תרבותית, ניכרה מגמה של ריאקציה שמרנית וליברלית כלכלית תחת הנהגתם של מנהיגים כמרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן, כאשר מדינות רבות התרחקו מהכלכלות המתוכננות לכיוון קפיטליזם מסוג לסה פר. העשור אופיין בשמרנות סוציאלית ברחבי העולם בעקבות העלייה בעלויות המחיה עקב משבר האנרגיה העולמי של שנות ה-70. תאגידים רב-לאומיים מרובים הקשורים לתעשיית הייצור העבירו את מרכזי הפעילות שלהם למדינות אחרות כמו מקסיקו, קוריאה הדרומית, טאיוואן וסין. יפן וגרמניה המערבית חוו צמיחה כלכלית ניכרת במהלך העשור. שנות השמונים ייזכרו בהיסטוריה האנושית גם כתקופת מפנה ביחסים שבין האדם לעולם הטבע שהוא שוכן בו. המודעות הסביבתית גדלה משמעותית וביתר שאת לאחר פרסום תאוריית אפקט החממה ואירוע אסון צ'רנוביל, התאונה הגרעינית החמורה בהיסטוריה. במהלך העשור עלתה ההכרה ברחבי העולם לממדי מגפת האיידס ולכמות האנשים העצומה שמתו מאיידס.
מבחינה טכנולוגית שנות השמונים היו העשור בו המחשבים האישיים החלו להפוך למוצר נפוץ בכל בית במדינות העולם המפותחות וכמו גם החלו לחולל מהפכה בעבודה, בתקשורת ובבידור. ממשק המשתמש הגרפי הפך בעשור זה את המחשבים לידידותיים יותר. במקביל, במהלך העשור חלה מהפכה בתחום הטלקומוניקציה עם הפיתוח של חבילת פרוטוקולי התקשורת TCP/IP אשר עליה תהיה מושתתת בהמשך רשת האינטרנט. בשנת 1989 הציע לראשונה מדען המחשב האנגלי טים ברנרס-לי את ה-World Wide Web אשר ישנה באופן מהותי את האופן בו האנשים ניגשים למידע מקוון. בנוסף, שנות ה־80 כללו פיתוח מואץ של צריכת התרבות האישית כמו מכשירי וידאו ווקמנים אשר שינו את הדרך לצרוך מוזיקה וסרטים. במהלך העשור צפייה בטלוויזיה הפכה נפוצה במיוחד בעולם השלישי, כאשר במהלך העשור מספר מכשירי הטלוויזיה בסין גדל פי 15 ובהודו הוא גדל פי 10.
במהלך שנות ה-80 גדלה אוכלוסיית העולם מ-4.4 ל-5.3 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-1.33 מיליארד לידות וכ-480 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.
1982: מלחמת פוקלנד – מלחמה שמתחוללת בין בריטניה לארגנטינה על השליטה באיי פוקלנד. שורשיה של המלחמה בסכסוך המתמשך בין שתי המדינות על הריבונות באיי פוקלנד ובשתי קבוצות קטנות של איים, איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, הנמצאים מזרחית לחופי ארגנטינה. טענת ארגנטינה לבעלות על האיים עלתה כבר במאה ה־19, ונכון ל-2016 התביעה בעינה עומדת[דרוש מקור]. על בסיס תביעה זו פולשת ארגנטינה לאיים במטרה להשיבם לידיה. ממשלת בריטניה, לעומתה, רואה בפלישה הפרת ריבונותה. עם זאת, שתי המדינות לא מכריזות רשמית על מלחמה, וזו כמעט ולא חורגת מתחום האיים, הים סביבם והאוויר מעליהם.
1983: מבצע זעם דחוף – מבצע צבאי שבמסגרתו פולשות ארצות הברית ומספר אומות אחרות מהקריביים למדינת האיגרנדה שבקריביים. הרקע לפלישה הוא הדחה ורצח של ראש ממשלת גרנדה מאוריציוס בישוף, ותפיסת השלטון על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. בישוף עצמו תופס את השלטון בהפיכה מספר שנים קודם לכן ויוצר יחסים קרובים עם קובה.
1989: מלחמת האזרחים בליבריה – במטרה להפיל את השלטון בליבריה, מגייס צ'ארלס טיילור צבא מורדים בסיוען של לוב, חוף השנהב ובורקינה פאסו. פלישת צבאו לליבריה היא יריית הפתיחה למלחמת אזרחים עקובה מדם בליבריה, שתסתיים סופית רק בשנת 1996.
1980: התערערות יוגוסלביה – מותו של יוסיפ ברוז טיטו מותיר את הפדרציה הסוציאליסטית היוגוסלבית ללא מחליף דומיננטי, ועקב כך מתחילים ראשי מדינות הפדרציה לשמש כנשיאים המתחלפים בתפקיד מדי שנה על-פי סבב. כך, ללא מנהיג מאחד, ועם משבר כלכלי שמתפתח באמצע שנות ה־80 בקוסובו בפרט ובסרביה בכלל, גואה המתח בין הקבוצות האתניות השונות בפדרציה, והדרישות הלאומיות לעצמאות חוזרות ונשמעות.
