Loading AI tools
דת מונותאיסטית, לאום ותרבות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים[1]. מורשת נרחבת זו כוללת נרטיבים היסטוריוגרפיים משותפים ואלמנטים של דת, לאום ותרבות, שהתפתחו בקרב עם ישראל החל מראשית התגבשותו באזור הלבנט בשלהי האלף השני לפנה"ס.
 | |
 | |
| יהודים מתפללים בבית כנסת | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| זרם | יהדות |
| ענף | דתות אברהמיות, עמים שמיים |
| מקור השם | ממלכת יהודה, יהודים, יהודה (חבל ארץ) |
| מקום ייסוד | ארץ ישראל |
| דמויות מרכזיות | שלושת האבות, יוסף, משה, דוד, נביאי ישראל |
| הושפע מ | יהויזם (Yahwism), מיתולוגיה כנענית, דתות שמיות עתיקות, זורואסטריות |
| מספר מאמינים | 15.2 מיליון |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| טקסט מכונן | התנ"ך, התלמוד |
| מאפיינים | מונותאיזם, דת אתנית, דת שמית עתיקה, קבוצה אתנית |
| ארגונים ופעילות | |
| מיקום |
כלל עולמי  |
| פלגים |
בעבר: צדוקים; פרושים; יהדות הלניסטית; שבתאות. |
| אזורי פעילות |
כלל עולמי |
| מוסדות |
תנועה יהודית |
| מקומות מקודשים | הר הבית, הכותל המערבי, מערת המכפלה, קבר רחל |
  | |
היהדות כדת היא אמונתם המסורתית של היהודים. זוהי דת אברהמית הלכתית (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, אמונות, מיתוסים, סיפורים היסטוריים ועקרונות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב והתורה שבעל פה. דת זו השפיעה עמוקות על ראשית הנצרות והאסלאם, אולם בניגוד לשתי הדתות האחרונות היא אינה דת מיסיונרית אלא דת אתנית[2][3][4][5][6][7][8][9]. חיי הדת היהודיים ידעו התפתחויות ופילוגים לכל אורך ההיסטוריה.
היהדות כתרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות של חברה כפי שהן באות לידי ביטוי אצל היהודים. התרבות היהודית כוללת כמה שפות ייחודיות (עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית וארמית יהודית) שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה; פילוסופיה, הגות ויצירה שהתכתבו עם תרבויות הסביבה; וכן מערכות של התנהגויות ומוסכמות חברתיות.
היהדות כלאום משמשת מוקד הזדהות ליהודים רבים בעולם. הציונות, התנועה הלאומית היהודית העיקרית בעת המודרנית, שאבה השראה מהזיקה המסורתית היהודית לארץ ישראל וניסחה אותה במונחי הלאומיות האירופאית. מדינת ישראל, אשר קמה על בסיס הרעיון הציוני, היא מדינת הלאום של העם היהודי.
לפי הסוכנות היהודית, נכון לשנת 2023 חיים ברחבי תבל כ-15.7 מיליון יהודים, המהווים מיעוט של כ־0.2% מאוכלוסיית העולם. מתוכם, 7.2 מיליון יהודים חיים בישראל[10].
השם 'יהדות' נגזר משמם של היהודים, שנגזר משמו של יהודה, שעל שמו נקראו שבט יהודה, ממלכת יהודה ופרובינקיה יודיאה. בספרות חז"ל נמצא ביטוי הקדום במקורו: "דת משה ויהודים"[11] אשר מובנו מצומצם[12]. ואולם המונח "יהדות" במובנו הרחב, כמתאר את מכלול עולמו והווייתו של האדם היהודי, אינו מצוי בדברי חז"ל, והוא נדיר מאוד בספרות התורנית שלפני העת החדשה[13][14] מונח זה מופיע בשפה היוונית (᾿Ιουδαϊσμός; "יודאיסמוס"[15]) בספרות היהודית-ההלניסטית, לראשונה בספר מקבים ב,[16][13] (כמו גם המונח "הלניסטים" ככינוי ליהודים המאמצים זהות יוונית המופיע אף הוא לראשונה בחיבור זה)[17]. המונח מופיע לאחר מכן גם בספר מקבים ד[18], בברית החדשה[19] ובכתובות אפיגרפיות[20] נראה שהראשון להשתמש במונח באופן שיטתי (קודם היה נדיר מאוד ובהקשר שאינו חד-משמעי) היה אב הכנסייה טרטוליאנוס בראשית המאה השלישית. הוא עשה זאת כמעין שם גנאי, מאחר שנזקק לתואר להגדיר בו את היהודים לאחר שנדחו, לשיטתו, מעם ישראל הנבחר שהמשיך בכנסייה, והוסיפו להתקיים כמעין "קליפה מנוונת" ללא מקדש וקרבנות, במצב של "מרד נגד האל"[21]. במאות ה-18 וה-19 הפך המונח "יהדות" לשכיח בפי יהודים, בהשאלה מגרמנית. מייסדי "חכמת ישראל" כינו את מושא עבודתם Judenthum, והביטוי תורגם לעברית וליידיש במזרח אירופה. המילה נעשתה רווחת בקרב כל החוגים[22], כשהיא מחליפה מונחים כמו "עם ישראל" ו"תורה". התלמוד מביא הגדרה לשם "יהודי" - כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, ומביא הוכחה לטענתו מכך שכתוב לגבי מרדכי "איש יהודי היה בשושן הבירה", ובסופו של אותו פסוק הוא נקרא "איש ימיני". מכיוון שמרדכי היה משבט בנימין, הוא נקרא יהודי כי הוא כפר בעבודה זרה ולא השתחווה להמן.
ערכים מורחבים – היסטוריה של עם ישראל
ערכים מורחבים – התורהעל פי המסורת, יסוד היהדות טמון במהפכה המונותאיסטית של אברהם (1811 לפנה"ס או שנת א'תתקמ"ח לכרונולוגיה היהודית המסורתית), אשר עלה לארץ ישראל מאור כשדים בעקבות ציווי אלוהי. אברהם הוא גם הראשון שנצטווה לקיים ברית מילה, שהפכה למצווה מרכזית הנהוגה עד היום. לפי הכתוב, בסוף תקופת האבות גלו בני ישראל 210 שנה בארץ מצרים, ולאחר מכן יצאו ממצרים בהנהגת משה ובהתערבות אלוהית. בהר סיני קיבלו בני ישראל את התורה, ולאחר 40 שנות נדודים במדבר כבשו את ארץ כנען והתנחלו בה.
ערכים מורחבים – תקופת השופטים, ממלכת ישראל המאוחדתעל פי המסופר במקרא, לאחר כיבוש הארץ, התיישבו בני ישראל בארץ ישראל במשך כמה מאות שנים ללא ממלכה, וללא הנהגה מסודרת. תקופה זו נקראת תקופת השופטים - על שם השופטים (המנהיגים) שעמדו והנהיגו את העם לאחר ששועבד לעמי האזור והלך בדרכיהם. לאחר תקופה של כ-390 שנה הוקמה בארץ ישראל ממלכת ישראל המאוחדת על ידי שמואל הנביא, שמשח למלך את שאול. לאחר מות שאול ובניו במלחמה, התחלפה שושלת המלוכה והועברה לדוד המלך, ומשם החלה שושלת בית דוד. לאחר מכן מלך על ישראל בנו של דוד - שלמה המלך שהקים בירושלים את בית המקדש הראשון, שהיה למרכז הפולחן היהודי. לאחר מותו של שלמה, התפצלה הממלכה לממלכת יהודה, בדרום הארץ, ולממלכת ישראל, בצפונה.
ערכים מורחבים – יציאת מצרים במחקר, הדת הישראלית הקדומהארכאולוגים והיסטוריונים מנסים להתחקות אחר ההתהוות של עם ישראל באמצעות ניתוח של ממצאים ארכאולוגיים, איסוף של עדויות חוץ-מקראיות ושל הטקסט המקראי. קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים לגבי קיומן ההיסטורי של שתי הממלכות, ישראל ויהודה, אולם יש המטילים ספק בקיומה של הממלכה המאוחדת[דרוש מקור]. עקב חוסר ההתאמה בין הממצאים לבין סיפורי המקרא על תקופת האבות, יציאת מצרים וכיבוש כנען, ועקב ההערכה כי לא הייתה יכולת כתיבה משמעותית בארץ ישראל לפני המאה ה-8 לפנה"ס, מקובל לשער כי עם ישראל התגבש בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס בתהליך ארוך של איחוד תרבותי ופיזי בין האוכלוסייה הכנענית לבין קבוצות שחדרו לכנען בהדרגה מעבר הירדן המזרחי. חוקרי המקרא מוצאים רמזים לתהליך זה גם בטקסט המקראי.
