Loading AI tools
המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1980-1985 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שקל ישן הוא המונח המקובל כיום לשקל – המטבע שהחליף את הלירה הישראלית וששימש כהילך חוקי במדינת ישראל בין השנים 1980 ל-1985, עד להחלפתו בשקל החדש.
טרום הקמת מדינת ישראל שימשה הלירה הארץ-ישראלית כהילך החוקי בשל תקופת המנדט. הלירה הא"י הונהגה ב-1927 ושמה העברי המנדטורי הרשמי היה "פונט פלשתינאי (א"י)". מקורה של הלירה הארץ-ישראלית היה בפאונד הבריטי, וערכו היה לירה שטרלינג אחת. עם הקמת מדינת ישראל שונה שמו העברי של המטבע מפונט ל"לירה ארץ ישראלית", וב-1952 שונה השם ל"לירה ישראלית". כשנתיים לפני כן שונה גם שמו של המִיל, חלקה האלף של הלירה שמקור שמו בלטינית, למטבע בעל השם העברי "פרוטה" . ב-1960 הוחלפו 10 פרוטות למטבע האגורה.
השם "לירה" הוא גרסה אחרת של יחידת המשקל פאונד (לירה מקורה ב"ליברה"), ולכן עלו שוב ושוב במהלך שנות ה-60 טענות בדבר שמו הלועזי של המטבע הישראלי. נטען כי מן הראוי שלמטבע הרשמי יהיה שם עברי, ואף הוצע השם "שקל". ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אולם לא הייתה לחוק משמעות מעשית כיוון שנקבע בו כי שינוי השם בפועל ייעשה על-פי החלטת שר האוצר במועד שייראה לו מתאים.
בנובמבר 1977 המליץ נגיד בנק ישראל ארנון גפני ליישם את החוק מ-1969 ולהנפיק מטבע חדש שייקרא "שקל". במאי 1978 אישרו ראש הממשלה מנחם בגין ושר האוצר שמחה ארליך את המלצת הנגיד. ההחלטה על שינוי המטבע נשמרה בסוד עד למועד השינוי עצמו ב-22 בפברואר 1980. בשל האינפלציה הגבוהה ירד ערכה של הלירה (שערכה ביום ביטולה היה כ-40 לירות לדולר אמריקני אחד), ולכן הוחלט כי ערכו של השקל יהיה 10 לירות. כיוון שבינתיים התחלף שר האוצר, הודיע על השינוי שר האוצר החדש יגאל הורביץ. המעבר נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל, תש"ם-1980.[1]
החלפת כל המטבעות והשטרות שבמחזור נמשכה כמה חודשים. בשל הסודיות לא עוצבו שטרות חדשים לשקל, והשטרות נותרו בעיצוב הישן בהחלפת העריכים בלבד, תוך מחיקת אפס אחד מעריכי הלירות. אילוץ זה הסתבר כיתרון, שכן הוא הקל על הציבור להתרגל למטבע החדש. כמו הלירה, גם השקל חולק ל-100 אגורות, אך כדי להבדילן מהאגורות הישנות, הן נקראו בשם אגורות חדשות.
ביקורת רבה נמתחה על אופן המעבר מהלירה אל השקל. הטענות העיקריות היו ששמירת המעבר בסוד גרמה להפתעה ולבלבול בציבור, וכי די היה לשמור בסוד את עיצוב השטרות כדי למנוע זיופים, אבל לא את עצם המעבר. כמו כן, הייתה ביקורת על כך שהממשלה לא ניצלה את ההזדמנות להילחם ב"כסף השחור", כלומר במאגרים של כסף מזומן שעבר מיד ליד מבלי ששולם עליו מס כחוק. הממשלה לא הטילה מגבלות על המרת השטרות הישנים בחדשים, ולא ביקשה לדעת את מקור הכסף בעת ההמרה.
