Loading AI tools
פירושים שנכתבו סביב השולחן ערוך וביארו את דבריו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו.
מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של הרמב"ם, משנה תורה, שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך "נושאי כליו של הרמב"ם", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "נושאי כלים". מהדורות מסוימות של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראו על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו): אשלי רברבי (שנת תל"ז 1677 ושוב בדפוס סלאוויטא, 1833), כלומר: הפירושים הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר; וכן מגיני ארץ, על שם ה'מגן אברהם' וה'מגן דוד' (נקרא גם 'טורי זהב') על שולחן ערוך אורח חיים.
במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר השולחן ערוך; לעתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר. ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי השולחן ערוך ולדון בעיקר נגדם. לעיתים גם נושאי הכלים של הספר ארבעה טורים נחשבים כנושאי כלים של השולחן-ערוך.[דרוש מקור]
ערך מורחב – שולחן ערוךספר השולחן ערוך הוא ספר הלכתי מ-1565 שנכתב על ידי רבי יוסף קארו על סדר הספר "ארבעה טורים" (מכונה גם "טור"). בתחילה כתב רבי יוסף פירוש על ה"ארבעה טורים" בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את ה"שולחן ערוך" ”בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”[1].
ערך מורחב – הגהות הרמ"א
הגהות הרמ"א או "המפה" הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות ל"שולחן ערוך" על-פי עדות אשכנז. פורסם בשנת 1572 והתקבל בקהילות אשכנז כפסקי ההלכה החשובים ביותר, וכל אחרוני אשכנז התייחסו אליו, ונהגו על פיו. שמו של הספר קשור באנלוגיה לשם "שולחן ערוך": הוא כתוספת של מפת שולחן לשולחן (ערוך). והוא מודפס כמעין הגהות ועריכה בתוך השולחן ערוך.
ערך מורחב – סמ"ע"ספר מאירת עיניים" הידוע בשמו המקוצר "סמ"ע" הוא חיבורו של רבי יהושע פלק כץ, תלמידו של הרמ"א, על חלק חושן משפט בשולחן ערוך. הספר הוא הרביעי מסדרת "בית ישראל" שנכתבה על ידי המחבר. מטרת החיבור היתה לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד-ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט. הספר מבוסס על פירושיו של המחבר לטור חושן משפט, הקרויים 'פרישה' ו'דרישה'.
ערך מורחב – מגן אברהםפירושו של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם.[דרוש מקור] דבריו קצרים, עם הרבה הפניות לעיין במקומות אחרים בלי לפרש מה כוונתו.
על ספרו של המגן אברהם נכתבו גם פירושים רבים, המוכרים מביניהם זה ספר אשל אברהם מתוף פרי מגדים מרבי יוסף תאומים, והספר מחצית השקל.
ערך מורחב – טורי זהבהספר טורי זהב אשר נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקראו "מגיני ארץ") הוא חיבורו החשוב ביותר של הרב דוד הלוי סגל. השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים עם הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא ליישב את קושיות ה"בית יוסף" על ספר ה"טורים". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, חובר על כל חלקי השו"ע. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך - שהשגותיו על הט"ז נקראות "נקודות הכסף", על פי אותו פסוק). הט"ז הגיב להשגות הש"ך ב"הדף האחרון להט"ז". בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת 1683, החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז[2], אך עם השנים דעתו של הש"ך נעשתה לדעה המכרעת.
ספר מפורסם שמבוסס על דברי הט"ז, הוא משבצות זהב מספר פרי מגדים.
ערך מורחב – שפתי כהןשפתי כהן הוא פירוש של הרב שבתי הכהן על החלקים יורה דעה (יצא ב-1646) וחושן משפט (יצא ב־1663) מהשולחן ערוך. בהקדמה לספר כתב המחבר, שכתב את הפירוש בלשון קלה ופשוטה כדי שכל אדם יוכל להבינו, וביקש שלא יסמכו על הוראתו, כי אין הוא יכול להכריע בין השולחן ערוך ונושאי כליו, ושהוא מרשה לכל מי שרוצה לחלוק על דעתו[3]. הפירוש נדפס מסביב לטקסט השולחן ערוך, והוא נחשב לאחד משני הפירושים החשובים והמרכזיים על יורה דעה וחושן משפט, ביחד עם הט"ז, ובדרך כלל פוסקים כמותו במחלוקות עם הט"ז[א] או עם הסמ"ע[4].
הפרי מגדים כתב גם על הש"ך ביאור שהתקבל בפסיקה ההלכתית, והוא ספר שפתי דעת.
ערך מורחב – באר היטבה"באר היטב" המודפס כיום במהדורות השולחן ערוך והמשנה ברורה, חובר (על חלק אורח חיים ואבן העזר) על ידי רבי יהודה אשכנזי רבה של טיקטין (מהרי"ט), והושלם על ידי ר' זכריה מנדל בן אריה לייב מבעלז (על חושן משפט ויורה דעה). חיבור זה משלים ונסמך על חיבור קדום יותר בעל שם זהה שחיבר רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי.
קיימים חיבורים נוספים בשם "באר היטב", אשר לא זכו להיות נפוצים כמוהו. רבי משה פרנקפורט חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", ור' יהודה אשכנזי חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". חיבורים אלו נפוצים פחות, ואינם מודפסים בשולי השולחן ערוך מהדפוסים המצויים.
