תחנון: בתפילת שחרית בימים שני וחמישי נהוג להוסיף קטעים נוספים לסדר תחנון, מכיוון שימים אלו הם ימי רצון מיוחדים שמשה עלה לקבל לוחות בחמישי וירד בשני[2]. סיבה נוספת היא מכיוון שבתי הדין היו יושבים בעיירות בימי שני וחמישי, משום שבני הכפרים היו מתאספים בעיירות לשמוע את קריאת התורה[1], וכך גם בית דין של מעלה[3].
קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בקהילות שמתפללות נוסח אשכנז אין אומרים וידוי כחלק מתחנון, אך בנוסח ספרד נוהגים להוסיף אותו בתחנון של שני וחמישי.[4] בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.
תענית בה"ב: תענית שני וחמישי ושני, היא מנהג של יהדות אשכנז (שבסופו של דבר נתקבל גם בקצת קהילות ספרדיות) לצום שלושה צומות רצופים, בימי שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע הראשון, ויום שני בשבוע שאחריו. כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל בחלק מבתי הכנסת האשכנזיים נוהגים לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו.
תענית: יש הנוהגים לסגף עצמם ולצום דרך קבע בימים שני וחמישי. אחרים נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו[3] או לעשות תענית דיבור. מנהגים אלו נפוצים בפרט בימי שני וחמישי בימי השובבי"ם.
בחלק מקהילות גרמניה, הנהיגו בשנות ה-30 של המאה ה-20 לומר תפילות אלו בכל פעם שאומרים תחנון, וכן נוהגים עד היום בקהל עדת ישורון בניו יורק, ראו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 2.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
