סלקום

סלקום (באנגלית, קיצור של "תקשורת סלולרית": Cellcom - Cellular communication) היא קבוצת תקשורת ישראלית. החברה נוסדה בינואר 1994 על ידי דב תדמור. ב-2011 חברת 013 נטוויז'ן נרכשה על ידי סלקום ומוזגה לתוכה^[3].

סלקום ישראל בע"מ

נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול	סלקם
מוטו	תמיד איתך
מייסדים	דב תדמור
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־31 שנים)
חברת אם	פורטיסימו קפיטל
מיקום המטה	נתניה
משרד ראשי	קריית ספיר, נתניה
ענפי תעשייה	תקשורת
מוצרים עיקריים	תקשורת סלולרית טלפוניה קווית אינטרנט טלפוניה בינלאומית טלוויזיה
שווי שוק	2.16 מיליארד (5 באפריל 2023)
הכנסות	4.44 מיליארד ש"ח (2024)[1]
רווח תפעולי	374 מיליון ש"ח (2024)[1]
רווח	173 מיליון ש"ח (2024)[1]
הון עצמי	2.45 מיליארד ש"ח (2024)[1]
סך המאזן	6.50 מיליארד ש"ח (2024)[1]
יו"ר	יובל כהן
מנכ"ל	אלי אדדי
עובדים	כ-2,779 (2022)[2]
www.cellcom.co.il

בדצמבר 2014 נכנסה החברה לשוק הטלוויזיה תחת המותג סלקום TV והשיקה ממיר IPTV משולב, המציע את ערוצי עידן פלוס לצד שירות VOD מבוסס אינטרנט^[4]. בהמשך עיבתה סלקום את השירות והוסיפה לו בהדרגה ערוצים שונים שמועברים בשידור חי על גבי האינטרנט.

היסטוריה

סלקום הייתה המפעיל הסלולרי השני בישראל, לאחר שנים שבהן הייתה חברת פלאפון מונופול בתחום. סלקום זכתה במכרז ממשלתי, שהקריטריון בו היה התחייבות למחיר נמוך לצרכן ל-5 שנים^[5], בהציעה מעט פחות מקבוצת מתמודדים אחרת. עד אשר סלקום זכתה במכרז, חברת פלאפון גבתה עבור דקת שיחה פי שמונה מאשר המחיר אליו התחייבה סלקום^[6]. סלקום עלתה לאוויר ב-27 בדצמבר 1994 ותחום הכיסוי שלה היה מוגבל (מגדרה עד חדרה). עם כניסתה, פנתה סלקום לקהלים רחבים הרבה יותר והורידה בצורה משמעותית את עלות הרכישה והשימוש בטלפונים סלולריים. כשנפתחו חנויות סלקום לראשונה, נוצרו בהן תורים ארוכים והחברה לא יכלה לעמוד בדרישה. לאחר שהסתיימה תקופת 5 השנים שבהן סלקום התחייבה מראש לתעריף נמוך, גם סלקום העלתה את תעריפי השימוש לרמה הגבוהה משמעותית מהעלות והנהיגה מחירים גבוהים יותר לצרכים פרטיים ומחירים נמוכים יותר למגזר העסקי. ועדה שהקים משרד התקשורת לבחינת תעריפי קישור הגומלין בעניין השלמת שיחה ו-SMS בין ארבע החברות פלאפון, סלקום, אורנג', ומירס קבעה כי הסבסוד הצולב פגע ביעילות העסקית, והציעה להגביל את דמי הקישוריות לשיחות ולהודעות SMS ולשנות את יחידת הזמן לפיה חושבו עד אז יחידות השיחה בסלולר מ-12 שניות לשנייה אחת^[7].

החברה החלה את דרכה עם קידומת 052, ועם השנים התרחבה לקידומות 053, 058, 064 ו-065. מאפריל 2004, עם המעבר ל-7 ספרות על פי תוכנית המיספור של משרד התקשורת, סלקום נשארה עם 052.

