ביסטי בויז

הביסטי בויז (Beastie Boys) היה הרכב היפ-הופ וראפ רוק אמריקאי שהוקם בניו יורק ב-1979. ההרכב כלל את אדם "אד רוק" הורוביץ (שירה, גיטרה), אדם "אם-סי-איי" יאוך (שירה, בס) ומייקל "מייק די" דיימונד (שירה, תופים). הביסטי בויז קמה לאחר התפרקותה של להקת ההארדקור פאנק הניסיונית יאנג אבוריג'ינס, שקמה ב-1979 עם דיימונד על התופים, ג'רמי שאטן על הבס, ג'ון ברי על הגיטרה וקייט שלנבך שהצטרפה מאוחר יותר על כלי הקשה. כאשר שאלטן עזב את ניו יורק ב-1981, יאוך החליף אותו על הבס והלהקה שהוקמה נקרא ביסטי בויז. ברי עזב זמן קצר לאחר מכן והוחלף על ידי הורוביץ.

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.

עובדות מהירות מקום הקמה, מוקד פעילות ...

ביסטי בויז
**Beastie Boys**
חברים
הביסטי בויז בהופעה ב-2007. מימין לשמאל: מייק די (מייקל דיימונד), אם-סי-איי (אדם יאוך), אד רוק (אדם הורוביץ)
הביסטי בויז בהופעה ב-2007. מימין לשמאל: מייק די (מייקל דיימונד), אם-סי-איי (אדם יאוך), אד רוק (אדם הורוביץ)
מקום הקמה	ניו יורק
מוקד פעילות	ניו יורק בארצות הברית
תקופת הפעילות	1979–2012 (כ־33 שנים)
סוגה	ראפ רוק היפ-הופ הארדקור פאנק פאנק (Funk) רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים	דף ג'ם, גרנד רויאל, קפיטול
פרסים והוקרה	פרס המוזיקה של MTV אירופה להיפ-הופ הטוב ביותר (1998) פרס גראמי להופעת ראפ על ידי צמד או קבוצה (1999) פרס גראמי לאלבום מוזיקה אלטרנטיבית (1999) היכל התהילה של הרוק אנד רול (2012) פרס ונגארד לווידאו של MTV ע״ש מייקל ג'קסון (1998) פרס המוזיקה של MTV לווידאו היפ-הופ (1999) פרס הווידאו קליפים של MTV לבימוי הטוב ביותר
www.beastieboys.com
פרופיל ב-IMDb
מייק די (מייקל דיימונד) אד רוק (אדם הורוביץ) אם-סי-איי (אדם יאוך) (נפטר 2012)
חברים לשעבר
קייט שלנבק, ג'ון ברי

סגירה

הביסטי בויז מכרו 20 מיליון אלבומים בארצות הברית והוציאו שבעה אלבומי פלטינה בין 1986 ל-2004.^[1] הם להקת הראפ שמכרה הכי הרבה אלבומים מאז שבילבורד החל לעקוב אחר מכירות ב-1991.^[2] ב-2012, הם הפכו להרכב הראפ השלישי שנכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. באותה השנה, יאוך מת מסרטן וההרכב התפרק.^[3]

הביסטי בויז היוו פריצת דרך במעורבותם של מוזיקאים לבנים בהיפ הופ ובמוזיקה שחורה בכלל. השפעתם השתרעה גם מעבר למוזיקה שחורה ואל מוזיקת פופ ורוק. מגזין המוזיקה הנחשב "רולינג סטון" דירג את ההרכב במקום ה-77 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים". מלבד המוזיקה המשפיעה והחדשנית של ההרכב, הם ידועים גם בזכות הקליפים ההומוריסטיים שלהם, שחלקם בוימו על ידי יאוך.

לחברי ההרכב יש שורשים יהודים. דיימונד גדל בבית יהודי, הורוביץ הוא בן לאב יהודי ואם נוצרית קתולית, ויאוך נולד לאב נוצרי קתולי ולאם יהודייה, והפך מאוחר יותר לבודהיסט הפעיל במאבק למען שחרור טיבט.