סדרת השטרות של השקל הייתה הגדולה ביותר שהונפקה אי פעם. עם השקתו הונפקו שטרות בעריכים של 1, 5, 10 ו-50 שקלים, ועם העלייה באינפלציה בשנים 1981–1985 הונפקו שטרות בעריכים 100, 500, 1,000, 5,000 ו-10,000 שקלים.
| ערך | גודל | צבע | חזית השטר | גב השטר | תמונה | הנפקה | ביטול |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 שקל | 135X76 מ"מ | סגול | משה מונטיפיורי ושכונת משכנות שאננים בירושלים | שער יפו |  | 24 בפברואר 1980 | 4 בספטמבר 1986 |
| 5 שקלים | 141X76 מ"מ | ירוק | חיים ויצמן והספרייה על-שם ויקס במכון ויצמן | שער שכם |  | ||
| 10 שקלים | 147X76 מ"מ | כחול | תאודור הרצל ושער הכניסה להר הרצל | שער ציון |  | ||
| 50 שקלים | 153X76 מ"מ | שנהב-חום | דוד בן-גוריון והספרייה בקיבוץ שדה בוקר | שער הרחמים |  | ||
| 100 שקלים | 159X76 מ"מ | כתום-חום | זאב ז'בוטינסקי ובנין שוני | שער הפרחים |  | 11 בדצמבר 1980 | |
| 500 שקלים | 138X76 מ"מ | אדום | הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד וקבוצת חקלאים | אשכול ענבים; שמותיהם של 44 יישובים בארץ ישראל |  | 1 בדצמבר 1982 | |
| 1000 שקלים | ירוק | רמב"ם | טבריה עיר קבורתו של הרמב"ם; מנורת אבן עתיקה |  | 17 בנובמבר 1983 | ||
| 5,000 שקלים | כחול | לוי אשכול | צינור מוביל מים כמייצג את המוביל הארצי (ממפעליו של אשכול), וברקע - שדות ואדמה צחיחה |  | 9 באוגוסט 1984 | ||
| 10,000 שקלים | כתום | גולדה מאיר | תמונת גולדה מאיר בתוך קהל, מול בית הכנסת במוסקבה, לאחר שהגיעה לעיר כשגרירת ישראל; והכיתוב "שלח את עמי" |  | 27 בנובמבר 1984 |
לסדרת השקל היו תשעה מטבעות:
| ערך | מאפיינים טכניים | תיאור | תאריך | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קוטר | משקל | הרכב | שוליים | צד נושא | צד ערך | תמונה | הנפקה | סיום | |
| 1 אגורה חדשה | 15 מ"מ | 0.6 גרם | 97% אלומיניום, 3% מגנזיום |
חלקה | עץ דקל, "ישראל" בעברית וערבית |
העריך "1 אגורה חדשה", שנת ההטבעה העברית |
 |
24 בפברואר 1980 | 4 בספטמבר 1985 |
| 5 אגורות חדשות | 18.5 מ"מ | 0.9 גרם | 97% אלומיניום, 3% מגנזיום |
חריצים | סמל מדינת ישראל, "ישראל" באנגלית, עברית וערבית |
העריך "5 אגורות חדשות", שנת ההטבעה העברית |
 |
24 בפברואר 1980 | 31 במרץ 1985 |
| 10 אגורות חדשות | 16 מ"מ | 2.1 גרם | 92% נחושת, 8% ניקל |
חריצים | שלושה רימונים, סמל המדינה, "ישראל" באנגלית, עברית וערבית |
העריך "10 אגורות חדשות", שנת ההטבעה העברית |
 |
24 בפברואר 1980 | 28 בפברואר 1985 |
| 1/2 שקל | 20 מ"מ | 3 גרם | 75% נחושת, 25% ניקל |
חריצים | אריה שואג, "ישראל" באנגלית, עברית וערבית, סמל המדינה |
ערך המטבע "1/2 שקל", שני כוכבים בשני צדיו של העריך, שנת ההטבעה העברית |
 | ||
