הקוסם מארץ עוץ (סרט)

הקוסם מארץ עוץ
The Wizard of Oz
	כרזת הסרט בארצות הברית
מבוסס על	הקוסם מארץ עוץ
בימוי	ויקטור פלמינג
הופק בידי	מרווין לרוי
תסריט	ספר מקורי:; ליימן פרנק באום; תסריט:; נואל לנגלי; פלורנס ריירסון; אדגר-אלן וולף
עריכה	בלאנש סיוול
שחקנים ראשיים	ג'ודי גרלנד; ריי בולג'ר; ג'ק היילי; ברט לאהר; בילי ברק; מרגרט המילטון; פרנק מורגן
מוזיקה	הרולד ארלן ; הרברט סטות'ארט
צילום	הרולד רוסון
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	מטרו גולדווין מאייר
חברה מפיצה	מטרו גולדווין מאייר בהפצה ל-DVD - האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 באוגוסט 1939 ; 20 באפריל 1940
משך הקרנה	98 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פנטזיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי, סרט הרפתקאות, סרט אגדות
מקום התרחשות	קנזס, אזמרגד, ארץ עוץ, Munchkin Country
תקציב	$2,777,000
הכנסות באתר מוג'ו	wizardofoz
פרסים	2 פרסי אוסקר: לפסקול ולשיר הטוב ביותר
סרט הבא	בחזרה לארץ עוץ (1972) (מונפש)
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

"הקוסם מארץ עוץ" (באנגלית: The Wizard of Oz) הוא סרט פנטזיה מוזיקלי משנת 1939 בכיכובה של ג'ודי גרלנד. הסרט מבוסס על ספרו של ליימן פרנק באום, "הקוסם מארץ עוץ", שמספר על דורותי, נערה אמריקנית מקנזס שבמהלך סופת טורנדו מגיעה לארץ אגדות צבעונית, ויוצאת למסע יחד עם חבריה שמצאה בדרך, שלכולם, בדיוק כמוה, יש מטרה להשיג: הדחליל שצריך שכל, איש הפח שצריך לב, האריה הפחדן שצריך אומץ ודורותי שרוצה להגיע הביתה.

עובדות מהירות מבוסס על, בימוי ...

סגירה

למרות הדעה הרווחת, הסרט לא היה הראשון שהוקרן בצבע, אולם אפקט הצבע נוצל היטב בסרט: פרק שהותה של דורותי בקנזס צולם בשחור-לבן, ואילו משדורותי הגיעה לארץ עוץ, ארץ האגדות והמכשפות, הופיעה בצבע.

Remove ads

דורותי גדלה בקנזס אצל דודיה, הנרי ואֵם גייל. בתחילת הסרט היא מספרת לשלושה חוואים מהחווה המשפחתית על בעיותיה עם העלמה גאלץ' (מרגרט המילטון, ששיחקה גם את המכשפה), השכנה העשירה וחסרת ההומור שמתלוננת בפני דודיה של דורותי על הכלב של הילדה, טוטו. כל אחד מהחוואים עונה לה בצורה שרומזת על תפקידו בחלומה של דורותי: החוואי האנק, שבחלומה של דורותי יהיה הדחליל, מייעץ לדורותי שלא כדאי שתסתובב עם טוטו בשטחה של העלמה גאלץ'. היקורי, שבחלום יהיה איש הפח חסר הלב, מתחיל לשאת נאום רגשני ולבבי, אך נקטע על ידי דודה אם בעוד זרועו מתרוממת - אותו מצב שבו יימצא איש הפח על ידי דורותי בחלום. זיק, שבחלום יהיה האריה הפחדן, מציע לדורותי לנקוט עמדה אגרסיבית ואמיצה.

הכלב טוטו נושך את העלמה גאלץ', וזו מגיעה לחווה של משפחת גייל עם הוראה מהשריף לקחת את הכלב להשמדה. הדוד הנרי והדודה אם מתווכחים עם העלמה גאלץ' אך ללא הצלחה, ודורותי מכנה את העלמה "מכשפה רעה וזקנה", כרמז לחלום של דורותי. באמצע הדרך למכלאה טוטו חומק מהסל של העלמה גאלץ' וחוזר לדורותי, והיא מחליטה לברוח איתו מחשש שמא גברת גאלץ' תחזור.