בתחילת דרכה, סבלה מתדמית נחותה עקב הצבת תחנות בסיס במספר קטן מהדרוש וכן עקב חוסר האמינות שנבע מהבטחות לתאריכים מסוימים בהם יושלם הכיסוי באזורים מסוימים בארץ, שהתבררו כהבטחות ללא כיסוי. במפה שהפיצה חברת סלקום עם היווסדה סימנה את כל שטח הנגב מגבול ירדן עד גבול מצרים כשטח שיכוסה עד סוף שנת 1995, אך למעשה השאירה כמעט את כל השטח בין כביש 40 לגבול מצרים ללא כיסוי.

אחד מהגורמים שהפריעו לחברת סלקום בתחילת דרכה, הייתה המודעות המתגברת בציבור לגבי סכנת הקרינה מאתרי השידור הסלולריים. מסיבה זו, גם כאשר היה בידי חברת סלקום הציוד הדרוש לא תמיד הייתה יכולה להפעילו עקב צווים משפטיים.

הבעלות בחברה

בעלי המניות עם הקמת החברה היו חברת בלסאות' האמריקאית (כיום חלק מתאגיד AT&T) 35%, משפחת ספרא 35% ודיסקונט השקעות. בשנת 2005 רכשה דיסקונט השקעות תמורת 1.34 מיליארד דולר את חלקיהן של בלסאות' והאחים ספרא בחברה^[8]. בפברואר 2007 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בניו יורק^[9], וביולי אותה שנה נרשמו מניותיה למסחר גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב^[10]. בפברואר 2021 מחקה החברה את מניותיה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק^[11]. בשנת 2007 נמכרו 16% ממניות החברה תמורת 229 מיליון דולר לגופים שונים בישראל: 5% לבנק לאומי, 2% לבנק הבינלאומי, 5% לבית ההשקעות גולדמן זאקס ועוד 4% לחברת מגדל, כך שדיסקונט השקעות החזיקה ב-59% מהחברה^[12]. בהמשך ירד חלקה של דיסקונט השקעות ל-35.5%. במאי 2024 מכרה דיסקונט השקעות את מלוא אחזקתה לקבוצה בראשות קרן פורטיסימו קפיטל^[13].

פרשת התקלה במכשירי מוטורולה

החל מחודש מרץ 1995 החלו להצטבר במשרדי "סלקום" תלונות רבות על ניתוקים בלתי-מוסברים באזורי הקליטה. באותה תקופה היו לסלקום 85 אלף מנויים, ורבים מהם מצאו את עצמם מנותקים מהרשת. החשד היה שמקור הבעיה הוא בתשתית הסלולרית שהייתה מבוססת על ציוד של חברת "נורטל". לשם איתור התקלה הובאו 70 מהנדסי תקשורת מגרמניה, שפעלו במשך כחצי שנה, כשהם בודקים בכל פעם רכיב אחר של הרשת. בינתיים התקלות החריפו, וסלקום איבדה את המוניטין הטוב לו זכתה בתחילה, והחברה נקלעה למשבר תדמית קשה.

אורן מוסט, סמנכ"ל החברה באותה תקופה, סיפר: "היינו במשבר אדיר כיוון שבמשך כל תקופת המשבר לא ניתן היה לגלות בבקרת איכות את הסיבה לתקלה, וגם מומחים מהעולם לא הצליחו לעזור. נפח התעבורה ברשת סלקום באותם ימים ירד בעשרות אחוזים. משרד התקשורת איים להקפיא את הרישיון של החברה, ובתוך החברה היה אז תסכול עמוק מאוד... אבל בכל התקופה הזו הבנו שאנחנו אחראים בלעדיים לנעשה כלפי הלקוח, כי להם לא חשוב בכלל מי אשם ומי לא אשם"^[14]. החברה הפסיקה לחייב את הלקוחות בתשלום עבור זמן אוויר למשך שלושה חודשים.

