אסטרטגיה להשגת מטרות ע"י פעולות כוזבות ומתעתעות גלויות וסמויות והאשמת גורמים רצויים ע"י המבצעים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגל כוזב (נקרא גם דגל שחור, באנגלית: False flag) מתאר מבצע חשאי שמטרתו להשיג מטרות צבאיות, פוליטיות, כלכליות או אידאולוגיות, באמצעות הסוואת הגורמים העומדים מאחוריו, והטלת האחריות לתכנונו ולביצועו על גורם אחר. באופן זה נוצרת תודעה כוזבת באשר לזהות הגורמים המבצעים. מבצעים אלו מתוכננים ויוצאים לפועל על ידי גופים שונים, לרבות קבוצות אתניות, מדינות, צבאות וארגונים אזרחיים. מושג זה מתייחס גם למבצעים של גורמי ביון המתכננים להטיל את האחריות לביצועם על טרוריסטים[1].
בשימוש העכשווי מתייחס 'דגל כוזב' גם למבצעים שהממשל אומנם לא תכנן או הוציא לפועל, אך היה מודע לתכנונם, ובחר לאפשר להם להתרחש אף על פי שהיה בכוחו למנוע אותם. אסטרטגיה זו מאפשרת לממשל לבצע מניפולציה בדעת הציבור, ולשכנע את האזרחים ביתר קלות בנחיצותה של יציאה למלחמה. המושג 'דגל כוזב של טרור' מתאר פעולות טרור המתבצעות על ידי גורמי טרור, אך אלו נתמכים, בידיעתם או ללא ידיעתם, על ידי ממשל האומה שאותה הם תוקפים[2].
מקור המושג 'דגל כוזב' בלוחמה הימית, בה השימוש בדגל כוזב במקום בדגל המלחמה האמיתי היה מקובל לפני מגע עם כוחות האויב, וזאת על מנת להוליך שולל את האויב[3]. תחבולה זו מתרחשת גם בכוחות היבשה, כאשר צד אחד מרים דגל לבן על מנת ליצור רושם שהוא נכנע, אך למעשה הוא מתכוון לתקוף ברגע שהצד השני יחשוף את עצמו על מנת לשבות את הכוחות ש"נכנעו" לו.
במבצע מרכבה שיצא לפועל בשנת 1942, משחתתצי בריטי הוקרבה והוסבה לפצצה מתקתקת על מנת לחבל במזח ששימש את הצי הגרמני. הצי הבריטי הסווה את אחת המשחתות שלו לספינת טורפדוגרמנית, באמצעות הנפת דגל הקריגסמרינה ובאמצעות שינוי מספר מאפיינים חיצוניים נוספים. כך הצליחה המשחתת להתקרב מאוד לנמל הגרמני עד שזוהתה ממרחק של שלושה קילומטרים מהנמל. תחת אש כבדה, הצליחה המשחתת להיכנס לנמל ולהתפוצץ על המזח כמתוכנן[5][6].
תקרית מוקדן – מומחים יפנים בודקים את קטע המסילה שנפגע
תקרית מוקדן – בעת המלחמה בין סין ליפן, חיפשו היפנים אמתלה לפלוש למנצ'וריה הסינית. בספטמבר 1931, מספר קצינים יפנים ביימו תקיפה "סינית" על ידי פיצוץ מקטע של מסילת רכבת. אף על פי שפיצוץ זה לא היה חזק דיו כדי לחבל במסילה, הוא בכל זאת שימוש תירוץ לפלישה[8].
"העסק הביש" הוא כינוי לפעולות טרור שבוצעו בשנת 1954 על ידי יחידת ריגול ישראלית במצרים. שיחות שהתנהלו בין מצרים לבריטניה, בתחילת שנות ה-50, על פינוי הצבא הבריטי מתעלת סואץ, גרמו לדאגה בישראל. מודיעין צה"ל העלה רעיון לחבל בחשאי במתקנים מערביים במצרים, כך שהפעולה תיראה כאילו נעשתה על ידי מחתרתלאומנית מצרית, ובכך ייפגעו היחסים בין מדינות המערב למצרים. מבצע זה יצא לפועל ביולי 1954, במסגרתו הטמינו חברי יחידת הריגול מספר מטעני חבלה באתרים שונים, אך הפעולה השלישית כשלה, חשפה את חברי יחידת הריגול וגרמה למשבר גדול בישראל. פעולות החבלה הללו לא גבו קורבנות בנפש.
מבצע אייג'קס – באפריל1953, ה-CIA קיבל הוראה לערער את הממשל האיראני, על מנת להפיל את ראש הממשלה של איראן, מוחמד מוסאדק. לשם כך, בוצעו מספר מבצעי דגל כוזב באיראן הכוללים התססת הרחוב האיראני והפניית אצבע מאשימה כלפי מוסאדק על ידי אנשים שהתחזו לקומוניסטים[14].
לוטון צ'ילס
תעמולת בחירות – לקמפיינים פוליטיים יש היסטוריה ארוכה בשימוש טקטיקה זו על ידי מתמודדים פוליטיים, פעילים פוליטיים וכלי התקשורת. דגל כוזב עשוי להתרחש כאשר תומך במועמד מסוים, מציג עצמו כתומך במועמד היריב. בשנת 1994, במסגרת קמפיין בחירות לתפקיד מושל פלורידה, המועמד הדמוקרטילוטון צ'ילס יזם מבצע דגל כוזב במסגרתו פעיליו התקשרו לעשרות אלפי בוחרים קשישים, הציגו את עצמם כנציגים של היריב, ג'ב בוש הרפובליקני, וטענו כי בוש מתנגד לביטוח לאומי ולהטבת התנאים לקשישים. צ'ילס הכחיש תחילה כי הוא עומד מאחורי הפעולה הזו, אך לאחר שזכה בבחירות ועמד בפני חקירה, הוא הודה במעשה[15].
אידאולוגיה – המצדדים באידאולוגיות פוליטיות או דתיות עשויים להשתמש בטקטיקת דגל כוזב על מנת להכפיש קבוצות יריבות או ליצור מראית עין שיש להם אויבים כאשר בפועל הם לא קיימים. במבצע פריקאוט, חברי כנסיית הסיינטולוגיה גנבו נייר מכתבים מביתה של הסופרת והעיתונאית פולט קופר, בה ראו איום משום כתביה הביקורתיים נגד הכנסייה. מספר ימים לאחר הגנבה, גורמים בכנסייה התלוננו כי קיבלו מכתב אנונימי עם איומי הפעלת פצצה. האיומים נכתבו על נייר המכתבים של קופר שנשא את טביעות האצבעות שלה, והוגש נגדה כתב אישום. לאחר פשיטה של ה-FBI על משרדי הכנסייה, אישרו הרשויות כי היה מדובר במבצע דגל כוזב[16].
(Finnish) Mattila, Tapani (1983). Meri maamme turvana [Sea safeguarding our country] (in Finnish). Jyväskylä: K. J. Gummerus Osakeyhtiö. ISBN951-99487-0-8. (), p. 142
Weland, James (1994). "Misguided Intelligence: Japanese Military Intelligence Officers in the Manchurian Incident, September 1931". Journal of Military History 58 (3): 445–460. doi:10.2307/2944134.
Turtola, Martti (1999). "Kansainvälinen kehitys Euroopassa ja Suomessa 1930-luvulla". In Leskinen, Jari; Juutilainen, Antti (eds.). Talvisodan pikkujättiläinen. pp.44–45.
ערך מורחב – העסק הביש
ג'וני זילבר, מי באמת עומד מאחורי תמונה שמציגה את שר האוצר במדי נאצי?, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
