Loading AI tools
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה. המינוח התלמודי בארמית להלכות שמקורן בתקנת חכמים הוא "מדרבנן" ('מן החכמים'), לעומת הלכה שעל פי המסורת מקורה בציווי מאלוהים למשה שהיא "מדאורייתא" ('מן התורה' שבכתב).
לעיתים משמש הביטוי "תקנת חכמים" בניגוד ל"גזירות חכמים", כאשר הגזירות הן איסורים שקבעו חכמים כסייג למצוות התורה, ואילו תקנות הם הוראות חיוביות בדרך כלל שנוספו על ידי חכמים, כמו ימי החנוכה, שתכליתם הליכה בדרכי התורה באופן כללי.
סיבות נפוצות לתקנות חכמים הן:
- גזרת חכמים – עשיית סייג (גדר) למצוות התורה כדי שלא יכשלו בהם בני אדם. לדוגמה: שניות לעריות; איסור מוקצה בשבת. בגזירות חכמים יש כלל ש"אין גוזרין גזירה לגזירה".
- לזכר אירועים חשובים שהתרחשו לאחר סיום תקופת התורה, לדוגמה: חג הפורים וחג החנוכה.
- תקנות שנקבעו בעקבות הפרדה מסוימת שנצטרכו לעשות בין הגויים ליהודים כאשר היהודים היו מעורבים באומות העולם, לדוגמה: יין נסך.
- יש מנהגים שהתקבלו כתקנת חכמים שחובה לקיימם, כמו חיבוט ערבה או תפילת ערבית.
החובה לגזור גזירות כדי להרחיק את האדם מלעבור על דיני התורה, מקורה בפסוק: ”וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי” (ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ל'). קיבלו חכמים בפירושו של פסוק זה: ”עשו משמרת למשמרתי” (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"א, עמוד א'), אך יש אומרים שמקורה של הבנה זו בפסוק מבוססת על מסורת, ובפרט לשיטת הרמב"ן שחולק על הרמב"ם שכתב כי מקור סמכותן של הגזרות והתקנות הוא מהפסוק "ככל אשר יורוך".
סמכותם של חכמים לגזור גזרות ולתקן תקנות נובעת מכמה מקורות:
• בתלמוד נאמר שסמכות החכמים לתקן תקנות חדשות דוגמת ימי החנוכה, נכללת במצווה לשמוע לדברי חכמים: ”לֹא תָסוּר, מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” (ספר דברים, פרק י"ז, פסוק י"א). הבנה זו אינה מתעלמת מן הקשרה של הפרשה העוסקת בספקות בגופה של התורה, אלא רואה בה ציווי טוטאלי לשים את כף המושלים בידי בית הדין הגדול, כך שגם הסמכות לגזור ולתקן תהיה בידם. אמנם, הרמב"ן חולק ואומר שדרשה זו היא אסמכתא בלבד.
• המבי"ט כתב כי מקור סמכותם הוא מהלכה למשה מסיני[1].
• הרב קלמן כהנא כתב כי סמכותם של חכמים לתקן ולגזור נובעת מקבלה קדומה של העם לקבל עליהם את גזרותיהם ותקנותיהם. קבלה כללית של האומה היא בעלת תוקף מחייב אף לדורות הבאים, כפי שרואים בכמה מקומות במקרא[2].
חכמים שונים דנו בשאלה כיצד תקנות חכמים אינן מתנגשות באיסור "בל תוסיף" על תרי"ג מצוות שבתורה. לדעת הרמב"ם התשובה לכך היא שתקנות חכמים מותרות משום שהן מוצגות כתקנות חכמים, ולא כאיסור מן התורה.
ערך מורחב – כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון
'כל דתקון' הוא כלל בהלכה, לפיו תקנות חכמים, בנויות באותם כללים התקפים בדינים דאורייתא. כך למשל לגבי הגעלת כלים, גם כלים שבלעו יין נסך שאיסורו מדרבנן, טעונים את אותם כללי הגעלה שדרושים להגעלת כלים שאיסורם מהתורה[3].
גזירה שהתפשטה בכל ישראל, בית דין מאוחר יותר לא יכול לבטל אותה, גם אם הוא גדול מבית הדין המקורי, בחכמה ובמנין החכמים. ואם לא פשטה הגזירה בכל ישראל, אזי גם בית דין קטן יותר יכול לבטל את אותה גזירה. לעומת זאת, תקנה ניתנת לביטול על ידי בית דין מאוחר, אם הוא גדול בחכמה ובמנין מבית הדין המקורי.
גם מלכתחילה קיים כלל לפיו "אין גוזרים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".
- הערך "סיג לתורה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הערך "תקנת חכמים", באתר המכלול
- האם יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה? – מסכת יבמות: דפים פט', צ', מאת הרב ברוך פז, באתר ישיבה
- ביטול תקנות חכמים בשעת הסכנה - מסכת כתובות: דפים ג' ע"ב ומה' ע"א, מאת הרב אברהם שפירא, באתר ישיבה
- מידע על תקנת חכמים בקטלוג הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
