Loading AI tools
זמר ושחקן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון (גידי) גוב (נולד ב-4 באוגוסט 1950, כ"א באב ה'תש"י) הוא זמר, שחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. התפרסם בראשית דרכו כאחד מכוכבי להקת הנח"ל לצד ירדנה ארזי, לאחר מכן היה חבר בלהקות המצליחות "כוורת", "גזוז" ו"דודה".
 | |
| גידי גוב בהלווית עלי מוהר, 2006 | |
| לידה |
4 באוגוסט 1950 (בן 74) כ"א באב ה'תש"י רחובות, ישראל  |
|---|---|
| שם לידה | גדעון גוב |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1969 |
| עיסוק | זמר, שחקן, קומיקאי, שדרן רדיו, מנחה טלוויזיה, שחקן קולנוע |
| סוגה |
רוק פופ זמר עברי ג'אז |
| סוג קול | בריטון |
| שפה מועדפת |
עברית |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| שיתופי פעולה בולטים | דני סנדרסון, יוני רכטר, יצחק קלפטר, דויד ברוזה, יהודה פוליקר, שלמה ארצי, ענת גוב, "כוורת", "הכבש השישה עשר", "גזוז", דודה", אלון אולארצ'יק, עלי מוהר, שם טוב לוי, שלמה יידוב, מוני מושונוב, יהונתן גפן, יהודית רביץ, זהו זה!, "גידי, דני וחברים" |
| בן או בת זוג |
ענת גוב (1977–2012) |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
הוציא אלבומים ולהיטים רבים וכן הופיע כסולן, עם הלהקות השונות, ובשיתוף פעולה עם זמרים נוספים; בין היתר השתתף בהקלטת האלבום המצליח "הכבש השישה עשר". השתתף בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, לרבות התוכנית המצליחה "זהו זה!".
גוב נולד ברחובות, בנם של ציפורה (ציפה) לבית כץ[1][2] ודניאל (דני) גוב (לנגר), נכדו מצד אימו של איש המִנהל ומבקר האמנות יצחק כץ ונינו מצד אביו של הרופא הראשון של תל אביב, חיים חיסין. אביו הוא בן-דודה של נעמי פולני. אחיו הוא מיכי גוב, מפיק מוזיקלי של פסטיבל ישראל ופסטיבלי ג'אז בים האדום.
בילדותו סבל גוב ממחלת האסתמה, ומשום כך, בחרה משפחתו לעבור להתגורר באילת כשהיה בן 13, בתקווה שהאקלים שם ייטיב את מצבו. באילת גדל גוב והתחנך וגם היה פעיל בשבט הצופים בעיר.[3] כנער לא תכנן גוב להיות זמר, ורק כאשר התגייס לצה"ל בשנת 1969 נבחן, בהמלצתו של יאיר רוזנבלום, ללהקת הנח"ל. הוא התקבל ללהקה, ובה החלה קריירת השירה והמשחק שלו. התוכנית הראשונה של הלהקה שבה שירת עלתה בשנת 1969 בבימויו של דני ליטאי ובניהולו המוזיקלי של רוזנבלום נקראה "בהיאחזות הנח"ל בסיני". השתתפו בה מירי אלוני, דני סנדרסון, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין (שהייתה בת זוגו של גוב בתקופה זו), אלון אולארצ'יק, רותי הולצמן, עמוס טל שיר, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועוד.
בתוכניתה הבאה של הלהקה, "הפלנ"חניק", שעלתה בשנת 1972, בבימויו של דני ליטאי ובניהולו המוזיקלי של בני נגרי היה גוב בין הסולנים הבולטים בלהקה, בין השאר בשירים "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי", "הפרוטה והירח", "מעבר לנהר" ו"בלדה על יצחק שדה". בתוכנית זו שירת עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר, יהודה עדר, דורית פן (שדה), ראובן גבירץ, איציק בן מלך, ומי שעתידה להיות אשתו של גוב, ענת מיבר.
