שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
רונן בר
ראש שירות הביטחון הכללי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רונן אברהם בר (בֶּרֶזוֹבְסְקִי; נולד ב-25 בדצמבר 1965) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) המכהן. נכנס לתפקיד באוקטובר 2021 כשהחליף את קודמו, נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.[1]
_(cropped).jpg)
כיהן כראש השב"כ בזמן טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
Remove ads
ראשית חייו
רונן בר נולד וגדל בעיר רחובות בשם רונן בֶּרֶזוֹבְסְקִי.[2] הוא התגייס לצה"ל בשנת 1984, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.[3] בין השאר, השתתף כאיש מילואים ב"מבצע עלם חמודות".[4] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1988,[3] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד". ב-1993 התגייס לשב"כ.[5]
בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,[6] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).[7][8] הוא דובר גם ערבית.[9][10]
Remove ads
בשירות הביטחון הכללי
בר החל את שירותו בשב"כ בשנת 1993 כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.[5] הוא שימש כמפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.[4]
ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים.[3] בתפקיד זה הוביל ב-2003 מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.[4][11] ב-2005 מונה למפקד היחידה.[3] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.[12]
בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.[13] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.[4] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.[4] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".[5]
בשנת 2016 מונה לראש אגף המטה האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי[14] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.[15][9]
Remove ads
ראשות שירות הביטחון הכללי
סכם
פרספקטיבה
ב-13 באוקטובר 2021 החל בר לכהן כראש השב"כ.[16]
סיכול איומים חיצוניים
בתקופת מרץ–מאי 2022 התמודד השב"כ עם גל טרור שכלל את הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד. באפריל 2022 הסכים השב"כ, בלחץ הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, להכנסת אלפי פועלים מרצועת עזה.[17] ההסכמה הותנתה בבדיקות רקע ביטחוני קפדניות, והתבססה על שינוי גישה בישראל, ששם דגש על עידוד הכלכלה בעזה, שיתוף פעולה עם מצרים למניעת הברחות, והחלפת מזוודות המזומנים באמצעים אחרים.[18]
לפי פרסום של שירית אביטן כהן בישראל היום בו נחשפו חלקים ממסמך שכתב לעובדי הארגון בראשית 2022 - המליץ הארגון בראשותו על חיזוק הרשות הפלסטינית, על שימור הבידול בין יהודה ושומרון ורצועת עזה ועל ייצוב כלכלי ברצועה, על מנת לכרסם בכוחו של חמאס.[19]
השב"כ השתתף בפעולות מנע שכללו את "מבצע עלות השחר" באוגוסט 2022, "מבצע מגן וחץ" במאי 2023 ו"מבצע בית וגן" ביולי 2023. בר שמר על עמדת קודמו, נדב ארגמן, שהמליץ לראש הממשלה נתניהו על הריגת יחיא סינוואר – גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם חמאס.[20] לאחר השלב הראשון ב"מגן וחץ", תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מתקיפה בעזה פרט לסיכול ירי רקטות.[21] נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה".[22] כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2023, אמר נציג השב"כ בדיוני הקבינט כי "סינוואר רוצה להרגיע. הוא רוצה לאכוף את ההפגנות על הגדר, ללא הצלחה."[22] בישיבה ב-1 באוקטובר הציג בר לפני נתניהו תוכנית להריגת צמרת חמאס והזהיר: "סינוואר מרגיש יותר ויותר חופש פעולה", אולם תוכניתו לא עלתה לדיון.[23]
טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
בליל 6–7 באוקטובר 2023 הגיע בר למטה השב"כ לאחר שקיבל ידיעה על כוונת חמאס להוציא לפועל "משהו גדול".[24] בעקבות זאת הקפיץ לגבול צוות טקילה[25] מהיחידה המבצעית של השב"כ. היחידה נלחמה בחזית מול מחבלי חמאס ואיבדה כעשרה לוחמים.[25] ב-16 באוקטובר שיגר בר איגרת לעובדי הארגון, שבה הכיר בחלקו באחריות לטבח שבעה באוקטובר, והוסיף: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי, בשבת לא הצלחנו לייצר התראה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה".[26] כמה ימים לאחר מכן דווח על הקמת חפ"ק ניל"י, יחידת שב"כ ייעודית להריגת מחבלים שהשתתפו בטבח.[27][28] בתצהיר שמסר לבית המשפט העליון כתב בר שהשב"כ העביר התרעות לכלל המערכות לפני המתקפה, והתייחס לתיאוריות הקונספירציה ביחס לתפקיד השב"כ כניסיון להסיט את השיח מבירור מדיני-ביטחוני.[29]
חילוץ חטופים
ב-30 באוקטובר 2023 חילצה היחידה המבצעית של השב"כ את טוראית אורי מגידיש במבצע "ראשית האור", תוך מתן מעטפת מצד צה"ל. מגידיש נחטפה על-ידי חמאס לרצועת עזה במהלך הטבח, כשלושה שבועות לפני כן.[30][31] ב-11 בפברואר 2024 השתתפה היחידה המבצעית של השב"כ במבצע "יד הזהב" לחילוץ פרננדו מרמן ולואיס הר משבי חמאס.