1984: "בולגריזציה" בבולגריה – הממשלה הבולגרית פותחת בתהליך "בולגריזיציה", שמכוון נגד המיעוט הטורקי במדינה, וכולל הגבלת תעסוקה ואילוץ החלפת שמות פרטיים ושמות משפחה לשמות בעלי קונוטציה סלאבית. כ־300,000 אזרחים בולגרים ממוצא טורקי נאלצים או מאולצים לעזוב את בולגריה ולהגר לטורקיה.
1989: נפילת חומת ברלין – נפילתה של החומה אשר חצתה את ברלין בין גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית, היא אירוע מכונן, שמסמל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים בשנים אלו ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה של החומה, מאוחדת גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חוזרת להיות בירתה של גרמניה.
1983: שלטונו של בטינו קרקסי – קרקסי, סוציאליסט, נבחר לראש ממשלת איטליה בשנת 1983 וכהונתו נמשכת עד 1987. נחשב לאחד המנהיגים האיטלקים המשפיעים באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה. במהלך כהונת ממשלת קרקסי, מצליחה הממשלה להיאבק באינפלציה שגואה במדינה, על ידי עיצוב תוכנית כלכלית אשר גוררת בעקבותיה שביתות קשות במדינה ובמהלך כהונתו אף מצטרפת איטליה למועדון ה־G7, מועדון המדינות המתועשות בעולם.
1984: שביתת הכורים בבריטניה – שביתה של עובדי מכרות הפחם בבריטניה אשר נמשכת כמעט שנה שלמה. השביתה מסתיימת בכניעת הכורים ושובם לעבודה ללא שום הישג ומסמנת בכך ירידה חדה במעמדם של האיגודים המקצועיים בבריטניה והמשך הרפורמות המבניות של ממשלת תאצ'ר.
התרחבות השוק האירופי המשותף – במהלך שנות ה־80 מואצים תהליכי האינטגרציה וההתרחבות של הקהילה האירופית, באיחוד שאז נקרא השוק האירופי המשותף. ב־1985, נחתמת בלוקסמבורגאמנת שנגן, אשר קובעת הנהגת מדיניות הגירה וביקורת גבולות מתואמת בין חברות הקהילה האירופית. בשנת 1986, נכנס לתוקפו הדגל האירופי. במהלך שנות ה־80 מצטרפות אל איחוד אירופי זה גם יוון, ספרד ופורטוגל.
הערה – תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטיות הבולטות ביותר במערב אירופה בעשור זה בחלק זה.
המזרח התיכון
1975–1990: מלחמת האזרחים השנייה בלבנון – מלחמה שפורצת ב־13 באפריל 1975 כהמשך ישיר לסכסוכי דת ומעמדות קודמים בלבנון ונמשכת, בין הפסקת אש אחת למשנתה, עד 13 באוקטובר 1990, עם כיבוש מזרח ביירות על ידי צבא סוריה.
1980: הפיכה צבאית בטורקיה – לאחר מספר שנים של חוסר יציבות גדוש הפיכות, ומעשי אלימות שגובים אלפי קורבנות, בשנת 1980 מתחוללת הפיכה צבאית נוספת בטורקיה, בתומה תופס הצבא בהנהגת קנן אוורן, את השלטון. אוורן מנהיג שלטון מדכא, תוך איסור על סוגים רבים של מפלגות וצמצום זכויות הפרט.
1983: ליברליזציה כלכלית בטורקיה – לאחר שנים רוויות משברי-פנים שונים, היציבות של טורקיה מתבססת בשנת 1983 כאשר טורגוט אזאל נבחר לנשיא בטורקיה, ומכונן רפורמות כלכליות שמטרתן להביא את המדינה למצב של כלכלת שוק, תוך צמצום ההתערבות הממשלתית בכלכלה ועידוד יוזמה פרטית.
הערה – תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטיות הבולטות ביותר במזרח התיכון בעשור זה בחלק זה.
המזרח הרחוק
1981: הרפובליקה הרביעית בפיליפינים – ב־1981 מסיים פרדיננד מרקוס באופן רשמי את המשטר הצבאי שמונהג עד אז בפיליפינים. למרות זאת, הוא שומר לעצמו את רוב הסמכויות שברשותו. הבחירות של 1981, בהן מנצח מרקוס בפער עצום מוחרמות על ידי מתנגדיו בשל חשד לזיופים והטיות. ב־1983 מנהיג האופוזיציה בניגנו אקינו הבן נרצח בשדה התעופה של מנילה ואירוע זה יוצר אי שקט בציבור ומתחיל שרשרת של אירועים שכוללת לחץ מארצות הברית ומובילה בסופו של דבר לבחירתה של קורסון אקינו בבחירות ב־1986.
1988: האישה הראשונה בראש מדינה מוסלמית – ב־1988 בנאזיר בוטו מושבעת כראש ממשלתפקיסטן, והופכת לאישה הראשונה העומדת בראש מדינה מוסלמית.