דורותי וטוטו מתחילים את מסעם, והם פוגשים את פרופסור פלאי (מגולם על ידי פרנק מורגן, שגילם גם את הקוסם). הוא רואה בסל של דורותי תמונה שלה עם דודיה, וממציא שהוא רואה בכדור הבדולח שלו את הדודה אם בוכה. דורותי משתכנעת, והיא וטוטו חוזרים הביתה. אולם, בדרך מתקרבת סופת טורנדו חזקה ולפני שדורותי מגיעה לביתה הדוד והדודה מצליחים להיכנס למחבוא שבתוך האדמה והיא אינה רואה אותם. היא מנסה לפתוח את דלת המחבוא ולא מצליחה. דורותי ממהרת להיכנס אל הבית ומתחבאת בחדרה, אך היא מקבלת מכה בראש ומחוסרת הכרה. הטורנדו לוקח עמו את הבית, ולבסוף נוחת. עד כאן העלילה מתרחשת בשחור לבן.

דורותי מתעוררת ויוצאת מהבית אל תוך ארץ אגדות צבעונית, כלומר מכאן ואילך הסרט יהיה בצבע. גלינדה, המכשפה הטובה והיפה מהצפון, מופיעה בתוך בועת סבון בצבע ורוד ומקבלת את פניה של דורותי. גלינדה מודיעה לדורותי שהיא נמצאת בארץ עוץ, ושהיא כרגע הרגה את המכשפה המרשעת מן המזרח בכך שהפילה עליה את ביתה כך שרק הנעליים האדומות שלה, נעלי האודם, מבצבצות. גלינדה קוראת לתושבי ארץ עוץ, גמדים קטנים בשם מנצ'קינים, לצאת ממחבואם. המנצ'קינים רוקדים ושרים סביב דורותי, אסירי תודה על שהרגה את המכשפה הרעה. באמצע מפגן התודה לדורותי, יוצאת מתוך פרץ של אש ולהבות המכשפה המרשעת מן המערב, אחותה של המכשפה שדורותי הרגה. היא מחפשת את מי שהרג את אחותה, ומנסה לקחת לעצמה את הנעליים האדומות של אחותה המתה. לתדהמתה, גלינדה מעבירה את הנעליים מרגלי המכשפה המתה לרגליה של דורותי.

המכשפה מאיימת על דורותי שהיא תשיג אותה ואת כלבה במשפט: "אני אתפוס אותך, יפתי!" (ובכך היא דומה לעלמה גאלץ'), ונעלמת כשהיא צווחת בצחוק מרושע שהפך למזוהה עם המכשפה מהסרט. גלינדה אומרת לדורותי שהדרך היחידה לחזור לביתה היא ללכת לעיר האזמרגד, עירו של הקוסם מארץ עוץ, ולבקש מהקוסם להחזיר אותה הביתה. לפני שגלינדה נעלמת בתוך הבועה הוורודה, היא אומרת לדורותי לא להסיר לעולם את הנעליים האדומות, וללכת לאורך דרך האבנים הצהובות. לאורך המסע פוגשת דורותי אחרים שזקוקים לעזרת הקוסם, ומצטרפים עמה למסע: הדחליל חסר-השכל, איש הפח חסר-הלב (אך האדיב) והאריה הפחדן. כל השלושה שרים שירי סולו שמתארים את צורכיהם. כולם נחושים בדעתם להגיע אל הקוסם, למרות איומיה של המכשפה.

ממש לפני שהארבעה מגיעים לעיר האזמרגד, המכשפה מכינה להם מכשול: שדה ענק של פרגים שגורמים לדורותי, לאריה ולטוטו להירדם. רק הדחליל ואיש הפח, שבשל היותם יצורים לא-חיים, לא נרדמים וזועקים לעזרה. גלינדה מכינה כישוף-נגד בצורת שלג, שגורם לשלושה להתעורר.

