ערך זה עוסק במדינה בצפון-מערב אירופה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הולנד (פירושונים).
המונח "הולנד" מפנה לכאן. לערך העוסק במונרכיה ומדינה בעלת מאפיינים פדרליים – המכילה בתוכה 4 ישויות אוטונומיות: הולנד, ארובה, קוראסאו, סנט מארטן, בנוסף לעוד מספר איים – כולם תחת הכתר ההולנדי, ראו ממלכת ארצות השפלה.
הולנד הוא שמה הרשמי של המדינה בעברית ובווריאציות שונות בכל השפות שאינן גרמאניות ורומאניות. השם ״הולנד״ התייחס במקור לאזור במערב המדינה שחולק בהמשך למחוזותצפון הולנד ודרום הולנד. בכל שפה, כולל בהולנדית ובאנגלית, ניתן להשתמש בשם הולנד גם לאזור המצומצם וגם למדינה כולה.
בהולנדית מכנים את המדינה בדרך כלל נדרלנד (Nederland), שמשמעו בעברית "ארץ השפלה". גם בשפות הגרמאניות האחרות המדינה מכונה באופן רשמי בווריאציות של נדרלד, למשל Netherlands באנגלית ו-Niederlande בגרמנית. בשפות הרומאניות נהוג לכנות את המדינה באופן רשמי ״ארצות השפלה״, למשל Pays-Bas בצרפתית ו-Países Bajos בספרדית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על נייטרליות ולא הצטרפה ללחימה. גם במלחמת העולם השנייה ניסתה לשמור על מעמד נייטרלי, אך גרמניה הנאציתפלשה אליה במאי 1940, כבשה אותה בתוך ימים ספורים והנהיגה בה משטר כיבוש שנמשך כמעט עד כניעת גרמניה הנאצית, במאי 1945. הולנד הייתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). קהילת יהודי הולנד, שהייתה גדולה יחסית, וכללה יהודים ספרדים ואשכנזים, נכחדה כמעט לגמרי במהלך המלחמה. שנים רבות לאחר המלחמה חקרה ממשלת הולנד את החשד שההשמדה היעילה נבעה גם משיתוף פעולה רב עם הנאצים מצד אזרחים וגורמים שונים. בראש החקירה עמד החוקר וההיסטוריון היהודי ז'אק פרסר, שהגיע למסקנה שאכן היה שיתוף פעולה אזרחי עם הנאצים שייעל את ההשמדה. עם זאת, בהולנד היה מספר גדול יחסית של חסידי אומות העולם.
לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא הייתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוקסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.
Remove ads
מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפוליאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז קונגרס וינה (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומד המלך וילם-אלכסנדר, שאחראי באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלך.
הפרלמנט של הולנד מחולק לשני בתים – הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מדי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מדי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (הרובע Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).
בנוסף לשני בתי הפרלמנט, הקבינט והמלך, קיים ארגון שנקרא מועצת המדינה. המועצה מתמנה על ידי המלך ושרי הממשלה, ומשמשת כגוף מייעץ לממשלה בעניינים שונים. המועצה כוללת כ-25 חברים (מספרם משתנה משנה לשנה). תפקידיה העיקריים הם: מתן עצה או דעה לגבי חקיקת חוקים חדשים או תיקונים לחוקים קיימים וייצוג שאלות הנוגעות לקונפליקטים שבין האזרח או גופים פרטיים לבין המדינה.
הולנד כמדינה ליברלית
הולנד נחשבה ועדיין נחשבת למדינה ליברלית ביותר. האיסור על שימוש בכמה סמים הנחשבים "קלים" אינו נאכף, בשל מדיניות רשמית של העלמת עין. הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא סובלני. ממשלת הולנד הייתה ראשונה להנהיג נישואים חד-מיניים (בשנת 2001), והחוק בה מאפשר המתות חסד (באופן מוגבל). היא גם הייתה בין המדינות הראשונות בעולם להכיר בזכות הבחירה לנשים – לאחר מספר חוקים חלקיים, ב-18 בספטמבר 1919 העביר הפרלמנט חוק אשר נחתם באותו יום על ידי המלכה וילהלמינה.
