מוצאי שבת

בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות כגון על פרנסה, בריאות, חינוך הילדים, שלום וכו'. במוצאי שבת נהוג לברך בברכת "שבוע טוב".

המונח "מוצ"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית טלוויזיה ששודרה בעבר בישראל, ראו מוצ"ש (תוכנית טלוויזיה).

במוצאי שבת עורכים את סעודת מלווה מלכה, שנקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך" כדי ללוות את שבת המלכה, שבזמן זה יוצאת. מנהג לשיר בסעודה זו זמירות מוצאי שבת שסעודה זו היא כנגד דוד המלך שכונה "נעים זמירות ישראל" (משום שחיבר את ספר תהלים). בפיוטים אלה בולטת בקשת הגאולה, וכן אזכור אליהו הנביא. יש הנוהגים לספר בסעודה זו סיפורי צדיקים מהבעל שם טוב שמחזקים באמונה.

צאת השבת על פי ההלכה הוא כאשר הגיע הלילה, דהיינו כאשר עבר זמן בין השמשות והגיע זמן צאת הכוכבים, עם תוספת שבת. בארץ ישראל זמן צאת השבת הרשמי יוצא בין 17:10 בחודש דצמבר ל-20:30 בחודש יוני.

בעניין זמן צאת הכוכבים, ישנם שלושה מנהגים נפוצים בפועל:

המנהג הנפוץ ביותר הוא 18 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג ירושלים, אשר יוסד לפי שיטת הגר"א על פי מנהג הגאונים. וריאציות שונות למנהג הזה נעות בין 13.5 ל-36 דקות.^[1]
72 דקות לאחר השקיעה. מנהג זה הוא על פי שיטת רבנו תם, ויש הנוהגים כך להחמיר בלבד, וכן נוהגים בעיקר בחוץ לארץ וכן חסידים רבים בישראל ובפרט חסידי סאטמר ו צאנז קלויזנבורג. יש המחמירים לשיטת רבנו תם לחכות 90 או אפילו 120 דקות (לפי המחלוקת על שיעור מיל).
40 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג בני ברק על פי החזון איש, המיוסד על זמן ראיית הכוכבים בפועל שהוא 30–40 דקות לאחר השקיעה.

מחמת שאין אנחנו כל כך בקיאים בזמנים אלו, כתב השולחן ערוך^[2] שלא לעשות מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים וסמוכים, ולכן נוהגים במוצאי שבת לחכות כ-40 דקות אחרי השקיעה (תלוי במקום). הנוהגים כחזון איש מחכים 45 דקות, והנוהגים כרבנו תם ורבי יוסף קארו (חלק מהחסידים ועדות המזרח וחוג בריסק) נוהגים לחכות 72 דקות או יותר לאחר השקיעה.

ערך מורחב – הבדלה

לפי ההלכה, לא מספיק שהגיע הזמן שבו יוצאת השבת כדי לעשות מלאכות האסורות בשבת, ולצורך כך יש לעשות הבדלה על יין או בתפילת ערבית (נהוגה גם הבדלה על יין וגם בתפילת ערבית, אך די באחת מהן כדי להתיר עשיית מלאכה), או אמירה בפה כגון "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

לאחר שיוצאת השבת, מתפללים תפילת ערבית רגילה של יום חול, שכן למעשה זהו כבר יום ראשון. יש נוהגים לשיר שני מזמורי תהלים "לדוד ברוך ה' צורי" (פרק קמד) ו"למנצח בנגינות" (פרק סז) קודם ברכו כדי לאחר את צאת השבת.^[3] בתפילת עמידה, בברכת "חונן הדעת", מוסיפים אמירת הבדלה בנוסח "אתה חוננתנו", ולאחר התפילה נהוג לומר ויהי נועם (נוסח הכולל פסוק מתהילים צ', יז, וכן את מזמור צ"א המכונה "שיר של פגעים", מתוך תפיסה שהשבת מוגנת ממזיקים דמוניים אך לא כן ימות החול) ו"קדושה דסידרא". יש קהילות שאומרות ויתן לך קודם עלינו. יש נוהגים לעשות הבדלה בבית הכנסת,^[4] לפני או אחרי עלינו. לפי הפסיקה האשכנזית, מי שיש לו אשה, יתכוון שלא לצאת עם ההבדלה בבית הכנסת, ויבדיל בביתו כדי להוציא את אשתו.^[5] את ברכת הלבנה, הנאמרת פעם בחודש, נהוג להעדיף לומר במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית.