ביוני 1995 גילו לבסוף מהנדסי "נורטל" שמקור התקלה הוא בבעיית תוכנה במכשירי הסלולר מסוג "מוטורולה אלפא", שהיו באותו זמן אצל כ-75% מהלקוחות. חברת "מוטורולה" התגייסה לפתרון הבעיה ופותחה גרסת תוכנה חדשה למכשירים. סלקום גייסה 500 סטודנטים שיסייעו למערך פעילות טעינת התוכנה החדשה, והחברה נאלצה לקרוא לכל בעלי המכשירים להגיע פיזית למשרדיה כדי להתקין את התוכנה המתוקנת. בשלב מסוים החברה אף שכרה את היכל הספורט יד אליהו למתן שירות ללקוחות. עם תום המשבר החברה התאוששה, ובסוף 1995 התגאתה ב-195 אלף מנויים. כצעד ענישה נגד חברת מוטורולה, עברה סלקום למכירת טלפונים מתוצרת נוקיה ואריקסון. מאז סלקום החלה למכור מכשירים מתוצרתן של מגוון חברות, ובהן גם מוטורולה.

תקלת הרשת בשנת 2010

ב-1 בדצמבר 2010 התרחשה במערכת המיתוג של החברה תקלה^[15] אשר גרמה לניתוקם מהרשת של כשליש מלקוחות החברה למשך כ-12 שעות. הנהלת סלקום הוציאה הודעה על המשבר עם פרסום התקלה באמצעי התקשורת השונים. לאחר שהוכרז על סיום התקלה, החליטה הנהלת החברה לפצות את לקוחותיה בהחזר כספי על כל השימושים בזמן-אוויר ומסרונים במשך שבוע שעליו הוכרז מראש. ללקוחות בעלי חבילות זמן-אוויר או מסרונים ניתן החזר כספי בשווי רבע מעלות החבילה, פיצוי ששיקף 14 שעות שיחה ו־sms חינם על כל שעה של תקלה^[16].

בעקבות התקלה מינה משרד התקשורת בודק מומחה וזה קבע כי לא נמצא דופי או בעיה אקוטית ברכיבים ההנדסיים של סלקום. עם זאת, כלקח מהתקלה שהשפיעה על למעלה ממיליון לקוחות החברה, גובש נוהל ולפיו במקרה של תקלה חמורה ומקיפה יחויבו כל המפעילות להוריד את הרשת שלהן ולהעלות אותה מחדש בהדרגה^[17].

התארגנות עובדים בחברה

בתחילת אפריל 2013, בעקבות הצלחת הקמת ועד עובדים בחברת פלאפון, הודיעה הסתדרות העובדים על התארגנות בקבוצת סלקום-נטוויז'ן^[18] בעקבות כך, הודיעה ההנהלה כי בעקבות פסיקת בית הדין בעניין פלאפון, היא אינה רשאית להביע עמדה בנושא, למרות טענות שהועלו נגד ההנהלה^[19] בתחילת ספטמבר 2013 לאחר שחברת בדיקה חיצונית קבעה שמעל לשליש מהעובדים בחברות סלקום ונטוויז'ן חתמו על הצטרפות להסתדרות, דירקטוריון החברה התכנס והצהיר על הכרתו בוועד העובדים ובהסתדרות כמייצגי העובדים בחברה.

תקלת הרשת בשנת 2014

ב-6 בנובמבר 2014 התרחשה תקלה בשירותי הסלולר של החברה בשני אזורים. כתוצאה מהתקלה נפגעו גם מנויי הסלולר של גולן טלקום, חברה שפעלה בהסכם נדידה עם הרשת של סלקום^[20][21]. לבסוף התקלה תוקנה בערבו של יום^[22].

