Loading AI tools
משרה פוליטית בהולנד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש ממשלת הולנד (בהולנדית: Minister-president van Nederland) הוא ראש הרשות המבצעת של ממשלת הולנד ויושב ראש "מועצת השרים" (בהולנדית: Ministerraad).[1] ראש הממשלה הוא זה המתאם את מדיניותה של ממשלת הולנד. מאז יולי 2024 מכהן בתפקיד דיק סכוף.
| |
איוש נוכחי | דיק סכוף |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 2 ביולי 2024 |
דרכי מינוי | מינוי על ידי מלך הולנד |
תחום שיפוט | הולנד |
מעון | קאטסהאוס, האג |
מושב המשרה | האג |
משך כהונה קצוב |
4 שנים (אין מגבלה לבחירה מחדש) |
ייסוד המשרה | 15 במרץ 1848 |
איוש ראשון | חריט שימלפניק |
אתר האינטרנט הרשמי של משרד ראש ממשלת הולנד (באנגלית) | |
אף על פי שבהולנד תפקיד ראש הממשלה הוא התפקיד הפוליטי החשוב ביותר, אין כוחו של ראש ממשלת הולנד דומה בכוחו לזה של ראש ממשלת בריטניה או קנצלר גרמניה. ניתן לומר זאת בעיקר בשל העובדה שמבחינה היסטורית היו כל שרי הממשלה אחראים כלפי המונרך ולראשי הממשלה הייתה שליטה מועטה, אם בכלל, על שאר השרים. חשיבות תפקידו של ראש הממשלה עלתה כאשר השרים החלו להיות אחראיים כלפי הפרלמנט של הולנד ולתפקיד זה נבחר לרוב מנהיגה של המפלגה הגדולה ביותר בבית התחתון. עדיין, בשל הסמכויות המוגבלות של התפקיד בהשוואה למדינות שכנות בעלות משטר דמוקרטי פרלמנטרי, תפקידו של ראש ממשלת הולנד מתואר כ"ראשון בין שווים".[1]
במסגרת רפורמה חוקתית שבוצעה ב-1983, הוגדר תפקיד ראש הממשלה לראשונה בחוקת הולנד. על פי החוקה, כוללת הממשלה את מלך הולנד ואת השרים. החוקה קובעת שראש הממשלה יושב בראש מועצת השרים (סעיף 45) והוא ממונה על פי צו מלכותי (סעיף 43). הצו המלכותי למינוי ראש הממשלה והצווים למינוי שאר השרים נחתמים בחתימת קיום על ידי ראש הממשלה עצמו (סעיף 48).
ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה השבועיות והוא זה שקובע את סדר היום שלהן. ראש הממשלה הוא גם "השר לעניינים כלליים" (Minister van Algemene Zaken), שלוקח חלק חשוב בתיאום המדיניות ואחראי על שירות המידע ממשלתי (Rijksvoorlichtingsdienst). ראש הממשלה אחראי גם על בית המלוכה ואחת לשבוע הוא מקיים פגישה עם המלך לדיון על מדיניות הממשלה. באופן בלתי רשמי, ראש הממשלה מהווה את "פניה" של הממשלה כלפי הציבור. לאחר ישיבת הממשלה השבועית המתקיימת מדי יום שישי, מכנס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים בה הוא מדווח לעיתונות על החלטות הממשלה בענייני השעה. לראש הממשלה גם כמה תפקידים בנושאי יחסי החוץ, הוא משתתף בישיבות המועצה האירופית מדי שישה חודשים ועוסק ביחסי החוץ הדו-צדדיים של הולנד. בניין משרד ראש הממשלה הוא מגדל בצורת משושה המכונה "המגדל הקטן" (Het Torentje) השוכן באזור ה"ביננהוף" שבהאג. מעונו הרשמי של ראש הממשלה (המשמש גם למטרות עבודה) הוא ה-Catshuis.
