ייעודה המרכזי של הסיירת הוא, איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב בעומק החזית. גאוגרפית, ייעוד זה בא לידי ביטוי בעיקר בזירת המזרח התיכון, ובאמצעות הטמנת מכשירים לאיסוף מודיעין אותות, ולוחמה מיקרו-זעירה שקטה המתבצעת במהלכו של סיור מיוחד.[2] לפיכך, בהתאם לייעודה, לוחמי 'היחידה' מאומנים ומיומנים בכל סוגי וזירות הלחימה: ביבשה, באוויר ובים.
במשך שנים רבות הייתה סיירת מטכ"ל יחידת ההשתלטות הבכירה של מדינת ישראל כחלק מרכזי מייעודה, ומעצם כך תפקידה היה להגיב על אירועי טרור ופיגועי מיקוח באופן מיידי. בעקבות זאת, סיירת מטכ"ל זכתה לתהילה בין-לאומית בזכות פעולת החילוץ באנטבה ופעולות אחרות. על אף זאת, מאוחר יותר, ירדה בכורתה בתחום זה, בעקבות כישלון החילוץ בפיגוע במעלות, וחוסר הצלחה באירועי השתלטות נוספים בהמשך. לאור זאת, עברה הבכורה לימ"מ, כיחידת ההשתלטות המיוחדת של משטרת ישראל, שהוקמה ב-1974 במיוחד לתפקיד זה.[3][4]
Remove ads
בסיס קבע
מהקמתה של היחידה ועד שנת 2021, בסיס הקבע של היחידה היה מחנה סירקין בפתח תקווה.[5] ב-31 במאי2021, התקיים אירוע פרידה של סיירת מטכ"ל מבסיסה הוותיק,[6] ובאותה שנה, היא עברה לבסיס קבע בדרום ישראל.[7]
תחילה פעלה הסיירת כפלוגה ה' של יחידה 154, ובאוגוסט 1958 הוכרזה כיחידה עצמאית תחת המספר 269.[10] עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, עצם קיומה לא אושר רשמית. זאת ועוד, המידור מהווה חלק מרכזי בשייכות ליחידה, לפיכך יכולותיה ופעולותיה מעצם תפקידה, נחשבות סודיות ביותר עד היום, הפרה של אלו פוגעת בביטחון לאומי.
הספר, "מפקד הרפאים", המספר על מפקד יחידת ה-SAS, דייוויד סטירלינג, השפיע עמוקות על ארנן ועל חזונו לגבי אופיה המבצעי של היחידה. כך גם היה עבור מפקדים אחרים ביחידה אשר הושפעו מן הספר מאוד, ובהם אהוד ברק ועוזי דיין,[11] וכן יוני נתניהו שעליו סופר כי ידע את הספר בעל-פה.[12] בעקבות השפעה והשראה זו על ארנן ומקורביו ביחידה, הסיסמה של היחידה היא "המעז מנצח", השאולה מיחידה זו, ומכאן גם הדמיון של הסיירת להיותה היחידה המקבילה ליחידת העילית בצבא הבריטי, SAS.[13] בהמשך לכך, בעקבות השראת הספר, הוחלט כי הספר יחולק ללוחמי היחידה, עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה. ולמעשה, כך נוצרה מסורת יחידתית עקבית בת שנים רבות, המציינת את הספר כסמל בקרב לוחמי הסיירת.
פעילות מבצעית
פעילות חוצת הגבול הראשונה של היחידה, התקיימה ב-5 בינואר 1959 ברמת הגולן. כוח בראשותו של משה לוין (קוקלה) נשלח לסיור מקדים בין המוצבים הסורים לקראת אפשרות של חטיפת קצין סורי לצורכי מיקוח. הפעילות השנייה הייתה חדירה לשם סיור של כוח בפיקודו של מיכה בן ארי (קפוסטה), לאזור הכפר חרבתא בנפת רמאללה.