תובענה ייצוגית על מכירת נתוני הלקוחות

במרץ 2020 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין סלקום לתובעים ייצוגיים. על פי כתב התביעה החל מתאריך 1 בינואר 2011 ועד 31 באוגוסט 2014 מסרה מדי 5 דקות איכון מדויק של כלל לקוחותיה לחברת "טרנדאיט", שהשתמשה בנתונים אלה לניתוחים דמוגרפיים וסטטיסטיים בטכניקות של ביג דאטה. לטענת התובעים, אף שהנתונים עברו תהליך של אנונימיזציה, כך שלא יכללו מידע על לקוח מסוים, קיימת אפשרות להשיג באמצעותם גם מידע אישי, ובכך יש פגיעה בפרטיות של כל לקוחות סלקום בתקופה האמורה. החברה טענה שאפשרות זו אינה קיימת, משום שכדי לקשור בין מספר ה-IMSI, שנכלל בנתונים שהועברו, לבין בעל כרטיס ה-SIM צריך גישה למערכות הפנימיות של החברה, וגישה כזו לא ניתנה ל"טרנדאיט", וכי כל מה שקיבלו לקוחות "טרנדאיט" היו "אומדנים סטטיסטיים של מספר ביקורים ומספר מבקרים בתא שטח מסוים, נתונים אודות התפלגות אזור מגורים משוער של המבקרים, התפלגות המבקרים מבחינת דירוג סוציו אקונומי וכדומה. כולם אומדנים סטטיסטיים אנונימיים." בית המשפט המחוזי מרכז, שבו התבררה התובענה, נמנע מלהכריע בסוגיה זו, שביחס אליה הוגשו חוות דעת סותרות על ידי עדים מומחים, אך אישר את הסכם הפשרה, לפיו תשלם סלקום לתובעים הייצוגיים 1,050,000 ש"ח, בא כוחם יקבל שכר טרחה בסך 3,150,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן תישא החברה בהוצאות המבקשים ובא כוחם בגין מומחים ויועצים בקשר עם ההליך בסכום שלא יעלה על 295,000 ש"ח בצירוף מע"מ, כפוף להצגת חשבוניות וקבלות. בנוסף התחייבה החברה לפצות את לקוחותיה בתקופה הנידונה במתן שירותים שערכם הכולל נאמד ביותר מ-21 מיליון ש"ח. באשר לעתיד, הודיעה החברה:

"סלקום מתחייבת בכל הנוגע לשימוש ו/או העברת מידע המבוסס על ביצוע פרופיילינג (גיבוש השערות/הנחות ביחס לתכונות של לקוחות) על בסיס נתוני מיקום של לקוחות סלקום לצדדים שלישיים לצורכיהם של הצדדים השלישיים, לפעול בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ובהתאם להוראות כל דין והוראת כל רשות מוסמכת (בכפוף לזכותה לנהל הליכים משפטיים בעניין זה כנגד הרשות המוסמכת)"^[23][24].

בנובמבר 2023 פורסמה כתבה באתר ynet אודות מתקפת סייבר שבוצעה כנגד החברה^[25].

טכנולוגיות ורישיונות

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתחילת דרכה הפעילה החברה רשת TDMA בתדר 850 מגהרץ בדומה לרשת הסלולרית של חברת בלסאות' בארצות הברית שהייתה ממקימות סלקום. לאחר קבלת כלל האישורים להפעלת רשת GSM בישראל, בשנת 2001 עברה גם סלקום (בדומה לפרטנר) לטכנולוגיה זו. לשם כך רכשה סלקום ממשרד התקשורת רישיון לפעול בתדר מסוים. בעשור השני של המאה ה-21, החברה פועלת בתדרים GSM 1800 MHz, וכן UMTS 850/2100 MHz.‏^[26][27]

סלקום גם ביקשה להחליף את תדרי ה-TDMA שברשותה בתדרי GSM 900MHz‏ תקניים אך פלאפון ופרטנר עתרו למשרד התקשורת למנוע זאת ממנה.

