאים ופועלים, אולם במקביל מנסה מקסיקו לחזק גם סממנים קפיטליסטים מסוימים, כמו שיתופי פעולה עם תאגידים זרים המשקיעים במדינה ופותחים בה סניפים, ובלבד שאלו מתקיימים תחת פיקוח ממשלתי[7].
אחד המהלכים הפוליטיים המשמעותיים והמזוהים ביותר עם עשור זה באירופה, הוא התחזקותם של הנאצים בגרמניה, ובמדינות נוספות. מגמה זו היא גורם מפתח בתחילתה של מלחמת העולם השנייה בסוף העשור, ולשואה שסימניה הראשונים החלו במהלך העשור.
1933: חרם אחד באפריל 1933 - החרם הוא הפעולה הראשונה שנערכת בגרמניה הנאצית נגד היהודים אחרי עליית הנאצים לשלטון. במהלך יום זה מונעים אנשי האס אה מאנשים להיכנס לבתי-עסק של יהודים, בוזזים אותם ומשמידים סחורה. החרם הוא יריית פתיחה לעליית הילוך במדיניות ממשלתית מפלה של הממשל הנאצי, וכבר שבוע לאחר מכן עבר החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, שהטיל הגבלה תעסוקתית על יהודים.
1934: ליל הסכינים הארוכות - כינוי עממי למסע רציחות שעורכים היטלר, גרינג והימלר נגד בכירי ארגון האֵס אָה, במטרה לנטרל את כוחו העולה של הארגון ושל מנהיגו, ארנסט רהם. במקביל, מבצעים מנהיגי המפלגה הנאצית סדרה של רציחות מתוכננות של כמה פוליטיקאים גרמנים בכירים, אשר עלולים היו להחשב כמחליפים ראויים להיטלר, על רקע גסיסתו של הנשיא הינדנבורג.
כנס המפלגה הנאצית בנירנברג ב-1935. עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בשנת 1933 הביאה ליצירת המשטר של גרמניה הנאצית שיזם והוביל למלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.ב-1936 מזעזע המלך אדוארד השמיני את בריטניה כולה, כשמודיע על ויתורו על כס המלכות, לאור רצונו להתחתן עם אהובתו האמריקאית ווליס סימפסון
1936: ויתור אדוארד השמיני על המלוכה - ב-11 בדצמבר מזעזע המלך אדוארד השמיני את בריטניה כולה, כשמודיע על ויתורו על כס המלכות, לאור רצונו להתחתן עם אהובתו האמריקאית ווליס סימפסון, שהייתה גרושה, ובשל כך נישואיהם לא יכולים היו להתקיים על פי החלטת הממשלה הבריטית, אליה מחויב המלך.
1934: טרור לאומני אוקראיני בפולין - בתחילת שנות ה-30 באוקראינה המערבית, שנמצאת תחת השלטון הפולני, מתארגנת ומתחזקת תנועת לאומנים אוקראינים, אשר מארגנים מספר פעולות טרור בהם נהרגים פקידים פולנים. התופעה מגיעה לשיאה עם הריגת שר הפנים הפולני בשנת 1934.
1944-1929: גירוש מקסיקנים מקליפורניה - לאורך עשור זה מגיעה לשיאה מדיניותה של מדינת קליפורניה, שמגרשת באופן בלתי חוקי כ-400,000 מתושביה ממוצא מקסיקני[9].
1930: קוד הייז - מערכת של הנחיות הנוגעות להפקת סרטי קולנוע, המגדירות מה מוסרי להציג בסרטים, מאומצת מרצון על ידי אגודת מפיקי ומפיצי הקולנוע של אמריקה.