בתוך עיר האזמרגד, הכול צבוע בירוק (חוץ מהסוס שמשנה צבעים). הארבעה מקבלים טיפול יופי וריענון- לדחליל שמים קש חדש, לאיש הפח ממרקים את הפח שעל גופו, לדורותי גורמים שיהיה לה חיוך שמח והיא מבקשת שיהפכו את עיניה לצבע השמלה ולאריה משייפים את הטפרים ומסלסלים לו את השיער, כל זאת על מנת לפגוש את הקוסם. אך לפני שהם מספיקים מופיעה בשמים המכשפה הרעה וכותבת עם המטאטא שלה על השמים את המילים: "היכנעי, דורותי". תושבי המקום חוששים מהתפתחות חדשה זו, ושומרו של הקוסם שולח את כולם לביתם ומרגיע אותם. הוא שולח גם את דורותי וחבריה, אך לאחר עימות עם הדחליל, שבו מגלה השומר כי זוהי "דורותי של המכשפה", מסכים השומר להכניס אותם.

כשהם נכנסים לקוסם, הוא מתגלה כראש מפחיד ומרחף באוויר, מוקף בעשן ואש. הוא אומר להם שהוא יוכל לעזור להם רק אחרי שיביאו לפניו את המטאטא של המכשפה. בדרכם לטירת המכשפה לוכדים הקופים המכונפים ששלחה המכשפה את דורותי וטוטו, והם נלקחים לטירה.

בסרט אמורה לבוא כאן סצנה שנחתכה לבסוף. המכשפה רומזת על הסצנה הזו כשהיא שולחת את הקופים: "הם (דורותי וחבריה) לא יעשו לך צרות; אני מבטיחה. שלחתי כבר חרק קטן שיעייף אותם". חרק זה, ה"ג'יטרבאג", הוא חרק פיקטיבי שעוקץ את דורותי וחבריה וגורם להם לשיר ולרקוד ללא הפסקה ובאותו מקום, עד בואם של הקופים.

כשדורותי מגיעה לטירה דורשת ממנה המכשפה את הנעליים האדומות. דורותי מסרבת, והמכשפה מורה למשרתיה הקופים לחסל את טוטו. כשהמכשפה מנסה להוריד את הנעליים מדורותי, היא נתקלת בפרץ של ניצוצות שמונע ממנה לעשות כן. היא מבינה שכל עוד שדורותי בחיים, אי-אפשר יהיה להוריד את הנעליים. בזמן שהמכשפה חושבת איך להרוג את דורותי, טוטו בורח, מוצא את הדחליל, איש הפח והאריה ומביא אותם לטירה להציל את דורותי.

בינתיים, דורותי נעולה בתוך חדר שבו כדור בדולח ושעון חול. כשיאזל החול בשעון, דורותי תמות. בכדור הבדולח מופיעה דמותה של הדודה אם, שתוהה היכן נמצאת אחייניתה דורותי. דורותי צועקת אל דודתה, אך דמותה נעלמת ודמות המכשפה מופיעה בכדור הבדולח, צוחקת על דורותי ברשעות ומפחידה אותה.

הדחליל, איש הפח והאריה מגיעים לטירה ונעצרים בידי שלושה משומרי המכשפה. הם מתחפשים לשומרי הטירה כדי שיוכלו להיכנס, מוצאים את דורותי ומנסים להציל אותה, אך המכשפה מגלה אותם ומציתה באש את הדחליל. דורותי מוצאת דלי מלא מים ושופכת את תוכנו על הדחליל. המים פוגעים גם במכשפה, ממיסים אותה, ומותירים רק את הכובע השחור שלה, את שמלתה, את המטאטא שלה וקצת עשן. השומרים מזכים את דורותי במטאטא של המכשפה, ושולחים אותה לדרכה כשהם מריעים: "המכשפה הרשעה מתה!"

הארבעה חוזרים אל הקוסם, ומביאים את המטאטא לקוסם ההמום שלא ציפה לשובם. "לכו וחזרו מחר", מפטיר לעברם הקוסם, ודורותי וחבריה, שזה עתה הרגו את המכשפה, מרגישים מרומים. דורותי נוזפת בקוסם על שלא קיים את הבטחתו, אך הארבעה מגלים מיד, בעזרת חיפושיו של טוטו, שהקוסם אינו אלא איש מבעד לווילון שמפעיל את הראש המרחף, ואינו קוסם כלל. דורותי וחבריה זועמים, אך הקוסם פותר את בעיותיהם באופן פסיכולוגי: הוא מעניק לדחליל דיפלומה, לאיש הפח - שעון מתקתק בצורת לב, ולאריה - אות גבורה.

