שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל. שטרות ומטבעות של השקל החדש הוכנסו למחזור לראשונה ב-4 בספטמבר 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, אולם המעבר הסופי, שכלל נקיבת מחירים בשקל חדש, נקבע ל-1 בינואר 1986. השקל החדש החליף את המטבע הקודם, השקל, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות. המעבר לשקל החדש נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985.^[2]

המונח "ש"ח" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ש"ח (פירושונים).

שקל חדש

שטרות שקלים חדשים מסדרה ג', שמונפקת מאז 2014
שטרות שקלים חדשים מסדרה ג', שמונפקת מאז 2014
משתמשים	ישראל ישראל הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית (כולל רצועת עזה)
סמל	₪
ISO 4217	ILS
כינוי	שקל, ש"ח
לשון רבים	שקלים חדשים
יחידות משנה
1/100	אגורה
תחילת שימוש	1985
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש	₪20, ₪50, ₪100, ₪200
מטבעות בשימוש	10 אגורות, חצי שקל, ₪1, ₪2, ₪5, ₪10
בנק מרכזי
אינפלציה	2.5% (פברואר 2024)[1]
בנק מרכזי	בנק ישראל
http://www.boi.org.il
→ שקל ישן

המעבר לשקל החדש פחות מחמש שנים לאחר תחילת הנפקת השקל הישן נדרש כדי להתמודד עם התפרצות האינפלציה בישראל באותן שנים שהגיעה בשנת 1984 לכמעט 400% . מאותה סיבה יחס ההמרה של 1:1000 היה גדול פי מאה מאשר יחס ההמרה בין השקל הישן לבין מטבע הלירה הישראלית שקדמה לו ושהומרה ביחס של 1:10.^[3]

השקל החדש מסומן באמצעות הסימן ₪, שבא משמאל למספר. הסימון הרשמי של השקל על-פי תקן ISO 4217 הוא ILS (‏Israeli Shekel), אם כי במקרים רבים מסמנים אותו גם בראשי התיבות של שמו באנגלית – NIS (‏New Israeli Shekel).

החל מ-26 במאי 2008 השקל החדש הוא מטבע בר-המרה, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת הסליקה הבין-לאומית.^[4]

ב-23 בדצמבר 2017 פורסם כי במשרד האוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל – "שקל דיגיטלי", במטרה להגביל את השימוש בכסף מזומן, וכך לצמצם את פעילות השוק האפור.^[5][6][7] אולם עד סוף 2024 הדבר לא נעשה.

מטבעות

עם הנפקתו של השקל החדש הוחלפו שטרות של 1,000 שקלים ישנים במטבע של שקל חדש אחד. ערכו של השקל באותה תקופה היה גבוה יחסית בכוח הקנייה שלו. זמן קצר אחר כך הונפקו שטרות בערך נקוב של שקל חדש אחד. הציבור התקשה בהתחלה להסתגל למטבע החדש. מידתו הקטנה הקנתה לו את הכינוי "ג'וק", וביקורת הושמעה על כך שקל מאוד לאבד את המטבעות היקרים. עם הזמן ועם ירידת ערך המטבע התרגל הציבור למטבעות השקל החדש, והשטרות המקבילים הוצאו מהמחזור.

מטבע עשרה שקלים חדשים היה המטבע הראשון המורכב משתי מתכות שהוכנס לשימוש בישראל. המטבע תוכנן כך שקשה יהיה לזייפו. אף על פי כן, בתחילת המאה ה-21 הופצו זיופים של המטבע בדרגות שונות של דיוק. מאוחר יותר הופצו מטבעות מזויפים גם בערך של חמישה שקלים חדשים.

בסוף שנת 2007 הונפקו מטבעות בערך נקוב של שני שקלים חדשים. מטרת ההנפקה הייתה לשפר את אמצעי התשלום הנמצאים בידי הציבור.

