אילן רמון

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד – 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.

ערך זה עוסק באסטרונאוט הישראלי הראשון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אילן רמון (פירושונים).

אילן רמון

אילן רמון, 2001
לידה	20 ביוני 1954 ירושלים
נהרג	1 בפברואר 2003 (בגיל 48) טקסס, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות	אסטרונאוט בשירות ISA
לאום	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב בית הספר לטיסה
עיסוק בעבר	טייס קרב בחיל האוויר הישראלי
תקופת השירות	1997 – 1 בפברואר 2003 (כ־6 שנים)
זמן שהייה בחלל	15 יום, 22 שעות ו־20 דקות
ביוגרפיה בנאס"א	אילן רמון
משימות
STS-107
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל מדליית הטיסה בחלל של נאס"א

אילן רמון

אילן רמון
אילן רמון
לידה	20 ביוני 1954 י"ט בסיוון ה'תשי"ד ירושלים
פטירה	1 בפברואר 2003 (בגיל 48) כ"ט בשבט ה'תשס"ג טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה	נהלל
שם לידה	אילן וולפרמן
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב בית הספר לטיסה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	אוגוסט 1972 – 1 בפברואר 2003 (כ־30 שנה)
דרגה	אלוף-משנה
בן או בת זוג	רונה רמון ז״ל
צאצאים	אסף רמון, טל רמון, יפתח רמון, נועה רמון
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל מדליית נאס"א לשירות ציבורי מצטיין מדליית נאס"א לטיסה בחלל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל
תפקידים בשירות
סגן מפקד טייסת פנטום מפקד טייסת 117 ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר.
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים   מבצע אופרה   מלחמת לבנון הראשונה   המערכה ברצועת הביטחון
הנצחה
היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, מכתש על שמו בירח, 11 בתי ספר ו-2 פארקים, מרכז מבקרים של רשות הטבע והגנים במצפה רמון, אתר הנצחה על הר רמון שבמערב מכתש רמון, תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון, נמל התעופה הבינלאומי רמון, כיכר אילן רמון באשדוד, ועוד.

ראשית חייו

רמון נולד בשם אילן וולפרמן ב-20 ביוני 1954, ברמת גן. משפחתו של אביו, אליעזר (1923–2006)^[1], נמלטה ב-1935 מגרמניה הנאצית. משפחת אימו חייתה בפולין. אימו, טוניה (1927–2003)^[2], עלתה עם אימה לישראל ב-1949 לאחר שניצלו ממחנה ההשמדה אושוויץ.

אילן למד בבית הספר היסודי "רמת חן" ברמת גן. בשנת 1962 עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר "בארי". הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון מקיף ג' בבאר שבע בשנת 1972. עם גיוסו לצה"ל, שינה את שם משפחתו לרמון עקב אהבתו למכתש רמון.

לאחר שנהרג באסון המעבורת 'קולומביה', הוסב שם בית הספר "רמת חן" על שמו.

שירותו בצה"ל

מטוס F-16A נץ 243 אותו הטיס רמון במבצע אופרה, בו הושמד הכור העיראקי.

באוגוסט 1972 התגייס רמון לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו נאלץ לעזוב לאחר שמונה חודשים מאחר ששבר את ידו. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נאלץ, בעקבות תקלה טכנית, לנטוש יחד עם המדריך שהיה עמו, מטוס פוגה מגיסטר (שבו לא הותקנו כיסאות מפלט). במהלך הנטישה נפצע באורח קל. הוא סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102 ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 בבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, והיה בצוות הקליטה של המטוס בחיל האוויר.

ביוני 1981 השתתף רמון בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק. הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע והיה הצעיר בין הטייסים שהשתתפו בתקיפה^[3]. רמון היה האחרון במבנה התקיפה, מיקום שנחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ"מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג'י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת וענה לקריאות מוביל המבנה^[4].