הקוסם מסביר את נוכחותו בארץ עוץ כטעות; גם הוא יליד קנזס והגיע לארץ עוץ בכדור פורח. הוא מבטיח לדורותי שייקח אותה הביתה באותו כדור פורח שהביא אותו לכאן. הוא מודיע לתושבי אמרלד סיטי שהוא משאיר את הדחליל, איש הפח והאריה אחראים במקומו, ודורותי והוא מתכוננים לצאת. רגע לפני ההמראה בכדור הפורח, טוטו חומק החוצה כדי לרדוף אחרי חתולה. דורותי רודפת אחריו, אך הקוסם כבר יצא לדרך.

דורותי חושבת שתישאר בארץ עוץ כל חייה, אך אז מופיעה גלינדה ואומרת לדורותי שהיא וטוטו יכולים לחזור בעזרת הנעליים האדומות. דורותי וטוטו נפרדים מחבריהם, וגלינדה מדריכה את דורותי להקיש בעקבים שלוש פעמים ולומר: "אין מקום כמו הבית" ("There is no place like home", משפט שמזוהה עם הסרט) עד כאן העלילה מתרחשת בצבע.

דורותי מופיעה שוב במיטתה שבביתה בקנזס (הסרט חוזר להיות בשחור-לבן), מוקפת במשפחה וחברים. היא מספרת להם על חוויותיה, אך הם אומרים שמדובר בחלום, על אף שדורותי מתעקשת על אמיתות חוויותיה. הסרט מסתיים כשדורותי מחבקת את טוטו, וחוזרת: "אין מקום כמו הבית".

Remove ads

הספר

ליימן פרנק באום (1856–1919) הוציא בשנת 1900 את ספר הילדים הקוסם המופלא מארץ עוץ. במשך השנים נמכר הספר במיליוני עותקים, ובאום הוציא עוד שלושה עשר ספרים בסדרה עד מותו ב-1919.

הסרט

בינואר 1938, קנתה חברת ההפקות מטרו גולדווין מאייר (הידועה בשם MGM) את זכויות הספר. התסריט עובד מהספר בידי התסריטאים נואל לנגלי, פלורנס ריירסון ואדגר-אלן וולף. במאי הסרט היה ויקטור פלמינג, ושלושה במאים נוספים שלא צוינו בכתוביות הסיום. המילים והלחנים היו בידי הרולד ארלן ויפ הרבורג, שזכו בשני פרסי אוסקר: אחד על המוזיקה שבסרט, ואחד על השיר "אי-שם מעבר לקשת". הצילומים החלו באוקטובר 1938 והסתיימו במרץ 1939.

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-15 באוגוסט 1939 בהוליווד, ואחרי יומיים בניו יורק. הסרט עלה לאקרנים בהפצה ארצית ב-25 באוגוסט. בארץ ישראל הוקרן הסרט לראשונה במוצאי שבת, 20 באפריל 1940, בקולנוע אופיר בתל אביב.^[1]

ליהוק

ליהוק הסרט היה בעייתי בהתחלה, בשל החלפת השחקנים החוזרת ונשנית. בעיה אחת הייתה ליהוק איש הפח: ריי בולג'ר היה אמור לשחק את איש הפח, ובאדי אבסן היה אמור לשחק את הדחליל. בולג'ר לא היה מרוצה מהתפקיד, ושכנע את מפיק הסרט מרווין לרוי לתת לו את תפקיד הדחליל. אבסן ויתר על תפקיד הדחליל עבור בולג'ר והפך לאיש הפח. בתחילה לא התנגד, ואפילו התחיל בחזרות ובצילומים, אך תשעה ימים אחרי תחילת הצילומים, הוא שאף לריאותיו את אבקת האלומיניום שכיסתה את פניו כחלק מהאיפור של איש הפח, ונזקק לאשפוז ולשיקום בבית החולים. MGM לא פרסמו את סיבת עזיבתו של אבסן ואפילו מחליפו בתפקיד, ג'ק היילי, לא ידע את הסיבה. לא פורסמו שום סרטונים של אבסן בתור איש הפח, רק תמונות משלב החזרות וכן הקלטות של השירים בקולו של אבסן.