ערך מורחב – שערי תשובה (אורח חיים)שערי תשובה הוא ספר שנכתב על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות משנת 1819. הספר בעיקרו הוא ליקוט מספרי השו"תים שקדמו לו בעניינים הנוגעים לחלק אורח חיים, ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא בבאר היטב. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי קבלה ותלמידי האר"י, וכן כולל מחידושי המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי, והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים. הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר משנה ברורה שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.
ערך מורחב – פתחי תשובה"פתחי תשובה" הוא חיבורו של אברהם צבי הירש אייזנשטט מ-1836 אשר בא להשלים את הליקוט אשר החל בספר שערי תשובה, על שאר חלקי השולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב. מבין הספרים שהוא מרבה לציין אליהם, נמנים שו"ת נודע ביהודה, שו"ת חתם סופר, חוות דעת, וכרתי ופלתי.
ערכים מורחבים – חלקת מחוקק, בית שמואלחיבורו המפורסם של הרב משה לימא "חלקת מחוקק" וחיבורו של רבי שמואל מפיורדא "בית שמואל" שנכתבו על חלק אבן העזר. נדפסו בשם המשותף "אפי רברבי", ברוב הדפוסים הנפוצים של שו"ע אבן העזר.
ערך מורחב – באר הגולה (רבקש)חיבורו המפורסם של רבי משה רבקש המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי הגמרא והראשונים.
ערך מורחב – ספרי הגר"א#הביאור על השו"עהגר"א כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד לבאר הגולה אשר קדם לו, המציין לדברי הפוסקים הראשונים מהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגיית התלמוד לפירושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, תוספתא, תלמוד ירושלמי וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות מסוימת בסוגיית הגמרא, לדעות אלו. הראי"ה קוק בהרצאת הרב הגדיר את פעולתו של הגר"א בחיבור זה - כפעולה לחיבור הלימוד התלמודי עם זה ההלכתי, בניגוד להיפרדות שחלה ביניהם במרוצת הדורות[5], וכתב פירוש רחב לביאור הגר"א על תחילת חושן משפט בשם 'באר אליהו'.
ערך מורחב – פרי חדשהספר "פרי חדש" שנכתב על ידי הרב חזקיה די סילוה, מקיף את החלקים אורח חיים ויורה דעה, ופירוש לתשעה סימנים באבן העזר שנקטעו בתחילתם ובסופם.
ערך מורחב – אורים ותומים (ספר)נכתב על ידי רבי יהונתן אייבשיץ על חלק חושן משפט. הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא ה'תומים' הכולל פלפול בדברי השולחן ערוך. והחלק השני הוא 'אורים' שהוא החלק ההלכתי המסיק את מסקנות מקבילו התומים. ספר זה נדפס בפני עצמו ולא יחד עם השולחן ערוך, ככל הנראה מחמת אורכו.
ערך מורחב – פרי מגדיםפרי מגדים הוא חיבור על הנושאי כלים הנפוצים ביותר של השולחן ערוך (ש"ך, ט"ז ומגן אברהם), מאת רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה. החיבור מתמקד בביאור חיבוריהם של מפרשי השולחן ערוך. חיבור הפרי מגדים נתחבר לחלק אורח חיים ולחלק יורה דעה ומחולק לתתי ספרים לפי כך שלכל מפרש מוקדש ספר מיוחד. חיבור זה אף היווה מקור לפסקי הלכה רבים, והפוסקים האחרונים כדוגמת המשנה ברורה ועוד, הסתמכו עליו רבות בפסיקותיהם.
ערך מורחב – שתילי זיתיםהספר שתילי זיתים נכתב נכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן. בספר, הרב מבאר את דעת השולחן ערוך, גם אם אין מנהג תימן תואם אותה, ומביא בקצרה דינים ומנהגים נוספים המתאימים לשיטת מרן השולחן ערוך, מדברי הפוסקים או מדעת עצמו, ומכריע בין הפוסקים מי דבריו עולים בקנה אחד עם השולחן ערוך. לצורך חיבורו השתמש הרב בשולחן ערוך ללא הגהות הרמ"א ונהג להוסיף את הגהות הרמ"א רק במקום שבו הם מסכימות לשיטת השולחן ערוך ולמנהגי תימן, על מנת להקל על הלומד[6][7]. לעיתים מצוין בספר במפורש מנהג תימן, אך מטרתו העיקרית הייתה לפרש את דעת השולחן ערוך כדי ליישב את המחלוקות ההלכתיות שהתעוררו בתימן עקב השפעתו של השולחן ערוך שכבר הייתה גדולה[8].
ערך מורחב – משנה ברורהחיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ("החפץ חיים"), שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק אורח חיים בשולחן ערוך, תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי היחיד המשפיע ביותר בעדות אשכנז והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית לפוסקים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.
הספר נערך כולו בידי החפץ חיים. עם זאת, חלקים ממנו נכתבו בידי בנו ונערכו על ידו[ב]. החפץ חיים ויתר על זכויות היוצרים במשנה ברורה, והתיר לכל המעוניין להפיצם באופן זהה למקור בתנאי ש-4% מהספרים יתרמו לבית כנסת[9]. הספר נדפס לפי הוראת המחבר יחד עם החיבורים "באר היטב" ו"שערי תשובה" בגוף הספר אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.
באופן כללי, נוהג המשנה ברורה לציין את המקור לדבריו בשער הציון. אך במקרים מסוימים, כגון שהרבה אחרונים מחזיקים באותה דעה מבלי חולק, או כאשר המשנה ברורה עורך ציטוט מתומצת ממספר אחרונים שכתבו דברים דומים, או כשהוא מצרף יחד קטעים המועתקים ממספר אחרונים ועוד, הוא מציין את המקור כ"אחרונים", או "תמצית דברי האחרונים".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