1989: בורמה הופכת למאינמר – הפגנות ענק בבורמה מובילות להחלפת הכת הצבאית השולטת במדינה. הכת העולה משנה את שם המדינה ל"מאינמר", ולא עומדת בהבטחותיה לכינון משטר דמוקרטי.
1989: אירועי כיכר טיין־אן־מן – סדרה של מחאות עממיות בסין ומרכזן בכיכר טיין־אן־מן, הכיכר המרכזית בבירה בייג'ינג. הכיכר "נכבשת" ידי סטודנטים מרחבי סין אשר דורשים לערוך רפורמות דמוקרטיות במדינה. המחאות בכיכר מביאות את דעת הקהל העולמי נגד המשטר הקומוניסטי בסין.
הערה – תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטיות הבולטות ביותר במזרח הרחוק בעשור זה בחלק זה.
אמריקה הצפונית
1980: משאל עם בקוויבק – רנה לווק, ראש ממשלת קוויבק אשר בקנדה, מציע לבוחרים להחליט בשאלת העצמאות של הפרובינציה, אולם 60% מהבוחרים מצביעים נגד.
1986: קשיים באימוץ הדמוקרטיה בהאיטי – נשיא האיטיז'אן קלוד דובאלייה בורח מארצו אחרי 28 שנות שלטון, והממשלה אמנם מאמצת חוקה, אך הניסיון לכונן בחירות נכשל בלאחר שחיילים פותחים באש על אזרחים.
ניקרגואה – שנות ה־80 בניקרגואה גדושות במשברים, עם התערבויות של ארצות הברית וברית המועצות בנעשה במדינה, ארגוני המחתרת קונטראס, משבר כלכלי עם אינפלציה של 14,000%, אמברגו אמריקאי, מאבקים פוליטיים חריפים, והפגנות.
הערה – תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטיות הבולטות ביותר באמריקה הצפונית בעשור זה בחלק זה.
1985: דמוקרטיזציה בברזיל – תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל מסתיימת, והשלטון מועבר לנשיא אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות. מהלך הדמוקרטיזציה וההתפתחות מושלם עם קבלת חוקה דמוקרטית בשנת 1988.
הערה – תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטיות הבולטות ביותר באמריקה הדרומית בעשור זה בחלק זה.
אפריקה
1980: זימבבואה – תשעים שנות שלטון לבן ברודזיה באות לקיצן. לאחר הבחירות הראשונות במדינה, וההכרה בעצמאות המדינה, המדינה משנה את שמה לזימבבואה ב־1980. לאחר מכן, מנהיג את המדינה הצעירה רוברט מוגאבה, שמנהיג במדינה שלטון יחיד נוקשה, תוך הגבלת חופש העיתונות וזכויות האדם.
1980: הפיכה צבאית בליבריה – חונטה צבאית בראשות סמואל דו מתנקשת בנשיא ליבריהויליאם טולברט ג'וניור בשנתו, ויוצרת הפיכה צבאית אשר מביאה את הקץ לשליטה של קבוצת המיעוט של צאצאי העבדים מאמריקה על האוכלוסייה המקומית של ליבריה.
1982: סנגמביה – ניסיון של סנגל וגמביה להתאחד למדינה אחת, אשר נמצא בתוקף מ־1982 ועד 1989.
1983: הרעב הגדול באתיופיה – תקופת הרעב הגדול באתיופיה כוללת בתוכה שתי תקופות רעב שחלו במקביל באתיופיה של שנות השמונים, בצפון ובדרום המדינה. הרעב נגרם בגלל סיבות שונות, שעיקרן מאבקים צבאיים פנימיים בין ארגונים שונים. תקופת הרעב האתיופי נחשבת לאחת החריפות ביותר באתיופיה ובעולם כולו. מניין קורבנות הרעב מגיע ללמעלה ממיליון איש.
1983: וולטה עילית הופכת לבורקינה פאסו – ראש ממשלת וולטה עיליתסנקרה מוביל שלטון מרקסיסטי במדינה, במהלכו מפעיל מספר קבוצות ואגודות חשאיות שמטרתן לגרום למהפכה תרבותית, ואף משנה את שם המדינה לבורקינה פאסו במטרה לתת לה זהות חדשה.
דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד – לאורך שנות ה־80 המצב בדרום אפריקה מתדרדר עד לכדי הכרזת מצב חירום לאומי, כשהממשלה מתקשה להתמודד עם הלחצים הפוליטיים הפנימיים במקביל ללחץ בינלאומי גובר בדמות סנקציות כלכליות ונידוי מדיני.
הערה – תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטיות הבולטות ביותר באפריקה בעשור זה בחלק זה.
תחילת העשור מתאפיינת במיתון כלכלי עולמי חמור שמשפיע באופן ניכר על מרבית העולם המפותח. המשך העשור וההתאוששות מתרחשת על רקע התחדשות כלכלת לסה פר והכלכלה הנאו־ליברלית בעולם המפותח בהנהגת ממשלות בריטניה וארצות הברית, תוך השמת דגש על התערבות ממשלתית מופחתת, הורדת מיסים ודה־רגולציה של שוקי המניות.