לתפקיד דורותי לוהקה ב-1938, השחקנית ג'ודי גרלנד. לצוות הצטרפו בהמשך מרגרט המילטון בתפקיד המכשפה הרעה, פרנק מורגן בתפקיד הקוסם, והליצן ההוליוודי ברט לאהר בתפקיד האריה הפחדן.

מוזיקה

השירים הוקלטו באולפן לפני הצילומים. בשיר "יצאנו לראות את הקוסם מארץ עוץ" ("We're off to see the Wizard") שנמצא בסרט עדיין ניתן לשמוע את קולו של באדי אבסן, שהוחלף בידי ג'ק היילי.

השיר המפורסם ביותר בסרט הוא "מעבר לקשת בענן" ("Over the Rainbow") בביצועה של ג'ודי גרלנד.

מנגינה מפורסמת נוספת היא הנעימה של המכשפה המרשעת מן המערב, שזכתה לגרסאות שונות, כולל פעמיים ב"משפחת סימפסון".

בימוי

הצילומים החלו ב-13 באוקטובר 1938, בבימויו של ריצ'רד תורפ. תורפ פוטר מספר ימים לאחר תחילת הצילומים, ובמקומו נכנס ג'ורג' קיוקור, ששינה משמעותית את האיפור והתלבושות של מרגרט המילטון (המכשפה) וג'ודי גרלנד, דבר שגרר צילום מחדש של כל הסצנות שצולמו עד אז. קיוקור עזב את הסרט בשל התחייבות קודמת לבימוי "חלף עם הרוח", והוחלף בוויקטור פלמינג בנובמבר 1938.

בפברואר 1939 נאלץ פלמינג לעזוב, כדי להחליף את ג'ורג' קיוקור בסרט "חלף עם הרוח", והבמאי קינג וידור החליף אותו כדי לסיים את הסרט (בעיקר הצילומים בחווה בקנזס). הצילומים הסתיימו במרץ 1939, והסרט הושלם ביוני 1939. התחושה הכללית הייתה שהסרט ארוך מדי, והסצנות עם המכשפה מפחידות מדי לילדים. הסצנות שנחתכו היו הריקוד של הדחליל, שבו מנצל ריי בולג'ר את יכולות הריקוד שלו, הקטע "The Jitterbug", קטע שירה וריקוד, וקטע הניצחון של דורותי כשהיא חוזרת לאמרלד סיטי, עירו של הקוסם מארץ עוץ, לאחר מות המכשפה הרעה.