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

שנות ה-70 וה-80

לפני שהקים את הביסטי בויז, מייקל דיימונד היה בכמה להקות. הרכב הביסטי בויז נוצר ב-1979 כיאנג אובירג'ינס. ב-1981, כשבסיסט היאנג אובירג'ינס, ג'רמי שאטן, עזב את ניו יורק לתקופת הקיץ, שאר החברים, דיימונד, ג'ון ברי וקייט שלנבך התחילו להופיע עם אדם יאוך.^[4]

בריאיון ב-2007 עם צ'ארלי רוז, יאוך אמר שברי הציע את השם ביסטי בויז.^[5] למרות שהלהקה אמרה ש-"Beastie" הם ראשי תיבות של "Boys Entering Anarchistic States Towards Inner Excellence" (בנים נכנסים למצבים אנרכיסטים בשביל מצוינות פנימית),^[6] בריאיון עם צ'ארלי רוז, גם יארוך וגם דיימונד אמרו שראשי התיבות הגיעו לאחר שהשם נבחר.^[5] הלהקה חיממה את Bad Brains, דד קנדיז,^[7] מיספיטס^[8] ו"רייגן יות'. ב-1982, הביסטי בויז הקליטו מיני-אלבום בגודל 7 אינץ' בשם "Polly Wog Stew".

ברי עזב את ההרכב ב-1982 והוחלף על ידי הורוביץ, אשר היה חבר קרוב של חברי ההרכב. להקתו The Young and the Useless חיממה אותם בהופעה לפני כן. הלהקה הקליטה וביצעה את שיר ההיפ-הופ הראשון שלה "Cooky Puss" בהשראת מתיחה טלפונית שעשה ההרכב למותג גלידה קרוול ב-1983.^[9] הוא היה חלק מהמיני-אלבום הראשון של ההרכב החדש, שנקרא גם הוא "Cooky Puss", והיה היצירה הראשונה שהראתה את השילוב שלהם של תופעת הראפ המחתרתי והשימוש בסמפלים. הוא הפך במהרה ללהיט במועדוני הריקוד ומועדני הלילה המחתרתיים של ניו יורק. לאחר שהשיר "Beastie Revolution" סומפל בפרסומת של בריטיש איירווייז, הביסטי בויז איימו לתבוע אותם והחברה שילמה להם מייד 40,000 דולר בתמלוגים.^[10]

לאחר הצלחתו של "Cooky Puss", הלהקה החלה לשלב ראפ בהופעות שלה. הם שכרו די ג'יי להופעות שלהם, סטודנט מאוניברסיטת ניו יורק בשם ריק רובין, אשר החל להפיק אלבומים זמן קצר לאחר מכן. רובין הקים את חברת התקליטים דף ג'אם רקורדינגס יחד עם ראסל סימונס, ופנה ללהקה עם הצעה להפיק אותם עבור הלייבל החדש שלו. כיוון שהלהקה הייתה בתהליך מעבר להיפ הופ, שלנבך פותרה ב-1984,^[11] ודיימונד הפך למתופף הלהקה.

סינגל ה-12 אינץ' של הלהקה "Rock Hard" שיצא ב-1984 היה התקליט השני של דף ג'אם שבו הופיע קרדיט לרובין כמפיק. במהלך 1985, הלהקה הייתה מופע החימום של מדונה בסיבוב ההופעות הראשון שלה, "The Virgin Tour".^[12] ב-22 ביולי 1986, הביסטי בויז חיממו את Public Image Ltd..^[13] מאוחר יותר באותה השנה, הביסטי בויז השתתפו בסיבוב ההופעות "Raising Hell" עם ראן די אם סי, Whodini, אל אל קול ג'יי ו-Timex Social Club. הודות לחשיפה הזו, השיר "Hold It Now, Hit It" הגיע למצעדי הרית'ם אנד בלוז והדאנס של בילבורד.

הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Licensed to Ill", ב-15 בנובמבר 1986. האלבום קיבל ביקורת טובה ממגזין "רולינג סטון". "Licensed to Ill" הפך לאחד מאלבומי הראפ הנמכרים ביותר של שנות ה-80 ולאלבום הראפ הראשון שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, שם הוא נשאר במשך חמישה שבועות. הוא גם הגיע למקום השני במצעד אלבומי הרית'ם אנד בלוז. זהו אלבום הבכורה שנמכר הכי מהר של דף ג'אם והוא מכר יותר מתשעה מיליון עותקים. הסינגל הרביעי מהאלבום, "(You Gotta) Fight for Your Right (To Party!)" הגיע למקום השביעי במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל "No Sleep till Brooklyn" הגיע למקום ה-14 במצעד הסינגלים הבריטי.^[14]

הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי בשנה שלאחר מכן. הסיבוב סבל מתביעות ומעצרים והלהקה הואשמה בכך שהיא התגרתה בקהל. זה הגיע לשיאו בהופעה ידועה לשמצה בתיאטרון רויאל קורט בליברפול, בריטניה, ב-30 במאי 1987 שהפכה למהומה בערך 10 דקות לאחר שהלהקה עלתה לבמה, ובמעצרו של הורוביץ על ידי משטרת מרזיסייד. הוא הואשם בתקיפה שגרמה לנזק גופני חמור.^[15]

ב-1988 הביסטי בויז הופיעו בסרט "Tougher Than Leather" בביומו של רובין. אחרי שדף ג'אם הפסיקו לשלם להם על עבודה שהם כבר עשו והיו חייבים להם עליה כסף, הביסטי בויז עזבו את דף ג'אם וחתמו בקפיטול רקורדס.