בדרך כלל מקובל שהמפלגה שלה מספר המושבים הגדול ביותר בבית התחתון (בהולנדית: Tweede Kamer, מילולית: החדר השני) תנהל משא ומתן להקמת קואליציה לאחר הבחירות. דיונים אלו באים לידי גמר באמצעות מה שקרוי "הסכם ממשלה". הבית התחתון מקיים דיון על הסכם זה ואם ההסכם מקבל תמיכה מספקת, ממונה ראש המפלגה הגדולה כמרכיב הממשלה ובדרך כלל הוא ממנה את עצמו לתפקיד ראש הממשלה. אחד משרי המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה ממונה לתפקיד סגן ראש הממשלה. אם בקואליציה חברה גם מפלגה שלישית, ממונה אחד משריה לתפקיד הסגן השני לראש הממשלה.
במשך השנים הפך תפקיד ראש הממשלה בהדרגה למשרת ניהול הממשלה שבה משמש מנהיג המפלגה הפוליטית הגדולה. החל מ-1848 הפך תפקיד זה לרלוונטי. באותה שנה הוכנס תיקון בחוקת הולנד שעל פיו היו השרים אחראים כלפי הפרלמנט, בניגוד למה שהיה מקובל עד אז, כשהם היו אחראים כלפי המלך, שהיה למעשה ראש הרשות המבצעת. עד 1901 היה תפקיד יושב ראש מועצת השרים עובר ברוטציה בין השרים. בין השנים 1901–1945 היה התפקיד עובר עדיין ברוטציה בין השרים, אך פוליטיקאים בכירים יכלו לדרוש לקבל את התפקיד לתקופת כהונה של ארבע שנים. ב-1937 הוקם משרד נפרד לעניינים כלליים שבאופן בלתי רשמי היה מקושר לתפקיד ראש הממשלה. ברנד בישהוול, שכיהן בין השנים 1971–1973, היה ראש הממשלה האחרון שלא היה המנהיג הפוליטי של המפלגה הגדולה בקבינט, אלא מנהיג המפלגה השלישית בגודלה. ב-1983 הוגדר תפקיד ראש הממשלה בחוקה. עד 2008, כדי שנושא מסוים יוכנס לסדר היום של דיוני הממשלה, היה צריך אחד השרים להעלות אותו. על פי שינוי בנוהלי הקבינט שהוכנס באותה שנה, יכול ראש הממשלה ליזום בעצמו את הכנסתו של כל סעיף לסדר היום.
ראש ממשלת הולנד הוא גם יושב ראש מועצת השרים של ממלכת ארצות השפלה ולפיכך הוא גם עוסק בעניינים המשפיעים אל המדינות האחרות של הממלכה כמו, ארובה, קוראסאו וסנט מארטן. בראש הקבינטים העצמאיים של שלוש הטריטוריות הללו עומדים גם ראשי ממשלה. מועצת שרי ממלכת ארצות השפלה כוללת גם שרים מיופי כוח מארצות אחרות של הממלכה, אך אלו לא חברים בממשלת הממלכה.
המלך ממנה סגני ראש ממשלה. מקובל שמכל אחת מהשותפות הבכירות בקואליציה ממונה סגן ראש ממשלה ואלו מדורגים על פי הגודל היחסי של מפלגותיהם. כאשר ראש הממשלה לא נוכח בישיבות הקבינט, ממלא את מקומו בניהול הישיבה הסגן הבכיר. במקרה בו גם ראש הממשלה וגם סגניו נעדרים מהישיבה, מנהל אותה חבר הקבינט המבוגר ביותר.