בהמשך השנה מונה לסמ"ט ב' בטייסת הנגב. ב-20 בינואר 1982, במהלך טיסת אימון, התנגש רמון במטוס אחר מהטייסת (מספרי זנב: 276 ו־266). רמון והטייס השני נטשו בשלום והמטוסים התרסקו. חצי שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

ב־1983 השתחרר משירות הקבע והחל ללמוד באוניברסיטת תל אביב וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988 חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסמ"ט א' בטייסת 119 ("העטלף"), אז טייסת מטוסי קורנס (פנטום). בתפקידו זה הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו^[5]. ב-1990 מונה רמון לפקד על טייסת 117 ("הסילון הראשונה"), אז טייסת מטוסי ברק (F-16) בבסיס רמת דוד. ב-1992 מונה לראש ענף מטוסים במחלקת אמצעי לחימה שבמטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף-משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה, עד 1997.

לאורך שירותו צבר רמון יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על הדגמים השונים של מטוס הF-16.

טייס החלל הישראלי הראשון

טייס החלל אילן רמון

ערך מורחב – STS-107

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשלוש שנים, ובאוגוסט 2001 נקבע מועד הטיסה למאי 2002^[6], אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים^[7].

רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:

• נס הנשיא
• דגל ישראל
• דגל חיל האוויר הישראלי
• דגלון עם סמל סוכנות החלל הישראלית
• אבן עם סמל אוניברסיטת תל אביב
• דגלון עם סמל מוזיאון חיל האוויר
• דגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתו
• דגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדל
• דגלון עם סמל בית הספר "בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון, רמת חן, ובו למדו ילדיו כשחזרו לישראל
• העתק של ציור שצייר פטר גינז, נער בטרזין, "כדור הארץ במבט מהירח", שפורסם בעיתון הנוער ודם. הציור המקורי מוצג במוזיאון האמנות של "יד ושם". ארבעה ימים לאחר ההתרסקות הקים יד ושם ויטרינה במוזיאון לתולדות השואה ובה תצוגה לזכר רמון וגינז^[8]. העתק של הציור נמסר לרונה רמון, במלאת 15 שנים לאסון המעבורת^[9]. העתק נוסף של הציור נשלח לאסטרונאוט האמריקני אנדרו פוסטל שהיה עמיתו של רמון בנאס"א כדי לקחת אותו עמו לטיסתו בחלל.
• ספר תורה זעיר שקיבל מניצול השואה פרופסור יהויכין יוסף שקיבל אותו במחנה ברגן-בלזן מהרב שמעון דסברג שהבריח אותו למחנה^[10][11]
• ספר תנ"ך מוקטן שהודפס על מיקרופילם שקיבל מנשיא המדינה משה קצב
• מטבע של שמינית השקל מהמרד הגדול
• דולר מהרבי מליובאוויטש^[12] שהעניק לו שליח חב"ד במרכז החלל בפלורידה

רמון התעניין טרם נסיעתו כיצד לקיים מצוות בחלל. בשאלה לגבי שמירת יום השבת בחלל השיבו רבנים כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי, בדומה לנוהג ההלכתי בקטבים בהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים^[13].

טיסת מעבורת החלל קולומביה

ערך מורחב – אסון מעבורת החלל קולומביה

לאחר מספר דחיות בשיגור, מעבורת החלל קולומביה שוגרה ב-16 בינואר 2003 (י"ג בשבט, ה'תשס"ג) ממרכז החלל קנדי, למשימה בת 16 ימים בחלל^[14]. ב-21 בינואר קיים ראש הממשלה אריאל שרון שיחת טלפון עם רמון^[15].

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בביצוע ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון^[16], וכן ניסויים נוספים, בביולוגיה ובפיזיקה, שאחד מהם הוכן על ידי תלמידי כיתה י"א מאורט קריית מוצקין^[17].

במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל היה דף שעליו כתב רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן^[18][19].

ב־1 בפברואר 2003 נספה רמון יחד עם ששת חבריו לצוות, כשהמעבורת התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. הסיבה לתאונה הייתה חתיכת קצף אטימה שנשברה במהלך השיגור ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת. במהלך הכניסה מחדש הכנף הפגועה התחממה אט-אט ולבסוף התפרקה, דבר אשר גרר פירוק מוחלט של המעבורת^[20]. גופתו של רמון זוהתה ב-5 בפברואר והובאה לישראל חמישה ימים לאחר מכן^[21].