בחורף 1960 בוצעה חדירת סיור באזור ג'נין בפיקודו של שמיל בן צבי. בסוף קיץ 1960 הוביל אהרון אשל (ארול) סיור בירדן באזור הערבה. במאי 1962 צוות בפיקודו של יעקב טל (טבול) השלים בהצלחה משימה ייעודית בלבנון, יעד שנחשב זירה קלה. הצלחת משימה זו סללה את הדרך למבצע השני, והוא התקיים כעבור חמישה חודשים בסוריה, בפיקודו של אהוד ברק.[14] הפעולה השתתפה בפעולות התגמול ובהם ליל הבארות בספטמבר 1965 ובפעולת סמוע בנובמבר 1966.[15]
בזמני מלחמה, בפרספקטיבה היסטורית, התקשתה היחידה למצוא את מקומה. לפיכך, רוב פעילותה של היחידה בזמן שלום הוא איסוף מודיעין, או תגובה לפעולות טרור נקודתיות.[16] לדוגמה, במלחמת ששת הימים "רדפה" היחידה אחר המלחמה, וכמעט בכל מקום שהגיעה אליו הושגה כבר הכרעה. במלחמת יום הכיפורים נלחמה היחידה בעיקר בסיני ובחרמון, אזורים הדורשים מומחיות רבה בזמן לחימה (מפאת מאפייניהם הטופוגרפיים-אקלימיים: הרריות, מדבריות ומזג-אוויר). שנים אחדות לפני אותה מלחמה, התקין כוח של היחידה את "האמצעים המיוחדים" לאיסוף מודיעין אותות בעומק מצרים.[17] במלחמת לבנון הראשונה התעקש מפקדה, שי אביטל, שהיחידה תהיה יחידת חי"ר לכל דבר, וכך היה.
בשנים 1987–1989 פיקד על היחידה אלוף-משנה משה יעלון, לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה,[18] והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי.[19] במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית, ובמהלכו התנקשו בתוניס לוחמי היחידה באבו ג'יהאד,[20] ראש הזרוע הצבאית של אש"ף. פעולה אחרת הייתה מבצע בן-בליעל להבאת "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובה נחטף בין השאר ג'ואד אל קצפי.[21]
מייסד היחידה אברהם ארנן שאב השראה ארגונית בעיקר מהכוחות המיוחדים הבריטים, דוגמת שירות האוויר המיוחד. לפיכך, על פי השקפתו הארגונית של ארנן, לוחם ביחידה מוסמך בסוף מסלול בלבד, בשלב זה הוא הופך לחייל מבצעי מיוחד (Special Operator), נמנה עם מצבת הלוחמים וכשיר לפעילות מבצעית על פי ייעודה של היחידה. קו הסיום של ההכשרה, של כל לוחם בסיירת, כולל תשתית רחבה של לחימת קומנדו וסיור מיוחד. בהתאם לכך ארגון הלוחמים בסיירת נעשה בתחילה בצוותיםאורגניים לאורך כל השירות הסדיר, ולעיתים קרובות גם לאורך כל שנות המילואים. במקרים רבים צוותים פעלו עם אותו מפקד צוות לאורך שנות השירות הסדיר והמילואים.
מאוחר יותר, מסוף שנות ה-60, עם התמסדותה של היחידה בצה"ל, בנוסף לצוותים, היחידה אורגנה בפלגות ייעודיות. החל מסוף שנות ה-70, המבנה הלוחם של היחידה לאחר סוף מסלול התייצב והוא מורכב מחוליות, צוותים ופלגות. במקרים נדירים ישנה אף פעילות מבצעית של בודדים. מבנה ארגוני זה מאופיין במידור מחמיר בין באי היחידה, כאשר חל איסור מוחלט בשיתוף מידע מבצעי בין הלוחמים. לוחמים המפרים דממה מבצעית זאת, נענשים עד כדי הדחה מהיחידה, מטעמים של ביטחון המדינה וגם מטעמים ערכיים המדגישים את השתיקה והצניעות באשר לפועלה של היחידה.
