שיטפון

שיטפון הוא אירוע שבו מפלס המים בנחל או נהר עולה באופן זמני לגבה שאינו מוצף בדרך כלל. תופעה זו עשויה לכלול עליית מים באפיק הנחל עצמו ואף גבוהה יותר, הצפה של פשט הצפה (המכונה גם מישור הצפה) ^[1]. בישראל, שיטפונות יכולים להיגרם מגשמים חזקים באגן ניקוז של הנחל ולעליית מפלס המים כתוצאה מכך אך יכולים להתרחש גם עקב פריצה של סכרים או מאגרי מים. בעולם, שיטפונות עשויים להגרם גם מהפשרה מהירה של שלגים כתוצאה מהתחממות מהירה  של מזג האוויר.

ערך זה עוסק באירוע שבו מים מציפים קרקע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שיטפון (פירושונים).

שיטפון 1910 בפריז, ציור מאת Carlo Brancaccio, משנת 1910

אנשים על הגגות בעת שיטפון בהאיטי

אצטדיון "לאשן" בתון, שווייץ, מוצף בעקבות שיטפון באוגוסט 2005

שיטפונות בנחלים בישראל

האקלים בישראל ^[2] מאופיין בשתי עונות עיקריות המשפיעות על זרימת הנחלים: חורף-העונה הגשומה (אוקטובר-אפריל) והעונה היבשה (מאי-ספטמבר). בה כמעט ולא יורדים גשמים כלל. כתוצאה מכך, מיעוט הגשמים בעיקר במדבר יהודה, הנגב והערבה, גורם לנחלים להיות יבשים רוב ימות השנה, ושיטפון (ראה גם ערך שיטפון בזק) נחשב כעצם הופעת זרימה באפיק הנחל לאחר ירידת גשמים באגן הניקוז. בנחלים אלו, השיטפון מסתיים לרוב זמן קצר מאד לאחר סיום הגשם (עד מספר שעות). בנחלים המנקזים אזורי מדבר נרחבים (נחלים צין ופארן) השיטפון יכול להמשך גם מספר ימים לאחר סיום פרק הגשם.

במרכז וצפון ישראל, בחלק מהנחלים קיימת זרימה קבועה לאורך כל השנה כתוצאה משפיעת מעיינות (הנחלים ירקון, אלכסנדר ונהר הירדן עד השפך לכנרת) ולכן שיטפונות מתרחשים רק בחורף, ולאחר ירידת גשמים משמעותיים בפרק זמן קצר או בעקבות רצף גשמים הנמשך מספר ימים ללא הפסקה. בעת אירועים כאלה, מפלס המים בנחל עולה במהירות, ולעיתים הנחל עולה על גדותיו ומציף שטחים נרחבים בפשט ההצפה. תופעה זו מוכרת היטב בנחל איילון אשר בעת שיטפון עולה על גדותיו, ונחסמת התנועה בנתיבי איילון ומסילות הרכבת ^[3].

שינויי אקלים והשפעתם

מודלים עדכניים לחיזוי שינויי האקלים, מצביעים על מגמה של קיצור עונת הגשמים, לצד עלייה בעוצמות הגשמים. תרחישים אלו צפויים להביא לעלייה בשכיחות ובעוצמה של שיטפונות, תוך כדי הארכת תקופות היובש ^[4].

שיטפונות קיצוניים

שיטפונות קיצוניים הם תוצאה של אירועי גשם חריגים בעוצמתם. דוגמה עדכנית לכך הם השיטפונות בספרד (אוקטובר 2024) בהם נמדדו כ-770 מילימטר גשם בהרים בסמוך לוולנסיה, תוך מספר שעות. זו כמות גשם השווה לממוצע היורד במשך השנה כולה. השיטפון גרם נזקים כבדים ולמותם של מאות בני אדם.

בישראל ^[5], שיא עוצמת גשם לזמן קצר נמדד באזור וואדי ערה,  כ-240 מילימטר גשם תוך שעתיים וחצי (2/4/2006). האירוע הוביל לשיטפונות ולנזקים, בעיקר לשטחים חקלאיים ולמות אדם אחד ^[6].

תנאים גיאוגרפיים לשיטפונות

• אזורי מדבר בין באר-שבע לאילת: קרקע רדודה, סלע חשוף ומיעוט צמחייה מאפשרים למי הגשם לזרום במהירות במדרונות אל הנחלים, גם לאחר גשם קל. בהרי אילת לדוגמה, שיטפון עלול להתרחש לאחר ירידת כ-10 מ"מ גשם בלבד ולהציף חלקים בעיר ^[7].
• האזור הים-תיכוני (מרכז וצפון הארץ): קרקע עמוקה יחסית, צמחיה מרובה והעשרת מי תהום, מאפשרים ספיגה רבה של מי הגשם. רק לאחר שהקרקע ספגה כמות גשם ניכרת, מתאפשרת זרימה שיטפונית באפיקי הנחלים. באזור רמת הגולן למשל ^[8], רק לאחר כ- 250 מילימטר גשם מתחילת החורף, נוצרים תנאים שהגשמים הבאים ייגרמו לשיטפונות בנחלי הגולן (לדוגמא, נחל משושים).      