סיכול איומים פנימיים
כלקח מהמהומות בישראל במאי 2021, הקים בר אגף חדש בשב"כ, "אגף ישראל", שיטפל בכלל האיומים הביטחוניים הנובעים מתושבי ישראל, ערבים ויהודים.[32] הוא התנגד לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה במגזר הערבי בישראל וטען כי "זה יבוא על חשבון סיכול טרור".[33]
בר העריך כי התגברות הטרור היהודי מלבה את הטרור הפלסטיני במעגל דמים.[34] בפברואר 2023 התריע בפני השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי פעילות המשטרה במזרח ירושלים גורמת לתחושת התנכלות וענישה קולקטיבית.[35] במרץ 2023, בעקבות הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר של אותה שנה, הזהיר בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[36] על רקע המחאה הנרחבת נגד הרפורמה המשפטית, ביקש בר מהשר יריב לוין להרגיע את השטח בגלל הערכות מצב שלפיהן הפוטנציאל לאלימות מתגבר נוכח קידום הרפורמה.[37]
בתחילת אוקטובר 2023 ביקש מהשר בן גביר שלא לעלות להר הבית בחג הסוכות.[38] במהלך מלחמת חרבות ברזל הזהיר בר כי הביקורת על מפקד פיקוד המרכז, יהודה פוקס, מצד הימין הקיצוני עלולה ליצור איום קונקרטי על חייו.[39]
באוגוסט 2024 פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחדים משרי הממשלה ובו קבע כי "תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים". הוא הזהיר לגבי הפרת הסטטוס קוו בהר הבית: "התקדמות בכיוון תוביל לשפיכות דמים רבה ותשנה ללא היכר את פניה של מדינת ישראל."[40]
.jpg)
Remove ads
ניסיון הדחה
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר
ב-16 במרץ 2025 הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על כוונתו להגיש לממשלה הצעה לסיום תפקידו של בר כראש השב"כ בשל "חוסר אמון מתמשך".[41] בתגובה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה לנתניהו כי אינו יכול לפטר באורח שרירותי את ראש השב"כ רונן בר.[42] גם רונן בר הגיב להודעת נתניהו ואמר: "חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית היא פסולה".[43]
ב-21 במרץ 2025 החליטה הממשלה כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל. במכתב ששלח בר לשרי הממשלה קודם לדיון, הוא התנגד להחלטה בנימוק שהדיון בישיבה שכונסה בבהילות אינו הולם את הוראות החוק והכללים בנושא, וכי מדובר בהחלטה תקדימית ומשמעותית שחייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות אליהן יוכל להתייחס.[44][45]
בעקבות עתירות נגד החלטת הממשלה, נתן בג"ץ צו ארעי להשעיית החלטת הממשלה.[46] ארגוני עובדים, גופים עסקיים ומוסדות אקדמיים הצהירו שישבתו אם הממשלה תפטר את בר תוך הפרת החלטת בג"ץ.[47][48] לאחר דיון שהתקיים ב-8 באפריל, הוציא בג"ץ החלטה לפיה רונן בר ממשיך בתפקידו עד להחלטה אחרת, אפשר לראיין מועמדים אך אסור להודיע על מחליף או להדיר את בר מהתייעצויות. ההחלטה מאפשרת לראש השב"כ להגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות וכך גם לראש הממשלה.[49] בהתאם להחלטה הגיש בר ב-21 באפריל תצהיר[50] לבית המשפט, ובו ציין כי נתניהו קיים איתו מספר שיחות מחוץ לפרוטוקול, בהן ניסה לכפות נוסח של חוות דעת מקצועית אותה ביקש נתניהו מבר להציג כעמדת השב"כ, כדי למנוע את עדותו במשפט, ביקש ממנו לפעול באמצעות השב"כ נגד אזרחים המעורבים במחאה והפגנות נגד הממשלה ולעמוד לצידו במקרה של משבר חוקתי בהקשר של הרפורמה המשפטית. לדבריו הדחתו החלה מיד לאחר פתיחת חקירת פרשת קטארגייט אשר בה נתברר כי קטר העסיקה עובדים בתוך לשכת ראש הממשלה.[51]
ב-28 באפריל 2025, בנאום שנשא רונן בר באירוע לזכרם של חללי השב"כ לקראת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, הודיע שיסיים את תפקידו ב-15 ביוני 2025 והתייחס גם לדיון בבג"ץ : לדבריו השב"כ הוא ארגון שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית, "בחודש האחרון נאבקתי על כך, והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שינתן יבטיח שהשב"כ יישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא. נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו, בכפיפות למדיניות הממשלה, לטובת הציבור, באופן עצמאי ונטול לחצים. ובכך - לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות. הדיון בבית המשפט אינו עוסק בענייני האישי, אלא בעצמאותם של ראשי השב"כ הבאים".[52]
Remove ads
חיים אישיים
בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.[6] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום[53] ו"בטר פלייס".[54] השניים הורים לשלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
- עידו סולומון, במשמרת שלו: סיירת מטכ"ל, ראשות השב"כ ו"קפה בגדד" - מי אתה רונן בר?, באתר מאקו, 9 במרץ 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads