יוסי בן-חנן

יוסי בן-חנן (נולד ב-23 בפברואר 1945) הוא אלוף במילואים בצה"ל, עוטר בעיטור העוז. את רוב שירותו הצבאי עשה בחיל השריון. כיהן כראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) ושימש ראש משלחת משרד הביטחון באירופה.

יוסי בן-חנן

אלוף יוסי בן-חנן, מפקד המכללות לביטחון לאומי ולפיקוד ומטה, 1990–1994[2]
לידה	23 בפברואר 1945 (בן 80) המנדט הבריטי ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	1963–1994 (כ־31 שנים)
דרגה	אלוף
צאצאים	עמליה דואק
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	עיטור העוז
תפקידים בשירות
מפקד חטיבה 656 מפקד חטיבה 7 קצין שריון ראשי מפקד המכללה לביטחון לאומי מפקד גיס
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מבצע שלום הגליל
עיטורים
עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
ראש אגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון; ראש משלחת משרד הביטחון באירופה

ביוגרפיה

תחילת הדרך

בן-חנן נולד ב-23 בפברואר 1945, י' באדר ה'תש"ה, בירושלים למיכאל בן-חנן, הידוע כ"מר התעמלות הבוקר", שבמשך שנים רבות הפעיל את מאזיני הרדיו בארץ ישראל בתוכנית התעמלות בוקר ששודרה ב"רדיו קול ירושלים" ולאחר מכן ברדיו "קול ישראל". אימו, שרה בן חנן, ילידת צפת, הייתה אשת חינוך ידועה, מחברת מקראות וספרי ילדים (בשיתוף עם בלהה יפה), וממקימות המגמה לדידקטיקה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין שבירושלים.

בגיל 16 הצטרף לפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ועם גמר לימודיו ב-1963, התגייס לחיל השריון.^[3]

שירותו הצבאי

תמונתו של יוסי בן-חנן במימי תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים, על שער מגזין "לייף"

יוסי בן-חנן על ספינת פיקוד הכח הימי במלחמת לבנון הראשונה, 6 ביוני 1982

כקצין צעיר

עם גיוסו לחיל השריון עבר בן-חנן הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים. ב-1964 היה חבר במשלחת החשאית של צה"ל למערב גרמניה שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון האמריקאים (שזכו לכינוי מגח בצה"ל), והיה ממקימי גדוד 79 בחטיבה 7. במלחמת ששת הימים שירת כקצין המבצעים של חטיבה 7, ולחם עימה בקרבות לכיבוש סיני מגבול רצועת עזה ועד תעלת סואץ. בתום המלחמה נודע כחייל שתמונתו הופיעה על שער מגזין לייף, כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ ומניף רובה AK-47 (קלשניקוב) מעל לראשו. תמונה זו הפכה לאחד מסמלי הניצחון הישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים, במהלך מלחמת ההתשה, שירת בחזית תעלת סואץ כמפקד פלוגת טנקים, אחר כך כסמג"ד טנקים, כקצין אג"ם של חטיבה משוריינת, ומפקד גדוד 53 (בחטיבה 188). ב-1972 פיקד על כוח משוריין שפעל בלבנון במהלך מבצע קלחת 4.

במלחמת יום הכיפורים

שלושה חודשים לפני המלחמה החליף עודד ארז את בן-חנן כמפקד גדוד 53. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה בן-חנן בירח דבש בנפאל. כאשר נודע לו כי פרצה מלחמה, חזר מייד לישראל ועלה לרמת הגולן. בלילה שבין 8 ו-9 באוקטובר 1973 הרכיב בעזרת סגנו, רב-סרן שמואל אסקרוב, וקצין השלישות החטיבתי, רב-סרן שמואל בן משה, כוח של 11 טנקים משרידי חטיבת ברק (חטיבה 188) שנפגעה קשות במהלך הקרבות. הכוח זכה לכינוי "התעמלות בוקר" כשם תוכנית הרדיו של אביו של בן חנן. הכוח התארגן במהירות, וביום שלישי, 9 באוקטובר 1973, השתתף בקרב המכריע לבלימת התקפת הסורים באזור שמצפון לקוניטרה (עמק הבכא), קרב שהסתיים בהדיפת הכוחות הסורים והשמדתם. בקרב זה ובקרבות הנגד שהתנהלו בימים שלאחר מכן נפצע פעמים אחדות, אך המשיך להילחם. בפעם הרביעית נפצע מאחורי קווי האויב בקרב תל א-שמס בשטח המובלעת הסורית שנכבשה על ידי צה"ל.^[4] כוח של סיירת מטכ"ל, בפיקוד יוני נתניהו, חילץ אותו.^[5] לנתניהו הוענק עיטור המופת על פעולת החילוץ.^[6]

על פועלו במלחמת יום הכיפורים בקרבות ברמת הגולן ובכיבוש המובלעת הסורית, הוענק לבן-חנן עיטור העוז^[7].

