הרובע הצרפתי

הרובע הצרפתי
French Quarter
מידע
עיר	ניו אורלינס
שטח	1.7 קמ"ר
אוכלוסייה	3,888 (2010)
קואורדינטות	29°57′31″N 90°03′54″W

הרובע הצרפתי (באנגלית: French Quarter; בצרפתית: Vieux Carré – הרובע הישן; בספרדית: Barrio Latino – הרובע הלטיני) הוא הרובע הישן ביותר והמפורסם ברובעי ניו אורלינס שבמדינת לואיזיאנה, ארצות הברית. הרובע גובל בצדו האחד בנהר המיסיסיפי ומשתרע בין רחוב קאנאל לבין שדרת אספלנדה, ובין רחוב דקטור לרחוב רמפארט.

עובדות מהירות מידע, עיר ...

סגירה

הרובע הצרפתי נבנה ברובו במאה ה-18, בטרם הפכה העיר לחלק מארצות הברית. מאז שנת 1920 הבניינים ההיסטוריים של הרובע מוגנים מהריסה בשל חוקי שימור מיוחדים. כל שיפוץ הנעשה בשכונה חייב להיות בהתאם להוראות החוק ותוך שימור המראה המיוחד של התקופה.

על אף שמו של הרובע, מרבית הרובע נבנה בתקופה בה האזור נשלט על ידי ספרד. בעת השרפה הגדולה של שנת 1794 נשרפו מרבית בנייני הרובע שנבנו בסגנון קולוניאלי צרפתי, והרובע נבנה ברובו מחדש בסגנון קולוניאלי ספרדי. הגגות הצרפתיים החדים הוחלפו בגגות שטוחים יותר, וקישוטי הבניין עשויי העץ הוחלפו בקישוטי גבס בשל חוקי ההגנה מפני שרפות שנחקקו לאחר השריפה הגדולה. הסגנון הספרדי כלל בניית מרפסות גדולות סביב הבתים.

לאחר רכישת לואיזיאנה התגוררו ברובע צאצאי המתיישבים הצרפתים (הנקראים קייג'ון), ושפת הדיבור ברובע הייתה צרפתית. מצב זה שנמשך עד תחילת המאה ה-20 נתן לרובע את שמו.

בסוף המאה ה-19 התיישבו ברובע מהגרים רבים מאיטליה בשל מחירי הדירות הנמוכים, והוא הפך לשכונת מצוקה. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הוחל בשיפוץ הרובע, אוכלוסיית המצוקה פונתה ממנו, והוא הפך לאזור תרבותי אריסטוקרטי ואזור תיירות מבוקש.

כיכר ג'קסון

כיכר ג'קסון (Jackson Square, ובעבר Place des Armes – כיכר הנשק) היא הכיכר הראשית של הרובע. הכיכר נקראת על שמו של אנדרו ג'קסון, שהוביל את הכוחות האמריקאים לניצחון בקרב ניו אורלינס, ופסלו מוצב במרכז הכיכר. הכיכר צופה אל גדת נהר המיסיסיפי וחוצה אותה רחוב דקטור.

משלושת צדדי הכיכר מצויים בניינים מהמאה ה-18, אשר היוו את מרכזה של העיר באותה עת. הבניינים הפונים אל הנהר הם: קתדרלת סנט לואיס, ה"קבילדו" – בית העירייה הישן המשמש כיום מוזיאון ובו נחתמה רכישת לואיזיאנה – ובניין ה-Presbytere, שהיה מרכז הכנסייה הקתולית של העיר, שימש במאה ה-19 בית משפט וכיום משמש מוזיאון. משני צדדי הכיכר האחרים מצויים בניינים משנת 1840 הקרויים בנייני פונטאלבה (Pontalba Buildings). בסוף המאה ה-20 הפכה הכיכר למקום מפגש לציירים ואמנים. עם הפיכת הרובע לאזור תיירותי תפסו את מקומם קוראים בקלפים ובדרני רחוב.