מודים דרבנן

מודים דרבנן (='מודים של חכמים') הוא קטע תפילה הנאמר על ידי הקהל בעת חזרת הש"ץ בשעה ששליח הציבור מגיע לברכת ההודאה ("מודים"). הוא כולל קטע של בקשה להמשך ההגנה והגאולה עליהם מודים בברכה ובחלק הראשון של מודים דרבנן.

מודים דרבנן (נוסח הספרדים)
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר. יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ. וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

כיום המנהג ברוב הקהילות שלא לחתום בשם ומלכות בסיום הברכה ("ברוך אתה ה'...").

אטימולוגיה

החל מימות הראשונים מכונה הנוסח בשם 'מודים דרבנן'. בביאור מקור הכינוי ("מודים דרבנן" - מודים של חכמים), יש שכתבו שזהו מפני שהנוסח מקבץ את שיטות חכמים ("רבנן") השונות בעניין נוסח ברכת הקהל בשעה ששליח הציבור אומר את ברכת ההודאה^[1].

מקורו

בתלמוד הבבלי^[2] מובאות דעות שונות מהו הנוסח שיש לקהל לומר בשעה שאומר השליח ציבור 'ברכת ההודאה':

אמר רב: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לְךָ"
ושמואל אמר: "אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לְךָ"
ר' סימאי אומר: "יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לְךָ"
נהרדעי אמריה משמיה דר' סימאי [=בני נהרדעא אמרו משמו של רבי סימאי]: "בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לְךָ"
רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי [=כך]: "כֵּן תְּחַיֵּינִו וּתְחָנֵנוּ וּתְקַבְּצוּ וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לַחֲצֵרוֹת קָדְשֶׁךָ לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לְךָ"

לאחר כל הדעות הובאה דעתו של רב פפא שאמר "הילכך נימרינו לכולהו", כלומר לפי שיש דעות שונות בנוסח נאמר את כולן יחד^[3].

טעם אמירתו על ידי הציבור

בשונה מכל חזרת הש"ץ שהציבור שומע מהחזן, ויוצא ידי חובה בכך על ידי שומע כעונה, את "מודים דרבנן" על כל יחיד לומר בפני עצמו. האבודרהם^[4] נתן לכך טעם, והסביר שאי אפשר להודות על ידי שליח:

וכשיגיע שליח צבור למודים וכורע כל העם שוחין ואומרין הודאה קטנה המתחלת כמו כן במודים שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו

נוסחאות שונות

קטע תפילה זה, נשתבש הרבה ונמצאו לה בתלמוד ובסידורי התפילה נוסחאות שונות: לפי נוסח התימנים:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שַׁאַתָּה הוּא יי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ
כֵּן תְּחָיֵינוּ וּתְחָנֵּינוּ וְתַאְסוֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשַׁךְ.
לִשְׁמוֹר חוּקַיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנַיךָ בְּלֵיבָב שָׁלֵם עַל שַׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.
בָּרוּךְ אֵל רוֹב הַהוֹדָאוֹת:

— תכלאל כתב־יד, מאה י"ט, עמ' 30, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

נוסח אשכנז

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ
כֵּן תְחַיֵנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרֹת קָדְשֶׁךָ
לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ.
(נוסח אשכנז וספרד מסיימים: בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת, ולדעת הגר"א חותמים בשם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֵל הַהוֹדָאוֹת).

— וולף היידנהיים, סדור שפה ברורה, מהדורא שביעיא, רדלהיים, תק"פ, עמ' 22, באתר היברובוקס; נפתלי הרץ הלוי, סידור הגר"א, ירושלים, תרנ"ה, עמ' 238, באתר היברובוקס

נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר. יוֹצְרֵנוּ, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.
בְּרָכוֹת, וְהוֹדָאֹת, לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ, וְקִיַּמְתָּנוּ.
כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ (בנוסח פרובאנס: גָּלוּיוֹתֵינוּ). לְחַצְרוֹת קָּדְשֶׁךָ.
לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.
בָּרוּךְ אֵל הָהוֹדָאוֹת.

— סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרדים, אמשטרדם, תקכ"א, עמ' סג, באתר היברובוקס; אליהו כרמי, סדר התמיד, אויגנייון, תקכ"ז, עמ' כד ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)^[5]

נוסח איטליה

מוֹדִים כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֱלֹדֵינוּ אֱלֹדֵי כָּל בָּשָׂר יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִית
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּימְתָּנוּ
כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
וְנָשׁוּב לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ בְּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.
בנוסח המאוחר יש מוסיפים:בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

— מחזור-פאנו, פאנו, רס"ג, באתר היברובוקס

נוסח רומניא

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּימְתָּנוּ.
כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ
לִשְׁמוֹר חוּקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדָךְ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הַהוֹדָאוֹת.

נוסח קטלוניה

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שֶׁהֶחֱיִתָנוּ וְקִיַּמְתָנוּ.
כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחַיֵּינוּ, וְתֶאֱסוף גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ,
לִשְׁמוֹר חוּקֶּיךָ לַעֲשׂות רְצונָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.

הנוסח במקורות

בתלמוד הירושלמי^[6] מובאים נוסחים נוספים של אמוראי ארץ ישראל:

בשם ר' סימאי: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ אָדוֹן כָּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלֹהַּ הַתִּשְׁבָּחוֹת, צוּר עוֹלָמִים, חַי הָעוֹלָם, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית מְחַיֵה מֵתִים, שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ וְזִכִּיתָנוּ וְסִיּעתָּנוּ וְקֵרַבְתָּנוּ לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל הַהוֹדָאוֹת"
רבי בא בר זבדא בשם רב: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ שֶׁאָנוּ חַיָּיבִין לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ. תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לְךָ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל הַהוֹדָאוֹת"
רבי שמואל בר מנא בשם רבי אחא: "הוֹדָיָה וְשֶׁבַח לְשִׁמְךָ. לְךָ גְּדֻלָּה, לְךָ גְּבוּרָה, לְךָ תִּפְאֶרֶת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֶלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שְתִסְמְכֵנוּ מִנְפִילָתֵנוּ וְתִזְקְפֵנוּ מִכְפִיפָתֵנוּ, כִּי אַתָּה סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים וּמָלֵא רַחֲמִים וְאֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל הַהוֹדָאוֹת"
בר קפרא אמר: "לְךָ כְּרִיעָה, לְךָ כפיפה, לְךָ הִשְתְחוָיָה, לְךָ בְּרַכָה, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְךָ ה' הַגְּדוֹלָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד, כִּי כָּל בְּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ. וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכָל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וְלֶחָזָק לְכָל. וְעַתָּה אֶלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתְּךָ. בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ מִשְׁתַּחֲוִים. כָּל עַצְמוֹתָי תֹּאמַרְנָה 'ה' מִי כָּמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מְחַזָּק מִמֶּנּוֹ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ'. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל הַהוֹדָאוֹת"
אמר ר' יודן נהגין רבנן אמרין כולהון ואית דאמרי או הדא או הדא (=נוהגים חכמים לומר את כולם ויש נוהגים לומר או זה או זה).

חתימת הברכה

ההבדל המהותי בין התלמוד הבבלי לזה הירושלמי הוא שלפי התלמוד הירושלמי הברכה חותמת "ברוך אתה ה' אל ההודאות", ואילו לפי התלמוד הבבלי אין חתימה כלל אלא אומרים "על שאנו מודים לך" ותו לא. אכן הרמב"ם^[7] לא מזכיר חתימה כלל וכן הוא הנוסח בסידורי תימן.

מנגד, דעת הרא"ש^[8] כשיטת הירושלמי לחתום עם הזכרת ה', וכן הביא הרמ"א^[9] שכך המנהג, וכן דעת הגר"א.

ברם, ר' יוסף קארו בבית יוסף הביא את דעת תלמידי רבנו יונה בשם רבם בנוגע לברכת בורא נפשות. שם קיימת מחלוקת דומה, ודעת ר' יונה שיש לחתום "ברוך חי העולמים", ללא הזכרת השם. ר' יוסף קארו סבר שהוא הדין לסוגיה זו, ויש לחתום ללא הזכרת השם, "ברוך אל ההודאות", וכך פסק בשולחן ערוך^[10], וכן המנהג הנפוץ כיום.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מודים דרבנן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מודים דרבנן

מדיה וקבצים בנושא מודים דרבנן בוויקישיתוף

• מידע על מודים דרבנן בקטלוג הספרייה הלאומית
• גבריאל יצחק רוונה, "מקורה המקדשי של תפילת 'מודים דרבנן'", מעלין בקודש יז (אדר תשס"ט), עמ' 85–92.