הבדלה

הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב. ההבדלה נעשית באמירת ברכה מיוחדת הנאמרת על גביע יין (או מיץ ענבים). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין השבת לששת ימי המעשה, ימי החול, יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על הבשמים ועל האש.

ברכות ההבדלה
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן/הַגֶּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל:

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים

מהות ההבדלה

טקס הבדלה, המאה ה-14, ספרד

שני אופנים אפשריים למהות ההבדלה:

1. להבדיל את ימות החול מיום השבת,
2. להבדיל את יום השבת מימות החול.

מהפוסקים^[1] עולה כאופן השני, שעניין ההבדלה הוא להבדיל את יום השבת מימות החול^[2].

דיני ההבדלה

הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינאוו בהבדלה

מצוות הבדלה היא לדעת הרמב"ם (שבת פרק כט הלכה א) מצווה מן התורה, הנלמדת ממצוות קידוש השבת בדברים, שנאמר (שמות, כ', ז') 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ', כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. גם לדעתו, אין חובה מן התורה להבדיל על כוס יין. אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים במגיד משנה, אין חובת ההבדלה אלא תקנת חכמים.

על פי ההלכה, מי שאמר הבדלה בתפילת ערבית, או לחלופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה.

זמן ההבדלה

מי שלא היה לו יין או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו נורווגיה, נוהגים בחודשי הקיץ להבדיל ביום ראשון בבוקר כיוון שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת. בשעת הדחק, מותר לומר הבדלה משעת פלג המנחה, אבל אסור לעשות מלאכה עד צאת הכוכבים^[3].

על מה מבדילים?

הרמב"ם כותב שיש לומר את ההבדלה על יין ולא על לחם. עם זאת, הרמב"ם כותב^[4]: "יין שריחו ריח חומץ, וטעמו טעם יין-מקדשין עליו; וכן יין מזוג. ויין צימוקים, מקדשין עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש. וכן יין חדש מגיתו, מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו. מדינה שרוב יינה שיכר, אף על פי שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא חמר המדינה."

בשולחן ערוך נכתב^[5]:

"ואין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים"

בשולחן ערוך הרב כתוב:

"מבדילין על כל משקה שהוא חמר מדינה חוץ מן המים"

בעקבות זאת, כתבו חלק מהפוסקים, כמו ערוך השולחן, האדרת והציץ אליעזר, שניתן להבדיל על קפה ותה. פוסקים אחרים, כמו הרב עובדיה יוסף כתבו שניתן להבדיל רק על משקאות משכרים^[6].

לגבי חלב, היו שהתירו ואחרים אסרו^[7][8].

סדר ההבדלה ומנהגיה במוצאי שבת

אוסף מעמידי בשמים המוצג בבית הנשיא

מחזיק-בשמים להבדלה בצורת פרח, עיצובו ומעשה ידיו של הרב יוסף-מאיר אלפנט בראשית שנות ה-50

פיוטים

בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה. למשל, הפיוט "אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי" מאת גדול משוררי מרוקו רבי דוד בן חסין, שאילו מילות הבית הראשון שלו:

אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/נוֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/יִשָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;

פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר אצל יהדות מרוקו הוא הפיוט אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.

ומנהג יהודי תימן לשורר את הפיוט הפותח בבית ”לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה”, שחיברו סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים. פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הזמר אביהו מדינה.

פסוקים

לפני ההבדלה נהוג בכל קהילות ישראל לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות. בהרבה קהילות מדלגים על הפסוקים כשמבדילים בבית הכנסת.^[9]

בנוסח אשכנז (ונוסח ספרד) נהוג להוסיף את הפסוקים הבאים:

הִנֵּה אֵ‑ל יְשׁוּעָתִי, אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָ‑הּ ה', וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם מַֽיִם בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. לַה' הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה. ה' צְבָ‑אוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה. (ה' צְבָ‑אוֹת, אַשְרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ. ה' הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ.)^[10] לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָּֽנוּ. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא:

בעדות המזרח הפסוקים משתנים הרבה לפי מנהגים ולפי העדות השונות. מנהג אחד כולל את הפסוקים הבאים:

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי. לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' כֵּן נִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרַח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. כּוֹס ישׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. הַצְלִיחֵנוּ, הַצְלַח דּרָכֵינוּ, הַצְלַח לִמּוּדֵינוּ, וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כְּדִכְתִיב יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וּכְתִיב וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַה' עִמּוֹ. כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד.

לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:

ברכת בורא פרי הגפן

ערך מורחב – ברכת בורא פרי הגפן

היא הברכה הראשונה אשר לאחריה מסודרים שאר הברכות.

יש הנוהגים כדי לעשות סימן טוב לתחילת השבוע, לשפוך מעט מהיין שבכוס על הקרקע, לפני סיום ברכת בורא פרי הגפן, להוסיף ברכה בבית, לפי הכתוב "כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה".^[11] וכן יש הנוהגים לאחר הברכה להביט ביין שבכוס, ולראות בו את המצח.^[12]

יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד^[13]) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח^[14].

דיני הבשמים

ערך מורחב – ברכות הריח

לאחר ברכת הגפן, מברכים ברכת בורא מיני בשמים, ומריחים בעצים ושיחים שנותנים ריח טוב, חלק מהאשכנזים מהדרים להריח ציפורן (ביידיש: נעגלעך).^[15]

טעם הרחת הבשמים הוא מאחר שבשבת יש לאדם נשמה יתירה, ובמוצאי שבת היא מסתלקת, וכדי להשיב את נפשו תיקנו להריח ריח טוב.^[16]

אם אין לו בשמים, אינו חייב לחפש אחריהם, ומבדיל בלי ברכה זו.^[17]

דיני הנר

ברכה על האש (נר)

בסוף ההבדלה, יש נוהגים לכבות את הנר על ידי שמטבילים אותו ביין.

ערך מורחב – ברכת בורא מאורי האש

לאחר ברכת הבשמים מברכים ברכת בורא מאורי האש ונוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל בציפורני הידיים לאור אש של אבוקה,^[18] ומצווה מן המובחר שהנר יהיה בעל שתי פתילות או יותר, (ובדיעבד אפשר גם על אש של נר יחידי). לפי מנהג נוסף המובא בטור, יש להסתכל דווקא בשרטוטי כף היד, ויש בכך סימן ברכה, אך הרמ"א בדרכי משה כותב שלפי הסוד לא יסתכל בכף היד, ולכן יקפל את האצבעות על גבי האגודל, ויסתכל בצפרניים, ואחר כך יסובב את ידו ויביט על גב היד, וביד ימין דווקא.^[19]

הטעם שתיקנו לברך על האש במוצאי שבת הוא משום שבמוצאי שבת נבראה האש על ידי האדם הראשון כמסופר בתלמוד:

שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור

— תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'

אם אין לו נר, אינו חייב לחפש אחריו, ומבדיל בלי ברכה זו^[20].

ברכת הבדלה

נוסח הברכה הוא ”ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול”. לאחר ברכת ההבדלה שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין.

ראשי התיבות של הברכות הם יבנה (יין, בשמים, נר, הבדלה). הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס לפה, הבשמים אותם מריחים באף, האש שרואים בעין וההבדלה שנעשית במוח.

מנהגים לאחר ההבדלה

יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין כמו בקידוש ויש הנמנעים מכך. וכן נוהגים שנשים אינם טועמים מכוס של הבדלה,^[12][21] ומובאים באחרונים מספר טעמים לכך.^[22]

יש הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין,^[23] וכשמקדש על יין שיש בו קדושת שביעית יש להימנע מכך. וכן טובלים את האצבע ביין שבצלחת, ומעבירים על העיניים.^[24] החתם סופר נהג לאחר ששתה את היין, לשפך לתוך הכוס מעט מים, ולשתות מעט מהם, ואת הנשאר היה שופך על ידיו ושטף בהם את העיניים והמצח.^[25] יש הנוהגים לומר בשעת שטיפת העיניים את הפסוק "מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם". ישנם הנוהגים להניח טיפות מהיין בכיסים, וכל על העורף.^[26]

יש נוהגים להריח הנר של ההבדלה, מיד לאחר ההבדלה. והוא סגולה להינצל מרוחות רעות.^[12]

בגמר ההבדלה, יש נוהגים לשיר את הפיוט המבדיל בין קודש לחול, וזמירות נוספות.

