Loading AI tools
החלק העיקרי של התפילות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תפילת העמידה או תפילת לחש מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים. היא תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה כנגד קורבנות בית המקדש, ולפיכך היא אחת מהתפילות העתיקות ביותר בסידור התפילה. תפילת העמידה מורכבת ממספר רב של ברכות רצופות, המתייחסות לשלל נושאים.
שמות התפילה נגזרים מהפעולות הייחודיות לה: על פי ההלכה, תפילה זו נאמרת בלחש ובעמידה ברגליים צמודות וישרות. הצמדת הרגליים נובעת מהרצון להידמות למלאכים שנאמר עליהם שהם בעלי "רגל ישרה".[1]
ישנם כמה וכמה סוגים של תפילות עמידה:
מי ששכח להתפלל תפילת עמידה מחויב בתפילת תשלומים בזמן התפילה העוקבת ומספר הברכות בה כמספר הברכות בתפילה העוקבת.
תפילת העמידה תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, כנגד הקורבנות, ולאחר החורבן, ביבנה, נעשתה עריכה מחודשת לתפילה על ידי שמעון הפקולי.[3] היא נחשבת כמרכז התפילה, וכל התפילות שלפניה ולאחריה נחשבות כנספחות אליה (למעט קריאת שמע שהיא מן התורה). לכן, בלשון חז"ל, היא נקראת בסתמיות תפילה.
המבנה הכללי של תפילת העמידה הוא בן שלושה חלקים:
יש להקדים לתפילה את אמירת הפסוק: "אדני שפתי תפתח, ופי יגיד תהלתך",[4] במנחה ובמוסף, יש מוסיפים גם את הפסוק משירת האזינו "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו",[5] ולסיים את התפילה באמירת הפסוק: "יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי".[6] שהיא התפילה החותמת כדי שיהיו אמרי פינו ומחשבותינו לרצון לפני ה'. כיום מוסיפים לאחר סיום הברכות את תפלת מר בריה דרבינא ("אלהי, נצור לשוני מרע..."), ולאחר ג' פסיעות לאחוריו נותנים שלום באמירת המשפט: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן".
לאחר התפילה בלחש, חוזר שליח הציבור (הש"ץ) על התפילה באוזני קהל המתפללים. בחזרה זו מוסיפים על התפילה את אמירת "קדושה", "מודים דרבנן", ו"ברכת כהנים". לעומת זאת, החזן אינו אומר את תפלת "אלהי נצור", אלא מסיים בברכת שים שלום שהיא הברכה האחרונה בכל סוגי תפילת העמידה.
חזרת הש"ץ היא תקנה אשר תוקנה בתקופה בה רבים לא ידעו את התפילה בעל-פה, ומטרתה לאפשר להם לצאת ידי חובת תפילה בעניית אמן לברכות שאומר שליח הציבור. אף שהיום יש סידורים ולא מצויים כמעט מתפללים שאינם יכולים להתפלל בעצמם, קבעו הפוסקים כי לא בטלה התקנה הראשונה.
בתלמוד נכתבו דינים והלכות רבות הנוגעים לצורת התפילה, דינים אלו מופיעים בעיקר במסכת ברכות, ורבים מהם אף נפסקו להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך:
מלבד הלכות אלה, למדו חז"ל[9] הלכות נוספות מתפילת חנה, שהתפללה לאלוהים קודם שנולד בנה שמואל, כשעמדה במשכן ה' והתפללה לפרי בטן. בעיקר למדו מכך הלכות הנוגעות לצורת התפילה: "אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (כמה הלכות גדולות אפשר ללמוד מפסוקים אלה):
מלבד החיובים שנפסקו בפוסקים, בספרי הראשונים והאחרונים נזכרים עוד מנהגים שונים על צורת התפילה, חלקם התקבלו והשתרשו בציבור הרחב, וחלקם פחות:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.