דיוקן | שם (שנות חיים) |
תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה |
---|---|---|---|---|
חריט שימלפניק (1794–1863) |
25 במרץ 1848 | 17 במאי 1848 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יקוב דה קמפנר (1793–1870) |
21 בנובמבר 1848 | 1 בנובמבר 1849 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יוהאן רודולף תורבקה (1798–1872) (כהונה ראשונה) |
1 בנובמבר 1849 | 19 באפריל 1853 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
פלוריס אדריאן ואן הול (1791–1866) (כהונה ראשונה) |
19 באפריל 1853 | 1 ביולי 1856 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יוסטינוס ואן דה ברוכה (1804–1863) |
1 ביולי 1856 | 18 במרץ 1858 | ללא שיוך מפלגתי (נוצרי דמוקרטי) | |
יון יקוב רוכשן (1797–1871) |
18 במרץ 1858 | 23 בפברואר 1860 | ללא שיוך מפלגתי (שמרן) | |
פלוריס אדריאן ואן הול (1791–1866) (כהונה שנייה) |
23 בפברואר 1860 | 14 במרץ 1861 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יקוב ואן זלן ואן ניוולט (1816–1890) |
14 במרץ 1861 | 10 בנובמבר 1861 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
סכלטו ואן המסטרה (1807–1864) |
10 בנובמבר 1861 | 1 בפברואר 1862 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יוהאן רודולף תורבקה (1798–1872) (כהונה שנייה) |
1 בפברואר 1862 | 10 בפברואר 1866 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
איסאק דיחנוס פרנסן ואן פוטה (1822–1902) |
10 בפברואר 1866 | 1 ביוני 1866 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יוליוס ואן זיילן ואן נייוולט (1819–1894) |
1 ביוני 1866 | 4 ביוני 1868 | ללא שיוך מפלגתי (שמרן) | |
פיטר פיליפ ואן בוסה (1801–1879) |
4 ביוני 1868 | 4 בינואר 1871 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יוהאן רודולף תורבקה (1798–1872) (כהונה שלישית) |
4 בינואר 1871 | 4 ביוני 1872 (מת בכהונתו) |
ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
חריט דה פריס (1818–1900) |
4 ביוני 1872 | 27 באוגוסט 1874 | עצמאי (ליברל) | |
יאן הימסקרק (1818–1897) (כהונה ראשונה) |
27 באוגוסט 1874 | 3 בנובמבר 1877 | ללא שיוך מפלגתי (שמרן) | |
יאן קפיינה ואן קופלו (1822–1895) |
3 בנובמבר 1877 | 20 באוגוסט 1879 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
תיאו ואן לינדן ואן סנדנבורח (1822–1895) |
20 באוגוסט 1879 | 23 באפריל 1883 | (ללא שיוך מפלגתי (נוצרי-דמוקרטי) | |
יאן הימסקרק (1818–1897) (כהונה שנייה) |
23 באפריל 1883 | 20 באפריל 1888 | ללא שיוך מפלגתי (שמרן) | |
אניאס מקאי (1839–1909) |
20 באפריל 1888 | 21 באוגוסט 1891 | המפלגה האנטי-מהפכנית | |
חייסברט ואן טינהובן (1841–1914) |
21 באוגוסט 1891 | 9 במאי 1894 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
יון רואל (1844–1914) |
9 במאי 1894 | 27 ביולי 1897 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
ניקולס פירסון (1839–1909) |
27 ביולי 1897 | 1 באוגוסט 1901 | האיחוד הליברלי | |