אלבומם השני, "Paul’s Boutique", יצא ב-25 ביולי 1989 והופק על ידי צמד המפיקים "דאסט בראדרז". האלבום שילב סימפולים אקלקטיים ותואר כהיפ הופ אלטרנטיבי.^[16] הוא לא הצליח להגיע למכירות של "Licensed to Ill"^[16] והגיע למקום ה-14 במצעדי האלבומים האמריקאים, אבל לאחר מכן זכה לשבחים.^[16]^[17] "רולינג סטון" דירג אותו במקום ה-156 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" שלו. הוא גם הגיע למקום 48 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים" של אפל מיוזיק.^[18]

שנות ה-90

האלבום השלישי של הלהקה, "Check Your Head", יצא בחברת התקליטים שהלהקה הקימה ב-1992, Grand Royal. האלבום זכה בפלטינה כפולה בארצות הברית והגיע למקום ה-10 במצעד בילבורד 200. הסינגל הראשון מהאלבום, "Pass the Mic", הגיע למקום ה-38 במצעד ההוט דאנס מיוזיק. הסינגל "So What'cha Want" הגיע למקום - 93 במצעד הבילבורד הוט 100.

באלבום מודגשת החזרה לרוק בשילוב עם הראפ המסורתי של הלהקה. בניגוד לאלבומיהם הקודמים, שהורכבו בעיקר מסמפלרים ומכונות תופים, הביסטי בויז חזרו להשתמש באלבום בכלי הנגינה שלהם לראשונה מאז ראשית דרכם, והופיעו כלהקת רוק מלאה כשדיימונד מנגן בתופים, הורוביץ בגיטרה ויאוך בבס. האלבום הציג כיוון מגוון יותר והכיל קטעים פאנקיים וג'אזיים לצד הארדקור פאנק. בעקבות אלבום זה, קהל מעריצי הלהקה גדל בצורה משמעותית, וסינגלים מתוכו הושמעו רבות בתחנות רדיו של קולג'ים ושל רוק אלטרנטיבי. האלבום הגיע למקום ה-10 במצעד הלהיטים האמריקאי ונחשב לאחד האלבומים החשובים במוזיקה הפופולרית של שנות ה-90.

הביסטי בויז החתימו רשימת אמנים אקלקטית ל-Grand Royal כולל שון לנון ובן לי. הלהקה הייתה הבעלים של Grand Royal עד 2001. הלהקה גם הוציאה מגזין בשם "Grand Royal Magazine" שיצא בין השנים 1993-1997.^[19] בגיליון מ-1995 של המגזין, הופיעה כתבה על תספורת המאלט. יחד עם מילות השיר "Mullet Head" של הלהקה מ-1994, מילון אוקספורד מציין זאת כשימוש המפורסם הראשון של המונח מאלט. המונח לא נשמע בשנות ה-80, למרות שהעשור הזה נחשב לתקופת שיא הפופולריות של התסרוקת. על פי מילון אוקספורד, המונח "אולי הומצא, ולבטח הפך לפופולרי על ידי להקת ההיפ-הופ האמריקאית הביסטי בויז".^[20]

ב-1994 יצא אלבומם הרביעי, "Ill Communication". הוא המשיך את הקו של "Check Your Head". הוא מכיל את להיטם הגדול "Sabotage". הסינגלהפך ללהיט במצעדי הרוק מודרני והוידאו קליפ שלו, בבימוי של ספייק ג'ונז, קיבל השמעות רבות ב-MTV.^[21] האלבום פתח במקום הראשון במצעד הבילבורד 200 והגיע למקום השני במצעד ההיפ-הופ. הוא נחשב כיום לאלבום הפופולרי ביותר של הלהקה.

בשנים הבאות הוציאה הלהקה עוד שני מיני-אלבומים. בשנת 1995 הוציאה הלהקה מיני-אלבום בשם "Aglio e Olio" שהכיל שירי הארדקור פאנק קצרים, וב-1996 יצא "The In Sound from Way Out!", אוסף של קטעים אינסטרומנטליים משני אלבומיהם האחרונים.