באמצע 2006 קיבלה סלקום את הרישיון לשירותי טלפוניה פנים-ארציים בקידומת 2–073. השירות ניתן בעיקר לחברות עסקיות גדולות. הרישיון מאפשר מתן שירותי טלפונייה קווית מתקדמת ושירותי אינטרנט. לחברה יש רשת סיבים אופטיים הפרוסים ברחבי הארץ והיא מספקת לארגונים קווי תמסורת בעלי יכולת מעבר נתונים בכמויות גדולות במיוחד.

עם כניסת הדור השלישי סלקום ערכה את שיחת הווידאו בין מכשירים סלולרים הראשונה בישראל, ובה הועבר שידור חי של לידה אל מול הסב הטרי. החל מראשית שנת 2006 סלקום החלה להפעיל את רשת הדור השלישי UMTS בפריסה ארצית כשנכון לסוף שנת 2007 הרשת פרוסה בלמעלה מ-87% משטחי הארץ ובכל האזורים המיושבים. סלקום הייתה הראשונה בישראל להשיק את רשת ה-HSDPA (נקראת גם "דור 3.5") בפריסה מלאה בכל שטחי המדינה, הרשת החדישה מאפשרת מהירות גלישה של עד 25 מגה. שיפור הרשת לדור 3.5 אינו מצריך החלפת אתרים (אנטנות) אלא שדרוגם בלבד. לחברה יש כ-877 אלף מנויים ברשת הדור השלישי.

בעבר האתר הסלולרי של חברת סלקום פעל תחת המותג "i-mode" (אשר הובא מיפן). לאחר סגירת מותג זה, הועלה אתר חדש שבזמנו היה מהחלוצים בישראל שהותאמו למכשירים ניידים וניתב תקשורת ממכשירים ניידים לתצוגה מותאמת סלולר.

באוקטובר 2011 אישר משרד התקשורת בקשה של סלקום לסגור את רשת ה-TDMA שלה, לאחר 18 שנות שימוש, ובכך נסגרה בפעם הראשונה רשת סלולרית דיגיטלית בישראל. תדר ה-Mhz 850 ששימש את רשת ה-TDMA נשאר ברשות החברה, והיא הקצתה אותו לשיפור משמעותי של טווח הקליטה ברשת ה-UMTS שלה^[28]

בפברואר 2012 הודיעה החברה כי החלה במהלך לשדרוג תשתיותיה בעלות של כ-100 מיליון ש"ח, כך שהרשת שלה תאפשר בעתיד גלישה והורדת מידע בקצבים של עד 84 מגה-ביט לשנייה^[29]

בהתאם ליוזמת משרד התקשורת להקמת מפעילי רשתות סלולריות וירטואליות, רשת סלקום מהווה תשתית למפעילות הווירטואליות "הום סלולר" ו"גולן טלקום".

לסלקום רשת ענפה של סיבים אופטיים. סיבים אלה מחברים בעיקר אתרים סלולריים בכל רחבי הארץ בתמסורת עצמאית, וגם פארקים תעשייתיים ומוקדי מסחר גדולים. ב-1999 החברה סללה כ-400 ק"מ סיבים אופטיים והחלה בהפעלת הטבעת האופטית הראשונה של רשת ה-SDH בין מתג אור-יהודה, מתג רמלה ומתג ראש-העין^[30]. בשנת 2007 החלה סלקום לפרסם את רשת ה-NGN, והצטיידה בציוד MSAG - לאספקת שירותי תקשורת קווית וסלולרית מבוססי VoIP^[31]. נכון ל-2013, לסלקום תלות קטנה יותר בבזק לעומת חברות תקשורת אחרות, בשל העובדה שתשתית הסיבים שלה מספקת לה 90% מהתעבורה שלה היא נזקקת^[32].