לאחר מכן אומרים את סדר ההבדלה על היין, שהוא הצעד האחרון להוצאת 'קדושת השבת'. במקומות שלא אומרים ויתן לך בבית הכנסת, יש נוהגים לאומרו לפני או אחרי ההבדלה. תחינה מקובלת אחרת למוצאי שבת היא התחינה האשכנזית המוכרת במילותיה הראשונות "גאט פון אברהם".

בתלמוד הירושלמי^[6] מובא שמנהגן של חלק מהנשים שלא לעשות מלאכה בכל מוצאי שבת, אינו נחשב למנהג, ואילו מנהג שלא לעשות מלאכה עד סיום התפילה (גם אם האדם הוציא כבר שבת) נחשב למנהג. בתלמוד הבבלי^[7] מובא שמי שעושה מלאכה במוצאי שבת אינו רואה סימן ברכה לעולם. הסבירו הראשונים שהתלמודים לא חולקים, אלא גם התלמוד הבבלי מכוון לעשיית מלאכה עד גמר התפילה. אמנם, במגן אברהם מובא בשם האבודרהם שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל מוצאי שבת.^[8] היום נוהגים לעשות מלאכה. במשנה ברורה כתב שעדיף לא לעשות מלאכה עד סעודת מלווה מלכה מכיוון שלא נכון ללוות את השבת לאחר שהסיח את דעתו ממנה.^[9]

ערך מורחב – מלווה מלכה

במוצאי שבת נוהגים לערוך את השולחן פעם נוספת^[10] ולאכול סעודה המכונה "מלווה מלכה" או "סעודה רביעית". סעודה זו נהגו לאכול עד ארבע שעות מצאת השבת לפי חלק מהשיטות או עד חצות או עד הבוקר לפי שיטות אחרות. בסעודה זו נוהגים לשיר את הזמירות למוצאי שבת. יש הנוהגים להקל בסעודה זו ולאכול בה רק מיני מזונות או פירות.

אליהו הנביא עשוי בהופעתו לבשר על בוא הגאולה, כפי שנכתב בספר מלאכי: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם...”

מתקופת הראשונים נהגו להזכיר את אליהו הנביא במוצאי שבת. לאזכור הזה הובאו כמה הסברים^[11]:

בתלמוד^[12] מובא שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בערב יום טוב מפני הטורח, וממוצאי שבת והלאה הוא זמן ביאתו. ולכן מזכירים את בואו.
כתבו בתלמוד^[13] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר^[14]: "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו", וכתוב לאחר מכן^[15] "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". ועוד נאמר שם: "אמר רשב"י אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין". ועל כן אנו אומרים להקב"ה הרי שמרנו את השבת כמו שצויתנו, שלח לנו את אליהו הנביא.
במדרש^[16] מובא שבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל.

בצה"ל האימונים מושבתים בשבת, ובדרך כלל ההפסקה היא עד יום ראשון בבוקר, ובבסיסי האימונים שוררת אווירה נינוחה. כאשר החיילים חשים נינוחים יתר על המידה, מזכירים להם מדריכיהם, כי "לכל שבת יש מוצאי שבת".