ב-1997 חזרו הביסטי בויז לעיר הולדתם ניו יורק, שם הקליטו יחד עם די ג'יי מיקס מאסטר מייק את אלבומם החמישי, "Hello Nasty", שיצא ב-1998. בנוסף להיפ-הופ המסורתי של הלהקה, האלבום מכיל קטעים שהתרחקו מאוד מהמוזיקה השחורה והושפעו מהאינדי רוק ששלט בבריטניה באותה התקופה. האלבום הגיע למקום הראשון במצעדים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, הולנד, ניו זילנד ושוודיה, ולמקום השני בקנדה ויפן. כמו כן זיכה האלבום את הלהקה בפרס גראמי לשנת 1999 בקטגוריית האלבום הטוב ביותר במוזיקה אלטרנטיבית, ובפרס גראמי בקטגוריית "ביצוע הראפ הטוב ביותר על ידי צמד או להקה" על להיטם "Intergalactic" מאותו אלבום. זו הייתה הפעם היחידה שלהקה כלשהו זכה גם בקטגוריית המוזיקה האלטרנטיבית וגם בקטגוריית הראפ.

ב-1998 היו שמועות, שהתבדו לבסוף, על כוונתה של הלהקה להוציא אלבום קאנטרי. נכונותן לא הייתה ידועה בשל המנהג של הלהקה למתוח את התקשורת. אדם יאוך אמר ש-"לאחר צאת 'Ill Communication' נפגע מייק בראשו, איבד את הזיכרון והאמין כי הוא זמר קאנטרי. הפסיכולוגים הורו לנו שאם לא ניקח חלק באשליה של מייק הוא יהיה בסכנה. לבסוף הוא שב לעצמו ושירים אלו הם רק מעט מהרבה שהכנו בתקופה הטראגית הזו." למרות שאלבום זה לא יצא מעולם, קטעי קאנטרי בודדים וקצרים, ספק הומוריסטיים ספק רציניים, הופיעו מאוחר יותר באוסף "Sound of Science".

ב-1999 החלה הלהקה לאפשר הורדת שירים מאתר האינטרנט שלה, והפכה בכך לאחת מהלהקות הראשונות שעשו זאת. באותה שנה הוציאה הלהקה את האוסף הכפול "Sound of Science" שנקרא כשם אחד משיריהם ב-"Paul's Boutique", וכלל גם קטעים שמעולם לא פורסמו.

שנות ה-2000

לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, גדלה מעורבותם הפוליטית של הביסטי בויז וב-2003 פרסמה הלהקה את השיר "World Gone Mad" להורדה חופשית באינטרנט. השיר היה שיר מחאה^[^{דרוש מקור]} נגד מלחמת עיראק. אלבומם השישי, "To the 5 Boroughs", יצא ב-2004, והיה לאלבום הראשון אותו הפיקו לחלוטין בעצמם. האלבום הכיל שירים פוליטיים נגד מלחמת עיראק וממשלו של ג'ורג' בוש, והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי.

בשנת 2007 הופיעה הלהקה במסגרת אירועי לייב ארת' באצטדיון ומבלי וניגנה ארבעה משיריה המוכרים ביותר. באותה שנה יצא אלבומה השביעי "The Mix-Up", שהיה אלבומם הראשון שהיה כולו אינסטרומנטלי. האלבום זכה בפרס הגראמי לשנת 2008 בקטגוריית "אלבום הפופ האינסטרומנטלי הטוב ביותר". למרות הזכייה, האלבום זכה לביקורות צוננות.

בשנת 2011 יצא אלבומם השמיני, "Hot Sauce Committee Part Two", שבמקור תוכנן לצאת בשנת 2009 ונדחה בשל גילוי של גידול סרטני בגופו של אדם יאוך. האלבום זכה לביקורות אוהדות מאוד מצד התקשורת ונחשב לטוב ביותר מזה שנים. באלבום נכלל הסינגל "Too Many Rappers", שמבוצע יחד עם הראפר נאז, ומהווה ביקורת על ההיפ-הופ של אותה התקופה והמסחריות שבו. כקדימון לאלבום, פורסם ברחבי האינטרנט סרט קצר והומוריסטי בבימויו של אדם יאוך, המלווה במוזיקה החדשה מהאלבום ומככבים בו שחקנים ידועים כגון אלייז'ה ווד וג'ק בלאק בתור גרסאות מוקצנות של הביסטי בויז הצעירים והבוטים יותר מתקופת "Licensed to Ill".

ב-14 באפריל 2012, זכו הביסטי בויז להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול, בטקס נכחו רק דיימונד והורוביץ ללא יאוך שמצבו הבריאותי התדרדר. בקבלת הפרס הם קראו נאום שיאוך כתב. שלושה שבועות לאחר קבלת הפרס, ב-4 במאי 2012, נפטר יאוך ממחלת הסרטן בגיל 47 לאחר מאבק של כמעט שלוש שנים. ב-2014 אישרו דיימונד והורוביץ שלא ימשיכו את פעילות הלהקה, מתוך כבוד לאדם יאוך.^[22]