הליברליות ההולנדית הייתה ידועה גם בעבר, בעיקר במאה ה-17, והביאה פילוסופים ידועים כמו דקארט לפרסם את ספריהם באמסטרדם, מתוך הנחה שבמקומות אחרים הם יצונזרו. גם הפילוסוף ההולנדי היהודי שפינוזה נהנה מחופש יחסי בהבעת רעיונותיו שנחשבו אז שנויים מאוד במחלוקת.
מדיניות הסובלנות כלפי סמים קלים בהולנד שנויה במחלוקת; הולנדים רבים מביעים אי-נחת מכניסת זרים שכל מטרתם עישון סמים.
הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים של המאה ה-20. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צורכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.[דרוש מקור]
על פי נתוני 2022, הולנד עומדת במקום ה-6 בעולם בסך כל נפח היצוא (674 מיליארד דולר) והיבוא (770 מיליארד דולר). שותפות הסחר המרכזיות שלה כוללות את בלגיה, גרמניה ובריטניה.
בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר1999 את הגילדן ההולנדי באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך למטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.
Remove ads
להולנד רשת כבישים מפותחת באורך כולל של 116,500 קילומטרים. הניידות בכבישים הולנדיים גדלה ברציפות מאז שנות ה-50 וכעת היא עולה על 200 מיליארד ק"מ שנסעו בשנה, שלושת רבעים מהם נעשים במכונית. כמחצית מכלל הנסיעות בהולנד מתבצעות ברכב, 25% באופניים, 20% בהליכה ו-5% בתחבורה ציבורית.
עם אורך כולל של 3,013 קילומטרים של רכבות, רשת הרכבות ההולנדית היא העמוסה ביותר באירופה. הרשת מתמקדת בעיקר בשירותי רכבת נוסעים ומחברת את כל הערים הגדולות, עם למעלה מ-400 תחנות. תדירות הרכבות היא שתי רכבות בשעה בקווים פחותים, שתיים עד ארבע רכבות בשעה בממוצע, ועד שמונה רכבות בשעה בקווים העמוסים ביותר. רשת הרכבות הלאומית של הולנד כוללת את HSL-Zuid, קו מהיר בין המטרופולין של אמסטרדם לגבול הבלגי עבור רכבות הנוסעות מפריז ולונדון, להולנד.
Remove ads
הולנד נמצאת במערב אירופה וגובלת בים הצפוני, בבלגיה ובגרמניה.
שטחה הכולל של הולנד הוא 41,526 קמ"ר, ומתוכם 33,883 הם אדמה והיתר מים. אורך הגבולות היבשתיים הכולל של הולנד הוא 1,027 ק"מ, מתוכן 450 עם בלגיה ו-577 עם גרמניה. אורך קו החוף של המדינה הוא 451 ק"מ. המשאבים הטבעיים העיקריים של הולנד הם גז טבעי, נפט ואדמה למטרות עיבוד.
הולנד נחלקת לשני חלקים:
האזור הנמוך, בצפון ובמערב המדינה – אזור שחלקים ניכרים ממנו יובשו מהים ומאדמת ביצות והם נמוכים מפני הים.
האזור הגבוה, בדרום ובמזרח המדינה – זהו אזור מישורי ברובו, ורק בחלקו הדרומי מעט גבעות.
בשטחה של הולנד זורמים ארבעה נהרות גדולים – הריין, הוואל, המאס והסכלדה, שכולם נשפכים אל הים הצפוני.
הולנד היא ארץ שטוחה למדי – כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא מתחת לפני הים. גובהה הממוצע הוא 30 מטרים. הנקודה הגבוהה ביותר, הפאלסרברך, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם. רבים מן האזורים האלו הם אזורים שההולנדים "כבשו", היו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.
כיום חיים בהולנד כ-18 מיליון תושבים. תוחלת החיים במדינה היא 81.6 שנים (80.1 שנים לגבר ו-83.1 שנים לאישה). שיעור הפריון הוא 1.43 צאצאים לאישה.
הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים וזנות.
אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית. בניגוד למה שנטען לעיתים, אין בהולנד נישואין מיוחדים לזוגות חד-מיניים; חוק הנישואים הקיים הורחב כך שלא חל רק על בני שני מינים שונים. עם זאת, היא איננה מחייבת מדינות אחרות להכיר בנישואין בין בני אותו המין המתקיימים בשטחה, כמתחייב מאמנת האג.
שפות
בהולנד שתי שפות רשמיות כלליות, הולנדית ופריזית, שתיהן שפות גרמאניות מערביות (לקבוצה זו שייכות גם אנגלית, גרמנית, יידיש ואפריקאנס). הולנדית היא השפה הרשמית בכל המדינה, ופריזית מדוברת בנוסף להולנדית במחוז פריסלנד. בנוסף להולנדית ופריזית, הוכרו לאחרונה שתי שפות אזוריות: גרמנית תחתית ולימבורגית. ניבים סאכסוניים שונים מדוברים במזרח ובצפון-מזרח הולנד. הלימבורגית מדוברת במחוז לימבורג שבקצה הדרום-מזרחי של הולנד ובמחוז בעל שם זהה בבלגיה, ממערב ללימבורג ההולנדית.
קיימת שפה אזורית שלישית, זיילנדית, שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו – בהולנד ובבלגיה – מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהן שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.
הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז צפון בראבנט, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.
בשנות ה-2000 הוקשחו מדיניות ההגירה והפיקוח על הפשע ומתקיים שיח ציבורי נגד ההגירה, בעיקר על ההגירה המוסלמית.
עיור
בהולנד אזור המכונה ראנדסטאד, המעוגן על ידי הערים אמסטרדם, רוטרדם, האג ואוטרכט, הוא האזור המאוכלס ביותר. הצפון נוטה להיות פחות צפוף, אם כי ניתן למצוא קהילות גדולות בכל המדינה. אוכלוסייה עירונית – 93.2% מסך האוכלוסייה (נכון לשנת 2023). שיעור העיור – קצב שינוי שנתי של 0.59% (הערכה לשנים 2020–2025).[7]
לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית של הולנד משנת 2020, 55.4% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי, 24% מאוכלוסיית הולנד הם נוצרים – 19.8% קתולים ו-14.4% פרוטסטנטים (רובם קלוויניסטים), 5.2% מוסלמים, 5.1% בני דתות אחרות (הינדואיזם, בודהיזם ויהדות). במחוזות הדרומיים ניכרת נוכחות רבה יותר לקתולים, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית.
הלשכה הסטטיסטית ערכה סקר במסגרתו התבקשו התושבים לדרג את מידת מעורבות הדת בחייהם, ובו עלה ש-72% השיבו כי אינם פוקדים כנסיות או אסיפות דתיות כלל כי 11% הולכים לכנסייה (או משתתפים באסיפות בעלי אופי דתי או פילוסופי) לפחות פעם בשבוע, 4% הולכים לכנסייה פעמיים או שלוש פעמים בחודש, 4% פעם בחודש, ו-9% פחות מפעם בחודש.
התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה-12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת תעודות מתקופה זו מבטאות עוינות כלפיהם. במאה ה-17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל וספרד, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמאר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר רשאית לחוקק חוקים ייחודיים ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635.
אף על פי שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).
בשנת 1626 הקים מנשה בן ישראלבית דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז של הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים. במאה ה-17 התחוללו בקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לאורתודוקסים, אשר הידועות שבהן היא פרשת אוריאל ד'אקוסטה ופרשת החרמתו של שפינוזה. במאה ה-18 הורע מצב היהודים והיקף המסחר שלהם הידרדר בעקבות הכיבוש הצרפתי. באותה תקופה, 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. רבים ביהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.
ב-1796 הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים וכ-5,000 יהודים ספרדים. המלך וילם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. בתקופה המודרנית היגרו להולנד יהודים ממדינות אחרות. הולנד הייתה מדינה ליברלית בה נהנו היהודים מתחושת שוויון.
