פעולת סמוע

פעולת סמוע או מבצע מגרסה הייתה פעולת תגמול שערך צה"ל בכפר הפלסטיני, שהיה אז בשלטון ירדן, א-סמוע (מדרום לחברון), ב-13 בנובמבר 1966.

עובדות מהירות תאריכים, מקום ...

מבצע מגרסה

לוחמי הצנחנים על גבי זחל"מים במבואות הכפר סמוע בדרום הר חברון

תאריכים

13 בנובמבר 1966

מקום

סמוע, הגדה המערבית

קואורדינטות

31°24′03″N 35°04′01″E

הצדדים הלוחמים
ישראל ישראל	ירדן ירדן
מפקדים
אל"ם רפאל איתן סא"ל דב תמרי
כוחות
שריון חטיבת הצנחנים סיירת מטכ"ל
אבדות
קצין הרוג ו-10 חיילים פצועים, מטוס אחד נפגע	16 הרוגים, 54 פצועים, 15 כלי רכב מושמדים, מטוס מושמד

(למפת הר חברון רגילה)

פעולת סמוע

סגירה

פעולת סמוע

זו הייתה הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור היום.

המניע לפעולה

הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, אך המניע הישיר היה מותם של שלושה לוחמי גדוד 890 שנהרגו ממוקש שהוטמן ליד הר בדר שבמדבר יהודה.^[1] עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע, והרמטכ"ל, יצחק רבין, הציע לבצע פעולת תגמול בכפר^[2].

קומנדקר של צה"ל אשר עלה על מוקש ליד ערד
מיקוש קומנדקר בדרך הפטרולים בדרום הר חברון ב-12 לנובמבר 66'

מהלך הפעולה

הפעולה הקרקעית

בפעולה (שבוצעה בין השעות 6 ו-10 בבוקר) פשטו כוחות שריון, וצנחנים^[3] בפיקוד אל"ם רפאל איתן, וסיירת מטכ"ל^[4] בפיקוד דב תמרי^[5]^[6] על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, ופוצץ בתים. מה שסיבך את המבצע הייתה התערבות צבא ירדן, שלא נחזתה מראש בידי אמ"ן. בקרב עם כוחות צה"ל נהרגו 14 מחייליו של הגדוד הירדני בפיקוד אסעד ע'נמא שחש לסמוע, 37 חיילים נפצעו ושני חיילים נוספים נשבו^[7]. במבצע נהרג מפקד גדוד 202, יואב שחם, ונפצעו 10 חיילים, בהם, מתן וילנאי^[8], אשר שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202.

בדו"ח שחיבר ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, ואשר הוקרא בפני מועצת הביטחון של האו"ם ב-16 בנובמבר, נאמר שבכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה^[9]. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים.

הקרב האווירי

במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי הוקר הנטר של חיל האוויר הירדני לבין שני מטוסי מיראז' 3 ושני מטוסי אוראגן (מטייסת הצרעה) של חיל האוויר הישראלי. במהלך קרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההנטר^[10]. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי.^[11] טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההנטרים. לחיל האוויר הישראלי היה פצוע אחד, סרן יוחנן רוזר, שאיבד את אחת מעיניו כתוצאה מפגיעה במטוס האוראגן שלו. זו הייתה המשימה המבצעית הראשונה בה השתתף.^[12]

השפעה מדינית

הפעולה היוותה נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין כלפי ישראל: הוא פירש את הפעולה ככוונה למוטט את משטרו או לכבוש את הגדה המערבית והדבר השפיע ככל הנראה על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.^[13]

ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, דיבר לאחר ביצוע הפעולה על ההרתעה שהיא אמורה להשיג: ”אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, וכי אלה שבידיהם ההשפעה ייעצו לממשלת דמשק לשמור על השקט בגבולות.”^[14].

הרמטכ"ל יצחק רבין התייחס בחומרה לאיום לוחמת הגרילה, שבו מצאה סוריה מפלט לרצונה לתקוף את ישראל מבלי להיכנס למלחמה כוללת. מאוחר יותר העריכו דוד בן-גוריון ומשה דיין באוזני רבין שפעולה זו הייתה הזרז העיקרי לפרוץ מלחמת ששת הימים. הפעולה הפתיעה את ירדן, וגרמה להתקוממות עממית נגד המלך חוסיין, שנאלץ לדכאה בעזרת טנקים. גם ארצות הברית הביעה מורת רוח מן הפעולה. אחת הסיבות להפתעה הירדנית היא העובדה שהאשמה בחדירות המחבלים היא סוריה, שנתמכה על ידי ברית המועצות. הפעולה אף חשפה את נאצר בפני העולם הערבי כמי שמחויב מילולית להשמדת ישראל, אך אינו עושה דבר, לעומת סוריה התומכת במחבלי פת"ח ומפגיזה חקלאים ישראלים לאורך גבול ישראל-סוריה. בעקבות זאת פנה רבין לגזרה הסורית, ולאחר אחת מהפגזות אלה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוסים סוריים והפילו אחדים מהם מעל דמשק.^[15]