1981: תוכנית החומש בברית המועצות – בברית המועצות מתחילה תוכנית החומש האחת-עשרה בתקופה של קיפאון כלכלי שהחל עוד בסוף שנות השבעים. התוכנית נכשלת משום שרוב מטרותיה לא מושגות.
תקופת מרגרט תא'צר בבריטניה – לאורך שנות ה־80 מכהנת מרגרט תאצ'ר כראש ממשלת בריטניה ומנהיגת המפלגה השמרנית. כהונתה נמשכת ממאי 1979 ועד נובמבר 1990, והיא נודעת בכינויה "אשת הברזל". לאחר שבסוף שנות ה־70 מתאפיינת אנגליה בבעיות כלכליות שונות, ביניהן אבטלה ואינפלציה. תאצ'ר תומכת בליברליזם וכלכלת שוק חופשי ומקדמת רפורמות רבות במהלך שלוש תקופות הכהונה שלה, אשר משנות את מבנה הכלכלה הבריטית מדומיננטיות איגודים מקצועיים לדומיננטיות המגזר הפרטי. בשנים הראשונות נתקלת המדיניות החדשה בבעיות שונות, אולם לאחר כמה שנים רושמת בריטניה הישגים במדדי הצמיחה[1].
תקופת רונלד רייגן בארצות הברית – רונלד רייגן נבחר לנשיא ארצות הברית בשנים 1981–1989, ומנהיג מדיניות כלכלית שמרנית, עם דגש על קיצוץ משמעותי בשיעור המיסים. השינויים שמוביל רייגן גורמים בתחילה למשבר, אך בהמשך חווה ארצות הברית תחת רייגן התאוששות וצמיחה[1].
שינוי תפיסה בכלכלה – הצלחת המדיניות הכלכלית של תאצ'ר ורייגן יוצרת תחושה בקרב כלכלנים שונים שמדיניות של קיצוץ מיסים היא מדיניות שמועילה למשק. אפקט דומינו שמתחיל אצל כמה מהכלכלות החזקות בעולם יוצר מצב בו הלכה למעשה מדינות רבות מוצאות עצמן נאלצות לבחור במדיניות של קיצוץ במיסים כדי לשמור על רלוונטיות בשוק העבודה העולמי. תופעה זו גורמת לירידה בשיעורי המס בכל העולם באמצע העשור, ולוקחת חלק גם בשינויים הכלכליים שמתרחשים בישראל בשנים אלו[דרוש מקור][1].
מלחמות סחר של ארצות הברית:
1981: קונפליקט ארצות הברית–יפן – עלייתה של יפן כמעצמה כלכלית עולמית בעשורים האחרונים גרמה להפעלת לחץ על יפן מצד ארצות הברית שחששה למעמדה כמעצמה המובילה. כתוצאה מהלחצים מצמצמת יפן את הייצוא לארצות הברית[2].
1985: מלחמת סחר ארצות הברית–אירופה – נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, מעלה את המכס על ייבוא פסטה מאירופה. המהלך גורר פעולות תגמול כלכליות מצד מדינות אירופה[3].
6 באוקטובר1981 – נשיא מצריםאנואר סאדאת נרצח במהלך מצעד צבאי בקהיר, בידי אנשי הג'יהאד המצרי אשר משתתפים במצעד, כשהם לבושים מדי צבא. בעת הגעתם לבימת הכבוד קופצים מן המשאית הצבאית בה נסעו ומתנפלים ביריות על בימת הכבוד. סאדאת נהרג וסגנו חוסני מובארכ שיושב גם הוא על בימת המצעד מספיק להימלט, ניצל ויורש את מקומו של סאדאת בהנהגת מצרים.
1980: התפרצות הר הגעש סנט הלנס – התפרצות הרת האסון של הר הגעש סנט הלנס מתחוללת ב־1980, והופכת להתפרצות הקטלנית וההרסנית ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. קדמו להתפרצות חודשיים של פעילות סייסמית אינטנסיבית, בעקבותיה נסגר שטח ההר לציבור וניצלו חיי אלפים.
1985: "הטרגדיה של ארמרו" – התפרצות הר הגעש נוואדו דל רואיס בקולומביה הורגת 22,000 איש וגורמת לנזק רב מאוד ברכוש. ההתפרצות מתרחשת בעקבות יצירתם של ארבעה להארים שזורמים במורד הר הגעש ומשמידים את אשר היה בדרכם.
1986: התפרצות אגמית באגם ניוס – התפרצות אגמית מתרחשת באגם ניוס, אגם לוע הממוקם בצפון קמרון, וגורמת למותם של 1700 איש.
1984: אסון בופאל – אסון תעשייתי רב נפגעים שמתרחש בבופאל שבהודו. האסון נגרם כתוצאה משחרור לא מכוון של 42 טונות של מתיל איזוציאנט (MIC) ממפעל לייצור חומרי הדברה. כ־500,000 איש נחשפים לגז הרעיל ומתוכם מתים כ־8,000 בשבועיים שלאחר האסון. מעריכים כי מאז מתו עוד 8,000 איש מתוצאות נלוות של ההרעלה. בנוסף אליהם, באירוע זה נפצעים למעלה מ־150,000 איש.