1930: מרד פועלי הבננה בהונדורס - מרד מתחיל בהונדורס, לאחר שפועלי תעשיית הבננות המקומית מתאגדים ביזמת המפלגה הקומוניסטית המקומית, ונאבקים בשלטון, אשר היה כפוף בצורה משמעותית לשליטתה של חברת הפירות המאוחדת, ובעלי אינטרסים נוספים מארצות הברית. המרד מופסק בשנת 1931 עם לכידתו וחיסולו של מנהיג המרד.
1931: משפט סקוטבורו - מתרחש בעיירה סקוטסבורו שבמדינת אלבמה, כאשר תשעה נערים שחורים מואשמים באונס של שתי נשים לבנות ברכבת. לאחר משפט, שנחשב בדיעבד לאחת מנקודות השפל של מערכת המשפט של דרום ארצות הברית, הורשעו כל הנאשמים ושמונה מהם נדונו למוות, זאת למרות בעיות ראייתיות קשות.
1933: מהפכה בקובה - לאחר תקופה של דמוקרטיה יחסית בקובה, מסרב הנשיא היוצא חרארדו מצ'אדו להתפטר מתפקידו, ונתקל בהתנגדות של אנשי הצבא המאלצת אותו לעשות כן. סמל מהצבא בשם פולחנסיו בטיסטה תופס לבסוף את השלטון ומכניס את קובה לתקופת ביניים בה מצד אחד מדוכא כל ניסיון התנגדות לשלטון, ומצד שני קובה מכוננת חוקה המקדימה את זמנה בכל הנוגע לזכויות אזרח וזכויות עובדים.
1938-1922: רפורמות אטאטורק - בשנות ה-30 נמשכת סדרת השינויים שעורך מוסטפא כמאל אטאטורק, נשיאה הראשון של הרפובליקה הטורקית, בכל אורחות החיים במדינה. במהלך העשור, בין השאר, מופרדת הדת מן המדינה באופן רשמי, משתנים שמות חלק מהערים של טורקיה, מונהגים שמות משפחה לאזרחים, וניתנת זכות מלאה לנשים לבחור ולהיבחר לאספה הלאומית.
1938-1937: טבח דרסים - טבח שמבצע הממשל הטורקי נגד הכורדים, כתגובה למרידות הכורדים בשלטון הטורקי, בהנהגתו של סֶיִיד ריזה במחוז דרסים שבמזרח המדינה, במחאה על מדיניות הממשל בנוגע למעמדם של הכורדים במחוז. במהלך הטבח נהרגים אלפים מתושבי המחוז הכורדי, ורבים אחרים מגורשים.
1932: מלחמת האמו - לאחר מקרים רבים שציפורי האמו האוסטרלית הורסת יבולים חקלאיים, תושבים רבים מתלוננים אל הממשלה האוסטרלית בנושא, ולבסוף, בארגונה של הממשלה, מתחיל מבצע חיסול המוני לציפורי האמו. המבצע לא נוחל הצלחה רבה, והממשלה מחליטה להציע תשלום לכל מי שיחסל ציפור אמו באופן עצמאי. שיטה זו משיגה תוצאה יעילה יותר, ועשרות אלפי ציפורי אמו נהרגות לאורך עשור וחצי של מבצעים אלו. פעולות אלו סופגות גינויים של פעילי סביבה ואנשי אקדמיה.
המפלגה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר עולה לשלטון בגרמניה ב-1933 ויוצרת משטר פשיסטי שמתכחש לחוזה ורסאי, רודפת יהודים ומיעוטים אחרים בחברה גרמנית, חותרת להרחיב את שטחה של גרמניה, ומתנגדת להתפשטות הקומוניזם.
גרמניה הנאצית תחת הנהגתו של היטלר יוצאת מחבר הלאומים אך מארחת את האולימפיאדה של 1936 כמפגן ראווה להצגת הישגי הנאצים לעיני העולם כולו.