שיטפונות בולטים

• הנהר הצהוב בסין גרם מספר פעמים להרס רב לאחר שעלה על גדותיו. בשנת 1931 נהרגו בסביבתו על פי ההערכות בין 800,000 ל-4,000,000 איש, באסון הטבע הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית. ההצפות הובילו להתפרצויות של מחלות ורעב אשר גבו קורבנות נוספים.
• ב-4 בנובמבר 1966 עלה נהר הארנו על גדותיו והציף את מרכז העיר פירנצה, בשיטפון נהרגו כ-101 אנשים, כ-5,000 משפחות נותרו חסרות-בית, נפגעו אלפי יצירות אמנות ונהרסו מיליוני ספרים עתיקים ויקרי ערך.
• רעידת האדמה באוקיינוס ההודי בשנת 2004 גרמה לצונאמי שהביא למותם של כ-280 אלף בני אדם ולפציעת רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון.
• הוריקן קתרינה שפגע בחופי ארצות הברית בקרבת העיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה ב-29 באוגוסט 2005, הציף את הרובע הצרפתי של העיר, בשל כשלים במשאבות הביוב של העיר. כמו כן נפרצו שתיים מסוללות העפר המגינות על העיר, ומים בגובה 2 מטרים החלו להציף את הרובע התשיעי של העיר. מספר רחובות במרכז העיר הוצפו במים בגובה 3 מטרים. עם חלוף הסופה ובעקבות המים המזוהמים שהציפו את העיר החל פינוי התושבים, גם בכפייה.
• בדצמבר 2010 פקדו את מדינת קווינסלנד, באוסטרליה, סדרה של הצפות, תוצאה של משקעים כבדים שהביאה עמה סופת ציקלון. סדרה של שיטפונות גרמו ליותר מ-35 הרוגים, מאות אלפי בני אדם שפונו מבתיהם, נזק של יותר ממיליארד דולר אוסטרלי ופגיעה בתמ"ג בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
• בינואר 2011 פקדו שיטפונות את העיר בריזביין באוסטרליה ואת הערים טרזופוליס ונובה פריבורגו במדינת ריו דה ז'ניירו בברזיל. בשתי המדינות נבעו השיטפונות מגשמים עזים שהביאו לעליית נהרות על גדותיהם. מספר ההרוגים בשיטפונות בברזיל עומד על מאות ומספר אלפים הוגדרו כנעדרים.^[9]
• ביוני 2013, גשמים כבדים בצפון הודו ובנפאל גרמו לשיטפונות ומפולות בוץ הרסניות, שהיוו אסון הטבע החמור ביותר בהודו זה עשור. סה"כ מספר ההרוגים עמד על 6,054, וכ-75,000 נותרו חסרי קורת גג.^[10]
• מ-14 ביוני עד אוקטובר 2022, הרגו שיטפונות בפקיסטן 1,739 בני אדם וגרמו נזקים ישירים של 14.9 מיליארד דולר ו-15.2 מיליארד דולר של הפסדים כלכליים. הגורמים לשיטפונות היו גשמי מונסון כבדים מהרגיל והמסת קרחונים^[11] שבאו בעקבות גל חום חמור, שניהם קשורים לשינויי אקלים.
• מ-23 בספטמבר 2024 עד ל-11 באוקטובר 2024 ועקב המסת שלג וקרח הנובעת משינויי אקלים, זרמו 3.4 קמ"ק של מים, מאגם קטאלינה (Catalina) שבמזרח גרינלנד אל פיורד הארוך בעולם קנגרטיטיווק (Kangertittivaq). לא נרשמה פגיעה ביישובים עקב דלילותם באזור^[12].

שיטפונות בישראל

שיטפון באזור אילות בחורף 2006 - מראה המים ואדמת הסחף.

חילוץ אנשים בשיטפון במדבר יהודה על ידי מסוק UH-60 ("ינשוף")

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.

בתרבות

בתרבויות רבות מוכרים מיתוסים של מבול, המתארים שיטפון ענק המוחה חלק ניכר מן האוכלוסייה באזור מסוים, ואף בכל העולם המוכר לאותה תרבות. קרוב לוודאי שסיפורים אלו מושפעים מן המציאות של שיטפונות קטלניים באזורי עולם שונים, ואולי אף משמרים זכרונות של אירועי שיטפון והצפה היסטוריים ופרה-היסטוריים. סיפור השיטפון המוכר ביותר הוא כנראה סיפור המבול שמתואר בתנ"ך שבו אלוהים מצווה על נח להכין תיבה שבה הוא ומשפחתו יחד עם זוגות בעלי חיים יוכלו להינצל מהשיטפון שהוא יטיל על העולם כולו.