אסטרטגיה וטקטיקה ארגונית
אסטרטגית, הנחות היסוד של המבנה הארגוני הלוחם ביחידה מושתתות על פרופיל הלחימה בעומק החזית, ומדגישות את השאיפה לעצמאות מבצעית מלאה, כמו-גם בידול מבני בין הצוותים השונים (דיפרנציאציה אנושית). זאת, בהתאם למשימה המרכזית של סיירת מטכ"ל, סיור מיוחד. דהיינו, על פי הנחת עבודה זו, היחידה פועלת כמיקרוקוסמוס ובאופן אוטונומי, לפיכך היכולות המבצעיות כולן הן פנימיות, והיחידה חפה מכל סוג של תלות מבצעית חיצונית. אשר-על-כן, באשר לאי-תלות, על כוח הלחימה בסיירת לבצע את המשימה באופן בלעדי ובאלמוניות, בצורה עצמאית, ללא שום עזרה מכוחות צבאיים חיצוניים. לשם-כך, הכוח המבצע, אמור להיות מיומן בהתאם לאופי המשימה כדבעי.
ב-2010, הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית מורכבת.[24] ב-2014, הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעולות אשר "הובילו לתרומה משמעותית לביטחון המדינה תוך סיכון חיי אדם".[25][26] ב-2015, הוענק לסיירת מטכ"ל צל"ש הרמטכ"ל על פעילותה במבצע צוק איתן.[27]
ב-2016, קיבלה היחידה את צל"ש הרמטכ"ל פעמיים. במרץ, על "פעולות מבצעיות, חשאיות ונועזות אותן ביצעה היחידה בשנתיים האחרונות".[28] ובנובמבר, על "יצירתיות תבונה ותעוזה".[29] במרץ 2018, קיבלה היחידה צל"ש רמטכ"ל נוסף, בשל "יכולת יוצאת דופן ברמה טקטית ואסטרטגית".[30][31] ב-25 בנובמבר 2021, הוענק ליחידה אות הערכה מבצעי על מבצע מסווג.[32] ב-2 ביולי 2023, הוענק ליחידה צל"ש מאת הרמטכ"ל הרצי הלוי על פעילות מבצעית משותפת עם שייטת 13.[33]
מבצע שרקרק – 5-4 במרץ 1964: מבצע משולב של חיל האוויר ושל סיירת מטכ"ל, ומטרתו הייתה איסוף מודיעין במצרים[34];
מבצע שלדג – 14-13 בנובמבר 1964: מבצע משותף של חיל האוויר ושל סיירת מטכ"ל, ומטרתו הייתה איסוף מודיעין במצרים[35];
מבצע יבין – 25 בינואר 1965: מבצע קרקעי של סיירת מטכ"ל לאיסוף מודיעין בסוריה;[36]
מבצע כחל – 2-1 בדצמבר 1965: מבצע של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר לאיסוף מודיעין[37] במצרים;
מבצע נקר – 2-1 במרץ 1966: מבצע משולב של סיירת מטכ"ל ושל חיל האוויר על מנת לבצע פעילות מודיעינית במצרים[38];
מבצע ירגזי – 21-20 בפברואר 1967: מבצע משולב של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר. כמו במבצעים קודמים הטיסה קבוצת מסוקים את לוחמי היחידה אל מצרים לביצוע פעילות מודיעינית;[39]
מלחמת ששת הימים - 4-5 ביוני 1967: שלושה כוחות של היחידה הונחו בעומק סיני על מנת לשבש את אמצעי השליטה של הצבא המצרי ערב המלחמה, הם חתכו את עורקי התקשורת והניחו מוקשים נגד אדם, שניים מהכוחות פונו באותו הלילה וכוח שלישי פונה למחרת.[40][41]
מבצע בולמוס 3 – 11 במאי1969: בזמן מלחמת ההתשה צוותים של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 צלחו את תעלת סואץ צליחה שקטה בלי מנועים. עם הגיעם לחוף ארבו לרכב של הצבא המצרי, פתחו עליו באש ופגעו בו. הם הרגו שני חיילים מצרים ושבו לגדה המזרחית;[42]
מבצע ארגז – 21 ביוני 1972: פעולה בסביבות הכפר עייתא א-שעב שבלבנון ובמהלכה נחטפו חמישה קציני מודיעין בכירים סורים על מנת שישמשו קלף-מיקוח לשם השבתם של טייסים ישראלים מן השבי הסורי. במהלך החטיפה נהרגו ונשבו כמה מחיילי הכוח הלבנוני שליווה את הקצינים הסורים. במבצע נפצע לוחם אחד של היחידה;
ב-9 באוקטובר הוקפץ כוח מסיירת מטכ"ל בפיקוד רס"ן יוני נתניהו. הכוח שימש פלוגת סיור מובחרת באוגדה 36, שהייתה בפיקודו של רפאל איתן. הכוח הגיע למחנה נפח בעקבות הודעה על חדירת מסוקים המנחיתים לוחמי קומנדו סורים בקרבת הבסיס.[46] במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי, בחיפוי כוחות מחטיבת גולני, נהרגו כארבעים לוחמים סורים ושני לוחמים מכוח הסיירת.[47]
פשיטות על סוללות ארטילריה סוריות בעומק המערך הסורי בפיקודו של עוזי דיין.[48] ליל ה-18–19 באוקטובר - פשיטה על סוללת מרגמות כבדות 240 מ"מ, מזרחית לכריתא, אך הסוללה דילגה ממקומה. בלילה ה-20–21 באוקטובר פשט כוח על סוללת תותחים 122 מ"מ - מזרחית לרפיד.