ערך	מאפיינים טכניים				תיאור				תאריך
	קוטר	עובי	משקל	הרכב	תמונה	מסגרת	צד נושא	צד ערך	הנפקה	סיום
אגורה אחת	17 מ"מ		2 גרם	92% נחושת 6% אלומיניום 2% ניקל		חלקה	אונייה הלקוחה ממטבע הורדוס ארכלאוס (ממטבעות החשמונאים), סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית.	ערך, שנת ההנפקה העברית	4 בספטמבר 1985	1 באפריל 1991
5 אגורות	19.5 מ"מ	1.3 מ"מ	3 גרם				העתק של מטבע מהשנה הרביעית למלחמת היהודים מול הרומאים, שנת 69 לספירה, הנושא את הכיתוב בכתב עברי עתיק "שנת ארבע" ותחתיו לולב בין שני אתרוגים, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית.			1 בינואר 2008
10 אגורות	22 מ"מ	1.5 מ"מ	4 גרם				העתק מטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני (ממטבעות החשמונאים) המתאר מנורה עם שבעה קנים, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית.			במחזור
חצי שקל חדש	26 מ"מ	1.6 מ"מ	6.5 גרם				נבל מתוך חותם למעדנה בת המלך, סמל המדינה.	ערך, שנת ההנפקה העברית, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית
1 שקל חדש	18 מ"מ	2.05 מ"מ בשוליים	4 גרם (משנת 1994 - 3.5 גרם)	75% נחושת 25% ניקל / פלדה מצופה בניקל			ציור שושן והמילה "יהד" (יהודה) בכתב עברי עתיק לקוחים ממטבע יהד מן התקופה הפרסית בארץ ישראל, סמל המדינה.
2 שקלים חדשים[8]	21.6 מ"מ	2.3 מ"מ	5.7 גרם	פלדה מצופה בניקל		מחורצת וחלקה ארבע פעמים לחלופין	שתי קרני שפע מעוטרות בסרטים בתוך הקרניים שיבולים ופירות (כנראה גפן) ובין הקרניים רימון מקור הציור ממטבעות יוחנן הורקנוס הראשון, סמל המדינה.		9 בדצמבר 2007
5 שקלים חדשים	24 מ"מ	2.4 מ"מ	8.2 גרם	75% נחושת 25% ניקל		12 צלעות	כותרת עמוד פרוטו-איולי, וסמל המדינה.		2 בינואר 1990
10 שקלים חדשים	23 מ"מ פנים: 16 מ"מ	2.2 מ"מ	7 גרם	מסגרת: ניקל מרכז: ארד מוזהב		מחורצת	עץ תמר עם 7 עלים ושני סלים, סמל המדינה, המילים "לגאלת ציון" באותיות עברית מודרנית ועתיקה, עותק ממטבע מהשנה הרביעית למרד היהודים ברומאים.		7 בפברואר 1995

מטבעות עם פרטים מיוחדים

במשך השנים הונפקו סדרות של מטבעות עם מאפיינים ייחודיים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא של סדרה בה הוטבעה בצד הנושא תמונתה של האישיות שהופיעה על השטר באותו ערך שקדם למטבע.

על מטבע של חצי שקל חדש הוטבע דיוקנו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, על מטבע שקל חדש הוטבע דיוקנו של הרמב"ם, על מטבע 5 שקלים חדשים הוטבע דיוקנו של לוי אשכול או דיוקנו של חיים ויצמן, ועל מטבע 10 שקלים חדשים הוטבע דיוקנה של גולדה מאיר.

בשנת ה'תשמ"ח הוצאה מהדורה מיוחדת של מטבעות. בסדרה זו הוטבע על חלק ממטבעות השקל החדש הכיתוב "מ' שנים לישראל".

מדי שנה מונפק מאפיין ייחודי נוסף ובו הטבעת חנוכייה והמילה "חנוכה" באנגלית ובעברית משני צדדיה, תחת המילים "שקלים חדשים".

