הקיץ של אביה הוא סרט קולנוע ישראלי, משנת 1988, בבימויו של אלי כהן. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה שכתבה גילה אלמגור, אך עם שינויים מהסיפור המקורי. הספר מבוסס על סיפור ילדותה של אלמגור, שגם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו תפקיד ראשי בתור אמהּ, ובנוסף היא קריינה בסרט משפטים הלקוחים מהספר. הסרט צולם בשכונת כפר אברהם בפתח תקווה.

עובדות מהירות מבוסס על, בימוי ...
הקיץ של אביה
Thumb
עטיפת ה-DVD של הסרט
מבוסס על הקיץ של אביה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי אלי כהן
הופק בידי גילה אלמגור
איתן אבן
תסריט גילה אלמגור
חיים בוזגלו
אלי כהן
שחקנים ראשיים גילה אלמגור
קאיפו כהן
אביטל דיקר
מוזיקה שם טוב לוי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד קינג
הקרנת בכורה 15 ביולי 1988
משך הקרנה 95 דקות
שפת הסרט עברית
פולנית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס בפסטיבל ברלין
סרט הבא עץ הדומים תפוס (1995)
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה
Thumb
אריק שרון מבקר באתר הסרט "הקיץ של אביה", כשלצידו גילה אלמגור וקאיפו כהן (צילם יוני המנחם)

"הקיץ של אביה" מכר כ-200,000 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.[1] בשנת 1994 יצא סרט המבוסס על ספר ההמשך, הנקרא "עץ הדומים תפוס".

הפקה

בדצמבר 1985 יצא לאור ספרה של אלמגור "הקיץ של אביה",[2] ושנה אחר כך החלה לעבוד על התסריט לסרט המבוסס על הספר, בשיתוף עם חיים בוזגלו.[3] כתיבתה של גרסה ראשונה של התסריט הסתיימה בפברואר 1987, ואלמגור החלה לחפש מימון להפקת הסרט, וילדה שתככב בתפקיד הראשי.[4] באוגוסט קיבל התסריט מימון מהקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים.[5] אלמגור בחנה כמעט 2,000 ילדים, לפני שבחרה בקאיפו כהן לתפקיד הראשי.[6] באפריל 1988 החלו צילומי הסרט בתקציב של 350,000 דולר.[7] חלק מהתקציב התקבל מ"קרן וורנר" של חברת האחים וורנר, לתמיכה בסרטים ישראלים.[8]

עלילה

אביה היא ילדה בת עשר, יתומה מאב, החיה בפנימייה. היא ואמא שלה הן משפחה חד-הורית.

אמה של אביה, הניה היא ניצולת השואה, חולה בנפשה, המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אמהּ לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אמהּ מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים שהתגלה בשערה. הקרחת שיצרה האם, היא מושא לעג של הילדים במושבה.

גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאביה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אביה המנוח המופיע בתמונה, ומדמיינת לעצמה שהוא אביה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אימה רות אברמסון ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת את מאיה בבית החולים, מביאה לה פרחים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה. אביה מגלה לה שגנץ הוא אביה. שתיהן מבטיחות זו לזו, לא לחשוף סודותיהן בפני אחרים.

אביה חוגגת את יום הולדתה העשירי ואף אחד מהילדים בשכונה לא מגיע. אביה עצובה ומאוכזבת מאוד.

במסיבה שעורכת רות אברמסון לכבוד החלמתה של מאיה, בוגדת מאיה באמון שנתנה בה אביה ומספרת לאימה שגנץ הוא אביה. רות מספרת זאת ללנה, אשתו של מקס גנץ. מקס, שמגלה מלנה את השקר לפיו הוא הבעל של הניה ואביה של אביה, כועס על אביה וקורא לה "ילדה רעה".

בסוף הסרט לוקה הניה בהתמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, שכועסת עליה על כי גילתה את הסוד. היא מבקשת ממנה שתפתח לה, אך לשווא. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה. היא אומרת לדודתה אליס שאביה מת ושהיא לא רוצה לדבר עליו יותר.

בסוף הסרט אביה חוזרת לפנימייה.