כאשר היטלר איים כי לא יהסס לכבוש את צ'כוסלובקיה, בחר ראש ממשלת בריטניהנוויל צ'מברלין לטוס לגרמניה על מנת להיפגש עם היטלר ולשכנעו לא להיכנס לצ'כוסלובקיה בתקווה להימנע ממלחמה. על מנת לעצור את היטלר מלכבוש את צ'כוסלובקיה הסכים צ'מברלין לוותר על חבל הסודטים (האזור דובר הגרמנית של צ'כוסלובקיה) לטובת גרמניה. צרפת תמכה בגישתו של צ'מברלין, שאפיינה את מדיניות הפיוס המערבית כלפי גרמניה בשנות ה-30. פחות משנה לאחר ההסכם, בעקבות מעשי התוקפנות של היטלר והפלישה לפולין, הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה, וכעבור כמה חודשים התפטר צ'מברלין מתפקידו.
רציחתו של הדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט בפריז על ידי הצעיר היהודי-גרמני הרשל גרינשפן הייתה העילה לפרוץ סדרת הפרעות שנודעה כ"ליל הבדולח". במהלך ליל הבדולח שהתרחש בין ה-9 עד 10 בנובמבר 1938 תנועת הנוער ההיטלראית, הגסטפו וה-SS ערכו פוגרום באוכלוסייה היהודית שחיה ברחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה). במהלך ליל הבדולח נרצחו 91 יהודים, ובין 25 ל-30 אלף נוספים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. כ-267 בתי כנסת נהרסו ואלפי בתים ועסקים בבעלות יהודים נשדדו. ליל הבדולח שימש גם כאמתלה להחרמת כלי נשק מיהודי גרמניה.
גרמניה ואיטליה חתרו להרחבת הטריטוריות שבשליטתן. גרמניה החלה בסיפוח שטחי אוסטריה ויתר האזורים באירופה עם שיעור ניכר של דוברי גרמנית. לפי חוזה וורסאי, הועבר חבל הסאר מגרמניה לפיקוח חבר הלאומים, והוסכם שרק לאחר שייערך משאל עם בחבל זה ייקבע עתידו. בינואר 1935 נערך משאל עם, ו–91 אחוז מתושבי חבל הסאר הצביעו בעד החזרת החבל לגרמניה, וכך נעשה. אוצרות הטבע באזור שימשו את היטלר בתיעושה ובחימושה של גרמניה. בראשית 1936 הורה אדולף היטלר לפלוש לחבל הריין, האזור הגובל עם צרפת, שהיה מפורז על פי חוזה ורסאי. חלק ממפקדי הצבא הגרמני התנגדו לצעד, אך הסכימו לאחר שכנוע מהיטלר כי צרפת ואנגליה לא יעשו דבר,[2] והצבא הגרמני נכנס לאזור בניגוד לחוזה ורסאי ולהסכמי לוקרנו.
בשנת 1939 מספר מדינות באמריקה, כולל קנדה, קובה, וארצות הברית, בצעד באופן מעורר מחלוקת התנגדו בתוקף לקלוט את 936 הפליטים היהודים על סיפון האונייה סנט לואיס שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939 בעקבות "ליל הבדולח". אחרי מסע של כחודש בים הודיעו הולנד, בלגיה, צרפת ובריטניה על נכונותן לקלוט את היהודים, והאונייה הוחזרה לאירופה לפיזור היהודים במדינות אלה. רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים. סיפורה של הספינה "סנט לואיס" מלמד יותר מכל על התייחסותו השלילית והאטומה של העולם החופשי לבעיית היהודים הנמלטים מציפורני הנאצים, והוכיח כי ליהודים המהגרים מגרמניה אין, למעשה, ארץ מקלט.