מוצאי שבת הוא זמן שרבים מתושבי ישראל יוצאים לבלות בו, ומקומות הבילוי הומים אדם. גם הפגנות פוליטיות, אירועי תרבות, אירועי ספורט, והופעות חיות מרובות-משתתפים, נקבעות לעיתים קרובות דווקא במוצאי שבת מתוך השיקולים הבאים: זהו עדיין יום חופש, ונפח התנועה דליל יחסית, מה שמקטין את הסיכון לעומסי תנועה כבדים, ולקראת ערב שבים הנופשים מחופשתם וגם שומרי השבת זמינים, כמו גם התחבורה הציבורית אשר לא פועלת ברוב הארץ לאורך השבת מכורח הסטטוס קוו, חוזרת לפעול במוצאי שבת במתכונת מצומצמת. ישנם מרכזי קניות שאינם פתוחים בשבת, הפותחים שעריהם לקונים במוצאי שבת. עד להחלת שבוע עבודה של חמישה ימים החל מסוף שנות התשעים, מוצאי שבת נחשב ליום העיקרי לקניות ובילויים.^[17] הדבר השתנה ועסקים שהיו פתוחים בעבר במוצאי שבת (כמו אולמות תצוגה של כלי רכב^[18]) לא עושים זאת החל מתחילת המאה ה-21.

ביישובים ובשכונות מסוימות מושמעות בזמן כניסת השבת צפירות המבשרות כי הגיע העת לחדול ממעשים הנחשבים כחילול שבת. קריית בעלז היא השכונה היחידה בישראל שצפירת שבת מושמעת גם ביציאת השבת דבר המבשר כי ניתן להתחיל לעסוק בפעולות הנחשבות כחילול שבת.

מוצאי שבת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הרב אליעזר מלמד‏, הבדלה ומוצאי שבת, באתר פניני הלכה
לקט שירים למוצאי שבת באתר הספרייה הלאומית
מאמרים בנושא מוצאי שבת, באתר ספריית אסיף

[1]
לדעת הרב אברהם חיים נאה זמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות לאחר השקיעה על פי פסק בעל התניא בסידורו בסדר הכנסת שבת.
[2]
או"ח רצג:ב.
[3]
סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 295.
[4]
שולחן ערוך או"ח רצה:ה.
[5]
רמ"א רצו:ח ומשנה ברורה שם.
[6]
תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ד', הלכה א'
[7]
תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ', עמוד ב'
[8]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ט, סעיף י'
[9]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש', סעיף א'
[10]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש'
[11]
על פי מטה משה סימן תקכ.
[12]
תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג, עמוד ב'.
[13]
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב'.
[14]
ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.
[15]
ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ח'.
[16]
מקורו של המדרש אינו ברור. מוזכר במהרי"ל סוף הלכות שבת.
[17]
עוז אלמוג, תרבות הצריכה והקניות בישראל
[18]
דוגמה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] [1]
לדעת הרב אברהם חיים נאה זמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות לאחר השקיעה על פי פסק בעל התניא בסידורו בסדר הכנסת שבת.

[2] [2]
או"ח רצג:ב.

[3] [3]
סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 295.

[4] [4]
שולחן ערוך או"ח רצה:ה.

[5] [5]
רמ"א רצו:ח ומשנה ברורה שם.

[6] [6]
תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ד', הלכה א'

[7] [7]
תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ', עמוד ב'

[8] [8]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ט, סעיף י'

[9] [9]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש', סעיף א'

[10] [10]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש'

[11] [11]
על פי מטה משה סימן תקכ.

[12] [12]
תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג, עמוד ב'.

[13] [13]
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב'.

[14] [14]
ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.

[15] [15]
ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ח'.

[16] [16]
מקורו של המדרש אינו ברור. מוזכר במהרי"ל סוף הלכות שבת.

[17] [17]
עוז אלמוג, תרבות הצריכה והקניות בישראל

[18] [18]
דוגמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

Wikiwand in your browser!

מוצאי שבת

Wikiwand in your browser!

זמני צאת השבת

הבדלה

סעודת מלווה מלכה

אליהו הנביא ומוצאי שבת

בתרבות הישראלית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים