Loading AI tools
תוכנית מציאות ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוכב נולד היא תוכנית מציאות ישראלית אשר שודרה בערוץ 2 ממאי 2003 ועד 2012 במסגרת "שידורי קשת", ולאחר מכן שודרה במקומה התוכנית "הכוכב הבא". פורמט התוכנית מבוסס על התוכנית האמריקאית "אמריקן איידול", כאשר במרכזה תחרות שירה בין כישרונות חדשים בתחום.
 | |
| סמליל עונת העשור | |
| מבוסס על | "American Idol" (ארצות הברית) |
|---|---|
| סוגה |
תוכנית מציאות  |
| יוצרים | טמירה ירדני, דודו ירדני, צביקה הדר, יואב צפיר |
| בימוי | יואב צפיר |
| מנחים |
צביקה הדר |
| שופטים | יזהר אשדות (גמר 2003), רוני בראון (גמר 2003, 2004), ריקי גל (2004–2005), צדי צרפתי (2004–2012), צביקה פיק (2005–2009), גל אוחובסקי (2006–2010), מרגלית צנעני (2006–2011), דנה אינטרנשיונל (2009–2010), פבלו רוזנברג (2010), מירי מסיקה (2011–2012), יאיר ניצני (2011), גידי גוב (2012), משה פרץ (2012) |
| זוכים |
נינט טייב - עונה 1 (2003) הראל מויאל - עונה 2 (2004) יהודה סעדו - עונה 3 (2005) ג'קו אייזנברג - עונה 4 (2006) בועז מעודה - עונה 5 (2007) ישראל בר-און - עונה 6 (2008) רוני דלומי - עונה 7 (2009) דיאנה גולבי - עונה 8 (2010) חגית יאסו - עונה 9 (2011) אור טרגן - עונה 10 (2012) |
| פרסים | חוזה הקלטות ופרסים נוספים המשתנים מעונה לעונה |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות |
עברית |
| מספר עונות | 10 |
| מספר פרקים | 210 |
| תוכנית המשך | הכוכב הבא |
| הפקה | |
| מפיק | טמירה ירדני, דודו ירדני |
| חברת הפקה | טדי הפקות |
| עורכים | יואב צפיר |
| בעלי תפקידים נוספים | מלבישה ראשית: ליאת אשורי |
| אורך פרק | 90–120 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
שידורי קשת (ערוץ 2) ערוץ 24 (ש.ח) |
| תקופת שידור מקורית | מאי 2003 – 4 בספטמבר 2012 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
את צעדיה הראשונים של התוכנית ניתן למצוא בתוכנית "לא נפסיק לשיר", ששודרה בשנת 2002, גם היא במסגרת שידורי "קשת" וגם היא בהנחייתו של צביקה הדר. ב"לא נפסיק לשיר" התמודדו אנשים אלמוניים לצד אנשי בידור מוכרים בתחרות זיהוי וביצוע שירים עבריים. בשנת 2003 פיתחו טדי הפקות את רעיון "לא נפסיק לשיר" לתחרות זמר לכל דבר. כאשר המחשבה הייתה לעשות מבחני בד כדי שהמתמודדים האנונימיים יהיו בעלי יכולות שירה. להפתעת המפיקים למבחני הבד האלו הגיעו אלפי מתמודדים[1].
העונה נפתחת בשלב האודישנים, בו השתתפו מספר רב של מתמודדים (לפני האודישנים המצולמים המתמודדים עברו שני שלבים של מבחנים, כאשר לשלב המצולם הגיעה כמות מצומצמת יחסית משיקולי מדרוג וזמן[1]) מהם נבחרו על ידי השופטים קבוצה של כ-20 מתמודדים שישתתפו בתחרות עצמה "הנבחרת". במהלך הפרקים השונים מבצעים המתמודדים שירים עבריים מוכרים ונשפטים על פי ביצועם. לבסוף, מחליט הקהל הצופה בבית ישירות, על ידי הצבעה באמצעות מסרון (SMS) מי המתמודד המועדף עליו, והזוכה במספר ההצבעות הנמוך ביותר הוא המודח מהתוכנית. לאחר מספר ניפויים משמעותי, נבחרים שלושה מתמודדים אשר מבצעים את ביצועם האחרון בגמר בהופעה חיה. המתמודד שזוכה למספר המסרונים הגדול ביותר מוכרז כמנצח התוכנית והכוכב הנולד.
"כוכב נולד" הפכה כבר בעונתה הראשונה להצלחה, ולאחר מכן לתופעה תרבותית רחבה. למרות הביקורות הרבות נגדה ונגד תרבות ה"אינסטנט" וייצור כוכבים, שמרה על נתוני מדרוג גבוהים ועל אהדת קהל רחבה גם בעונותיה הבאות. "כוכב נולד" צלחה ברוב העונות את שיאי טבלות המדרוג וזכתה בפרסים בתחום. בשנת 2003 זכתה בטקס פרסי מסך הזהב "תוכנית העשור". באותה שנה זכתה גם בקטגוריית תוכניות הבידור. בשנים 2004 ו-2005, בעונותיה השנייה והשלישית, זכתה בפרסים בקטגוריית "תוכנית המציאות".
את התכנית ניהל מוזיקלית עמוס בן-דוד, שעיבד את מרבית השירים בתוכנית לצד ערן מיטלמן.
| חבר/ת הסגל | עונה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה 1 (גמר) | עונה 2 (גמר) | עונה 3 | עונה 4 | עונה 5 | עונה 6 | עונה 7 | עונה 8 | עונה 9 | עונה 10 | |
| מנחים | ||||||||||
| צביקה הדר | מנחה | |||||||||
| שופטים | ||||||||||
| יזהר אשדות | שופט | |||||||||
| רוני בראון | שופט | |||||||||
| ריקי גל | שופטת | |||||||||
| צדי צרפתי | שופט | |||||||||
| צביקה פיק | שופט | |||||||||
| גל אוחובסקי | שופט | |||||||||
| מרגלית צנעני | שופטת | |||||||||
| דנה אינטרנשיונל | שופטת | |||||||||
| פבלו רוזנברג | שופט | |||||||||
| מירי מסיקה | שופטת | |||||||||
| יאיר ניצני | שופט | |||||||||
| גידי גוב | שופט | |||||||||
| משה פרץ | שופט | |||||||||
| שופטים אורחים (בשלב האודישנים) | ||||||||||
| יוני בלוך | אורח | |||||||||
| דפנה לוסטיג | אורחת | |||||||||
| עדי אשכנזי | אורחת | |||||||||
העונה הראשונה של כוכב נולד החלה במאי 2003. בעונה זו נקראה התוכנית "לא נפסיק לשיר - כוכב נולד", ואכן היה קשר הדוק בין התוכניות. בחלק מהתוכניות השתתפו המתחרים כמתחרים רגילים ב"לא נפסיק לשיר". רק לאחר עונה זו בוצע הפיצול בין התוכנית "לא נפסיק לשיר" לבין "כוכב נולד", ואלמנט החידון הוסר מהתוכנית.
במהלך התוכנית נערכו תחילה אודישנים שונים בכל רחבי ישראל. במהלך האודישנים, בנוסף לבחינת יכולות השירה, השתתפו המתמודדים גם בשעשועונים הקשורים לזיהוי שירים עבריים. לאחר מכן נערכו שלבי "ראש בראש" של סולואים שבוצעו על ידי המתמודדים, כאשר הביצועים האהודים והטובים ביותר זיכו את המתמודדים בהתקדמות בשלבי התחרות. לאורך שלבי התוכנית השונים נכחו שלושה שופטים: מתי כספי, יזהר אשדות ורוני בראון. באותו פורמט משקלם בתהליך הבחירה היה נמוך מזה שניתן להכרעת הקהל.
בשלב חצי הגמר, שחולק לשניים, נבחרו שלושת המתמודדים שעלו לגמר התוכנית - נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו. מופע הגמר נערך ב-28 באוגוסט 2003 במסגרת "כפר המוזיקה" בחולות ניצנים, בפני קהל של כ-7,000 איש. השופטים בגמר היו רוני בראון ויזהר אשדות, אשר בחרו במקום הראשון את נינט טייב, במקום השני את שי גבסו ובמקום השלישי את שירי מימון. על-פי הכרעת הקהל, הביצוע של נינט טייב גבר על השאר, והיא זכתה בתואר "כוכב נולד" הראשון עם 49.3% מהקולות. במקום השני זכתה שירי מימון עם 28.2% מהקולות ולמקום השלישי הגיע שי גבסו עם 22.5% מהקולות.
אלבום אוסף שירי העונה יצא לחנויות בספטמבר 2003, ובתוך שלושה שבועות מכר 50 אלף עותקים[2].
| קרב המינים | דו-קרב | גלגל הצלה | חצאי הגמר | הגמר | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב הבנות | קרב הבנים | חצי גמר 1 | חצי גמר 2 | הכרעה | ||||
| נינט טייב | בטוחה | ניצחה | מקום ראשון | בגמר | מקום ראשון | |||
| שירי מימון | בטוחה | ניצחה | מקום ראשון | בגמר | מקום שני | |||
| שי גבסו | בטוח | ניצח | מקום שני | ← | העפיל לגמר | מקום שלישי | ||
| גיא שרפי | 3 האחרונים | הפסיד | ניצח | מקום שני | הודח | הודח בשנית (חצי גמר 2) | ||
| מורן גמליאל | בטוח | ניצח | הפסיד | הודח (חצי גמר 2) | ||||
| שי רביזדה | בטוח | ניצח | הפסיד | הודח (חצי גמר 2) | ||||
| לירז רחמין | בטוחה | ניצחה | הפסידה | הודחה (חצי גמר 2) | ||||
| בוריס סולטנוב | בטוח | ניצח | הפסיד | הודח (חצי גמר 1) | ||||
| כברה קסאי | בטוחה | הפסידה | ניצחה | הפסידה | הודחה בשנית (חצי גמר 1) | |||
| מעיין שקד | בטוחה | ניצחה | הפסידה | הודחה (חצי גמר 1) | ||||
| אסתי שייבין | 3 האחרונות | הפסידה | הפסידה | הודחה בשנית (גלגל ההצלה) | ||||
| שי וגיא אבזירוב | בטוחים | הפסידו | הפסידו | הודחו בשנית (גלגל ההצלה) | ||||
| בן שרעבי | בטוח | הפסיד | הפסיד | הודח בשנית (גלגל ההצלה) | ||||
| טל לופסקו | בטוחה | הפסידה | הפסידה | הודחה בשנית (גלגל ההצלה) | ||||
| מאיה ממן | בטוחה | הפסידה | הפסידה | הודחה בשנית (גלגל ההצלה) | ||||
| ינעם כביר | בטוח | הפסיד | הפסיד | הודח בשנית (גלגל ההצלה) | ||||
| ארז ביטון | 3 האחרונים | הודח (קרב הבנים) | ||||||
| יגאל גינת | 3 האחרונים | הודח (קרב הבנים) | ||||||
| מיטל מעודה | 3 האחרונות | הודחה (קרב הבנות) | ||||||
| דקלה אשל | 3 האחרונות | הודחה (קרב הבנות) | ||||||
בעונה זו נשפטו הביצועים לראשונה על ידי פאנל שופטים, שהורכב מהזמרת ריקי גל, הבמאי צדי צרפתי ומנהל "הליקון" רוני בראון. לגמר, שנערך ב-15 באוגוסט 2004 בכפר המוזיקה של קוקה-קולה בניצנים בפני אלפי אנשים, עלו הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן. עד הגמר סקעת הוביל בסקרים השונים ונחשב לפייבוריט ודאי. למרות זאת, מויאל, שביצע את השיר "נר על החלון", הצליח לנצח במפתיע עם 44.8% מהקולות, לעומת סקעת עם 41.9% מהקולות וכהן עם 13.3% מהקולות. ברגע בו ניצח מויאל צעק צביקה הדר "גבירותי ורבותי, מהפך!", על משקל הכרזתו של חיים יבין בעקבות עלייתו לשלטון של הליכוד לראשונה, בבחירות לכנסת התשיעית. בעקבות ניצחונו המפתיע של מויאל הועלו טענות שונות, חלקן בדבר זיוף קולות[דרוש מקור], וחלקן יוצאות נגד מספר ההצבעות המקסימלי שניתן היה להצביע לאורך העונה ובגמר – 250 הצבעות ליחיד. לאחר הפגנה[דרוש מקור] והצהרות בפומבי כנגד קשת, ערכה הפקת התוכנית בדיקה נוספת, ובישרה כי לא היו זיופים, ואין שינוי בתוצאות.
העונה השלישית של "כוכב נולד" החלה במרץ 2005. המתמודדים נבחנו בפני השופטים ריקי גל, צדי צרפתי וצביקה פיק. לראשונה, ליווה את העונה שיר נושא, "חלומות מתגשמים", אשר נכתב על ידי מירית שם אור, הולחן על ידי צביקה פיק ובוצע על ידי המשתתפים בגמר "כוכב נולד 2". לגמר, שנערך ב-29 באוגוסט 2005 בגני התערוכה, תל אביב במסגרת אירוע "ווליום" של סלקום בפני עשרות-אלפי אנשים, עלו יהודה סעדו, מיכאל קירקילן ושיר ביטון. סעדו הודח במהלך העונה על ידי השופטים, אולם בעקבות אהדת הקהל, ניתנה לו אפשרות לחזור לתחרות באמצעות "גלגל הצלה". בסופו של דבר, ניצח סעדו עם כ-57% מהקולות, קירקילן זכה במקום השני עם כ-23% מהקולות וביטון זכתה במקום השלישי עם כ-20% מהקולות.
בעקבות תוצאות חריגות שהתגלו באחד משלבי התחרות וחשד לזיוף קולות, הוחלט לשנות את שיטת ההצבעה ועתה הוגבל כל צופה להצבעה אחת בלבד מכל אמצעי הצבעה (מסרון, טלפון או דרך אתר האינטרנט של התוכנית). מאז ובמשך העונות הבאות, נותרה שיטת ההצבעה מוגבלת בחלקה בוטלה ההצבעה בטלפון ובאינטרנט (בעונה 9 הצבעה באינטרנט התאפשרה שוב), והוגדלה הצבעת המסרונים ל-5 הצבעות בהמשך, ואז ל-10 הצבעות).
באותה שנה גם הפקת התוכנית הוציאה תוכנית ספיישל "כוכב נולד – מסלול ה-40 פלוס" בו התחרו מתמודדים בני ארבעים ומעלה. במסלול הזה ניצחה ילנה גרישקוב, שבתה סשה גרישקוב, התמודדה בעונה הקודמת.
העונה הרביעית של "כוכב נולד" החלה במאי 2006. לתוכנית הצטרפו שופטים חדשים, גל אוחובסקי ומרגלית צנעני, שחברו אל השופטים צדי צרפתי וצביקה פיק. ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין תוכננה גם היא להצטרף לצוות השופטים, אך פרשה בשלבים מוקדמים. צילומי התוכנית עברו לאולפן חדש ולא נערכו עוד באולפן הישן של "לא נפסיק לשיר". שיר הנושא של העונה, "כל כך הרבה שירים", נכתב והולחן על ידי יוני בלוך וברק פלדמן ובוצע על ידי זוכה העונה הקודמת, יהודה סעדו.
בעונה זו נערכו מספר חידושים כגון דואטים, אשר הושרו על ידי זוגות מתמודדים ומתן אפשרות לשופטים להעניק חסינות לאחד מהמתמודדים. כמו כן נקבע כי לאורך העונה תבצע הנבחרת הופעות הצדעה לאמנים וללהקות.
מלחמת לבנון השנייה שנערכה במהלך שידורי העונה הרביעית, הביאה לשיבושים בשידורה, ועל כן עונה התארכה מעל למצופה ומופע הגמר של העונה נערך ב-7 בספטמבר, בפארק הירקון בתל אביב, כחלק ממופע "ווליום תל אביב", בהשתתפות ג'קו אייזנברג, מאיה רוטמן ורפאל מירילא. אייזנברג ניצח, עם כ-46% מהקולות, במקום השני זכתה רוטמן עם כ-28% מהקולות ובמקום השלישי זכה מירילא עם כ-26% מהקולות[3]. בריאיון שנתן אייזנברג זמן קצר לאחר זכייתו[4], הוא עורר סערה תקשורתית, לאחר שסיפר, בין השאר, שהוא לא התגייס לצה"ל ולא מתחרט על כך. הראיון הוביל לתגובות חריפות בציבור, אשר הובילו את אייזנברג להתנצל בפומבי, ולפסק זמן בן מספר חודשים מהופעות בתקשורת, ובשנת 2010 הוא עבר להתגורר באמסטרדם.
הזמר עמיר חדד אשר השתתף בעונה זו, ייצג את צרפת באירוויזיון 2016 והגיע למקום השישי.
העונה החמישית של "כוכב נולד" החלה במאי 2007. השופטים היו צדי צרפתי, צביקה פיק, מרגלית צנעני וגל אוחובסקי, כשבחלק גדול מהאודישנים הצטרף יוני בלוך כשופט-אורח. את שיר האודישנים לעונה, "קשה לי לא להתרגש", כתב והלחין זוכה "כוכב נולד 4", ג'קו אייזנברג, והוא שר אותו כדואט עם זוכת המקום השני, מאיה רוטמן. לקהל הצופים ניתנה האפשרות להצביע חמש פעמים מכל אמצעי הצבעה (דרך אתר האינטרנט של התוכנית ובאמצעות מסרונים). הגמר, שאליו עלו בועז מעודה, מארינה מקסימיליאן בלומין ושלומי בראל, נערך ב-29 באוגוסט 2007, בחוף גולן בכנרת, כחלק ממופע "ווליום כנרת". מעודה ניצח עם כ-50% מהקולות. למקום השני הגיעה בלומין עם כ-27% מהקולות, ובראל סיים במקום השלישי עם כ-23% מהקולות. בגמר נשברו שלושה שיאים מאז תחילת שידור התוכנית: מספר שיא של הצבעות (מעל ל-900,000) ביחס למספר אפשרויות ההצבעה לכל צופה; גודל הקהל - כ-40,000 איש; שיא רייטינג של 9 שנים בערוץ השני - 31.2% מכלל האוכלוסייה (35.9% ממשקי הבית היהודיים), כאשר בשיא נרשמו 41.6 אחוזי רייטינג[5].
בתום עונה זו הוצעו חוזי הקלטה למתמודדים רבים. מעודה זכה בחוזה עם חברת "הד ארצי", בלומין בחוזה עם חברת "הליקון", ובראל בחוזה עם חברת "NMC". בנוסף, חן אהרוני ואדיר אוחיון, מתמודדים שהגיעו לשלבים מתקדמים, קיבלו חוזי הקלטה ב-"NMC" וב"הליקון", בהתאמה.
העונה השישית של "כוכב נולד" החלה במאי 2008. השופטים הם צדי צרפתי, צביקה פיק, מרגלית צנעני וגל אוחובסקי, כאשר אל צוות השופטים באודישנים צורפה דפנה לוסטיג. שיר האודישנים "מי היה מאמין" נכתב והולחן על ידי קרן פלס ובוצע על ידי זוכה העונה הקודמת, בועז מעודה, יחד עם זו שהגיעה למקום השני בעונה הקודמת, מארינה מקסימיליאן בלומין. אחת מתוכניות האודישנים נערכה בהודו - צביקה הדר, אוחובסקי וצנעני נסעו לשם וערכו אודישנים בקרב המטיילים הישראלים במדינה, מהם נבחרה מתמודדת אחת, עדי אבישי, אשר נכנסה לנבחרת העונה והגיעה למקום השישי.
עונה זו זכורה בכך שלראשונה בתולדות התוכנית הוחזרו שני מתמודדים על פי החלטת השופטים בלבד. המתמודדים שחזרו הם אביב משולם (אשר הגיע לבסוף למקום החמישי) והאחיות אורלי ושולי גואטה (אשר הודחו יום לאחר חזרתן לתוכנית, ובכך, הגיעו למקום התשיעי). החלטה זו גררה אחריה ביקורות רבות, בטענה שההפקה מזלזלת בצופי התוכנית.
בספיישל ילדים, שנערך באמצע חודש יולי, התארח בתוכנית הזמר האמריקאי שון קינגסטון. במהלך התוכנית הוא ביצע את שירו "Beautiful Girls".
בעונה זו, "כוכב נולד" שילבה במסגרת התוכנית הרגילה גם תחרות בין "להקות צעירות". חברי הלהקה "פאנק יו", שהגיעה למקום הראשון, זכו בהקלטת סינגל בהפקתו המוזיקלית של דודו טסה (השיר "בן 16/לכתוב את הכל") ובתואר "הלהקה הבאה של ישראל". פאנק יו גם היו הראשונים להופיע במופע הגמר של התוכנית בחופה של הכנרת, בשירים "שבוע" ו-"בן16/לכתוב את הכל".
גמר "כוכב נולד 6" נערך בחסות חברת סלקום במסגרת פסטיבל "ווליום כנרת" ב-26 באוגוסט. לגמר התוכנית עלו כרמל אקמן, לי בירן וישראל בר-און. בגמר התוכנית הגיע ישראל בר-און למקום הראשון עם 56% מהקולות. היה זה לאחר ששר את שירו המקורי "בדיוק כמו פעם" וכן דואט עם מארינה מקסימיליאן בלומין לשיר "גאון" של נורית גלרון. למקום השני הגיע לי בירן אשר שר את "עוד סיפור אחד של אהבה" של שימי תבורי ודואט עם נינט טייב ל"לא יכולתי לעשות עם זה כלום". בירן זכה ב-24% מקולות המצביעים. למקום השלישי הגיעה כרמל אקמן ששרה את "כמו ציפור מטורפת" של יזהר כהן ודואט עם בועז מעודה ל"אנצל" של מוש בן ארי. היא זכתה ב-20% מהקולות.
במהלך אפריל 2009 נערכו האודישנים לעונה השביעית של כוכב נולד. לצוות השופטים הצטרפה דנה אינטרנשיונל. בעונה זו, נערכו אודישנים גם בארצות הברית. ממוצע הגילאים בעונה בלט בהיותו נמוך משמעותית מעונות קודמות - מתמודדים רבים שהגיעו לשלבים מתקדמים היו בני פחות משמונה עשרה.
שיר הנושא של העונה, "רציתי לשיר", נכתב והולחן על ידי הזמר דודו טסה ובוצע על ידי שלישיית תוכנית הגמר של העונה השישית: ישראל בר און, לי בירן וכרמל אקמן.
החידוש בעונה זו היה תוכנית הספין אוף "הצילו! אני כוכב נולד", אשר שימשה כתוכנית "גלגל הצלה" למתמודדים שהודחו. התוכנית שודרה בערוץ 24 בהנחייתה של מארינה מקסימיליאן בלומין. בתוכנית החדשה, התחרו ביניהם מודחי "כוכב נולד" של אותו שבוע ולאחר חשיפת הצבעת הקהל, המתמודד שקיבל את מרב הקולות עבר להתמודד על הזכות להישאר בתוכנית גם בשבוע שלאחר מכן. רק הזוכה היה אמור לחזור לתוכנית, אולם לבסוף, חזרו שני מתמודדים להתחרות בשלב בו נותרו חמישה מתמודדים מלבדם. נוסף על כך, ערוץ 24 שידר בשידור ישיר מחדר החזרות של "כוכב נולד".
על אף היות התוכנית תחרות זמר עברי, בעונה זו הורשו המתמודדים לשיר חלק מהשירים בלועזית, לצד שירים בעברית.
בעונה זו נאלץ המתמודד עומר אדם לפרוש, לאחר שכבר העפיל לשביעייה הסופית ונחשב לבעל סיכוי גבוה להגיע לגמר. פרישתו מהתוכנית נעשתה לאחר שהתברר ששיקר להפקה באשר לגילו[6]. אדם הציג את עצמו כבן 16.5 אף על פי שלמעשה היה צעיר בשנה. אלמלא היה משקר, לא יכול היה להשתתף ב"כוכב נולד 7", עקב הגבלת הגיל המצויה בתקנון התוכנית. גילו של אדם נחשף על ידי עומרי חיון, בלוגר אשר מצא את גילו האמיתי במרשם התושבים שדלף לאינטרנט.
ב"ספיישל שנות השמונים" שנערך לקראת סוף יולי, התארחו בתוכנית חברי להקת ה-"Pet Shop Boys". במהלך התוכנית הם ביצעו את שירם "Love Etc".
שידור העונה החל ב-24 במאי ומופע הגמר של העונה התקיים ב-30 באוגוסט בחוף הדקל שבאילת. שלושת הפיינליסטים שהתחרו בגמר הם רוני דלומי, ולדי בלייברג ומיי פיינגולד. להבדיל ממופעי הגמר הקודמים, בשנה זו המקום השלישי הוכרז אחרי סבב סולואים ראשון, שלאחריו שני המתמודדים שנותרו התחרו ב"ראש בראש". הם ביצעו סולו נוסף שלאחריו נפתחת ההצבעה מחדש. לשלב השני של הגמר עלו דלומי ובלייברג והזוכה הייתה רוני דלומי. היא זכתה בכ-61% מקולות הצופים ובכך הפכה לזוכה הצעירה ביותר בתולדות התוכנית, בת 17 בזכייתה וגם לאישה הראשונה שזכתה מאז זוכת העונה הראשונה נינט טייב. בגמר נשלחו למעלה מ-900,000 מסרונים, מספר שיא ביחס לשנים עברו.
בסוף אוגוסט 2009, עוד במהלך שידורי העונה השביעית, נפתחה ההרשמה לאודישנים של העונה השמינית של "כוכב נולד". האודישנים לעונה זו התקיימו מוקדם מהרגיל, בחורף 2009–2010. שיר האודישנים ה"מסורתי" שליווה את העונה השמינית הוא "עכשיו תורי", שנכתב על ידי מוש בן ארי ומבוצע על ידי זוכת העונה השביעית, רוני דלומי[7].
בדומה לשנים קודמות, הפקת התוכנית יצאה לערוך אודישנים לישראלים גם בתפוצות, והפעם נערכו האודישנים בערי ברזיל. בעונה זו הצטרף אל צוות השיפוט הזמר והמוזיקאי פבלו רוזנברג, שהחליף את צביקה פיק, אשר פרש מן התוכנית[8].
העונה עלתה לשידור ב-5 במאי 2010 ומופע הגמר שלה התקיים ב-4 בספטמבר 2010 בבריכת הסולטאן שבירושלים. בעונה זו, בדומה לעונה הקודמת, החזרות להופעות החיות שודרו בשידור חי בערוץ 24. כמו כן, בחזרות נעזרו המתמודדים בשופטי התוכנית ובמפיק המוזיקלי לואי להב. שלושת המועמדים שהעפילו לגמר הם עידן עמדי, אוהד שרגאי ודיאנה גולבי. במופע הגמר, לאחר סבב הצבעה ראשון, הודח אוהד שרגאי. לאחר ששני הנותרים הופיעו כל אחד בשיר נוסף, נערך סבב הצבעה נוסף בקרב הצופים, ללא שקלול של הצבעות השופטים. בתום ההצבעה הוכרזה גולבי כמנצחת, לאחר שגרפה 53% מקולות הצופים.
בסוף אוגוסט 2010 הוכרזה תחילת ההרשמה לאודישנים של "כוכב נולד 9", ואלו החלו ב-20 בינואר 2011. שידורי העונה החלו ב-2 באפריל 2011. מופע הגמר של העונה התקיים ב"חוף הסטודנטים" בחיפה ב-23 ביולי 2011.
בעונה זו הצטרפו לחבר השופטים הזמרת מירי מסיקה והמוזיקאי יאיר ניצני[9]. זאת במקום דנה אינטרנשיונל, שפרשה בשל רצונה להשתתף בשנית בתחרות האירוויזיון[10], ופבלו רוזנברג וגל אוחובסקי, אשר השתתפותם בתוכנית הופסקה[11].
"שיר האודישנים", אשר מלווה את כל העונה, הוא "הדרך שלך", שנכתב על ידי עידן עמדי, שהגיע למקום השני בגמר העונה השמינית. השיר מבוצע בשתי גרסאות: "גרסת הבנות" אותה מבצעת זוכת העונה השמינית, דיאנה גולבי, ו"גרסת הבנים", המבוצעת על ידי עידן עמדי.
לקראת תוכנית חצי הגמר של העונה, חשפה הפקת התוכנית כי בשתי תוכניות קודמות, הוטו התוצאות באמצעות משלוח של מסרונים רבים ממספרים סלולריים מאותן קבוצות מספרים, לטובת המתמודדת תמר יהלומי. הפקת כוכב נולד החליטה בשל כך לאפשר לשלושת המודחים האחרונים להתמודד יחד עם יהלומי על כרטיס אחד נוסף לחצי הגמר, יהלומי עצמה העדיפה לפרוש מהתוכנית, לאחר שאביה הודה שעמד מאחורי הטית התוצאות.
מופע הגמר של העונה נערך ב"חוף הסטודנטים" בחיפה. שלושת המתמודדים שהעפילו אליו היו לירון רמתי, דוד לביא וחגית יאסו. לאחר סבב סולואים והצבעה ראשונה, הודח לירון רמתי. לאחר מכן הופיעו דוד לביא וחגית יאסו כל אחד בשיר נוסף ונערך סבב הצבעה נוסף בקרב הצופים, ללא שקלול הצבעות השופטים. בתום ההצבעה הוכרזה יאסו כמנצחת, לאחר שגרפה כ-60% מקולות הצופים. בעקבות זכייה זו היא קיבלה, בין היתר, מלגת מחיה בסך 240 אלף ש"ח והפקת אלבום בכורה על ידי הזמר עברי לידר. תוכנית הגמר בעונה זו, זכתה לשיעור צפייה שיא בתולדות התוכנית, של 41% ממשקי הבית היהודיים, כשברגע השיא שיעור הצפייה עמד על 47%, אחד השיעורים הגבוהים בתולדות הטלוויזיה הישראלית[12].
ב-16 באוגוסט 2011, שבועות לאחר סיום העונה התשיעית, נעצרה מרגלית צנעני, אחת מהשופטות בתוכנית, בחשד לסחיטה באיומים. בין היתר, חשדה המשטרה כי צנעני הייתה מעורבת בקידום מועמדים בתוכנית "כוכב נולד". בעקבות חשדות אלה, דרשה הרשות השנייה מ"שידורי קשת" לבדוק את הנושא[13]. לבסוף בשל פרשה זו הודחה צנעני מחבר השופטים של התוכנית.
לראשונה בתולדות התוכנית, הוכרזה ההרשמה לעונה הבאה של "כוכב נולד" כבר בתוכנית האולפן הראשונה של העונה הקודמת לה ולא בגמר, כנהוג בשנים עברו. האודישנים לעונה העשירית החלו בפברואר 2012 והעונה עצמה עלתה לשידור ב-22 במאי 2012.
שיר הנושא של העונה היה חידוש לשירו של שלמה ארצי, "כבר עבר די זמן" (במקור "מה רצינו להגיד"), המדבר על הכמיהה לעסוק במוזיקה. לכבוד עונת העשור ובשל ריבוי המבצעים, כתב ארצי בית נוסף לשיר. את השיר ביצעו כלל זוכי התוכנית לדורותיה ופיינליסטים נוספים. בלט בהיעדרו זוכה העונה השישית של התוכנית, ישראל בר און, שסירב להשתתף בשיר ובקליפ. בנוסף הוקלט גם שיר האודישנים בביצוע לירון רמתי, דוד לביא וחגית יאסו, בשם "זה הזמן" שאת מילותיו כתב לביא והלחין יגאל בשן.
בעונה העשירית הצטרפו לחבר השופטים הזמר והשחקן גידי גוב והזמר משה פרץ. זאת במקום יאיר ניצני, שבחר לפרוש מהתוכנית, ומרגלית צנעני, שהודחה בשל מעורבות בפרשה פלילית. עונה זו התאפיינה בממוצע גילאים נמוך במיוחד, והמבוגר מבין המתמודדים היה בן 23.
בעונה זאת עברה התוכנית מתיחת פנים מסיבית: הנבחנים חויבו ללמוד שיר מתוך רשימת "100 קלאסיקות ישראליות" שהוכנה מראש; השופטים קיבלו טאבלטים על מנת שיוכלו לחוות דעה על המתמודד בזמן אמת; בשונה מעונות קודמות ששודרו מאולפן קבוע בהרצליה, התוכנית שודרה מאולמות שונים ברחבי הארץ כחלק מ"מסע העשור". כמו כן בשלב הנבחרת שולבה ועדה מקצועית (שהורכבה ממוזיקאים וזמרים) כגורם מדרג נוסף של המתמודדים, ואילו ההצבעה במסרונים והשידורים החיים נדחו לשלב מאוחר יותר.
בעונה זו זכתה התוכנית לנתוני מדרוג נמוכים מהרגיל ששיקפו את מידת העניין שגילה הציבור בתוכנית[14].
הגמר נערך גם בחיפה ב-4 בספטמבר 2012. לגמר העפילו אור טרגן, תלמיד תיכון מהרצליה בן 17, איטן גרינברג, בן 18 מגבעתיים ואניטה גסין, תלמידת תיכון בת 16 ממגדל העמק, צעירת המתמודדים בעונה והמתמודדת הצעירה ביותר בתולדות התוכנית שהעפילה לגמר. לאחר סבב סולואים והצבעה ראשונה, הודחה אניטה גסין. שני הנותרים ביצעו שיר נוסף ולבסוף ניצח אור טרגן, משקיבל 51% מקולות הצופים.
| מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי | |
|---|---|---|---|
| עונה 1 | נינט טייב | שירי מימון | שי גבסו |
| עונה 2 | הראל מויאל | הראל סקעת | עדי כהן |
| עונה 3 | יהודה סעדו | מיכאל קירקילן | שיר ביטון |
| עונה 4 | ג'קו אייזנברג | מאיה רוטמן | רפאל מירילא |
| עונה 5 | בועז מעודה | מארינה מקסימיליאן | שלומי בראל |
| עונה 6 | ישראל בר-און | לי בירן | כרמל אקמן |
| עונה 7 | רוני דלומי | ולדי בלייברג | מיי פיינגולד |
| עונה 8 | דיאנה גולבי | עידן עמדי | אוהד שרגאי |
| עונה 9 | חגית יאסו | דוד לביא | לירון רמתי |
| עונה 10 | אור טרגן | איטן גרינברג | אניטה גסין |
ערך מורחב – הכוכב הבאבתום תוכנית הגמר של העונה העשירית ל"כוכב נולד", הודיע צביקה הדר שהאודישנים לעונה הבאה, ה-11 במספר, נפתחו. צילומי העונה נדחו מספר פעמים, וב-20 במאי 2013 פורסם כי משה פרץ עוזב את כס השיפוט בתוכנית לטובת עונתה הראשונה של התוכנית "אקס פקטור" בזכיינית המתחרה רשת, וכי צדי צרפתי, מירי מסיקה וגידי גוב יעזבו אף הם את התוכנית[15]. נוסף על החלפת צוות השיפוט (מלבד צביקה הדר שנשאר - אולם הפך ממנחה לשופט), מותגה התוכנית בפורמט החדש בשם "הכוכב הבא"[16].
ב-25 באוגוסט 2013, הושק הפורמט החדש על ידי "קשת" בערוץ 2, ופורסם ששיטת ה-SMS תוחלף בהצבעה באמצעות אפליקציית makoTV. לאחר סינון מוקדם של השופטים יגיעו המתמודדים לשלב המבחן החי. התוכנית תשודר בשידור חי, וכל מתמודד יתחיל לשיר מאחורי מסך סגור, בליווי פסנתר בלבד, כשהוא אינו רואה לנגד עיניו את השופטים או את הקהל. עם תחילת השיר הצופים בבית יתחברו לאפליקציה ויהיה עליהם להחליט, בזמן אמת, אם המתמודד עובר או לא עובר. ברגע שהמתמודד יגיע ל־70 אחוזים ויותר של הצבעות "עובר" (קולות הצופים והשופטים יחד) - המסך ייפתח והוא יעבור לשלב הבא. התוכנית החלה את שידורה ב-17 בספטמבר 2013[17]. החל מהעונה השנייה, למשך 6 שנים, הזוכה בתוכנית היה נציגה של ישראל לתחרות האירוויזיון, ולפיכך, התוכנית נקראה מאז "הכוכב הבא לאירוויזיון" עד עונתה השביעית[18]. מתמודד העונה השביעית של כוכב נולד, חובי סטאר, זכה בעונה השלישית של תוכנית זו, ולפיכך, נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 2016. זוכת העונה החמישית של התוכנית, נטע ברזילי, זכתה באירוויזיון 2018.
במהלך העונות התעורר עניין רב באופן בו משתקפת החברה הישראלית בתוכנית. בעיקר בלטו בשיח הציבורי סוגיות הפריפריה לעומת המרכז, דתיים לעומת חילוניים, מזרחים לעומת אשכנזים ואף יהודים לעומת ערבים.
זוכת העונה הראשונה, נינט טייב, בלטה בכך שהיא שומרת מסורת ושהיא הגיעה מקריית גת. לאחר ניצחונה קיבלה טייב את התפקיד הראשי בסדרה "השיר שלנו", דמות של צעירה מקריית גת שמגיעה למרכז ומצליחה להגיע למעמד של כוכבת גדולה.גם זוכה העונה השנייה, הראל מויאל וגם הזוכה העונה השלישית, יהודה סעדו, הם שומרי מסורת. כשנודע שהעונה הרביעית תשודר בערב שבת, נטען שמתמודדים כמו טייב, מויאל, סעדו ושי גבסו לא היו יכולים להתגלות אם התוכנית הייתה משודרת בערב שבת כבר בתחילת דרכה[19].
זכייתו של ג'קו אייזנברג בעונה הרביעית (2006) העלתה את שאלת הגיוס לצה"ל בחברה הישראלית. בעוד נינט טייב, זוכת העונה הראשונה, שירתה בצה"ל[20] והראל מויאל, זוכה העונה השנייה, היה לוחם במג"ב ומאוחר יותר עידן עמדי היה מפקד בחיל ההנדסה הקרבית (גם עמדי וגם מויאל אף הלחינו וכתבו שירים על שירותם הצבאי הקרבי), אייזנברג לא שירת בצבא וראיון בו התגאה על כך עורר סערה ציבורית וקריאות להחרימו. בעונה התשיעית ערכה ההפקה "ספיישל" אודישנים בבסיסי צה"ל במסגרתם נבחרו לתחרות מספר חיילים מהיחידות השונות בהן ביקרו.
בעונה החמישית השתתפה בתוכנית בפעם הראשונה זמרת ערבייה שהגיעה לשלב "הנבחרת" - מרים טוקאן הנוצרייה מהכפר אעבלין. במהלך העונה, התבלטה טוקאן בשירתה ששילבה מוטיבים סגנוניים מהמוזיקה הערבית. השתתפותה של טוקאן בכוכב נולד לוותה בתשומת לב ייחודית מצד התקשורת, מעבר לזאת אשר לה זוכים מתמודדים רגילים, בין השאר בשל החיכוך שיצר מוצאה האתני בקרב קהל התוכנית, שרובו יהודי. כך למשל, שאל אהוד אשרי בעיתון הארץ "האם תוכנית הדגל של ערוץ 2, סמל הקונצנזוס הישראלי הרחב, יכולה להרשות לעצמה מנצחת ערבייה?"[21]. במקביל, זכתה השתתפותה של טוקאן לסיקור תקשורתי בשפה הערבית באמצעי תקשורת שונים בישראל ומחוצה לה. למרות היחס החיובי שהשתדלה ההפקה להעניק לטוקאן, נרשמו מספר אירועים שקוממו רבים הקשורים בהשתתפותה בתוכנית[22]. דוגמה לכך הייתה הערתו של שופט התחרות צדי צרפתי בדבר המבטא שיש לטוקאן, והחיקוי הפרודי של אורנה בנאי לביצועה של טוקאן ל"הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
בעונה התשיעית זכתה המתמודדת חגית יאסו, בת לעדה האתיופית. בקרב הקהילה האתיופית נתפס ניצחונה כמשמעותי לקהילה כולה[23].
למרות הפופולריות הרבה של התוכנית, כלפי "כוכב נולד" הועלתה לא פעם ביקורת על יצירת זילות של המוזיקה ועבודתם של זמרים. בין מבקריה ניתן למנות את הזמרת חוה אלברשטיין שצוטטה בראיון עמה במוסף מעריב: ”זה נגד כל החינוך שלי והגישה שלי למקצוע ולאמנות ולכול. זה משחקים, זה מין תיאטרון בובות כזה, שבו כל מיני כוחות עליוניים מושכים בחוטים, ואנשים מתנהלים לפי האופן שבו מושכים אותם. אותי זה די מדכדך”[24]. גם יהורם גאון תקף את התוכנית בכנס "תמוז" למוזיקה ישראלית בו זכה בפרס למפעל חיים כשבנאום התודה שלו אמר: ”פרס זה ניתן לא רק לי, אלא לדור שלם – דור ללא כוכבים נולדים, ללא פלייליסט, וללא יחצ"נים, אלא לאנשים שרכשו את ההוקרה והפרסום בעבודה קשה.”
עוד נטען, כי רבים מזוכי התוכנית מתפוגגים ואין בזכייתם כדי לתרום למוזיקה הישראלית או להעיד על כישרונם המוזיקלי[25]. מנגד, הצביעו רבים על כך כי התוכנית שימשה מקפצה משמעותית לזמרים צעירים שלא מעט מהם אף הפכו להצלחה[26].
ביקורת נוספת שהועלתה התייחסה ל"מסחטת הרגש" של התוכנית, שהעדיפה את ההצלחה הטלוויזיונית על פני הכישרון המוזיקלי[27].
במהלך העונות הושמעה ביקורת כנגד התוכנית גם על הפרסום הסמוי לטובת חברות כמו סלקום והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, נותנות החסות הרשמיות של התוכנית בעבר. הביקורת מגיעה על רקע היותה של סלקום זו שהכתיבה, למשל, את המיתוג של התכנית עם הצבע הסגול המזוהה עם החברה[28].
לקראת עליית העונה ה-11 ("הכוכב הבא") נמתחה ביקורת על ליהוק השופטים המחודש ובפרט על צירופו של איש יחסי הציבור רני רהב לשולחן השופטים, בטענה שבכך גובר הממד הבידורי של התוכנית על זה האומנותי ודוחק את העיסוק במוזיקה לשוליים[29].
אתר האינטרנט הרשמי של כוכב נולד
"כוכב נולד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כוכב נולד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)ביקורות:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