קבורתו והנצחתו

המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות של נהלל. על מצבתו נחקק בנוסף לסמל צה"ל גם סמל STS-107, בשונה מן הנוהל המקובל.

ב-10 בפברואר, עם הגעת ארונו של רמון לישראל, נערך טקס ממלכתי לזכרו בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות משפחתו, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונציגי נאס"א. למחרת, ב-11 בפברואר, נקבר רמון בבית העלמין בנהלל בטקס צבאי^[22]. אלמנתו רונה ביקשה להשמיע במהלך ההלוויה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במהלך המשימה בחלל. ברקע נשמעו קולותיהם של רמון ועמיתו וילי מק'קול, המביעים תקווה לעתיד טוב יותר, באנגלית ובעברית. הטקס נחתם במטס מבנה של ארבעה מטוסי אף-16 מעל בית העלמין, כשאחד מהם עזב את המבנה^[23].

פרסים ועיטורים

לאחר מותו, עוטר רמון בעיטורים הבאים:

• מדליית נאס"א לשירות ציבורי מצטיין
• מדליית נאס"א לטיסה בחלל
• מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל^[24]

מיזמים לזכרו

לוח הנצחה בפארק על שם אילן רמון בגבעת שמואל

בית הספר הממלכתי ע"ש אילן רמון, גן יבנה

ספרים ומדיה

• בפברואר 2004 הונצח רמון על בול שעוצב בידי דניאל גולדברג. על הבול מופיעים דיוקנו של רמון בחליפת חלל, מבט מהמעבורת אל ישראל וסיני, מפת כוכבים, המעבורת קולומביה, וסמל סוכנות החלל הישראלית^[25].
• בשנת 2007 כתב הסופר משה גרנות ספר אודות רמון בהוצאת "דני ספרים" שנקרא "הנער שחלם לעוף: סיפורו של אילן רמון – האסטרונאוט הישראלי הראשון".
• בינואר 2013 יצא הספר "מעלינו רק רקיע" (הוצאת משכל), אשר מרכז את יומניהם של אילן רמון ואסף בנו.

אירועי מדע וחינוך

• כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון^[26] מתקיים מדי שנה על ידי סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע והטכנולוגיה. הכנס זוכה לתהודה רבה ומגיעים אליו בכירים בתחומי המדע והחלל מרחבי העולם, ראשי סוכנויות חלל, מרצים מובילים ומשלחות אסטרונאוטים מנאס"א.
• סוכנות החלל הישראלית מקיימת את 'שבוע החלל הישראלי' מדי שנה במועד פטירתו.
• מרכז רמון מקיים כל שנה חידון ארצי בנושא חלל ואסטרונומיה לזכרו של אילן רמון.
• קרן רמון על שם אילן, רונה ואסף רמון מפעילה תוכניות חינוכיות בנושאי חלל, מדע וטכנולוגיה^[27].
• במאי 2010, במסגרת משימה STS-132 של מעבורת החלל אטלנטיס, הוטסה סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, ששירת ב"יחידה שבעמק"^[28], לתחנת החלל הבינלאומית ושוחררה לחלל בשמו ולזכר אביו. סיכת הלוחם צולמה על רקע החלל החיצון. עותק תמונת הסיכה ותעודת מקוריות מטעם NASA נמסרו למפקד היחידה, למשמרת בפינת הנצחה בבסיס רמת דוד.