Remove ads

בסרט, גלינדה מופיעה גם בהתחלה וגם בסוף, ובכך מקבלת תפקיד גדול יותר משיש לה בספר: בעוד שבספר, המכשפה שמקבלת את פני דורותי בארץ עוץ היא המכשפה הטובה מהצפון ואילו גלינדה המכשפה הטובה מהדרום המופיעה רק לקראת סוף הסיפור, בסרט לעומת זאת, גלינדה היא היחידה המקבלת את דורותי, והמכשפה הטובה מהצפון אינה מופיעה כלל בסרט. למעשה, בספר גלינדה היא המכשפה הטובה מהדרום ואילו בסרט היא המכשפה הטובה מהצפון, ואין שום אזכור לאף מכשפה החיה בדרום ארץ עוץ.
בסרט, המכשפה המרשעת מן המערב מגיעה למחוז המנצ'קינים לאחר שדורותי הרגה את אחותה. בספר, כל האירוע הזה לא קרה.
בספר, דורותי והאריה ניצלים משדה הפרגים באמצעות קבוצה של עכברי שדה שמוציאה אותם משם. בסרט, גלינדה משחררת אותם משדה הפרגים, ובכך ממלאת גם את מקומה של מלכת עכברי השדה מן הספר המקורי.
דמויות החוואים האנק, היקורי וזיק וכך גם העלמה גאלץ' ופרופסור פלאי, לא הופיעו בספרים. כך גם בספר לא תוארו בהרחבה חייה של דורותי בקנזס.
בספר, הקוסם מגיע מאומהה, שבמדינת נברסקה, ובסרט הוא מגיע מקנזס, כמו דורותי.
בספר, מסופר סיפור הרקע של איש הפח, וכיצד הפך מבן אנוש ליצור שכולו מפח. אותו הדבר לגבי הדחליל שבספר מספר לדורותי כיצד נוצר.
בספר, הקוסם מסייע לחבריה של דורותי באמצעות טיפול פיזי (הוא ממלא את מוחו של הדחליל בסיכות וסובין, שותל לב ממשי בחזהו של איש הפח ונותן לאריה לשתות שיקוי אומץ מפוברק). בסרט, הוא מטפל בהם בדרכים פסיכולוגיות ולא פיזיות.
בסרט, דורותי וחבריה נכנסים לאולמו של הקוסם יחד. בספר, הם מתבקשים להיכנס אחד אחד.
בסרט הקוסם התגלה בפני החבורה רק בצורת ראש גדול. בספר הוא התגלה בפני כל אחד מהחבורה בדמות שונה: כדור אש, מפלצת, ראש גדול ואישה יפה.
בסרט המכשפה הרעה יצרה את שדה הפרגים הקטלני ואילו בספר החבורה נקלעה לתוכו כשסטתה מהדרך.
בסרט לא מופיע כובע הזהב, שבאמצעותו מזמנת דורותי את הקופים המכונפים.
בסרט למכשפה הרעה מהמערב היה מטאטא בעוד שבספר הייתה לה מטרייה.
מוטיב הצבעים של הארצות השונות בארץ עוץ (ווינקים - צהוב, מנצ'קינים - כחול) לא מופיע בסרט.
מספר אירועים בספר ירדו מהסרט. כגון ההתקלות בדובנמרים (קליידות), הסצנה בעיר החרסינה, המלחמה בעכביש הענק והמסע לארץ הדרום.
בסרט עיר האיזמרגד באמת ירוקה, בניגוד לספר שבו היא נראית ירוקה רק למי שמרכיב משקפיים.
בסרט, דורותי מתבקשת להגיד "אין מקום כמו הבית" כדי לחזור הביתה. בספר, היא פשוט צריכה להקיש שלוש פעמים עם הנעליים ולהגיד לאן היא רוצה להגיע.
בספר מתקיים ויכוח מעניין בין איש הפח לדחליל שלא מופיע בסרט: מה יותר חשוב - לב או שכל.
בספר עוץ מספר שהוא פיתום במקצועו ואילו בסרט הוא מעוות את קולו באמצעות שימוש בעזרים טכנולוגיים.
בסרט, הדחליל איש הפח והאריה מנסים להציל את דורותי מהמכשפה. בספר, הם לא מסוגלים לעשות זאת מאחר שהדחליל ואיש הפח מפורקים ואילו האריה מסרב לצאת מכלובו.
כישוף ההגנה שהטילה המכשפה הטובה מהצפון על דורותי לא מאוזכר בסרט. כישוף ההגנה הוא פריט מאוד חשוב בספר מאחר שהוא הדבר שמונע מהמכשפה מלנסות להרוג את דורותי.
בספר כל אחד מהחבורה מקבל תפקיד : איש הפח שולט על הווינקים, האריה מוכתר כמלך היער והדחליל מולך בעיר האיזמגד. בסרט כל החבורה מולכת בעיר האיזמרגד ביחד.
בסרט, הנעליים של דורותי הן בצבע אדום למרות שבספר הן בצבע כסף. שינוי זה בוצע על מנת לנצל כמה שיותר את היות הסרט בצבע.
בסרט, כל הרפתקאותיה של דורותי תוארו כחלום בלבד. בספר, כל מסעה של דורותי בארץ עוץ קורה באמת.

Remove ads

הפופולריות של הסרט נובעת בעיקר מהפעמים הרבות שבהן שודר הסרט בטלוויזיה (בשנות ה-60 וה-70 שודר הסרט פעם בשנה בטלוויזיה, ובהיעדר מכשירי וידאו, השידור השנתי של הסרט היה מאורע). רוב הצופים בסרט חזו בו במסגרת טלוויזיונית ולא בקולנוע.