1987: טביעת המעבורת MV דוניה פאז – אסון קטלני שמתרחש בפיליפינים. מעבורת נוסעים מתנגשת במכלית נפט בשם "MT וקטור". מספר הנספים המשוער באסון זה עומד על 4,386, ורק 24 מנוסעי המעבורת ושניים מנוסעי המכלית שורדים.
מכלית הנפט אקסון ולדז עולה על שרטון מול חופי אלסקה וגורמת לאסון אקולוגי מהגדולים בהיסטוריה
בריאות
פונדקאות בוצעה בפעם הראשונה בהיסטוריה בשנת 1985 כאשר הלידה הראשונה התקיימה בשנת 1986, והדבר אפשר לנשים לראשונה בהיסטוריה להפוך לאימהות ביולוגיות מבלי לחוות הריון.
במהלך העשור החל השימוש בפרקטיקה המתמשכת של הפלות סלקטיביות על סמך מין התינוק(אנ'), בעיקר בסין ובהודו, לאחר שטכנולוגיית האולטרה סאונד אפשרה להורים, לראשונה בהיסטוריה, לקבח החלטה להפיל תינוקות באופן סלקטיבי.
איידס
מחלת האיידס מזוהה לראשונה במהלך העשור על ידי ה־CDC, כאשר לפני כן במהלך 1981 זוהה הגורם למחלה – נגיף ה־HIV. ההערכה המקובלת היא שהמגפה פרצה ברחבי העולם עוד במהלך שנות ה־70. מחלת האיידס תגרום במהלך העשורים הבאים למיליוני מקרי מוות ברחבי העולם ותהיה אחת מהמחלות המדוברות והנחקרות ביותר. כמו כן, נגיף ה־HIV ומחלת האיידס יהיו בעלי השפעה רבה על החברה בעשורים הבאים, הן בשל ההשפעות של המחלה על הנדבקים, הן כמקור לאפליה והן בהבנה של הנחיצות של השימוש באמצעי מניעה כדרך למנוע את הפצתה של המגפה והנגיף.
אישים בולטים שנפטרו מאידס במהלך העשור כללו בין היתר את רוק הדסון, ליברצ'ה, וג'יה קרנג'י. אישים בולטים שנדבקו בנגיף ה־HIV במהלך העשור כללו בין היתר את הנער ריאן וייט (ימות מאיידס ב־1990), האמן קית' הרינג (ימות מאיידס ב־1990), הזמר פרדי מרקיורי (ימות מאיידס ב־1991), השחקן אנתוני פרקינס (ימות מאיידס ב־1992), הסופר אייזק אסימוב (נדבק ב־HIV דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב וימות מאיידס ב־1992), והספורטאי גרג לוגניס.
אירועים נוספים
1989: כולרה באפריקה – מתחילה התפרצות מגפת כולרה באפריקה. המגפה גובה בתוך שנים בודדות לפחות 25,000 הרוגים[4].
התקליטור (מכונה בעיקר Compact Disc או CD) – התקליטור הבסיסי ביותר הושק באוקטובר 1982 למטרת הפצה והאזנה לאודיו דיגיטלי, והכיל עד 74 דקות של מוזיקה.
TCP/IP – ARPANET סיימה באופן רשמי לשנות את הפרוטוקול הראשי מ־NCP ל-TCP/IP ב־1 בינואר 1983, כאשר הפרוטוקולים החדשים הופעלו. חבילת ה־TCP/IP הפכה לפרוטוקול התקשורת הדומיננטי מאז ועד היום, ומהווה את הבסיס עליו מושתתת רשת האינטרנט.
רשת FidoNet (אנ') – ב־1984 הושקה רשת FidoNet אשר איפשרה למשתמשי מערכות BBS לשלוח הודעות פרטיות (דואר אלקטרוני) ופומביות (בפורום) בין מערכות BBS אשר היו מחוברות לרשת FidoNet, כמו גם לשלוח זה לזה קבצים. העלייה בפופולריות ובזמינות של האינטרנט ברחבי בעולם בסביבות אמצע שנות ה־90 תרמה בסופו של דבר לחוסר הרלוונטיות של רשת FidoNet.
World Wide Web – בשנת 1989 הציע לראשונה מדען המחשב האנגלי טים ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך הוא פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקולHTTP.
התקליטור הבסיסי ביותר הושק לראשונה באוקטובר 1982 למטרת הפצה והאזנה לאודיו דיגיטלי
ב-1981 מיקרוסופט הוציאה לשווקים לראשונה את מערכת ההפעלה MS-DOS אשר הייתה למערכת ההפעלה השכיחה ביותר בעולם בשנות ה־80 ובמחצית הראשונה של ה־90.
בשנת 1989 הציע לראשונה מדען המחשב האנגלי טים ברנרס-לי את ה-World Wide Web אותה יפתח בשנים הבאות
1981: מודם – חברת הייז תקשורת מוציאה לשווקים מודמים מסוג "Smartmodem". ה־Smartmodem סולל את הדרך למודמים המוכרים יותר שמתפתחים בעקבותיו, בעיקר בזכות היותו המודם הראשון שהופך את מה שמצריך עד אז תהליך דו שלבי לתהליך הכרוך בשלב אחד בלבד. ה־Smartmodem תורם רבות לפופולריות הניכרת של מערכות ה־BBS בשנות ה־80 ותחילת שנות-90 אשר מהוות את הדרך העיקרית להתחבר למחשבים מרוחקים על מנת לבצע פעילויות חברתיות ובידוריות שונות, לפני שהאינטרנט וה־World Wide Web לבסוף הופכים פופולריים באמצע שנות ה־90.
1983: מצלמת וידאו – חברת סוני מוציאה לשווקים את ה־camcorder הראשון (מצלמות וידאו שאפשרו להקליט וידאו על קלטות וידאו) – ה־Betacam (אנ').
1984: הטלפון הנייד DynaTAC 8000X של מוטורולה הופך לדגם הטלפון הראשון שזמין מסחרית.
1984: הדגם D-50, שהיה הדיסקמן הראשון, יוצא לשוק בנובמבר 1984, ביום שמסמל שנתיים ליציאת פורמט הדיסקים האופטיים לייצור המוני.
1985: השלט האוניברסלי – ב־30 במאי 1985 חברת פיליפס מוציא לשווקים את לראשונה את השלט האוניברסלי.
1988: CD-R – יוצאים לשווקים לראשונה צורבי ותקליטורי ה־CD-R שמאפשרים למשתמשים בהם לצרוב על התקליטורים נתונים רק פעם אחת בלבד.
סוף שנות שמונים: פקס – יוצא התקן של Group 3 של האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה אשר מתחיל את תהליך התפשטות הפקס[5]. תהליך זה מהיר מאוד מסוף שנות ה־80 עד לאמצע שנות ה־90. אולם, לאחר מכן מואט התהליך בשל חדירת הדואר האלקטרוני, שבמקרים רבים משמש תחליף לפקס.
במהלך העשור פורמט ה־VHS גובר על הפורמט המתחרה Betamax והופך לסטנדרט המוביל במערכות וידאו ביתיות. הצלחת פורמט ה־VHS מובילה לכך שחנויות להשכרת וידאו הפכו נפוצות במיוחד במהלך העשור.
ב-1984 הטלפון הנייד DynaTAC 8000X של מוטורולה הופך לדגם הטלפון הנייד הראשון שזמין מסחרית
במהלך העשור יוצא התקן של Group 3 של האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה אשר החל את תהליך התפשטות הפקס.
פורמט ה-VHS גובר על הפורמט המתחרה Betamax והופך לסטנדרט המוביל במערכות וידאו ביתיות
1981: מעבורת החלל קולומביה – לאחר הפסקה של חמש שנים, מתחדשות טיסות החלל המאוישות של נאס"א עם השיגור לחלל של מעבורת החלל קולומביה. במהלך שירותה מבצעת המעבורת 28 משימות לחלל ומטיסה 160 אסטרונאוטים.
1986: המסע הראשון אל מחוץ לתחום מערכת השמש – הגשושיות האמריקאיות וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2 שסיימו לחקור מספר כוכבי לכת במערכת השמש, ממשיכות למטרות מחקר אל מחוץ למערכת השמש. נכון לשנת 2018, הגשושיות ממשיכות לשדר מידע על סביבותיה בעזרת מערך רשת החלל העמוק (DSN), וצפויה להמשיך לשדר עד סביבות שנת 2020 – המועד המוערך כי יאזל לגשושית כל חומר המספק אנרגיה, והיא תפסיק הפעלת כל המכשירים הנמצאים עליה, ותמשיך לשוטט בחלל לנצח.
1986: תחנת החלל מיר – ברית המועצות שיגרה לחלל את תחנת החלל מיר תחנת החלל אשר הייתה תחנת המחקר הראשונה בחלל שמאוכלסת באופן קבוע תקופה ארוכה. מיר הורכבה במסלול על ידי מספר מודולים ששוגרו בנפרד החל מ־19 בפברואר 1986 עד 1996. התחנה שהתה במסלול עד אשר הוסטה בהנחיה מרחוק למסלול שהוביל להתרסקותה על פני כדור הארץ ב־23 במרץ 2001.
1988: אופק 1 – ישראל משגרת את אופק 1 באמצעות שביט.
1981: MTV – הערוץ מושק לראשונה בארצות הברית. בתחילת הדרך הערוץ התמקד רק בשידור קליפים של מוזיקה פופולרית. בעקבות הצלחתו של הערוץ חברות המוזיקה התחילו ליצור וידאו קליפים מושקעים יותר לאמנים שהם רצו לקדם. לערוץ היה חלק חשוב בהצלחתם של כוכבי רוק רבים במהלך שנות ה־80 וה־90, ביניהם מייקל ג'קסון, מדונה ובון ג'ובי.