בשנת 2021 יצאה מהדורה מיוחדת של מטבע 5 שקלים כאות הוקרה לצוותים הרפואיים שפעלו בתקופת מגפת הקורונה בישראל.^[9]

בנוסף מדי שנה מנפיקה החברה הישראלית למדליות ומטבעות, מטבעות מיוחדים אותם היא מוכרת לאספנים. כך לדוגמה לכבוד יום העצמאות ה-76 ולציון אירועי 7 באוקטובר, הוציאו מהדורה מיוחדת של מטבעות שקל, 2 שקלים ו-10 שקלים.^[10]

• 
  חצי שקל חדש עם דיוקנו של הברון רוטשילד
• 
  שקל חדש עם דיוקנו של הרמב"ם
• 
  חמישה שקלים חדשים עם דיוקנו של לוי אשכול
• 
  חמישה שקלים חדשים עם דיוקנו של חיים ויצמן
• 
  עשרה שקלים חדשים עם דיוקנה של גולדה מאיר
• 
  חמישה שקלים חדשים עם אות הוקרה לצוותי הרפואה בישראל
• 
  חמש אגורות עם חנוכייה
• 
  10 אגורות עם חנוכייה
• 
  חצי שקל חדש עם חנוכייה
• 
  שקל חדש עם חנוכייה
• 
  חמישה שקלים חדשים עם חנוכייה
• 
  5 אגורות עם הכיתוב "מ' שנים לישראל"

שטרות

סדרה א'

השקל החדש הוכנס למחזור ב-4 בספטמבר 1985 (אך בפועל נכנס כהילך רשמי ב-1 בינואר 1986), כאשר יצאו לאור שטרות 5 ש"ח, 10 ש"ח ו-50 ש"ח, כמה חודשים לאחר מכן נוספו שטרות 1 ש"ח ו-100 ש"ח, ב-1988 נוסף לסדרה שטר 20 ש"ח, וב-1992 נוסף שטר 200 ש"ח. השטרות מעוצבים במראה אופקי והם בגודל אחיד: 138×76 מ"מ. עיצוב שטרות 1 ש"ח, 5 ש"ח ו-10 ש"ח זהה לעיצוב שטרות 1,000 שקל, 5,000 שקל ו-10,000 שקל (בהתאמה) שקדמו להם.

ערך	גודל	צבע	חזית השטר	גב השטר	תמונה
1 ש"ח	76x 138 מ"מ	ירוק	רמב"ם	טבריה עיר קבורתו של הרמב"ם; מנורת אבן עתיקה.
5 ש"ח		כחול	לוי אשכול	צינור מוביל מים כמייצג את המוביל הארצי (ממפעליו של אשכול), וברקע - שדות ואדמה צחיחה.
10 ש"ח		כתום	גולדה מאיר	תמונת גולדה מאיר בתוך קהל, מול בית הכנסת במוסקבה, לאחר שהגיעה לעיר כשגרירת ישראל.
20 ש"ח		אפור כהה	משה שרת	הבניין המקורי של הגימנסיה "הרצליה", מעמד הנפת דגל ישראל בידי משה שרת בבניין האומות המאוחדות, 1949, בעת נשיאת נאום הדגל השני. וברקע – תל אביב הקטנה.
50 ש"ח		סגול	ש"י עגנון	קו רקיע של ירושלים ועיירה יהודית במזרח אירופה.
100 ש"ח		חום	יצחק בן-צבי	בית הכנסת העתיק בפקיעין עם עץ החרוב והמערה; מנורת אבן עתיקה.
200 ש"ח		אדום	זלמן שזר	ילדה רוכנת על שולחן כתיבה כסמל לחוק חינוך חובה שיזם שז"ר, וברקע אותיות דפוס עבריות[11]

סדרה ב'

סדרה ב' של השקל החדש הוכנסה למחזור ב-3 בינואר 1999, עם הנפקת שטרות 20 ו-100 ש"ח. ב-31 באוקטובר של אותה שנה הונפקו גם שטרות 50 ו-200 ש"ח. השטרות מעוצבים במראה אנכי והם בגודל אחיד: 138×71 מ"מ. בסדרה זו ערך השטר מוטבע באופן בולט בפינת השטרות על מנת לסייע לכבדי ראייה.^[12]

דיוקנאות האישים בסדרה זו עוצבו בסגנון אמנות ASCII – ציור המורכב מתווים. כל דיוקן בסדרה הורכב מאותיות ראשי התיבות של שם האיש. כך, למשל האותיות שיצרו את דיוקנו של משה שרת על גבי שטר 20 שקלים חדשים, היו מ' ו-ש'.