תפקידי פיקוד בכירים

לאחר מלחמת יום הכיפורים הועלה לדרגת אל"ם ושימש במגוון תפקידים בכירים בחיל השריון, ובהם ראש תורת לחימה במפקדת גייסות השריון, מפקדה הראשון של חטיבה 656 ומפקד חטיבה 7 בשנים 1977–1979. בשנת 1981 הועלה לדרגת תת-אלוף ושימש כראש מחלקת תורת לחימה במה"ד. בשנים 1982–1986 היה ראש מו"פ (במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, במלחמת לבנון הראשונה שימש במקביל כעוזר מפקד עוצבת האש. בשנים 1986–1990 שירת כקצין שריון ראשי. כשמונה לקצין-שריון ראשי קבע שטקסי השבעת הטירונים וטקסי הסמכת המפקדים של חיל-השריון יערכו באתר בלטרון. בן-חנן שינה את סיסמת חיל-השריון ל”האדם שבטנק ינצח”, לאחר ששכנע את כל מפקדי חיל השריון שקדמו לו כולל ישראל טל בעדיפות הסיסמה ובצורך בשינוי. שימש כמפקד אוגדת מקשנ"ר כמינוי חירום והיה ממייסדי אתר "יד לשריון" בלטרון.

בשנת 1990 התמנה למפקד המכללות (המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והמכללה לביטחון לאומי) והועלה לדרגת אלוף. ב-1994 סיים את שירותו, ופרש מצה"ל.

לאחר שחרורו

בתום שירותו הצבאי ערך את "מסע של אלופים" מאירופה ועד סין והודו-סין, ביחד עם האלוף במילואים מאיר דגן. כתבות פרי עטו המתעדות את המסע התפרסמו במעריב. לקראת בחירות 1996 הביע בן-חנן תמיכה במפלגת מולדת ובמטרותיה המדיניות, ואולם לא ראה עצמו כמועמד לכנסת אלא סייע לה מבחוץ.

ב-1997 מונה בן-חנן לעמוד בראש האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט), תפקיד שמילא עד אוקטובר 2008. מנובמבר 1999 היה, בנוסף על תפקידו כראש סיב"ט, ראש ועדת ההיגוי לפרויקט טנק המרכבה. בנובמבר 2008 מונה לראש משלחת משרד הביטחון באירופה, שמקומה בפריז. באוקטובר 2012 יצא בדחיפות לבלארוס ושם סייע בארגון השתלת כבד בחברו מאיר דגן ולאחר מכן שב לישראל.

השכלה

בן-חנן הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (1971), ובוגר הקורס המתקדם לשריון של צבא ארצות הברית בפורט נוקס (1975). הוא בעל תואר שני במנהל ציבורי, מאוניברסיטת הרווארד (1980), ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת סטנפורד (1981).

משפחה

בן-חנן הוא אב לשלושה. בנו ברק שירת אף הוא בחיל השריון ונפצע בלבנון בתור סמ"פ. בתו יוני נקראה על שם חברו הטוב, יוני נתניהו, שהציל את חייו במלחמת יום הכיפורים, ואף קיבל על כך את "עיטור המופת". בתו נשואה לאיש העסקים משה גולד. בתו עמליה דואק (המשותפת לו ולעיתונאית נחמה דואק) היא עיתונאית.

באוגוסט 1973 נשא לאישה את עינת (נתי) פרידמן.^[8] באוקטובר 2021 נשא את חני ארבל־אגמון, שהייתה אשתו של פרופ׳ יגאל קם, חלוץ השתלות הכבד בישראל.^[9] גיסו הוא גלעד ויינגרטן.

• 
  בטקס הממלכתי לי"א באדר בתל חי – 16 במרץ 2022^[א]

לקריאה נוספת

• מן הכוח אל הפועל, מתוך הסיפור שלי – 41 סיפורים מעוררי השראה על הרבי מלובביץ', עמוד 127–134, בהוצאת JEM תשע"ט.
• אילן סהר, תל אחד שלושה קרבות - הלחימה לכיבוש והגנת תל א-שמס, מחלקת היסטוריה של צה"ל, 2004
• אילן סהר, מורשת חטיבה 7 בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, חלק ב' - קרבות ההבקעה, זרקור - מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, 2013

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסי בן-חנן בוויקישיתוף

• עיטור העוז שהוענק ליוסי בן-חנן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• יוסף בן חנן, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• גידי וייץ, הקשר האפריקאי של יוסי בן חנן, מניף הקלצ'ניקוב מהצילום המפורסם בתעלה, באתר הארץ, 3 ביולי 2009
• נדב מן, מלחמה בעדשה: זכרונות מיאנוש, קהלני וכל השאר, באתר ynet, 14 ביוני 2013
• האלוף יוסי בן חנן(הקישור אינו פעיל) באתר יד לשריון
• טל שלו‏, "איגרת חיה מהעבר": כשנתניהו הקשיב להקלטה עם הלוחם שיוני הציל, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2016
• אלי לנדאו, הקצין המחייך בתעלה, מעריב, 8 בספטמבר 1967, המשך
• יעקב ארז, 11 השנים ו-9 החודשים של יוסי מתעלת סואץ, מעריב, 30 במרץ 1979, המשך, המשך

ביאורים

1. מימין לשמאל: אפרים לפיד, סגן יו"ר ארגון מורשת ההגנה; ברוך לוי, יו"ר הארגון; אלוף יוסי בן חנן; מושיק אביב, מנהל מרכז ההסברה.