1983: שיא הרייטינג של מ.א.ש – בפרק הסיום של הסדרה מ*א*ש צופים 106 מיליון איש (שבעים ושבעה אחוזי צפייה). זהו שיא צפייה בתולדות הטלוויזיה האמריקנית, שנשבר רק ב־2010 עם שידור משחק הסופרבול.
טלטקסט – לאורך העשור נכנסת לשימוש טכנולוגיית הטלוויזיה החדשנית לתקופתה.
תמורות חברתיות בראי הטלוויזיה – לקראת סוף שנות ה־80, מתחילות סדרות כמו רוזאן ומי הבוס? להציג משפחות אשר מערערות על המוסכמות הפטריארכיות שהיו נפוצות עד אז בטלוויזיה בפרט, ובחברה בכלל. סדרות אלו הציגו נשות קריירה חזקות, אשר מנהלות את הקריירה בהצלחה לצד חיי המשפחה; רוזאן ונשואים פלוס היו סדרות חלוציות בכך שעלילתן מתמקדת באנשי צווארון כחול קשי יום; קשרי משפחה היא סדרה יוצאת דופן בכך שהיא מציבה תומך קפיטליזם ושוק חופשי כגיבור הסדרה ולא כנבל.
סגנונות הלבוש של שנות השבעים המאוחרות היו עדיין פופולריים בתחילת העשור, אך סגנון לבוש ההבי מטאל הפך פופולרי למדי עד סוף העשור בקרב תרבות הנוער בעולם המערבי – סגנון אשר כלל שיער פרוע, ג'ינס קרוע, ובגדים בצבעי פסטל.
תסרוקות פופולריות במיוחד במהלך העשור כללו בין היתר את הפרם, והמאלט.
טרנדים בולטים בביגוד במהלך העשור כללו בין היתר כריות כתפיים, ז'קטים מג'ינס, מכנסי עור, מעילי טייסים, מכנסי ג'ינס מסוג "pleated acid-washed", חצאיות מיני, וחותלות (אשר הפכו לפריט אופנתי בקרב נשים בהשראת סרטי ריקוד כ"תהילה" ו"פלאשדנס").
מגמות אופנה בולטות נוספות במהלך העשור כוללות סרטי מצח, פירסינג בלשון, משקפי שמש לטייסים של חברת ריי באן (אשר הפכו לפריט אופנתי בהשראת הסרט "אהבה בשחקים"), משקפי שמש מסוג "Wayfarer" של חברת ריי באן (אשר הפכו לפריט אופנתי בהשראת הסרטים "שעשועים מסוכנים" ו"האחים בלוז"), שעוני סווטש, צמיד סרגל, והקובייה ההונגרית (הפכה לתחביב פופולרי במיוחד במהלך העשור).
תסרוקת מאלט הייתה נחשבת לאופנתית במיוחד במהלך שנות השמונים
משקפי שמש לטייסים של חברת ריי באן היו פופולריים במיוחד במהלך העשור
קובייה הונגרית
מכנסי ג'ינס מסוג "pleated acid-washed" אשר היו פופולריים במיוחד במהלך העשור
מוזיקת הגל החדש ומוזיקת הסינת'פופ פותחו על ידי אמנים בריטים ואמריקאים רבים והפכו לסגנונות מוזיקה פופולריים לאורך העשור, במיוחד בראשיתו. סגנונות הרוק הכבד, המטאל, והגלאם מטאל זכו לפופולריות עצומה מאמצע העשור ואילך והפכו לאחד מהז'אנרים המוזיקליים הדומיננטיים בו.
בתחומי צריכת התרבות האישית, הווקמן והבומבוקס, שהומצאו בעשור הקודם, תפסו תאוצה בתחילת שנות השמונים, והשפיעו רבות על תעשיית המוזיקה ותרבות הנוער באותה העת.
בנוסף, הסינתיסייזרים, שפותחו אמנם בעשורים הקודמים, הפכו לפופולריים במיוחד בראשית שנות השמונים, כאשר חברות שונות החלו למכור סינתסייזרים קומפקטיים במחירים נמוכים למדיי, בעקבות כך הפכו הסינתיסייזרים נפוצים במוזיקת הפופ באותה העת.
מכשיר הווידאו הביתי הופך פופולרי בעשור זה, במיוחד פורמט ה־VHS שכובש את שוק הווידאו טייפ, ובעקבות כך חנויות להשכרת וידאו הפכו נפוצות במיוחד. כך משתנה הדרך שבה אנשים צורכים סרטים, בניגוד לעבר, בו בתי הקולנוע היו האפשרות היחידה לכך.