ליל ה-18–19 באוקטובר - סיור למצפה שלגים, בכוונה לחטוף שבוי מאזור החרמון הסורי לצורכי מודיעין.
במסגרת מבצע קינוח, המבצע של פיקוד הצפון לכיבוש רכסי החרמון – בליל 20–21 באוקטובר 1973 התמקם כוח שמנה 18 לוחמים בפיקודו של רס"ן יוני נתניהו לתצפית מוסתרת על נקודת-גובה 2,224 מצפון למוצב החרמון הישראלי. מטרת המבצע הייתה לצפות על מערך הסורים בכתף החרמון ולכוון את הארטילריה ואת הפצצת מטוסי חיל האוויר כהכנה לתקיפות הקרקעיות של חטיבת צנחנים 317 וחטיבת גולני. בלילה הבא עלתה למקום גם פלגת מילואים בפיקוד סרן עוזי דיין כדי לתגבר את כוחו של יוני נתניהו. כאשר החלו הצנחנים הסורים לסגת מכתף החרמון מזרחה דרך עמק בולען בשחר 22 באוקטובר, ירדו לוחמי הסיירת לקראתם ופגעו בעשרות מהם. בקרב זה נפצע עוזי דיין קלות.
ליל ה-23–24 באוקטובר, מארב של כוח על ציר מזרעת בית ג'ן-סעסע - ללא היתקלות בכוחות אויב.
מבצע פונטיאק – מסוקי יסעור הובילו כוח בן 22 לוחמים לג'בל עתקה במצרים. הכוח היה בפיקוד סא"ל עמוס ירון ומנה תותחנים ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאיבטחו את התותחנים, והיה מצויד בשני תותחי M-102. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית ועל צומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ. הכוח הסב למצרים נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים;[49]
מבצע "זנבר" – לוחמי הסיירת, בפיקוד מפקד הסיירת גיורא זורע וסגנו עמירם לוין הוטסו בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר. על המסוקים היו ג'יפים ועליהם תול"רים, ובאמצעותם פגעו הלוחמים בשדה התעופה כותמיה.[50]
כיבוש ג'בל עתקה – עם סיום המלחמה פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל בפיקוד מוקי בצר על פסגת ג'בל עתקה, ההר הגבוה במערב התעלה. גובהו כאלף מטרים מעל פני-הים, ועל פסגתו הוצב מכ"ם מצרי. הכוח נחת במסוקים לילה קודם, במרחק עשרה קילומטרים מדרום להר, כדי שלא להתגלות על ידי המכ"ם. עם שחר העפיל הכוח וכבש את ההר, תוך שהוא מנהל קרב קצר עם הכוח המצרי במקום. כעשרים מצרים נהרגו בקרב. לכוח הסיירת לא היו נפגעים.[51]
הקרבות על שיא החרמון – ב-14 באפריל1974 הוטל על היחידה לפעול בשיא החרמון בגובה של למעלה מ-2,800 מטר. כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל לפסגה וניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי. בסוף הקרב כבשו לוחמי צה"ל את שיא החרמון. שנים עשר סורים נהרגו בקרבות וכמה נשבו. לצה"ל היו כשלושים פצועים. לימים טען לוין כי הקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל, אך סיפורו נשכח בעקבות מלחמת יום הכיפורים.[52]
מבצע יונתן – 3 ביולי1976: מבצע חילוץ בני הערובה נערך כ-3,800 קילומטרים מישראל. בפעולה זו שהיא המפורסמת ביותר מבין פעולות היחידה, נהרג סא"ל יוני נתניהו.