ההרג ההמוני שאירע במלחמת העולם הראשונה עורר סלידה עמוקה ממלחמה בחלקים נרחבים של העולם המערבי, ודוקטרינות פציפיסטיות צוברות אוהדים חדשים רבים בעשור זה. כך למשל, ב-9 בפברואר1933 מתקבלת באגודת הדיבייט של אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שבועת אוקספורד והיא: "בשום נסיבות שהן לא יילחם הבית הזה למען המלך והמדינה", שמתקבלת ברוב של 253 כנגד 157 מתנגדים. ב-12 באפריל1935 מתקבלת בארצות הברית החלטה המזדהה עם שבועת אוקספורד עליה חותמים כ-60 אלף תלמידי מכללות.
1936: Divine Life Society (אנ') - זרם רוחני שנוסד בהודו על ידי סוואמי שיבננדה, ופותח סניפים רבים בעיקר בהודו אך גם במדינות נוספות בעולם. התנועה מאמצת מסורות הינדואיסטיות עיקריות, אולם דוחה מסורות אחרות דוגמת מעמד הקאסטות, ומשלבת את הפרקטיקות שלה עם יוגה ואלמנטים בהקטיים[13].
1 בדצמבר 1934 - המדינאי הסובייטיסרגיי קירוב נרצח בלנינגרד. הרצח בוצע על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאיב (אנ'). הגרסה הרשמית הייתה כי המתנקש פעל בשליחותם של אויבי סטלין. סטלין נקט בגינוני אבל לאומי כבד על מות קירוב. היה זה רצח פוליטי שהיווה ציון דרך בבניית שלטון האימים של סטלין.
8 בנובמבר 1939 - גאורג אלזר, נגר גרמני, מנסה להתנקש באדולף היטלר באמצעות פצצה בבית הבירה "בירגרברוי" שבמינכן. היטלר הגיע לנאום שם לציון יום השנה לפוטש במרתף הבירה, אולם הוא עזב את המקום, בניגוד למתוכנן, זמן קצר לפני הפיצוץ.
אסונות טבע
11 בספטמבר 1930 - התפרצות של הר הגעש סטרומבולי באיטליה גורמת להרג של מספר אנשים ולהרס מבנים.
6 במאי 1937 – אסון ההינדנבורג - ספינת האוויר (צפלין) הגרמנית "הינדנבורג" נשרפה לחלוטין בעת ניסיון נחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית. בשריפה נהרגו 36 בני אדם - 13 נוסעים, 22 אנשי צוות ואיש צוות קרקע אחד. 62 בני אדם נוספים שהיו על הספינה ניצלו. התאונה האיצה את קץ העידן של ספינות האוויר כאמצעי תחבורה עיקרי, ואת המעבר לעידן הטיסה במטוסים.
בריאות
1940-1938: מלריה - התפרצות קשה במיוחד של המגפה נצפתה בשנים אלו באזור ברזיל, בה תועדו עשרות אלפים הרוגים. המגפה מוגרה בסיוע קרן רוקפלר שפעלה להרחיק את היתושים שמעבירים את המחלה מאזורי המגורים[18].
כולרה - לאורך העשור התפשטות של מגפת הכולרה באזור אפגניסטן גורמת לאלפי הרוגים ולמבצע חיסונים נרחב במדינה[18].
מערכת אקולוגית - המושג מוגדר לראשונה בעשור זה על ידי ארתור טנסלי, ומשתפרת ההבנה על חשיבות ההשפעה ההדדית שיש לפרטים שונים בסביבה האקולוגית. לצד הגברת המודעות בנושא, מתחילה בהדרגה הממלכה המאוחדת לפעול לשימור הטבע בשטחה[19][20].
פיתוחים טכנולוגיים בתחום התחבורה
שנות ה-30 הוא עשור מפנה בתחום התחבורה, כאשר משתפרת יכולתם של מטוסים וכלי רכב, שכבר היו זמינים בעשורים הקודמים, להפוך ליעילים ופרקטים יותר.
1933: הקפת העולם במטוס - ב-22 ביולי1933 הופך הטייס האמריקני, וילי פוסט, לאדם הראשון לטוס טיסת סולו מסביב לעולם, כשהוא טס 25,100 ק"מ ב-7 ימים, 18 שעות ו-45 דקות.