אברהם קייפר (1837–1920) |
1 באוגוסט 1901 | 17 באוגוסט 1905 | המפלגה האנטי-מהפכנית | |
תיאו דה מייסטר (1851–1919) |
17 באוגוסט 1905 | 12 בפברואר 1908 | האיחוד הליברלי | |
תיאו הימשקרק (1852–1932) |
12 בפברואר 1908 | 29 באוגוסט 1913 | המפלגה האנטי-מהפכנית | |
פיטר קורט ואן דר לינדן (1846–1935) |
29 באוגוסט 1913 | 9 בספטמבר 1918 | ללא שיוך מפלגתי (ליברל) | |
צ'ארלס רג' דה ברנברוק (1873–1936) (כהונה ראשונה) |
9 בספטמבר 1918 | 4 באוגוסט 1925 | המפלגה הרומית-קתולית | |
הנדריקוס קוליין (1869–1944) (כהונה ראשונה) |
4 באוגוסט 1925 | 8 במרץ 1926 | המפלגה האנטי מהפכנית | |
דירק יאן דה חיר (1870–1960) (כהונה ראשונה) |
8 במרץ 1926 | 10 באוגוסט 1929 | האיחוד הנוצרי-היסטורי | |
צ'ארלס רג' דה ברנברוק (1873–1936) (כהונה שנייה) |
10 באוגוסט 1929 | 26 במאי 1933 | המפלגה הרומית-קתולית | |
הנדריקוס קוליין (1869–1944) (כהונה שנייה) |
26 במאי 1933 | 10 באוגוסט 1939 | המפלגה האנטי מהפכנית | |
דירק יאן דה חיר (1870–1960) (כהונה שנייה) |
10 באוגוסט 1939 | 3 בספטמבר 1940 | האיחוד הנוצרי-היסטורי | |
פיטר שורדס חרבנדי (1885–1961) |
3 בספטמבר 1940 | 24 ביוני 1945 | המפלגה האנטי-מהפכנית | |
וילם שרמרהורן (1894–1977) |
24 ביוני 1945 | 3 ביולי 1946 | הליגה למחשבה חופשית דמוקרטית (עד 1946) מפלגת העבודה (מ-1946) | |
לואי ביל (1902–1977) (כהונה ראשונה) |
3 ביולי 1946 | 7 באוגוסט 1948 | מפלגת העם הקתולית | |
וילם דריס (1886–1988) |
7 באוגוסט 1948 | 22 בדצמבר 1958 | מפלגת העבודה | |
לואי ביל (1902–1977) (כהונה שנייה) |
22 בדצמבר 1958 | 19 במאי 1959 | מפלגת העם הקתולית | |
יאן דה קוואי (1901–1985) |
19 במאי 1959 | 24 ביולי 1963 | מפלגת העם הקתולית | |
ויקטור מריינן (1917–1975) |
24 ביולי 1963 | 14 באפריל 1965 | מפלגת העם הקתולית | |
יו קלס (1914–1971) |
14 באפריל 1965 | 22 בנובמבר 1966 | מפלגת העם הקתולית | |
ילה זלסטרה (1918–2001) |
22 בנובמבר 1966 | 5 באפריל 1967 | המפלגה האנטי-מהפכנית | |
פיט דה יונג (1915–2016) |
5 באפריל 1967 | 6 ביולי 1971 | מפלגת העם הקתולית | |
ברנד בישהוול (1920–2001) |
6 ביולי 1971 | 11 במאי 1973 | המפלגה האנטי-מהפכנית | |
יופ דן אויל (1919–1987) |
11 במאי 1973 | 19 בדצמבר 1977 | מפלגת העבודה | |
דריס ואן אכט (1931–2024) |
19 בדצמבר 1977 | 4 בנובמבר 1982 | מפלגת העם הקתולית (עד 1980) המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (מ-1980) | |
רוד לוברס (1939–2018) |
4 בנובמבר 1982 | 22 באוגוסט 1994 | המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | |
וים קוק (1938–2018) |
22 באוגוסט 1994 | 22 ביולי 2002 | מפלגת העבודה | |
יאן פיטר בלקנאנדה (נולד ב-1956) |
22 ביולי 2002 | 14 באוקטובר 2010 | המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | |
מארק רוטה (נולד ב-1967) |
14 באוקטובר 2010 | 2 ביולי 2024 | מפלגת העם לחרות ודמוקרטיה | |
דיק סכוף (נולד ב-1957) |
2 ביולי 2024 | נכנס | ללא שיוך מפלגתי |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.