עם זאת, מקובל במחקר [דרוש מקור] [דרושה הבהרה] כי התיאור הכללי של תקופת השופטים עשוי להתאים במידה מסוימת למציאות ששררה בכנען בתקופת ההתגבשות של העם, ויש חוקרים הסבורים כי ייתכן שהסיפורים על יציאת מצרים, כיבוש הארץ והממלכה המאוחדת משמרים זיכרונות היסטוריים של חלק מהקבוצות שהתגבשו בסופו של דבר לעם ישראל. ההבדלים בין הזרם המרכזי במחקר לבין התיאור המסורתי מצטמצמים משמעותית סביב סוף המאה ה-9 לפנה"ס, במהלך תקופת הבית הראשון והיריבות בין ממלכות ישראל ויהודה.
ערכים מורחבים – תקופת בית ראשון, גלות בבלממלכת ישראל חרבה בסביבות שנת 720 לפנה"ס,[23] כאשר נכבשה על ידי האימפריה האשורית, ורבים מתושביה הוגלו. אירוע זה נודע בהמשך כגלות עשרת השבטים. ממלכת יהודה חרבה בשנת 586 לפנה"ס. באותה שנה נבוכדנאצר השני מלך בבל כבש את ירושלים והחריב את בית המקדש הראשון (על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נחרב בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס)). רבים מתושבי יהודה הוגלו לבבל. גלות בבל נמשכה כ־70 שנה; במהלכה מקצת גולי בבל שבו אל ארץ ישראל כדי להתחיל בבניית בית המקדש השני, באישור מלך הממלכה הפרסית השלטת, כורש.
ערכים מורחבים – תקופת בית שני, מרד המכבים, המרד הגדול, מרד בר כוכבאבשנת 520 לפנה"ס לערך, הוקם בירושלים בית המקדש השני.[24] בתקופת בית שני נחתם התנ"ך, והיהדות נחלקה למספר זרמים מרכזיים, בהם הפרושים, הצדוקים והאיסיים. לאחר שנים של שלטון פרסי ואחר כך הלניסטי, מרד המכבים הביא להקמתה של ממלכה יהודית עצמאית תחת החשמונאים סביב שנת 110 לפנה"ס. בהמשך, כבשו הרומאים את הממלכה. מרידות יהודה ברומא הביאו לתחילתה של גלות ארוכה. במסורת היהודית מתוארכת תחילת הגלות לחורבן בית המקדש השני, במהלך המרד הגדול (70 לספירה). הרומאים הרסו את ירושלים עד היסוד, והמרכז היהודי בארץ עבר ליבנה. האסון הגדול הבא פקד את היישוב היהודי בארץ שישים שנה לאחר החורבן, בעקבות מרד בר כוכבא. האימפריה הרומית חיסלה בסופו של דבר את עצמאות היהודים בארץ וכן את הרוב היהודי בה. לאחר מכן התפזרו היהודים בכל קצוות תבל, והמשיכו לשמור על קשר באמצעות אגרות ושליחים אשר תיעדו והעלו את רישומיהם על הכתב.
ערך מורחב – עיקרי האמונה היהודיתביהדות אין מערכת מבוססת של דוגמות כמו בדתות אחרות והיא מדגישה את החיובים המעשיים, אך עדיין ישנם עיקרי אמונה מקובלים שנוסחו מספר פעמים על ידי גדולי הדורות. המפורסמת ביותר היא רשימתו של הרמב"ם הכוללת שלושה עשר עיקרים, ובראשם האמונה באל אחד, האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה. בין העיקרים הנוספים נמצאות האמונות במשיח, בעולם הבא ובתחיית המתים.
אחד הביטויים המזוהים ביותר עם האמונה היהודית, ביטוי שהוא פסוק בתורה, הוא "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד"[25]. יהודים השתמשו במשפט זה כביטוי לאמונה המונותיאיסטית, כאמצעי לזיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם ביהדות, ואף בעת מוות על קידוש השם. על אף חשיבותו, אין די בהצהרת המשפט הזה כדי להתגייר. השאלה אם יש במסורת היהודית מקבילה לעיקרי האמונה הסדורים בנצרות הטרידה הוגים רבים ואין לה תשובה חד-משמעית: בעוד שהוגי ימי הביניים כמו הרמב"ם ניסחו עיקרים כאלו ואף הכריזו כי השוללים אותם יוצאים מכלל ישראל, הספרות הרבנית עסקה תמיד יותר בדקדוקי הלכה מאשר בהגדרות אמונית, ובעת החדשה קמו רבים שתיארו את היהדות כדת הלכתית ומשפטית בלבד שאין בה עיקרים.
ערך מורחב – בריאת העולם (יהדות)על פי ספר בראשית נברא העולם בשישה ימים[26]. בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת האל ממלאכתו. מניין השנים בלוח העברי מתחילה בשנת בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם הראשון) לפי הדעה המקובלת, שנסמכת על חשבון המופיע בספר סדר עולם. השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת ה'תשפ"ה היא השנה ה-5785 לבריאת העולם, על-פי החשבון הנ"ל (האות ה' שלפני הגרש מונה אלפים).
לפי המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלהים) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום השבת). לאחר חטא עץ הדעת גורש האדם מגן עדן, וכך התחילה שושלת האדם.
על פי חלק מחכמי ופרשני היהדות, כגון הרמב"ם, סיפור הבריאה וגן העדן הוא משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "מעשה בראשית", ואין להבינו כפשוטו[27].
ערך מורחב – הלכההתורה שבכתב המחולקת לחמשה חלקים המכונים "חומשים", וביחד "חמשה חומשי תורה", והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות של היהדות הרבנית, המצוות. עיקר ספרות הקודש היהודית היא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל גם "אגדתות" - דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, וספרי ההלכה הידועים שנכתבו בתקופת הראשונים, ספרי הרי"ף, ספר "משנה תורה" להרמב"ם, "פסקי הרא"ש", וספרו הנודע של בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעות כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו עקב פירושים שונים בו.
בהיעדר מלך או נביא (על פי המסורת, הנבואה פסקה בראשית ימי בית שני), המנהיג הדתי הוא הרב, האחראי על ניהול הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל פסיקת הלכה. קיים גם משפט דתי, בנושאי אישות, גיור וממונות. בזמן קיום הסנהדרין הייתה לו סמכות חוקית גם בנושאי פלילים.
חז"ל מנו בתורה תרי"ג (613) מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". בימי הביניים נעשו ניסיונות לחלוקה של המצוות. ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום.
ערכים מורחבים – תפילה (יהדות), בית כנסתבית התפילה היהודי נקרא בית כנסת. מתפללים בו את שלוש התפילות היומיומיות (שחרית, מנחה וערבית). בשבתות ובחגים מותאם חלק מנוסח התפילה לעניינו של היום ונוספת תפילת מוסף. ביום כיפור ישנה גם תפילה חמישית, תפילת נעילה. בימי שני וחמישי, בשבתות, תעניות ומועדים קוראים בתורה. בפי חז"ל נקרא בית הכנסת בשם "מקדש מעט", על שם בית המקדש שעד חורבנו היווה מרכז רוחני לעם ישראל ועל שם עבודת הקרבנות שבהיעדר בית מקדש מומרת בתפילה[28] המכונה גם עבודת התפילה[29].
ערך מורחב – גיורעל אף שהיהדות אינה דת מיסיונרית, אנשים שאינם יהודים יכולים להצטרף אליה לאחר שעברו תהליך של גיור ולאחר שהצהירו כי הם מוכנים לקבל על עצמם את עול המצוות וכי רצונם להצטרף לאומה היהודית. גם לאחר שאדם המעוניין להצטרף ליהדות מצהיר על כך, על הדיינים לדחות אותו מספר פעמים על מנת לראות שהוא באמת רציני, רק לאחר שאותו אדם שב לבית הדין לאחר שנדחה והוכיח שרצונו אמיתי - אז מתאפשר לו להתחיל בתהליך הגיור.
היהדות רואה גם במי שאיננו יהודי בעל תפקיד רוחני בעולם, ובעקבות כך מוטלת על כל מי שאיננו יהודי החובה לקיים שבע מצוות המכונות "שבע מצוות בני נח" (בהן האיסור לעבוד עבודה זרה וכן מצוות שונות ש"בין אדם לחברו").
היהדות רואה במאמיניה קולקטיב מוחלט, "כלל ישראל", כפי שמדגישה התורה את המטרה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו), שהשתייכות לו מכתיבה את חובות האדם בתחום הפוליטי, האישי ועוד. לצד חברות מכוח מוצא, יכול באופן תאורטי כל אדם להתגייר ולהתקבל לתוך עם ישראל. דוגמה חשובה למקרה של גיור נמצא במגילת רות בו מתואר המעבר הכפול שעושה רות באומרה לנעמי: "עמך עמי ואלהיך אלהי".
למרות שאפשר להצטרף לעם ישראל באמצעות גיור, אין ליהודי דרך להפוך ללא יהודי, בלי קשר לאמונתו ולהקפדתו על ההלכה. היהדות מכנה את הפורש ממנה 'יוצא בשאלה' או 'יהודי מומר', ואת אלה שנולדו מנותקים מהדת היא מכנה 'תינוק שנשבה', אבל אי אפשר להפוך לגוי, בין אם האיש נולד יהודי (שאמו יהודיה) ובין אם הוא גר. כלשון הגמרא בסנהדרין "ישראל אף על פי שחטא - ישראל הוא[30]". אחת ההשלכות לכך היא שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות ומבקש לשמור את מנהגי הדת ומצוותיה, אינו צריך להתגייר ויכול פשוט להתחיל לשמור תורה ומצוות, או במילים אחרות 'לחזור בתשובה'.
ערך מורחב – ספרות תורניתביהדות יש כמה כתבי קודש עיקריים הנחשבים כבסיסה הדתי:
ההגדרה של "קודש" חלה גם על כל הספרות הרבנית מאז. קיימים עוד ספרים רבים, המשפיעים כל אחד כמידתו. מקובל לחלקם לספרות הראשונים ולספרות האחרונים, כשכל קבוצה מתחלקת לספרות הלכה (כולל החיבורים ההלכתיים המשפיעים למן כתבי הגאונים והרמב"ם ועד ימינו), חידושים על התנ"ך, חידושים על התלמוד, וספרות קבלה, פילוסופיה, הגות ומחשבת ישראל ועוד.
שני סמלים יהודיים, הם גם סמליה של מדינת ישראל - מגן דוד ומנורת שבעת הקנים. המנורה מתוארת בתנ"ך כמנורה שעמדה תחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. היא מופיעה כסמל יהודי כבר בתקופות קדומות. תבליט בדמות המנורה מופיע על שער טיטוס המתאר את החרמת כלי בית המקדש לאחר חורבנו והבאתם לרומא. כמו כן התגלה בבית הכנסת עתיק ביריחו על רצפת הפסיפס ציור מנורה ועליה הכיתוב "שלום על ישראל".
מגן דוד הוא הקסגרמה - שרטוט של כוכב בעל שישה קודקודים, שנראה כשני משולשים שאחד מהם מונח במהופך על האחר. זהו סמל עתיק ששימש בעבר עמים שונים, אולם בעת החדשה הוא הפך לסמל המזוהה עם היהודים. מועד הפיכתו לסמל יהודי והסיבה לכך אינם ברורים. אין בסיס ברור למיתוס הוא שסמל זה היה סמלו של דוד המלך.
ערכים מורחבים – שבת, חגי ישראל ומועדיו
הלוח העברי הוא לוח השנה המשמש את היהדות והוא לוח משולב ירח-שמש: חודשיו מבוססים על חודשי הירח, אך הוא מותאם לשנת השמש על ידי הוספת חודש נוסף אחת למספר שנים, כדי שהחגים יצאו תמיד באותה תקופה של השנה. הלוח הנהוג כיום מתחשב גם בימי השבוע וקביעתו מיוחסת להלל נשיאה במאה הרביעית לספירה.
היום המקודש בשבוע הוא השבת, היום השביעי בשבוע, שבו מצווים לשבות ולנוח ממלאכה, ואותו מציינים בתפילות מיוחדות, סעודות חגיגיות, וטקסים שונים: הדלקת נרות שבת בערב שבת, קידוש בלילה וביום והבדלה בצאת השבת.
מועדי ישראל נחלקים למועדים מקראיים ומועדי חז"ל. מועדים מקראיים: ראש השנה (יום אחד מהתורה ויום נוסף שתיקנו חז"ל), יום הכיפורים, שלוש הרגלים: פסח (7 ימים), שבועות (יום אחד), סוכות (7 ימים) ושמיני עצרת (שמחת תורה) (יום אחד). מועדי חז"ל: פורים (יום אחד שתאריכו משתנה בין ערי הפרזים וערים מוקפות חומה) וחנוכה (8 ימים), וכן חמש התעניות: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר. ישנם ימים טובים נוספים, ובכללם כל ראש חודש עברי, ט"ו בשבט וט"ו באב. ובמאה ה-12 התפתח גם המנהג לחגוג את ל"ג בעומר.