1937: טנק הפאנצר - מפותח דגם מבצעי ראשון לסוג הטנק המהפכני, שמאפשר את טקטיקת הבליצקריג. מדינות נוספות פיתחו במקביל את הטנק בגישות שונות, לדוגמה, טנק הסומואה הצרפתי, אשר נחשב היה לטנק הבינוני הפרקטי ביותר של זמנו[21].
1939: מטוס סילון - מתבצעת הטיסה הראשונה של מטוס סילון ב-27 באוגוסט1939. זוהי אבן דרך משמעותית בדרך להיווסדה של תעופה אזרחית סדירה.
1933: מיקרוסקופ אלקטרונים - חוקרים גרמנים מציגים דגם ראשוני של מיקרוסקופ אלקטרונים, שמאפשר דיוק ועצמה גבוהים יותר[22]. יכולת הביצוע של המיקרוסקופים האלקטרונים עולה בהדרגה לאורך העשור.
1937: נוזל-על - מתגלה מצב הצבירה המתאר נוזל שמאופיין בהיעדרות מוחלטת של צמיגות. כלומר, אם יוּנח בלולאה סגורה - יוכל לזרום עד אין סוף - בגלל היעדר חיכוך בין חלקיקי החומר.
1938: טפלון - מתגלה הטפלון, המתאפיין ברמת חיכוך נמוכה במיוחד, אשר משמש בהמשך לציפוי מחבתות, קליעירובה ועוד. השימוש הראשון בטפלון נעשה במסגרת פרויקט מנהטן.
1934: העדשאי - סדרת הספרים מהווה את האנתולוגיה הראשונה בסוגת המדע הבדיוני שנכתבת כסדרה, ומציגה רעיונות רבים הנחשבים חדשניים ופורצי דרך לתקופה. סדרה זו מגדירה, בדיעבד, ז'אנר שלם.
1939: ספרי כיס - בשנה זו מתפתח מודל שיווקי בעיקרו של ספרים זולים להפצה, אשר גורמת למהפכה בזמינותם של ספרות פופולרית לקהל הרחב, במיוחד מחוץ לערים הגדולות, כאשר ספרים מתחילים להימכר במגוון חנויות אשר אינן מתמחות בהכרח בספרים[28].
קומיקס - עשור זה נחשב לעיתים כתור הזהב של הקומיקס, ובשנים אלו מתעצבים בבסיס הסוגה כמה מהמאפיינים אשר הופכים למזוהים איתה ביותר[29]. חוברות/רצועות קומיקס בולטות שמופיעות לראשונה בעשור זה: דיק טרייסי (1931), פלאש גורדון (1934), הפנטום (אנ') (1936), סופרמן (1938), באטמן (1939).
ספרות זולה - עשור זה נמצא בעיצומה של תקופה הנחשבת לתור הזהב של הספרות הזולה, שזכתה לפופולריות רבה, ולתחרות רבה מעלייתם של חוברות הקומיקס[30].
1931: גיטרה חשמלית - יוצאת לשווקים הגיטרה החשמלית המסחרית הראשונה אשר פותחה על ידי אדולף ריקנבאקר (Adolph Rickenbacher) וג'ורג' ביצ'אם (Beauchamp) וכונתה 'המחבת' (אנ') (The Frying Pan) על שום צורתה. הגיטרות החשמלית הראשונה הייתה למעשה גיטרה אקוסטית (בעלות תיבת תהודה ומיתרי מתכת), אשר לה חוברו "פיקאפים" (מיקרופונים שקולטים את תדירות המיתר באמצעות שדה מגנטי) כאשר התעורר הצורך בעוצמות קול גבוהות יותר, כדי להשתלב בלהקות הביג בנד הנפוצות בתקופה זו.