מבצע חד וחלק – 2 באוגוסט 2006: בשיתוף עם יחידת שלדג ובפיקודו של מפקד היחידה לשעבר ניצן אלון. המבצע התקיים בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעלבכ. במהלך המבצע לוחמי היחידה אספו מודיעין ואמל"ח מהמפקדה, הרגו 19 מחבלים ושבו כמה לוחמי חזבאללה;
19 באוגוסט2006 – כמה ימים לאחר הפסקת האש של מלחמת לבנון השנייה פעל כוח של היחידה בהשתתפות כמאה לוחמים באזור בעלבכ. הכוח נחשף בשלב נחיתת המסוק, ואף על פי כן הוחלט בבור להמשיך בפעולה. הפעולה הצליחה, ובדרך חזרה הכוח נתקל במארב של חזבאללה. בקרב שהתפתח מכך נהרג סא"לעמנואל מורנו ונפצעו שני קצינים;[60]
מבצע מחוץ לקופסה- על-פי הפרסום של ה"סאנדיי טיימס" כשהם מחופשים לחיילים סורים כוחות מסיירת מטכ"ל אספו חומר גרעיני מהמתקן בדיר א-זוּר שבצפון סוריה לפני שהופצץ.[61]
1 באוגוסט2014 – חוליית מחבלי חמאס יצאה ממנהרה באזור חקלאי באזור רפיח והרגה חיילים מסיירת גבעתי, וחטפה את סגן הדר גולדין.[63] כוחות מסיירת מטכ"ל ויחידת יהל"ם הוקפצו והחלו בחיפושים אחר החטוף תוך ירי כבד מאוד של צה"ל בסביבה. החייל לא נמצא אך בגדיו נמצאו במנהרה.
בפברואר2017- חשף נשיא ארצות הבריתדונלד טראמפ כי כוח סיירת מטכ"ל יחד עם המוסד פעל בעומק סוריה לסכל העברת נשק חדש וקטלני לידי דאעש. הפעילות הישראלית גילתה את המזימה להפוך מחשבים ניידים לפצצות.[64]
העשור השלישי
בצד שמאל - מדבקה לזכרו של סגן נוה אלעזר לקס שנפל בקרב להגנת תושבי בארי
7 באוקטובר2023 - במסגרת בלימת טבח שבעה באוקטובר, כוחות רבים מהיחידה השתתפו בלחימה כנגד החמאס בקיבוץ בארי, בקיבוץ רעים ובכפר עזה נבזירות לחימה אלו, נהרגו בקרבות אחדים תשעה (בקיבוץ בארי נפלו נוה לקס, דוד מאיר ואמיר סיקורי. בכפר עזה נהרגו אמיר צור, טל כהן, הדר קמה ועילי זיסר. בקיבוץ רעים נהרגו אריאל בן משה ואדיר גאורי) מלוחמי היחידה.[67] בשעות המוקדמות של הלחימה, לוחמי היחידה התפרשו על שטח נרחב בעוטף עזה, כגון: צומת יכיני, שדרות, צומת שער הנגב, קיבוץסופה ובסיס סופה. בשטחים הללו, נפצעו לא מעט מלוחמי הסיירת.[68][69] בעקבות השעה המוקדמת שבה לוחמי היחידה הגיעו לעוטף עזה, נמנע טבח גדול יותר.