הפופולריות של משחקי משחקי הארקייד ומשחקי הווידאו גברה במידה ניכרת במהלך העשור ובעקבות כן תעשיית משחקי הווידאו החלה לראשונה להפוך לתעשייה משגשגת במיוחד. ב־1980 יצא המשחק פק-מן, משחק שנחשב כאבן דרך בתחום משחקי הווידאו. אך למרות כל זאת, בשל איכותם הלא מספיקה של המשחקים באותה עת ובשל נסיקתם של המחשבים האישיים, בסוף שנת 1983 מתחולל משבר בתעשיית משחקי הווידאו בארצות הברית. משבר זה חולף רק לאחר פריצתה של חברת נינטנדו לשוק היפני, ומשם אל העולם. קונסולת משחקי הווידאו של נינטנדו, Nintendo Entertainment System, אשר זכתה בתחילת העשור להצלחה רבה ביפן, בעיקר הודות למשחקי מריו אשר היו המשחקים הפופולריים ביותר בקונוסלת המשחק, הופכת לקונסולה פופולרית במיוחד בעולם המערבי בחצי השני של העשור. בסוף שנות השמונים משיקה חברת נינטנדו את קונסלת משחקי הווידאו הניידת גיים בוי, אשר הייתה באותה העת בעלת מסך LCD רפלקטיבי בצבעים שחור וירוק בלבד. המשחק הראשון שגרם להצלחתו של הגיים בוי היה משחק הטטריס.
המשחק האלקטרוני הנייד "Game & Watch" היה פופולרי בשנות ה־80, עד שהוחלף בשנות ה־90 במשחקי הגיים בוי המתקדמים יותר.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). האולימפיאדה הוחרמה על ידי ברית המועצות ורוב המדינות הקומוניסטיות (סין, רומניה, ויוגוסלביה השתתפו במשחקים) בתגובה לחרם המערבי של אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980.
רונלד רייגן (1980) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה רייגן נבחר לנשיאות ארצות הברית[9].
לך ואלנסה (1981) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה ולנסה עמד מאחורי הסכם גדנסק[10].
רונלד רייגן (1983) – נבחר לאיש השנה משום שבשנת 1983, כנשיא ארצות הברית, רייגן הורה על הפלישה לגרנדה וקידם את יוזמת ההגנה האסטרטגית השאפתנית לפיתוח מטריית הגנה הרמטית מפני טילים, במטרה לנטרל איום גרעיני סובייטי על ארצות הברית[9].
יורי אנדרופוב (1983) – נבחר לאיש השנה משום שכמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ביקר בחריפות את יוזמת ההגנה האסטרטגית[11].
דנג שיאופינג (1985) – נבחר לאיש השנה משום שכמנהיג סין דנג היה אחראי ל"רפורמות כלכליות גורפות שקראו תיגר על המרקסיסטיים השמרנים"[12].
קורסון אקינו (1986) – נבחרה לאשת השנה משום שבאותה השנה נבחרה לנשיאות הפיליפינים[13].
מיכאיל גורבצ'וב (1987) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה, כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות וכמנהיג ברית המועצות, גורבצ'וב פיקח על יישומן של רפורמות הפרסטרויקה[14].
מיכאיל גורבצ'וב (1989) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה, כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית פיקח על הבחירות הסובייטיות הראשונות ב־1989 לפני הפיצול של הגוש המזרחי[14].
ב־1982 הושלם פינוי היישובים הישראליים שהוקמו בסיני וישראל העבירה את סיני לידי מצרים כחלק מהסכם השלום עם מצרים.
ב־1982 תקפה ישראל את לבנון במה שכונה מבצע שלום הגליל (או מאוחר יותר: "מלחמת לבנון"). מטרתה המוצהרת של ההתקפה הייתה הגנה על יישובי צפון הארץ מהתקפות המחבלים, בעיקר ארגונים פלסטינים שהתרכזו בדרום לבנון, במה שכונה בישראל "פתחלנד". המטרה שקבעה הממשלה בתחילת המלחמה הייתה כיבוש רצועה באורך 40 ק"מ, אך צה"ל הגיע בסופו של דבר עד לצפון לבנון וכבש את בירת לבנון ביירות. צה"ל גירש את אנשי אש"ף מלבנון, ומרכז הארגון עבר לתוניס, אך הדבר גבה ממנו מחיר דמים גבוה. צה"ל נסוג מרוב שטחי לבנון בשנת 1986, והקים רצועת-חיץ בדרום לבנון במטרה להגן על יישובי הצפון.
כלכלית, ישראל סבלה מאינפלציה דוהרת, שבשיאה הגיעה ל-444.9% בשנה. אף שלקראת סוף העשור הופחת השיעור ל-20% בלבד, המשק הישראלי הוסיף לסבול מקשיים. בשנת 1986 ישראל עברה למטבע החדש שלה – השקל החדש.
בשנת 1988 הועמד לדין דמיאניוק במשפט שנודע בהמשך כ"משפט דמיאניוק". במהלך המשפט הועמד ג'ון דמיאניוק תחילה מול בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כהרכב מיוחד שחבריו היו השופטים דב לוין, צבי טל, ודליה דורנר. לאחר משפט מתוקשר, שארך יותר משנה, דן בית הדין את דמיאניוק למוות לאחר שקבע שזהותו הוכחה. הקביעה התבססה על עדויות של ניצולי שואה ושל שומר (שאותר בברלין) ששירת יחד איתו בסוביבור, שהצביעו על כך שהוא אכן "איוואן האיום". בשנות ה־90, ערער דמיאניוק לבית המשפט העליון, וזוכה מחמת הספק.