ביוני 2014 סלקום הגישה בקשה למשרד התקשורת להשקת שירותי LTE, והיא ערוכה לספק שירותי דור 4 בהדרגה ברגע שתאושר הבקשה^[33]. ב-3 באוגוסט באותה שנה סלקום החלה להפעיל את רשת הדור הרביעי הבסיסית ברצועת 5MHz למכשירים התומכים בתדר 1800MHz. מהומה זוטא נוצרה לאחר שסלקום טענה בפרסומותיה כי היא מביאה ללקוחותיה שירותי דור 4.5 (LTE Advance) מכיוון שלא הוקצו לחברה תדרים המאפשרים שירות זה. הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו דרשה ממנה לתקן את הפרסומת בהתאם^[34][35].

בדצמבר 2014 השיקה החברה שירות טלוויזיה - סלקום TV.

באוגוסט 2018 רכשה סלקום 70% ממניות מיזם הסיבים האופטיים Unlimited (חברת החשמל החזיקה ב-30% הנותרים)^[36]. בדצמבר 2018 נכנסה קרן תשתיות ישראל למיזם, והחזיקה ב-35% מהמניות, לצד סלקום (35%) וחברת החשמל (30%)^[37]. בספטמבר 2020 הוסכם על הצטרפות חברת HOT למיזם, כך שחלקה של סלקום בו ירד ל-23.33%^[38].

בפברואר 2020 חתמה החברה על מזכר הבנות לרכישת חברת הסלולר "גולן טלקום", והעסקה הושלמה באוגוסט 2020^[39].

מנהלי החברה

תמונה	שם	שנים	הערות
	יעקב פרי	אפריל 1995 – ינואר 2003	לשעבר ראש השב"כ. ליווה את החברה בשמונה שנותיה הראשונות, ממתחרה קטנה המזנבת בפלאפון לאחת מחברות התקשורת המובילות בישראל.
	ד"ר יצחק פטרבורג	ינואר 2003 – אוקטובר 2005	לשעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית. בתקופתו השיקה החברה את מותג i-mode היפני עם מכשירים מיוחדים שתמכו בגלישה סלולרית מיוחדת לפורטל i-mode. המותג נועד להיות מענה לדור השלישי (טרם כניסתו בסלקום) אולם נכשל.
	עמוס שפירא	אוקטובר 2005 – דצמבר 2011	לשעבר מנכ"ל אל על. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא פרסם את מספר הסלקום האישי שלו והזמין את לקוחות החברה ליצור איתו קשר ישירות. השירות זכה לכינוי "כוכבית עמוס".
	ניר שטרן	ינואר 2012 – ינואר 2020	לשעבר מנכ"ל 013 נטוויז'ן. בתקופתו השיקה סלקום את שירות סלקום tv ורכשה 70% ממניות אנלימיטד.
	אבי גבאי	ינואר 2020 - נובמבר 2021[40]	לשעבר מנכ"ל בזק, חבר הכנסת, יו"ר מפלגת העבודה והשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-34
	דניאל ספיר	ינואר 2022 - אוגוסט 2024	לשעבר מנכ״ל חברת תקשוב
	אלי אדדי	אוגוסט 2024 - הווה	לשעבר מנכ״ל דינמיקה סלולר[41]

שיווק ומסחר

מיתוג ופרסום

תקציב הפרסום של חברת סלקום מנוהל בעיקרו בידי משרד הפרסום גיתם BBDO. המיתוג של סלקום, המזוהה עם הצבע הסגול, עבר שינוי בשלהי 2008. על השינוי הופקד נוויל ברודי, מעצב בריטי, אשר עיצב בין היתר את אתרי האינטרנט "ynet" ו"נענע10". הססמאות שליוו את המותג לאורך השנים: "מדבר לכולם", "עם סלקום אתה אף פעם לא לבד", "בשבילי הכוכב זה אתה", "ככה זה כשאוהבים".

בשנת 2021 החל תמיר בר לשמש כפרזנטור החברה, אך הוחלף בפברואר 2022 על ידי רן דנקר.