ניסיון כושל לחלץ טייס שבוי שמטוסו הופל בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. בפעולה נהרג לוחם הסיירת אבנר רון ("ג'בל").[71]
ב-2 בנובמבר1973 נשלח כוח של היחידה לחלץ פלוגת צנחנים שנתקעה בשיא החרמון (2,814 מטר). מזג האוויר הסוער ריתק את הצנחנים הנצורים לפסגה. במעלה ההר נפגע שי שחם מהיפותרמיה. הוא קפא למוות קילומטר אחד בלבד לפני שיא החרמון;
18 בדצמבר1984: אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה, תחת פיקודו של עמר בר-לב[72] מבצע שערכה הסיירת בשטח סוריה[73] הסתבך, לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו.[74] עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבדות ונזקים נחשב למוצלח.[72] הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה.[75]
אנדרטה לזכרו של נחמיה אפרים שנהרג בעת אימון ניווטב-25 במרץ 1968 נהרגו שניים מלוחמי היחידה, זהר ליניק ודוד בן חמו, מפצצת מרגמה בקוטר 52 מ"מ בעת שהיו בהכנות למבצע צבאי.
אסון צאלים ב': תרגיל שבמהלכו נהרגו חמישה מלוחמי היחידה עקב טעות במהלכה נורה טיל חי בשלב היבש. התרגיל דימה התנקשות מתוכננת בחיי שליט עיראק, סדאם חוסיין.
דרגתו של מפקד הסיירת היא אלוף-משנה. עד שנת 2013 הייתה דרגת מפקד היחידה, לפי התקן, דרגת סגן-אלוף. עם זאת, בעשור וחצי שקדמו לשינוי התקן, נהוג היה להעלות את דרגתו של מפקד הסיירת לדרגת אלוף-משנה בסיום התפקיד, דהיינו בטקס חילופי המפקדים. כך היה אצל ניצן אלון, הרצי הלוי ועודד ראור. בספטמבר 2009 הועלה לראשונה מפקד היחידה, סא"ל אורי גורדין, לדרגת אלוף-משנה תוך כדי תפקידו. אחריו, בינואר 2013 הועלה לדרגה זאת מפקד הסיירת, סא"ל גיא שפרן, במהלך כהונתו. בשני המקרים ניתנה הדרגה כ"אות הוקרה על פעולות מבצעיות וחשאיות יוצאות דופן".[93] בהמשך שנת 2013, עם כניסתו של שלומי בינדר לתפקיד מפקד הסיירת, החליט הרמטכ"ל, בני גנץ, שדרגת "אלוף-משנה" תהיה הדרגה הקבועה של מפקדי הסיירת.[94]
איתור, מיון וקבלה
סכם
פרספקטיבה
שלב איתור הלוחמים, ושלבי הקבלה והמיון ליחידה, סלקטיביים במיוחד, מפאת אופייה המבצעי-משימתי של הסיירת, הדורשת איכות אנושית יוצאת דופן מלוחמיה. כך גם לגבי שלב תהליך ההכשרה, הכרוך בדרישות גבוהות מאוד, פיזית-אישית-צוותית. זאת לאור המשימות המבצעיות, הדורשות אימונים ארוכי-טווח ופיתוח מיומנויות ייחודיות להגשמתן, בשירות הסדיר ולאחר מכן גם בשירות המילואים.
שלב האיתור
מועמדים שנמצאו מתאימים לאחר הצו הראשון מקבלים זימון ליום סיירות, בו נערכים מבדקים גופניים.[95] אלה שעוברים מבדקים אלו, ובוחרים ללכת לסיירת מטכ"ל מקבלים זימון לבדיקות רפואיות ועיוניות לבדיקת התאמתם ליחידה, והמתאימים מוזמנים לגיבוש. הגיבוש נמשך חמישה ימים ונערך בפלמחים, והעוברים אותו מקבלים זימון לבדיקות רפואיות מקיפות אחרונות (שלב ההמתנה) שבסופו נודע למלש"ב האם התקבל.
שלב המיון
להלן זרימת השלבים וקריטריוני המיון של "היחידה" בהתאם:
יום סיירות – מועמדים מוזמנים ליום סיירות הנערך בבסיס פלמחים-ראשון לציון פעמיים בשנה, בינואר ובאוקטובר.
גיבוש – "גיבוש מטכ"ל", הגיבוש אורך כחמישה ימים, וממיין בראשית את המועמדים לשירות ביטחון בין סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. המתגבשים אשר לא נבחרו כמתאימים לשתי היחידות, עשויים להיבחר בשיטת דראפט ליחידות חטיבת הקומנדו (אגוז, מגלן ודובדבן) וליחידה 669. אלו שלא יבחרו לאף אחת מ-6 היחידות הממיינות בגיבוש אך יסיימו אותו, יהיו זכאים לשבוע ראיונות הכולל יחידות מיוחדות אחרות וסיירות חי״ר.