מוסדות טיס ומדע

• נמל התעופה הבינלאומי רמון - אילת נקרא על שם אילן רמון ובנו, אסף^[29] ב-9 במאי 2013 הונחה אבן הפינה לנמל, במעמד אשתו רונה רמון ושר התחבורה ישראל כ"ץ^[30] והוא נפתח ב-21 בינואר 2019.
• שמו של רמון מונצח במרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, מרכז מדעי ומצפה כוכבים לנוער באוניברסיטת בן-גוריון.
• בשנת 2014 הוקם בפארק המדע קריית ויצמן בניין הנקרא על שמו.
• "פארק רמון למדע" בעיר קריית ביאליק.
• "מרכז החלל טייבה", שנחנך ב-2012, תוכנן להיקרא על שמו של אילן רמון. בעקבות התנגדות שהעלה ח"כ אחמד טיבי לכך שמרכז חלל בעיר ערבית ייקרא ע"ש טייס קרב שהשתתף בהפצצות בלבנון, לא נקרא המרכז באופן ישיר על שמו של רמון, אלא "מרכז החלל טייבה להנצחת זכר האסטרונאוט אילן רמון"^[31].

אתרי הנצחה

• במרכז המבקרים המחודש על שפת מכתש רמון שולב החל מתחילת 2013 סיפורו של האסטרונאוט לצד סיפורו של המכתש. בין השאר מוצגת בו חליפת חלל של רמון לצד דגם של מעבורת חלל^[32].
• רמון וחבריו לטיסה הונצחו במצפור בהר רמון, אשר צופה אל "קרני רמון", גבעות בזלת במערב מכתש רמון^[33].
• באוגוסט 2020 נחנך אתר הנצחה לאילן, רונה ואסף רמון בפארק הלאומי, רמת גן.

מקומות הקרויים על שמו

• האסטרואיד 51828 אילנרמון נקרא על שמו.
• בגבעות קולומביה שבמאדים נקראו פסגות הרים על שם כל אחד מאנשי צוות הקולומביה, ובהן אחת על שמו של אילן רמון.
• שבעה מכתשים על הירח נקראו על שם כל אחד מאנשי צוות הקולומביה, ובהן אחד על שם רמון. כל המכתשים נמצאים בתוך מכתש אפולו (אנ').
• בשתי ערים בקנדה נקראו רחובות על שמו: מאז 2003 בעיר קוט סנט לוק (Cote St. Luc), והחל מ-2007 גם בעיר ווהן (Vaughn)^[34][35].
• רחוב בבאר שבע המוביל לכיוון חצרים נקרא על שם אילן רמון. באותו רחוב ממוקם בית הספר הטכני של חיל האוויר ובשנת 2007 הוקמה בו אנדרטה לזכרו. ב-2008 נקראה על שמו באותו רחוב גם הכיכר המובילה לבית הספר, והוצב בה מטוס פנטום מהטייסת שבה שירת^[36].
• היישוב הקהילתי מצפה אילן הנמצא באזור ואדי עארה, 4 ק"מ מערבית לחריש, קרוי על שמו על פי החלטת התושבים.
• ב-2010 נקראה על שמו כיכר אילן רמון שבמרכז העיר אשדוד (ידועה גם בתור "כיכר הסיטי", "המחט" או "הקריה")^[37][38].

מוסדות שונים הקרויים על שמו

• מספר בתי ספר נקראו על שמו של אילן רמון ביישובים הבאים: באר יעקב, גן יבנה, גדרה, הוד השרון, חדרה, ירושלים, כוכב יאיר צור יגאל, מודיעין, נתניה, רחובות, ראשון לציון, רמת גן, שערי תקווה, כפר סבא ופתח תקווה. בספטמבר 2011 החליף בית הספר היהודי באגורה הילז שבקליפורניה, בארצות הברית את שמו ונקרא אף הוא על שם אילן רמון^[39].
• תנועת הצופים הקימה שלושה שבטי צופים על שם אילן רמון: שבט "אילן" בחדרה, שצבעי הזיהוי שלו הם כחול וכתום (המזכירים את השמיים ואת צבע חליפת האסטרונאוט של רמון), שבט "רמון" בקריית השרון, נתניה, שלוחת ״רמון״ של שבט ארבל בראשון לציון ושבט "רמון" ביוסטון, צופי צבר^[40].
• בשבט "לביא" במודיעין, ישנה שכבת "רמון" הקרויה על שמו.
• בבט"ר ניצנים נקראה פלוגה "פלוגת אילן" על שמו של אילן רמון.
• המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים קפלן ברחובות נקראת על שמו^[41].

משפחתו

קברי אילן ואסף רמון

סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, מרחפת בחלל מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. הוטסה לחלל על ידי מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-132 ושוחררה לחלל, בשמו של טל רמון ולזכר אביו, במאי 2010.

רמון הותיר אחריו אשה, רונה, וארבעה ילדים - אסף, טל, יפתח ונועה.

בנו הבכור אסף התגייס לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. במהלך קורס הטיס, ניצל במרץ 2009 מתקלה במטוס סקייהוק שאותו הטיס וזכה לשבחים על היחלצותו מהתרסקות^[42]. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי בהטיסו מטוס F16, לאחר ביצוע תמרון חד בעקבותיו לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא נהרג בהתרסקות מטוסו בדרום הר חברון^[43]. בעקבות מותו, התפתח דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, לפיה שירותם הקרבי של מועמדים לשירות ביטחון בני משפחות שכולות, מותנה באישור הוריהם, מה שמאפשר להם, עקרונית, מסגרות שירות עתירות סיכון. אסף רמון נקבר לצד אביו, בבית העלמין בנהלל.

בשנת 2018, תשע שנים לאחר שנהרג, הונחה לזכרו אבן הפינה למכינה קדם צבאית שתיקרא "בית אסף"^[44].

אלמנתו של אילן רמון, רונה, נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-68 בשנת 2016 (תשע"ו). ב-17 בדצמבר 2018 נפטרה בגיל 54 ממחלת הסרטן.

בנו של אילן רמון, טל רמון, הוא מוזיקאי (זמר, פסנתרן, כותב ומלחין).

בשנת 2024, השתתף בנו, יפתח, יחד עם חברו סהר קורן, בעונתה התשיעית של תוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון", ששודרה בקשת 12.^[45]

מותו של אילן רמון

אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, נהרג ב־1 בפברואר 2003, באסון מעבורת החלל קולומביה (STS-107), בעת ששבה ממשימתה לחלל. רמון היה אחד משבעת אנשי הצוות שנספו כאשר המעבורת התפרקה באטמוספירה עם חזרתה לכדור הארץ, דקות ספורות לפני הנחיתה המתוכננת.^[46]

רקע למשימה

מעבורת החלל קולומביה המריאה למשימתה ה־28 ב־16 בינואר 2003, ממשימת STS-107, שהייתה משימת מחקר מדעית שארכה 16 ימים. במהלך המשימה ערכו אנשי הצוות, ובהם אילן רמון, ניסויים בתחומים שונים של מדעי החיים, הפיזיקה, וחקר האטמוספירה. רמון עצמו השתתף בין היתר בניסוי ישראלי בשם "מולדת", שנערך על ידי מדענים ממכון ויצמן, ונועד לבדוק את השפעת האבק מהמדבריות במזרח התיכון על האקלים.

מהלך האסון

במהלך השיגור של קולומביה, כ־82 שניות לאחר ההמראה, פגע חלק קצף בידוד מיכל הדלק החיצוני באגף השמאלי של המעבורת. הפגיעה גרמה לנזק למגן החום של אחת הכנפיים, אך מכיוון שהפגיעה לא נראתה חמורה במיוחד בזמן אמת, לא ננקטו צעדים מיוחדים על ידי נאס"א במהלך המשימה.

עם סיום המשימה, בעת הכניסה מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ, חדר חום קיצוני לתוך הכנף הפגועה. הטמפרטורה הגבוהה גרמה לכשל מבני במבנה הכנף, ובהמשך להתפרקות מוחלטת של המעבורת בגובה של כ-63 קילומטרים מעל פני הקרקע, במהירות של יותר מ־20,000 קמ"ש. האירוע התרחש מעל טקסס, בשעה 09:00 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית (16:00 שעון ישראל). כל שבעת אנשי הצוות נספו באופן מיידי.

תגובות והנצחה

מותו של אילן רמון זעזע את הציבור בישראל ונחשב לאירוע לאומי טראגי. רמון, טייס קרב מצטיין ובוגר חיל האוויר הישראלי, הפך לדמות מופת, וגבורתו במותו הונצחה בדרכים רבות. בין היתר נקראו על שמו בתי ספר, רחובות, מרכזי מחקר ומוזיאונים. כמו כן, אשתו, רונה רמון, הקדישה את חייה להנצחת זכרו ולקידום חינוך למצוינות, עד פטירתה ב-2018.

לאורך השנים שאחרי האסון, אותרו חלקים מגופתו של רמון וכן יומנו האישי, ששרד באופן חלקי את ההתפרקות ושריפה באטמוספירה. היומן שוחזר על ידי מומחים בישראל, ומהווה עדות מרגשת למסעו ולתחושותיו של האסטרונאוט הישראלי הראשון.

ראו גם

• STS-107
• מבצע אופרה – תקיפת הכור הגרעיני בעיראק
• אסון מעבורת החלל קולומביה

לקריאה נוספת

• אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז, התרסקות הקולומביה - סיפורה של משימה STS-107, כנרת, זמורה-ביתן, 2003 (הספר בקטלוג ULI)

ספרות יפה

• משה גרנות, הנער שחלם לעוף, דני ספרים, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
• תמי ליימן-וילציג בתרגום לעברית של מירה מאיר (איורים: וולף בולבה), לקים הבטחה: מסעו של ספר תורה, ספריית פועלים, בני ברק תשס"ד - ספר מנוקד לילדים על מסעו של אלוף-משנה אילן רמון לחלל עם ספר התורה הזעיר שהבריח הרב דסברג לברגן-בלזן. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אילן רמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אילן רמון

• אילן רמון, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
• קורות החיים של אילן רמון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• אשכול אילן רמון, באתר "הידען"
• ריאיון עם אילן רמון, באתר "הידען"
• נפרדים מאילן - גיליון מיוחד של בטאון חיל האוויר, גיליון 149, 1 בפברואר 2003
• עדי לשם וכרמל שטרן, ‏זכרונות מאילן, באתר חיל האוויר הישראלי, 1/02/2018
• נחנך מרכז החלל על שם אילן רמון, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2005
• מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה (אורכב 28.11.2020 בארכיון Wayback Machine)
• משימתו של אילן רמון בחלל, באתר סוכנות החלל הישראלית
• נועם קרן, ‏יגיע רחוק, באתר חיל האוויר הישראלי, בטאון חיל האוויר, גיליון 121, פברואר 1998
• נועם קרן, אילן רמון בראיון מהחלל
• ממחנה הריכוז לחלל החיצון, באתר ynet, 21 בינואר 2003
• הכנסת ספר תורה שישמש את משלחות צה"ל מחוץ לישראל לבית הכנסת של יד ושם, באתר של יד ושם
• הכנסת ספר תורה שהוא העתק לזה שנשרף עם אילן רמון לבית הכנסת במצפה אילן לזכרו של אילן רמון, באתר "דתילי מודיעין"
• תקציר המשדר "גווילים של תקווה" באתר מוטקה
• טיסת מעבורת החלל STS-107 בה השתתף אילן רמון ז"ל, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• ד"ר דליה צ'שנובסקי, ניסוי בחלל הגן הכימי, על-כימיה, גיליון 8
• שרי מקובר-בליקוב, יומן חלל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 במאי 2019
• דבריהם של אילן רמון ועמיתו ויליאם מק'קול בחלל, לאחר השמעת השיר Imagine של ג'ון לנון, YouTube
• אילן רמון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• נתי גבאי, אילן רמון שואל את ישעיהו ליבוביץ: מהי תכליתו של האדם בעולם הזה? (1977), בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2021
• דברי אילן רמון במפגש במלאת 20 שנה למבצע אופרה ערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, יוני 2021.
• אילן רמון (1954-2003), דף שער בספרייה הלאומית
• מרים זקהיים, חלל שנשאר: יומנו של אילן רמון מגיע לספרייה הלאומית, באתר הספרנים, ‏29 במאי 2024