1935: עידן הסווינג - כינוי לתקופה שנמשכת כעשר שנים, ובמהלכה סגנון הסווינג פופולרי במיוחד[31]. התופעה של השפעה מערבית בגרמניה בשנים אלו באה לידי ביטוי במוזיקת הסווינג בקרב תנועה חברתית שכונתה "נערי סווינג".
1939: הקוסם מארץ עוץ - הסרט המוזיקלי שיוצא לאור ב-25 באוגוסט 1939 נותר עד למאה ה-21 העיבוד הקולנועי הנודע ביותר והמצליח ביותר של ספר הילדים "הקוסם מארץ עוץ" מ-1900. הסרט בלט במיוחד בשל השימוש בטכנולוגיית טכניקולור.
1930: וול סטריט 40 - הבניין, המוכר גם כ"בניין טראמפ", נבנה לגובה של 282.6 מטרים, ומחזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" למשך חודש אחד.
1930: בניין קרייזלר - גורד השחקים שנבנה במנהטן, ניו יורק, מתנשא לגובה 319 מטרים והוא בעל 77 קומות. בזכות כך, מחזיק הבניין בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" למשך 11 חודשים.
1931: בניין אמפייר סטייט - נפתח באופן רשמי, ומוכר כבניין הגבוה בעולם. גובהו 381 מטרים (443.2 מטרים עם התורן בראשו). בניין אמפייר סטייט החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" במשך 39 שנים עד הנחת הקורה האחרונה (Topping Out) במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי ב-1970.
1937: גשר שער הזהב - הגשר, שיוכרז בהמשך המאה ה-20, כאחד מפלאי העולם המודרניים על ידי האגודה האמריקאית של מהנדסים אזרחיים, נבנה במטרה לחבר בין העיר סן פרנסיסקו לבין מחוז מרין.
1933: כוח באמצעות שמחה - מוקם גוף ממשלתי גדול לתרבות הפנאי בגרמניה הנאצית, שמטרתו לספק פעילויות פנאי במחירים נמוכים - כמו קונצרטים, טיולים וחופשות - כדי לצמצם את פער המעמדות בכך שפעילויות פנאי "בורגניות" יהפכו לזמינות עבור ההמונים.
דראג - לאורך העשור מתחילות להופיע אופנות שונות בתחום הבידור והפנאי שמגיעות מתוך קהילות להט"ב בארצות הברית, שבשלב זה עליהן לפעול רחוק מעיני החוק, שמגדיר הומוסקסואליות כעבירה. אופנות בידור כמו תרבות הדראג מתחילות להתגבש בעשור זה[41].
פייר לאוואל (1931) - נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה נבחר לראשות ממשלת צרפת. לאוואל היה פופולרי בעיתונות האמריקאית באותה העת בשל התנגדותו להקפאה זמנית של תשלומי החוב של מלחמת העולם הראשונה. כותרת השבועון הייתה "במרצו ובאנרגיה שלו החזיר לאוואל את צרפת למרכז הזירה הבינלאומית"[42].
פרנקלין דלאנו רוזוולט (1932) - נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה רוזוולט נבחר לנשיאות ארצות הברית[43].
אפריל 1936 עד אוגוסט 1939: המרד הערבי הגדול – במהלך המרד נהרגים למעלה מ-400 יהודים, כ-200 בריטים וכ-5,000 ערבים, רובם במסגרת חיסולי חשבונות ותקיפת מתנגדים. מספר קהילות יהודיות או יישובים קטנים נחרבים, גולים או מפונים, בעיקר באזורי ספר ובערים עתיקות, בעקבות ההתקפות עליהן.
1937-1938: בעקבות המרד הערבי, ועדות חקירה בריטיות כוועדת פיל וועדת וודהד ממליצות לראשונה על חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית וערבית.
.jpg)
ערך מורחב – נאציזם
_using_one-piece_maple.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_by_Don_English.png)
.jpg)
.jpg)