בתקופות קדומות היה נהוג לערוך השבעות למלאכים, לאחר ההבדלה^[27]. אולם הרב יעקב עמדין ביטל לגמרי נוהג זה^[28].

הבדלה ומועדי ישראל

הבדלה במוצאי חג

במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "נשמה יתרה" כבשבת, וכן מדלגים על ברכת האש (שנבראה במוצאי השבת ואינה אסורה ביום טוב). יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.

הבדלה במוצאי יום הכיפורים

במוצאי יום הכיפורים (כשאינו חל במוצאי שבת) יש להשמיט רק את הברכה על הבשמים^[29] אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, ניתן לברך דווקא על אש שדלקה קודם יום הכיפורים, ולא על אש שהודלקה במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש^[30].

לדעת השולחן ערוך^[31], אין לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור אפילו כשחל יום כיפור בשבת. לדעת המשנה ברורה^[32], יותר נכון לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור שחל בשבת. יש נוהגים פשרה, שמברכים על הבשמים, אבל לפני או אחרי ההבדלה, כדי שלא ייחשב להפסק באמצע ההבדלה אם אינו חייב לברך על הבשמים בהבדלה זו.

הבדלה במוצאי שבת שחל בתשעה באב

כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת (או שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת) אין מבדילים במוצאי שבת שכן לא ניתן לשתות את היין בשל הצום, אך מברכים את ברכת מאורי האש בלבד. במוצאי תשעה באב, לאחר צאת הצום מבדילים על הכוס ומברכים את ברכת היין וברכת המבדיל בלבד. אך חולה שצריך לאכול בתשעה באב צריך להבדיל לפני שאוכל.^[33]

דין יקנה"ז

ערך מורחב – יום טוב הסמוך לשבת

דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. סדר זה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של אין עושין מצוות חבילות חבילות משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד^[34]. חריג לסדר הזה הוא כאשר חל יום אחרון של פסח (בחו"ל) במוצאי שבת, שאומרים בסדר יקנ"ה, ואין מברכים שהחיינו, כיוון שאין מברכים שהחיינו בשביעי (ואחרון) של פסח הנחשבים כהמשך אותו החג.

נוסח ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז:

”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.”

הבדלה בתפילה

ערך מורחב – אתה חוננתנו

במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. במשנה במסכת ברכות (פרק ה', משנה ב') יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. תנא קמא אומר, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. רבי עקיבא לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. רבי אליעזר אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת שמונה עשרה.

נוסח ההבדלה בתפילה

במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"אתה חוננתנו". כאשר מוצאי שבת חל ביום טוב, אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי רב ושמואל בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים, התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך", הצליח להשתרבב לגמרא מתוך הסידור, שכן התוספות (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.

בנוסח אשכנז ונוסח ספרד נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, במשנה תורה, בסדר רב עמרם גאון, בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').

האדמו"ר רבי יהודה זאב קורנרייך משידלובצא באמירת הבדלה

ראו גם

• מוצאי שבת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: הבדלה
טקסט בוויקיטקסט: הבדלה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבדלה

• איך עושים הבדלה?, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון
• דיני תפלת ערבית ודיני הבדלה בקיצור שולחן ערוך
• נוסח ההבדלה
• קריאת ההבדלה במנגינות שונות לפי מסורת יהודי מצרים
• סרט על הבדלה נוסח קרליבך בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה
• תשובה בעניין מנהג אמירת ההבדלה אצל יהודי צפון אפריקה באתר תורת אמ"ת של הרב זכריה זרמתי.
• לקט שירים ופיוטים להבדלה ולמוצאי שבת באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
• הבדלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הערך "הבדלה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• מאמרים בנושא הבדלה, באתר ספריית אסיף
• הרב ירון אליה, שיעור בהלכות הבדלה, באתר עיתים לתורה
• יקנה"ז, באתר עולמות, ‏4 באפריל 2025