לאחר כינונה של מדינת ישראל הוסיפה הרבנות הראשית לישראל לרשימת המועדים גם את יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולאחר מלחמת ששת הימים אף את יום ירושלים. למרות זאת, הם אינם נתפסים כבעלי משמעות דתית בעיני רוב הציבור החרדי.
ערך מורחב – מצוות יישוב ארץ ישראלהמקום המקודש ליהדות הוא ארץ ישראל, שנקראת במסורת היהודית גם בשמות "ארץ הקודש", "ארץ החיים" ובתארים חיוביים נוספים. על פי האמונה היהודית, האל נתן את הארץ הזו לעם ישראל על מנת שיוכלו לקיים בה אוטונומיה יהודית. בהלכה קיימת מצוות יישוב ארץ ישראל, ועל פי חלק מפוסקי ההלכה אף יש להימנע מיציאה מהארץ למטרות שאינן הכרחיות. לגבי שאלת הקמת המדינה היהודית בימינו, נחלקו הפוסקים בין אלה הרואים בהקמתה מצווה, לבין המתנגדים לציונות, בין היתר מטעמים של איסור של "דחיקת הקץ" ו"שלוש השבועות".
גם בארץ ישראל עצמה יש מדרגות בקדושה, כאשר העיר המקודשת ביותר ליהדות היא ירושלים, שבה שכן בית המקדש. הר הבית, שעליו שכן המקדש, הוא האתר המקודש ביותר ליהדות בארץ ובעולם כולו, ובשל קדושתו חלק מהפוסקים אף אוסרים לעלות אליו בימינו אלה[32]. אף בתוך הר הבית יש דרגות בקדושה - הנקודה המקודשת ביותר היא קודש הקודשים. העיר השנייה בקדושתה ליהדות היא חברון - שבמערת המכפלה שבה קבורים לפי המסורת האבות והאמהות. ערים קדושות נוספות הן טבריה וצפת, שבהן התרכז רוב היישוב לאחר הגלות, וכן קבורים שם כמה מגדולי חכמי ישראל בזמן הגלות, כמו הרמב"ם, רבי יוסף קארו, האר"י ועוד מסורות על קבורת תנאים מסוימים כמו רבי מאיר בעל הנס ועוד.
במאה ה-20, לאחר השואה וההגירות ההמוניות, התהוו שני ריכוזי יהודים עיקריים בעולם: ישראל וארצות הברית. כ-90% מיהודי תבל חיים בהם.
ביהדות המודרנית קיימים מספר זרמים, שלושה גדולים וכמה קטנים בהרבה:
בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, החלוקה הרווחת לפי הגדרה עצמית היא לארבע קבוצות שונות, הנבדלות זו מזו בפרמטרים סוציולוגיים שונים:
ביהדות העולם, לבד מן הזרמים הקיימים, קיימת קטגוריה של יהודים לא-משויכים, הן במובן רחב של מי שאינם חברים באף קהילה, אך במובן צר יותר הכוונה היא למי שאינם מזדהים עם אף זרם קיים. בסקרים שונים, ניתנת ללא-משויכים האפשרות להזדהות כ"יהודים סתם" (Just Jewish), "יהודים ללא דת" (Jews of No Religion) ועוד. "יהודים ללא דת" מהווים את הרוב המכריע של הלא-משויכים בארצות הברית[41]. הם מנו כ-1.2 מיליון נפש ב-2013; קבוצה זו חולקה ל-500,000 מבוגרים ללא דת שהזדהו כיהודים ותו לאו, ועוד כ-600,000 מבוגרים ללא דת שענו שהם "יהודים חלקית"[42]. בקרב "יהודים ללא דת" בארצות הברית נרשמו תופעות של הזדהות לא-דתית אקטיבית עם היהדות, כמורשת, לאומיות או אתניות (עד אמצע המאה ה-20 הייתה באמריקה חילוניות יהודית מבוססת, אך זו שקעה במידה רבה.)[43] עם זאת, באופן כללי, קבוצה זו מייחסת חשיבות מועטה לזהותה היהודית, ויותר משני שלישים מתוכה כלל לא מגדלים את ילדיהם כיהודים[44].
 |
לערכים, אישים, מושגים והמלצות, ראו פורטל היהדות. |
 |
ספר: יהדות |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. | |
יהדות, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