המתגבשים שנבחרו ליחידה מקבלים זימון לירפ"א – מעבר בדיקות רפואיות מקיפות ויסודיות, הכולל גם ראיון פסיכולוגי.
שלבי ההכשרה
סכם
פרספקטיבה
המתקבלים מגויסים לסיירת ומתחילים מסלול של סייר לוחםחי"ר, הנמשך שנה ושמונה חודשים, לעיתים אף יותר. זמן המסלול, תלוי בדינמיקה הצוותית. המסלול כולל סדרת אימונים בסיסית, אקלקטית ומגוונת. בחצי השנה הראשונה, ההכשרה הבסיסית כוללת טירונות חי"ר וטירונות יחידה. בפרק בסיסי זה של המסלול ביחידה, הלוחמים למעשה מוכשרים כחי"רניקים מן המניין. לאחר מכן, מתחיל האימון המתקדם הייחודי לסיירת מטכ"ל, אשר בו מושם דגש מרכזי על ניווט מבצעי לקראת ביצוע סיור מיוחד, לוחמה בטרור ודינמיקה צוותית בתנאי לחץ, הפתעה ואי-ודאות.
להלן זרימת שלבי ההכשרה במסלול הסייר לוחם של "היחידה":
מסלול סייר לוחם – אורך המסלול נע בין 18–22 חודשים בהתאם לצוות, וכולל את ההכשרה הבסיסית של לוחמי סיירות החי"ר ויחידות הקומנדו בצה"ל: טירונות חיל רגלים במתקן אדם, טירונות יחידה, קורס צניחה. בהמשך, במסלול ההכשרה ישנו שילוב של אלמנטים ייחודים ליחידה, על פי הייעוד שלה, כגון: קורס שחייה וצלילה; דגש רב על ניווטים רגליים (המתמקד בנוסף בניווטי בדד-יחידים) ובמהלך המסלול גם ניווטים רכובים (בכלי רכב שונים); קורס לוט"ר הכולל מיומנויות של צוות השתלטות; איסוף מודיעין וסיור; כישורי הישרדות; סדרת שבי; אימוני קליעה וצליפה; לוחמה בכל תנאי שטח ומזג אוויר; לוחמת גרילה; לוחמת קומנדו ואמנויות לחימה.
הכשרה ביחידה – אורכת כ־4.5 חודשים, הייעודית לכל צוות ואסורה בפרסום בין הצוותים ביחידה.
שירות קבע – האורך 3 שנים, ומותאם לכל לוחם ביחידה בזיקה להכשרתו במערך המבצעי הלוחם, כאשר השנה האחרונה מוקדשת לתואר שנה א'.
"מסדר דורשי טוב", הוקם בשנת 1967 על ידי אברהם ארנן וחבריו מהגרעין המייסד של היחידה, כעמותה המאגדת ומאחדת את בוגרי היחידה. במקביל למורשת והנצחה, העמותה חרתה על דגלה ושמה לעצמה מטרה לפעול למען החברה בישראל. הפעילות החברתית אותה העמותה יוזמת, מובילה ומניעה היא על בסיס חברי העמותה במספר מיזמים. זאת ועוד, העמותה מהווה מערכת תומכת ליוזמות חברתיות של חבריה ועוזרת להניע ולקדם כל פעילות שתורמת לפיתוח החברה במדינת ישראל.[97]
גלריה - תמונות שהותרו לפרסום
טקס מעבר לבסיס סיירת מטכ"ל החדש, 1 ביוני 2021 [98]
מבצע "ארגז 3", סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
אנשיל פפר, אהוד ברק מסיר בסִפרו את מעטה הסודיות מימיה הראשונים של הסיירת, באתר הארץ, 1 באפריל 2018
Sayeret Matkal | Most Elite Special Forces Unit On Earth?, סרטון בערוץ "Agilite", באתר יוטיוב (אורך: 4:03)