"הקוסם מארץ עוץ" ליקט סביבו שמועות רבות, שחלקן הפכו לאגדות. אגדה שכיחה שמסרבת לגווע טוענת שאחד מהעובדים בצוות ההפקה התאבד בתלייה על הסט, ואפשר לראות אותו בסצנה של היער המכושף. אין לשמועה זו יסוד: מדובר בציפור גדולה שמנופפת בכנפיה כחלק מתפאורת היער. התעלומה נפתרה בשנות ה-90, כאשר הסרט יצא מחדש לקולנוע וניתן היה לראות, בזכות המסך הגדול, שמדובר בציפור ולא באיש תלוי.

על פי סיפור אחר, שהתברר כאמיתי, המעיל שהשחקן פרנק מורגן לובש כשהוא משחק את פרופסור מרוול הוא מעיל יד-שנייה שהיה שייך פעם למחבר ספרי "הקוסם מארץ עוץ", ל. פרנק באום. שמו של באום נמצא בכיס הפנימי. אחרי צאת הסרט הובא המעיל לאלמנתו של באום, והיא אישרה שהמעיל היה שייך לבעלה המנוח.^[^{דרוש מקור]}

מדי פעם הועלו הצעות לצלם סרט המשך עם צוות השחקנים המקורי, אך ההצעות לא מומשו מעולם. לפי גרסה אחת, הכוונה הייתה לברוא מחדש את דמות המכשפה שמשחקת מרגרט המילטון. המילטון, שהייתה אישה עדינה ואדיבה, סירבה להחיות מחדש את הדמות מחשש שילדים יפחדו מאוד לגלות שהמכשפה הרשעה שנוצחה ומתה, קמה לתחייה מחדש.

"הקוסם מארץ עוץ" הפך לסרט פולחן. הבמאי ג'ון בורמן השתמש במספר אלמנטים מהסרט בסרט המדע-בדיוני שלו "זארדוז" משנת 1974; בסרט סקיי קפטן שתי דמויות צופות בסרט בקולנוע. פריטים מהסרט המקורי, כגון תלבושות וחתימות, עדיין נמכרים במכירות פומביות. במאי 2000 נמכר ב-666,000 דולר זוג נעליים אדומות שנעלה ג'ודי גרלנד בסרט (בסרט עצמו היא נעלה שבעה זוגות נעליים אדומות).

ב-1998 דירג מכון הסרטים האמריקאי את הסרט במקום השישי ברשימת מאה הסרטים הטובים ביותר; שני שירים מהסרט נמצאים ברשימת "מאה שנים, מאה שירים": "דינג-דונג, המכשפה מתה" במקום ה-82, ו"אי שם מעבר לקשת" במקום הראשון.^[2] בשנת 2005 ערך מוסד הקולנוע האמריקני סקר שדירג את משפטה של דורותי לטוטו: "טוטו, יש לי הרגשה שאנחנו כבר לא בקנזס" כמשפט הרביעי הזכור ביותר בקולנוע האמריקני.^[3]

בשנת 1977 כתב חוקר הקולנוע אלג'ין הרמטס את הספר "עשיית 'הקוסם מארץ עוץ"", ספר שמתאר את הפקת הסרט.

Remove ads

"הקוסם מארץ עוץ" היה מועמד ל-20 פרסים, בהם:

ארבעה פרסי אוסקר
פרס סאטורן בקטגוריית "סרט הפנטזיה הטוב ביותר"
חמישה פרסי גלובוס הזהב, בהם: "הסרט הטוב ביותר" ו"השחקנית הטובה ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי" (ג'ודי גרלנד)

מידע נוסף שחקן/שחקנית, שם הדמות ...

שחקן/שחקנית	שם הדמות
ג'ודי גרלנד	דורותי גייל
פרנק מורגן	פרופסור פלא / השומר בכניסה לעיר האזמרגד / הרכב / השומר בכניסה לארמון / הקוסם מארץ עוץ
ריי בולג'ר	האנק החוואי / הדחליל
ברט לאהר	זיק החוואי / האריה הפחדן
ג'ק היילי	היקורי החוואי / איש הפח
מרגרט המילטון	העלמה אלמירה גאלץ' / המכשפה המרשעת מן המזרח / המכשפה המרשעת מן המערב
בילי ברק	גלינדה המכשפה הטובה מן הצפון
צ'ארלי גרייפווין	הדוד הנרי
קלרה בלנדיק	הדודה אם
טרי (כלב)	טוטו
פאט ויילש	ניקו מנהיג הקופים המכונפים