| 1 שקל | 23 מ"מ | 5 גרם | 75% נחושת, 25 %ניקל |
חלק וחריצים | גביע, ומעליו "שקל" ו"ישראל" |
ערך המטבע "1 שקל" בעברית, ערבית ואנגלית, סמל המדינה, שנת ההטבעה העברית |
 |
22 בינואר 1981 | 4 בספטמבר 1985 |
| 5 שקלים | 24 מ"מ | 6.1 גרם | 92% נחושת, 6% אלומיניום, 2% ניקל |
חריצים | קרן שפע, סמל המדינה, "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית |
ערך המטבע "5 שקלים", שני כוכבים בשני צדי העריך, שנת ההטבעה העברית |
 |
10 בספטמבר 1981 | |
| 10 שקלים | 26 מ"מ | 8 גרם | 75% נחושת, 25% בדיל |
חלק | ספינה עתיקה, "ישראל" בעברית, ערבית ואנגלית, סמל המדינה; לאחר מכן יופיע בסדרת השקל החדש על 1 אגורה |
ערך המטבע "10 שקלים", שני כוכבים בשני צדי העריך, שנת ההטבעה העברית |
 |
25 בפברואר 1982 | 4 בספטמבר 1986 |
| 50 שקלים | 28 מ"מ | 9 גרם | 92% נחושת, 6% אלומיניום, 2% ניקל |
חריצים | מטבע משנת המרד ברומאים; לאחר מכן יופיע בסדרת השקל החדש על 5 אגורות |
ערך המטבע "50 שקלים", שני כוכבים בשני צדי העריך, שנת ההטבעה העברית |
 |
8 במרץ 1984 | |
| 100 שקלים | 29 מ"מ | 10.8 גרם | 75% נחושת, 25% ניקל |
חריצים | מטבע עתיק עם המנורה, סמל המדינה, "ישראל" בעברית, ערבית ואנגלית; לאחר מכן יופיע בסדרת השקל החדש על 10 אגורות |
ערך המטבע "100 שקלים", שנת ההטבעה העברית |
 |
2 במאי 1984 | |
את סמל השקל עיצב משה פרג בצורת ש רחבה הנדמית לעריסה, והוא הוכרז באופן רשמי ב-18 במרץ 1980.[2] הענקת סמל רשמי למטבע היוותה חידוש שכן ללירה הישראלית לא היה סמל מיוחד. סמל זה הופיע על שיקים, מתחת למלבן המיועד לכתיבת סכום השיק בספרות, וניתן היה להטביעו באמצעות חותמת על שיקים ישנים שהיו נקובים בלירות ישראליות.
התקווה כי השקל ישמור על ערכו נכזבה. האינפלציה בתחילת שנות ה-80 גאתה והפכה ב-1984 להיפר-אינפלציה. השקל שערכו נקבע תחילה על-פי יחס של כ-4 שקלים לדולר אמריקני, סיים את דרכו בספטמבר 1985 בערך של כ-1,500 שקלים לדולר. במועד זה החליטה הממשלה, כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית, להחליפו במטבע אחר – השקל החדש – שערכו נקבע ל-1,000 שקלים, ולפיכך כ-1.5 שקלים לדולר. השקל החדש, שהוא כיום המטבע הרשמי של ישראל, היה שווה במועד השקתו ל-10,000 לירות ישראליות.
גם השקל החדש, כמטבעות שקדמו לו, חולק ל-100 אגורות, אך מאחר שהשקל (הישן) היה מחולק ל-100 "אגורות חדשות", הושמט מהאגורות שהונפקו שם התואר "חדשות", והן קרויות "אגורות".
במעבר אל השקל החדש יושמו רבים מן הלקחים שנלמדו בעת המעבר מהלירה אל השקל, ובפרט שמירה על העיצוב הישן של השטרות והסתפקות בהחלפת העריכים בלבד. המעבר אל המטבע החדש בספטמבר 1985 נודע לציבור באופן רשמי זמן-מה לפני הנפקת המטבע החדש, וניתנו הסברים מפורטים מראש על אופן המעבר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
