ציפי פינס

צפורה (ציפי) פרושן - פינס (נולדה ב-12 באוגוסט 1944 בסיביר, שבברית המועצות בשם פייגה יוזפוביץ') היא במאית, מנהלת ומפיקה ישראלית. מאז שנת 1993, משמשת המנכ"לית והמנהלת האמנותית של תיאטרון בית ליסין.

ציפי פינס

אין תמונה חופשית
לידה	12 באוגוסט 1944 (בת 80) ברית המועצות סיביר, ברית המועצות
תאריך עלייה	1949
שם לידה	פייגה יוזפוביץ'
מדינה	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	מ-1974
עיסוק	במאית, מנהלת ומפיקה
מקום לימודים	המכללה האקדמית בית ברל אוניברסיטת תל אביב
צאצאים	גיא פינס
פרסים והוקרה	יקירת באר שבע (1995) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון (2008)

ביוגרפיה

פינס נולדה בסיביר להוריה שברחו מפולין בזמן השואה. לפני שהוריה נישאו, נספו באושוויץ פייגה אשתו הראשונה של אביה (פינס קרויה על שמה) ובתם-אחותה מלכה בת ה-11. אחותה למחצה השנייה גניה, נשארה בחיים ומתגוררת בישראל. ציפי עלתה לישראל בשנת 1949 עם הוריה וגדלה בכפר סבא. בגיל 20 סיימה סמינר למורים בבית ברל. מאוחר יותר למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שם סיימה תואר שני בשנת 1974. במחזור שלה למדו בין השאר הלל מיטלפונקט, יונה אליאן וששון גבאי, שלימים הפכו לשותפיה בתחום התיאטרון^[1].

קריירה מקצועית

מנהלת בתיאטרון

בשנת 1976 התקבלה לצוות התיאטרון לילדים ונוער בניהולם של אורנה פורת וגרי בילו^[2]. בשנת 1981 מונתה למנהלת תיאטרון באר שבע^[3], בהמלצת בילו, לאחר שביימה מספר הצגות בתיאטרון החל מ-1975^[4]. שימשה כמנהלת התיאטרון במשך 12 שנים והרימה תרומה חשובה לפריחתו.

משנת 1993 מנהלת את תיאטרון בית ליסין בתל אביב^[5]. תחת ניהולה של פינס הפך בית ליסין מתיאטרון הניזון מכספי ההסתדרות לתיאטרון השלישי בגודלו בארץ. ההשקפה האמנותית אותה קבעה לתיאטרון בית ליסין היא טיפול בחומרים מודרניים ועכשוויים, ודגש מיוחד על יצירות ישראליות, ובכך נהפכה לדמות מפתח בתיאטרון הישראלי^[6].

בשנת 2007 התקיים קמפיין מחאה להחלפתה של ציפי פינס כמנהלת בית לסין לאחר שניהלה את התיאטרון 14 שנים ברציפות ושהגיע הזמן לפנים חדשות^{[דרוש מקור]}, אך ציפי פינס לא פינתה את מקומה והמשיכה בתפקידה כמנהלת בית לסין כללית ואומנותית עד היום כבר 27 שנים ברציפות^[7].

בין ההצגות שביימה פינס בבית ליסין היו: "המלאך" מאת אפרים סידון (2009)^[8], "רוחל'ה מתחתנת" מאת סביון ליברכט (2010)^[9], שזכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית "הצגת המקור של השנה"^[10], "אלה גרוסמן" מאת דפנה אנגל-מחרז (2015)^[11], ו"האורחת" מאת סביון ליברכט (2016)^[12].

בטלוויזיה

בשנת 2007 התארחה כשופטת בתוכנית "כוכב נולד 5". בשנת 2008 שפטה בתוכנית "גריז", ששודרה בערוץ 2 ("רשת") הבוחרת את השחקנים לתפקידים של דני זוקו וסנדי להפקת המחזמר העולה בישראל^[13].

ב-2018 לקחה חלק בתוכנית "אף פעם לא מאוחר" ברשת 13.

חיים אישיים

בגיל 18 נישאה פינס לדן פינס, ולהם בן משותף יחיד השדר גיא פינס, אותו גידלה לבד בתל אביב לאחר גירושיה. ב-1981, עברה להתגורר בבאר שבע עם המינוי למנהלת התיאטרון שם, וגיא עבר לחיות עם אביו. נשואה בשנית לעמוס פרושן, רואה חשבון במקצועו. השניים מתגוררים בתל אביב^[1].

פרסים והוקרה

• 1995 – אות יקירת באר שבע
• 2008 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון^[14].

קישורים חיצוניים

• שי להב, ציפורה לא נחמדת: ריאיון עם ציפי פינס, באתר nrg‏, 9 ביולי 2010
• ציפי שוחט, הזוג מהמכולת: ציפי פינס ונעם סמל אוהבים ושונאים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
• חיים נגיד, היא לא רוצה אפליה מתקנת, ציפי פינס: דיוקן ושיחה, כתב העת "תיאטרון", מספר 5
• מרט פרחומובסקי, ‏ריאיון עם ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין, באתר "במחשבה שנייה", 16 בספטמבר 2011, פורסם במקור בטיים אאוט תל אביב
• אייל מלובן, עכבר העיר , ציפי פינס: "בשביל המדינה התיאטרון זה מעמסה של שמאלנים ואוכלי חינם", באתר הארץ, 27 ביולי 2012
• יורם יובל, שיחת נפש עם ציפי פינס, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
• תחיה ברק, ‏"יודעת כמה פעמים קיבלתי מחמאות עם צביטה בישבן?", באתר גלובס, 9 באפריל 2014
• מיה סלע, ‏ציפי פינס: "מיה דגן לא ראתה ממטר שהיא בת טיפוחיי", באתר גלובס, 5 באוגוסט 2016
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ציפי פינס, באתר nana10‏, 29 בספטמבר 2016