סמליל ראשון (1994–2000) סמליל שני (2000–2004) סמליל שלישי (2004–2008) סמליל רביעי (2009–2021) סמליל חמישי (2022-2021) סמליל שישי (החל מפברואר 2022)

שיתופי פעולה מסחריים

• כוכב נולד – סלקום הייתה נותנת החסות של התוכנית מעונתה הראשונה ועד לעונה השישית (כולל). תפאורת האולפן כללה כוכבים סגולים ומופע הגמר (החל מעונה 3) נערך במסגרת אירועי "סלקום ווליום".
• להקת משינה – חסות להפקת האלבום "רומנטיקה עתידנית" (2005) ולסיבוב ההופעות. כמו כן סלקום משתמשת בכותרת "משהו קטן וטוב" (על שם שירה של משינה) להטבות שהיא מעניקה למנויים.
• פסטיגל 2003 - חסות למופע "פסטיגל סובב עולם" אשר סיסמתו הייתה: "הילדים על המפה עם סלקום".
• ב-2006 סלקום השיקה פרויקט דגל קהילתי בשם "ווליום" ברחבי הפריפריה בשיתוף עם החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות. לפי דיווחים ההשקעה של סלקום בפרויקט הייתה בסדר גודל של כ-1.5 מיליון דולר. עשרות מרכזי "ווליום" נפתחו ברחבי הארץ עד 2014. באילת, קריית שמונה, נתיבות, מעלות, נתניה, בית שמש, פתח תקווה, עכו, יפיע, ירושלים, צפת, גוש עציון, דבוריה, קריית מלאכי, ראשון לציון ועוד.. סלקום הפסיקה את מימון הפרויקט ב-2015. מאז יש מרכזים רבים שנסגרו, וחלק ששרדו ללא המימון ואף כאלו שנפתחו מחדש בעזרת החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות, כמו בצפת למשל, בה מרכז "ווליום" פועל מ-2010 ועד היום.

מגזרי לקוחות

סלקום מספקת שירותי תקשורת לגופים וארגונים רבים ביניהם צה"ל, שטראוס גרופ, התעשייה האווירית, החברה לישראל ובנקים שונים. כמו כן היא פונה גם לקהל לקוחות הסוהו בתוכניות המותאמות לדרישות של עסקים קטנים ובינוניים. עד להפחתת דמי הקישוריות ב-2011 תחנות רדיו שונות עבדו עם הקידומת 052–999 כשירות טלמסר.

לסלקום מספר גדול של לקוחות בקרב ערביי ישראל. במגזר זה פופולריים במיוחד שירותי ה"טוקמן" שהחברה מספקת, שהיה שירות הפריפייד (כרטיס שיחות בתקציב מוגדר מראש) הראשון בארץ.

סלקום מתגאה בשיתוף פעולה הדוק עם "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" ועל-פי דרישותיה של האחרונה סיפקה למגזר החרדי מכשירים "כשרים" - מכשירים בהם לא ניתן לקבל מסרונים או תמונות, ושאינם מאפשרים גלישה באינטרנט. מספרי הטלפון שהוקצו ל"קומה הכשרה" בסלקום מתחילים בספרות 76 ו-71.

נטוויז'ן

נטוויז'ן בע"מ הוקמה כחברה ישראלית המספקת שירותי אינטרנט, טלפוניה מקומית וטלפוניה בינלאומית. החברה הוקמה ב-2007 כתוצאה ממיזוג חברות התקשורת של קבוצת IDB - "נטוויז'ן 017", "013 ברק" ו"גלובקול". ב-2011 נקנתה החברה על ידי סלקום ומוזגה לתוכה^[42].

הום סלולר

הום סלולר הוקמה כחברת תקשורת המפעילה רשת סלולרית וירטואלית במתווה MVNO. באמצע 2015 עמד מספר לקוחותיה של המפעילה על כ-15–20 אלף. אז, נמכרה לחברת סלקום^[43].

ראו גם

• תקשורת סלולרית בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של סלקום

• סלקום, סרטונים בערוץ היוטיוב

• סלקום ישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב

• סלקום ישראל בע"מ, באתר גלובס
• סלקום, באתר Crunchbase (באנגלית)