את הסדרה עיצבו נעמי ומאיר אשל.

ערך	גודל	צבע	חזית השטר	גב השטר	תמונה
20 ש"ח	71x 138 מ"מ	ירוק	משה שרת	מתנדבים יהודים במלחמת העולם השנייה, על גבי השטר הטקסט של "נאום הדגל השני". נאום אשר נשא משה שרת ברחבת האו"ם בניו יורק ב־12 במאי 1949, לרגל קבלתה של מדינת ישראל כחברה באו"ם, ומתבסס על נאום שנשא בפני הבריגדה היהודית באיטליה ב-1945, הידוע גם כנאום הדגל. על גב השטר ניתן לראות גם את מגדל השמירה של קיבוץ מעוז-חיים, המנציח את התיישבות חומה ומגדל
50 ש"ח		סגול	ש"י עגנון	יומנו של עגנון, עט ומשקפיים, ירושלים והר הבית
100 ש"ח		חום	יצחק בן-צבי	בית הכנסת העתיק בפקיעין
200 ש"ח		אדום	זלמן שזר	רחוב בצפת וטקסט מתוך יומנו של שז"ר על צפת וברקע כיתה לומדת
500 ש"ח[13][14] (לא פורסם על ידי בנק ישראל. לא הודפס)		כחול	יצחק רבין ברקע מעמד חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן[15]	קטע מנאום שנשא רבין זמן קצר לפני הירצחו[15]	זהו שטר מוצע שטרם נכנס למחזור

עם הנפקת סדרה ב' עוצב גם שטר בערך 500 שקלים חדשים עם דיוקנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין.^[13][14] בהודעה שהוציא בנק ישראל בשנת 2001, בה גם נחשפה תמונתו הקדמית של השטר, נמסר שהשטר מיועד להיכנס למחזור בשנת 2002. הכנסתו למחזור נדחתה לזמן בלתי-ידוע עקב שיעורי אינפלציה נמוכים שנמשכו זמן רב. על-אף שבכספת הבנק מונחת גלופה של שטר זה, עקב חוסר כדאיות כלכלית שנמשך זמן רב להוצאת שטר בערך זה, ובשל סדרה ג' אשר החליפה את סדרה ב', שטר זה לא ראה אור בסדרה זו.^[16][15] באותה התקופה נשקלו גם הכנת שטרות עם דיוקנותיהם של מחיה הלשון העברית אליעזר בן-יהודה והוגה הדעות מקס נורדאו. משפחתו של מנחם בגין אז התנגדה להפקת שטר בדמותו.

שיעורי אינפלציה נמוכים היו גם הסיבה לדחייה בהחלפתו של שטר 20 השקלים החדשים במטבע, ולעת עתה בנק ישראל ממשיך להנפיקו. בשנת 2006 שופרה רמת הגימור של שטר זה להקטנת הבלאי הגבוה שלו, ומ-13 באפריל 2008 הוא הודפס על גבי פולימר במקום על נייר, דבר שאמור להאריך את חייו פי ארבעה. שטר הפולימר מעוצב בצורה כמעט זהה לקודמו, פרט למספר הבדלים בסימני אבטחה הכוללים חלון שקוף בצורת מגן-דוד ובתוכו מוטבע המספר "20" ובפינה הימנית התחתונה נוספו ניקובים בצורת המספר "20".^[17] בנוסף, במועד הנפקת שטרות אלו, הונפקה מהדורה מיוחדת בת 1,800,000 שטרות לציון 60 שנה למדינת ישראל.^[18] שטרות אלה נושאים את הכיתוב "שישים שנה למדינת ישראל" בצבע אדום בגב השטר.

סדרה ג'

בדצמבר 2009 פורסם, כי הוועדה לעיצוב שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל בראשות יעקב טירקל, החליטה על הנפקת סדרת שטרות חדשה.^[19]

על-פי ההחלטה המקורית של הוועדה, נבחרו דמויותיהם של יצחק רבין, מנחם בגין, בנימין זאב הרצל ודוד בן-גוריון לעטר את השטרות, אולם עקב מחלוקת ציבורית שהתעוררה באשר לרשימת הדמויות הנבחרות, הוחזרה הרשימה לדיון מחודש בוועדה.^[20] אחת הטענות העיקריות שעלתה עסקה בחוסר הייצוג לנשים ברשימת הדמויות הנבחרות. בשל כך הורה נגיד בנק ישראל לחזק את הוועדה בייצוג נשי ומזרחי, וארבע חברות ועדה חדשות הצטרפו לדיונים.^[21] לאחר דיונים בוועדה המורחבת, וכשנה ורבע לאחר ההחלטה המקורית, הוחלט לבסוף שהדמויות שתעטרנה את השטרות תהיינה של רחל המשוררת, לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן.^[22][23] השיוך בין הדמות לשטר נקבע על פי תאריך הפטירה של הדמות, לדמות שנפטרה מאוחר יותר ניתן עריך גבוה יותר. רחל המשוררת שנפטרה ב-1931 מופיעה על שטר 20 שקלים, טשרניחובסקי שנפטר ב-1943 – על 50 שקלים, לאה גולדברג שנפטרה בינואר 1970 על 100 שקלים, ונתן אלתרמן שנפטר במרץ 1970 – על 200 שקלים. גם צבע השטר נקבע לפי הדמות, לדמותו של טשרניחובסקי שהיה רופא נבחר הצבע הירוק המזוהה עם בתי חולים.^[24] עם הצגת השטרות החדשים לציבור נמתחה ביקורת על כך שכל האישים בשטרות הם אשכנזים.^[25][23]

את הסדרה עיצבה אסנת אשל.^[23] על השטר חתומה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בתחילה הודפסו השטרות בימי כהונתו של הנגיד סטנלי פישר, לשימושן של חברות המייצרות כספומטים ומכונות אוטומטיות לשם התאמת המכונות, אך לאחר פרישתו של פישר נגנזו כל השטרות בחתימתו. כיום קיימים בשוק כמה מאות שטרות בלבד בחתימתו של פישר, כשאספנים מעריכים את שווים באלפי שקלים לשטר.

ערכי השטרות מודפסים בגודל רב יותר מאשר בסדרה ב': 2.2 סנטימטרים. כל השטרות עשויים מ"מצע כותנה מחודש", שצפוי להאריך את עמידותם בתנאי המחזור ואת משך חייהם.^[26] לאחר שהונפק שטר 20 ש"ח מסדרה ב' העשוי מפולימר, תוכנן להנפיק את שטרות סדרת ג' על גבי פולימר גם כן, אך לבסוף רעיון זה נגנז; לפי בנק ישראל – "הנפקת שטרות 20 השקלים החדשים מפולימר נעשתה במסגרת ניסוי לבחינת מצע השטרות. לאחר שנתגלו קשיים טכניים ותפעוליים ומשהוחלט על הנפקת סדרה חדשה ובה סימני ביטחון שלא ניתן לשלבם במצע זה, הוחלט לבחור במצע של נייר משודרג ולא להנפיק שטרות נוספים על גבי מצע הפולימר".^[27]

השטר בערך של 50 שקלים חדשים נכנס למחזור ב-16 בספטמבר 2014. נכון לינואר 2017, כ-90% מהשטרות הישנים בערך זה כבר הוחלפו בשטרות מסדרה ג'. השטר בערך של 200 שקלים חדשים נכנס למחזור ב-23 בדצמבר 2015.^[28] נכון לינואר 2017, מעל 50% מהשטרות הישנים בערך זה כבר הוחלפו בשטרות מסדרה ג'. השטרות בערכים של 20 ו-100 שקלים חדשים נכנסו למחזור ב-23 בנובמבר 2017.^[29]

ערך	צבע שליט	מידות (מ"מ)	חזית השטר	גב השטר	מועד הפצת השטר	תמונה
20 ש"ח	אדום[30]	71 × 129	תמונתה של רחל המשוררת על רקע ענפי עץ דקל. בכתב זעיר מופיע השיר "כנרת"	נוף טיפוסי של חופי הכנרת וציטוט מתוך השיר "ואולי לא היו הדברים...": ”הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?”	23 בנובמבר 2017[29]
50 ש"ח	ירוק[30][31]	71 × 136	תמונתו של שאול טשרניחובסקי על רקע עץ הדר ופירותיו. בכתב זעיר מופיע השיר "הוי ארצי מולדתי"	כותרת עמוד בסגנון קורינתי כהוקרה לפועלו בתרגום ספרות יוון העתיקה וציטוט מתוך השיר "אני מאמין": ”כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז”	16 בספטמבר 2014
100 ש"ח	כתום[30]	71 × 143	תמונתה של לאה גולדברג על רקע פרחי עץ השקד. בכתב זעיר מופיע השיר "בארץ אהבתי השקד פורח"	קבוצת איילות בהשראת ספר שיריה "מה עושות האיילות" וציטוט מתוך השיר "ימים לבנים": ”ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני-החמה”	23 בנובמבר 2017[29]
200 ש"ח	כחול[30][31]	71 × 150	תמונתו של נתן אלתרמן על רקע עלי שלכת. בכתב זעיר מופיע השיר "פגישה לאין קץ"	צמחייה בליל ירח בהשראת "פגישה לאין קץ" וציטוט מתוך השיר "שיר בוקר": ”אנו אוהבים אותך, מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל”	23 בדצמבר 2015[28]

• סימני הביטחון והזיהוי של השטרות
• 
  סימן מים שקוף בצורת הדיוקן המופיע על השטר
• 
  ערך השטר מנוקב בחורים זעירים בחלקו המרכזי העליון
• 
  חוט ביטחון המופיע בשלושה חלונות על גב השטר, ובו נראים הדיוקן המופיע על השטר וערכו
• 
  דיו בולטת בכיתובים על השטר
• 
  פס שקוף וזוהר מימין לדיוקן, שבהטייתו נראים סמל המנורה וערך השטר
• 
  ספר מוזהב המשנה את צבעו בעת הטיית השטר
• 
  אחד עד ארבעה פסים בולטים בצידי השטר שמספרם עולה בהתאם לעליית ערכו

סימני עזר לעיוורים

בוצעו מספר פעולות למען ציבור העיוורים ולקויי הראייה:

• השטרות החדשים עוצבו באורכים שונים, דבר שיסייע להבחין ביניהם (הגדלים השונים הצריכו היערכות מצד בעלי מכונות אוטומטיות וכספומטים). את הרעיון הציע אורי אורבך, השר לאזרחים ותיקים.

• בצידי כל שטר נמצאים מלמטה למעלה זוגות קוים בולטים: בשטרות 20 – זוג אחד, בשטרות 50 – שני זוגות, בשטרות 100 – שלושה זוגות, ובשטרות 200 – ארבעה זוגות.

תפוצה

נתוני בנק ישראל לשנת 2014^[32] מראים שבשנת 2014 סך כל השקלים החדשים במזומן עמד על כ-63 מיליארד ש"ח, כאשר כ-97% מהסכום היה שטרות כסף, שכמותם עמדה על 450 מיליון שטרות. על פי אותם נתונים, השטר בעל ערך של 100 ש"ח היה הנפוץ ביותר במחזור בעשור הראשון של המאה ה-21 ותפוצתו הייתה בין 53% בשיא ל-41% בסיום העשור. בעשור השני החלה ההובלה של שטר 200 ש"ח וב-2014 הוא היווה כ-47% מהשטרות. זהו גידול משמעותי לעומת שנת 2000, בה עמד אחוז התפוצה של שטר זה רק על 13%. מבחינת מטבעות^[33] המטבע הנפוץ ביותר ב-2014 היה 10 אגורות, שתפוצתו עמדה על כמיליארד ורבע מטבעות, ולאחריו מטבע 1 ש"ח בתפוצה של כ-481 מיליון מטבעות, 1/2 ש"ח בתפוצה של כ-160 מיליון מטבעות, ומטבעות 2, 5 ו-10 ש"ח עם תפוצה של 60–80 מיליון מטבעות לכל סוג.