ערב מלחמת העולם השנייה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. מיד לאחר כניסת הכוחות הגרמנים אל הולנד ב-10 במאי 1940, ב-15 במאי הולנד נכנעה. ב-5 באוקטובר 1940 הוצא צו שכל עובדי המדינה ההולנדים צריכים לחתום על תעודת 'אריות' (בהולנדית: arierverklaring) בה עליהם להצהיר שהם, בני או בנות זוגם, ארוסיהם, שני ההורים, והסבים משני הכיוונים 'לא היו שייכים אף פעם לקהילת המאמינים היהודים' (בהולנדית: de Joodse geloofgemeenschap)[8] וכך התחילו להטיל על היהודים צווים והגבלות. כ־2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. רבים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ואל מחנות השמדה במזרח אירופה. בהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל של הוורמאכט, הצבא הגרמני.
מרבית ההולנדים שיתפו פעולה באופן מלא עם המדיניות הנאצית, יותר מבכל מדינה אחרת באירופה. עם זאת, קבוצת קומוניסטים הכריזה ב-25 בפברואר 1941 שביתה בעיר אמסטרדם במחאה על מדיניותם של הנאצים כלפי היהודים. זו הייתה יוזמה של ארגונים קומוניסטיים באמסטרדם והיא הייתה פעולת המחאה הסולידרית היחידה[9] בהולנד, אם כי מינורית, היא דוכאה אחרי יומיים. בכל שנה נערך טקס זיכרון באמסטרדם בכיכר בה נאספו היהודים למשלוח למחנות.
אלפי הולנדים סייעו ליהודים להסתתר מפני הנאצים. על פי הערכות שונות כ-12 אלף יהודים בהולנד ניצלו מידי הנאצים הודות לסיוע זה. בהולנד תועדו מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים. כך למשל, היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה זאת בשל הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן. ביתר חלקי הולנד כמעט ולא נרשמו מקרי הצלה של יהודים על ידי חסידי אומות עולם. על אף הצלת יהודים רבים על ידי תושבי הכפר ניולנדה, כ-90 אחוז מיהודי הולנד נרצחו במלחמת העולם השנייה. באחוזים, יותר יהודים נשלחו אל מותם מהולנד מאשר מכל מדינה אירופית אחרת.[10]
אנה פרנק יהודייה ממוצא גרמני נתפסה באמסטרדם והיא אחת הנערות המפורסמות מתקופת השואה. הבית בו הסתתרה ונתפסה הוא היום מוזיאון שואה בהולנד וקרוי בית אנה פרנק.
הנאצים הקימו מספר מחנות ריכוז אליהם גורשו היהודים: במזרח הולנד ובצפונה במחנה וסטרבורק ליד העיר חרונינגן אליה גורשו היהודים על ידי "המשטרה הירוקה" (בהולנדית: Groene Politie). רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה – 107,800 נפש מ-120,000 נפש (90%), על פי האומדנים האחרונים.
אמסטרדם היא עיר הבירה של הולנד, וכן העיר הגדולה ביותר במדינה. אם כי מושב הממשלה ההולנדית, הקבינט, הפרלמנט של הולנד, הספרייה הלאומית של הולנד, בית המשפט העליון של הולנד, מרבית השגרירויות הזרות, ואף מועצת הכתר והמדינה(אנ') – יושבים כולם בעיר האג
Gerrit va der Vorst, De `arierverklaring` voor ambtenaren, EEN DIEPZWARTE SLUIER, 2014, Amsterdam: Gerrit van der Vorst, 2014, עמ' 197, ISBN9789462546479. (בהולנדית)
הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה
ערך מורחב – היסטוריה של הולנד
אתר האינטרנט הרשמי של הולנד (בהולנדית)
ראג'אא נאטור, אבות אבותיהם היו עבדים בקולוניות של הולנד. הם מבקשים ממנה לא להיות אזרחים סוג ב', באתר הארץ, 4 במאי 2023
הולנד, דף שער בספרייה הלאומית