פרסים

הסרט השתתף בשורה של פסטיבלי קולנוע בינלאומיים,[9] ביניהם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין,[10] וזכה במספר פרסים:

  • פרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין בקטגוריית "ההישג האמנותי המצטיין".[11]
  • פרס הסרט האיכותי ביותר - פסטיבל הסרטים בסן-רמו, איטליה.[12]
  • פרס "שיבולת הזהב" בפסטיבל ואיאדוליד, ספרד.[12]
  • הסרט זכה בשני פרסי "מנורת הכסף" שחולק לראשונה ב-1988 (המקביל לפרס אופיר של אותם ימים),[13] בקטגוריות: "השחקנית הטובה ביותר" לגילה אלמגור, "הבמאי הטוב ביותר" לאלי כהן.[14]

הסרט היה נציג ישראל לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא נבחר לתחרות.[15]

בתרבות הישראלית

שם הסרט ״הקיץ של אביה״ הוטבע כמטבע לשון ככינוי למסיבת יום הולדת שאיש מן המוזמנים לא מגיע אליה, כשם הסצנה המפורסמת בה איש אינו מגיע ליום הולדתה של אביה.

שחקנים

מידע נוסף שחקן/ית, דמות ותיאורה ...
שחקן/ית דמות ותיאורה
גילה אלמגור הניה אלכסנדרוביץ' - הניה היא אישה חולת נפש, עקב מות בעלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אם לאביה. מתאשפזת בסוף הסרט במוסד לחולי נפש (למעשה אלמגור גילמה בסרט זה את אמה המציאותית).
קאיפו כהן אביה אלכסנדרוביץ' - ילדה טובה ומסכנה, עקב מחלתה של אמה היא נאלצת לעזוב את המוסד בו חיה, ולהיות אומללה בצריף קטן, יחד עם אמה. ילדי השכונה מתעללים בה עקב אמה וגזירת שיערה. אביה מנסה להיות חברה של כולם, אך ללא הצלחה. מטפלת באמה.
אלי כהן מקס גנץ - השכן החדש בשכונה, אביה בטוחה שהוא קשור איכשהו לאמה, ואף מספרת למאיה שהוא אביה, השמועה מגיעה לאשתו, והוא ומשפחתו מחליטים להגר לאוסטרליה. מחבב את הניה ומביע אלייה חיזורים, חיבה ואהבה.
מרינה רוסטי לנה גנץ - אשה עצבנית, אמה של מאשה. לאחר שאביה מספרת שבעלה ואמה הם בני זוג, היא מחליטה להגר יחד עם משפחתה לאוסטרליה.
אביטל דיקר מאיה אברמסון - אישה גסה, אך מעמידה פנים כליידי. מאיה מבטיחה לאביה לא לספר את הסוד שסיפרה לה, אך היא מגלה אותו ומתחילה מהומה. אביה גרמה לה להיות בבית חולים.
דינה אברךרות אברמסון - רעה ואנוכית, שפכה דלי מים מלוכלכים על אביה. מחליטה שמאיה תייסד את סטודיו המחול הראשוני במושבה הקטנה.
יעקב אייליאלתר - פליט, מכיר את הניה בדרך כלשהי
רמי ברוךחיים אלטמן - המוכר במכולת הקטנה של המושבה
יוסי קאנץשכן
אריאלה רובינוביץפועה - האחראית במוסד שאביה למדה בו
רותי ויסנביקמאשה גנץ - ילדתם של השכנים החדשים, אביה מנסה להיות לחברה שלה ללא הצלחה - היא כמו כל שאר הבנות, צוחקת עליה.
סנדרה שדהדודה אליס אלכסנדרוביץ' - דודתה של אביה, הגיעה אליה ביום שאשפזו את אמה של אביה.
סולי גנורד"ר אנגל
סגירה

ההצגה

אלמגור העלתה לראשונה את "הקיץ של אביה" כהצגת יחיד ב-12 במאי 1987,[16] בבימוי של איציק ויינגרטן. ההצגה זכתה בפרס רובינא והוצגה מאז מאות פעמים.[17]

לקריאה נוספת

  • ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009, עמ' 132–136

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.