בספטמבר 2024 פורסם כי ממשלת ישראל שוקלת לבטל את שטר ה-200 ש"ח במסגרת המאבק בהון השחור.^[34]

סימן השקל החדש

ערך מורחב – סימן שקל חדש

הופעתו בטיפוגרפיה העברית

סימן "שקל חדש" שעוצב על ידי משה פרג בשנת 1985 (מימין באפור), ומשמאלו אותו סימן המופיע בגופנים שונים.

הסימן ₪ (המייצג שילוב של האותיות ש' וח', ראשי תיבות של שקל חדש) עוצב ב-1985 על ידי משה פרג (מופיע בתמונה באפור). הגופנים העבריים הספורים שהיו קיימים אז כללו את הסימן בעיצוב מאוד דומה לזה של פרג, אך העיצוב לא תאם את סגנון טיפוס האות של כל גופן, וגרם לצרימה צורנית וחוסר אחידות במרקם הטקסט של אותם גופנים.

משפחות הגופנים 'סלעית' ו'סלע אציל', שעוצבו על ידי שמואל סלע ויצאו לאור כגופנים למחשבים אישיים בתחילת 1992, היו למעשה הראשונות שכללו סימן ₪ מעוצב בסגנון טיפוס האות (מובלט בתמונה). התקדים הזה יצר נורמה, ומאז רוב הגופנים העבריים כוללים סימן ₪ התואם בעיצובו לסגנון טיפוס האות שלו.^[35]

כתיב

על פי המלצת האקדמיה ללשון העברית לכיתוב מספרים בעברית, יש לכתוב את הסימן משמאל למספר וללא רווח ביניהם.^[36]

הקלדה

ניתן להקליד את סימן השקל במחשבים באופן הבא:

• Windows 8 ואילך, ומערכות לינוקס המבוססות על ת"י 1492 הנוכחי (אוקטובר 2013 ואילך): AltGr+4
• macOS‏: ⇧ Shift+7
• אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): זמין במצב הקלדת מספרים וסימנים

תחת אלגוריתם הדו-כיווניות של יוניקוד, הקלדת הסימן ₪ לאחר המספר, תביא להצגת הסימן מימין למספר בכל כיווניות. הדבר סותר את המלצת האקדמיה ללשון העברית למיקום הסימון משמאל למספר בכיתוב בעברית.

שערי חליפין

שער חליפין נוכחי עבור ILS
באתר Google Finance:	AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר Yahoo! Finance:	AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר XE.com:	AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר OANDA.com:	AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר גלובס:	שער שקל חדש לדולר אמריקאי

ראו גם

• חוק מטבע השקל החדש, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• השקל כמטבע בר-המרה
• החברה הישראלית למדליות ולמטבעות
• שקל דיגיטלי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שקל חדש בוויקישיתוף

• שערי חליפין יציגים, באתר בנק ישראל
• קטלוג שטרות ומעות מהעבר, באתר בנק ישראל
• אלעד רובינשטיין, חשיפה ראשונה של מטבע 2 ש"ח, באתר ynet, 9 בדצמבר 2007
• צבי לביא, מזל טוב: השקל החדש חוגג 25 שנה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2010
• אשר שכטר, תחליטו כבר: מדוע מוחלף המטבע הישראלי בפעם הרביעית תוך 60 שנה?, באתר TheMarker‏, 16 בפברואר 2012
• יובל סער, איך עוצבו השטרות החדשים, באתר הארץ, 6 במאי 2013
• אביטל להב, הכירו: השטר החדש של 50 שקל, באתר ynet, 2 במרץ 2014
• ריקי רט, ‏כיצד נבחרו האנשים והמקומות שמופיעים על השטרות בישראל, בעיתון מקור ראשון, 7 במרץ 2022
• עידו סולומון, ‏הסוד של השטר: כך הסתיר המעצב הגרפי מסר אישי מרגש על גבי שטר 200 השקלים, באתר ‏מאקו‏, 7 במאי 2022
• רגע היסטורי: נמצאו שטרות הכסף הראשונים אי פעם בישראל, באתר אייס, 13 במאי 2024