פריצתו הגדולה הראשונה של גוב לתודעת הקהל הישראלי התרחשה על במת "פסטיבל הזמר והפזמון" 1973 בשיר "יעלה ויבוא" (מילים: יורם טהרלב; לחן: בני נגרי). השיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, אך הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל לדורותיו. באותה שנה הקים גוב יחד עם כמה מחבריו ללהקת הנח"ל (אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין) ושניים נוספים (יוני רכטר ויצחק קלפטר) את להקת כוורת.[4]
הלהקה הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם "נתתי לה חיי" וזכתה ארבע פעמים ברצף בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. במקביל הקליט גוב שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל – "משירי תנועות הנוער" ו"משירי ארץ ישראל הישנה" – בהנחיית הבמאית נעמי פולני שיצאה בתוכנית רדיו בשם "דו רה מי" בליווי גיל אלדמע באקורדיון. שגם יצא על גבי תקליט בשם "משירי תנועות הנוער", שם שרו איתו אריק לביא, אילנה רובינא, חנן יובל ורבקה זהר. בין השירים שהקליט היו "בין שלוש ובין ארבע", סורו מני ו"זמר לספינה", שהופיעו באלבומי הסולו שלו מאוחר יותר. באותה שנה, שודרה תוכנית הטלוויזיה "כל המנגינות" בהנחייתו של המנצח נעם שריף לשירי סשה ארגוב, גם הם בעיבודה של נעמי פולני. לצידו שרו: חנן יובל, עליזה רוזן, דבורה דותן ונתנאלה (יונה עטרי כזמרת אורחת). את השיר "זמר לספינה" (שקיעה נוגה) בלבד, ביצע בתוכנית נוספת של "כל המנגינות" שהוקדשה למלחין דוד זהבי, אף היא בעיבודה של נעמי פולני.
בשנת 1975 השתתף בתוכניות רדיו שונות האחת, במאי, בתוכנית "פגישות מוזיקליות" בהפקת "קול ישראל", בה אירחה שלישיית קצת אחרת, שם טוב לוי, שלמה יידוב ושלמה גרוניך את גוב (יחד איתו התארחו: מירי אלוני, מתי כספי ואפרים שמיר). שם ביצע את "שירי סוף הדרך" (זהו הביצוע הראשון לשיר אשר הופיע שנה מאוחר יותר באלבום הבכורה של שם טוב לוי) ואת השיר על "שפת האגם" יחד עם השלישייה. באותה שנה בחודש אוקטובר התארח במופע "הכל זורם" שהופק על ידי גלי צה"ל. במופע זה ליוו אותו בקולות, אפרים שמיר ושלמה יידוב ויצחק קלפטר בגיטרה, בשיר "המוות בקצות מחשבותיי". במופע זה גם השתתפו חבריו לכוורת יוני רכטר, אפרים שמיר ויצחק קלפטר. המופע הוצג פעמיים במוזיאון תל אביב.
באותה שנה ביצע והקליט את שירו של נתן זך "כשצלצלת רעד קולך" בלחנו של אבנר קנר (לימים יזכה השיר לפרסום רב בביצועה של נורית גלרון בלחן שחובר בידי חנן יובל). באותה שנה השתתף גוב בליווי קולות באלבומו הראשון של דורי בן זאב "הכיוון מערב" ואצל אסתר שמיר באלבומה הראשון בשיר "עברתי רק כדי לראות".
בשנת 1976 השתתף גוב ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח"-תשל"ז.שם ביצע את "נשבעתי עיני" של נתן אלתרמן שהולחן ועובד בידי שם טוב לוי.
בשנת 1977, לאחר פירוקה של כוורת, היה גוב חבר בלהקת "פרנסה טובה" יחד עם יהודית רביץ ושמוליק בילו. הלהקה הקליטה גרסאות כיסוי לשירים ישנים, אך לא הגיעה לכדי הוצאת אלבום אולפן.
באותה שנה השתתף במחזהו של יהושע סובול "גוג ומגוג שואו", של תיאטרון חיפה, בבימוייה של נולה צ'לטון. זו הייתה מעין סאטירה, על פוליטיקה ושילטון, שלוותה בשירים אותם הלחין יוני רכטר. לצידו של גוב שיחקו מוני מושונוב, סנדרה שדה ואחרים.
באותה שנה השתתף בתוכנית רדיו נוספת בהפקת גלי צה"ל ונחום היימן שהוקדשה לשירי נתן יונתן ונתן אלתרמן. עם שירם "פנס הזיכרונות" ועם לחנו של היימן.
בין היתר, השתתף גוב בשנה זו בסרט סטודנטים בשם בלוז להאזנה קלה של הבמאי ערן ריקליס. עוד השתתפו בסרט זה: שם טוב לוי וסנדרה שדה.
בשנת 1978 הצטרף גוב ללהקתו של דני סנדרסון, גזוז, ואיתה הקליט את שני אלבומיה, "גזוז" ו"גלגול שני".
באותה שנה ביצע גוב את השיר "שלוש בלילה בעיר" (דן מינסטר/יוני רכטר) בפסטיבל הזמר והפזמון, והגיע למקום האחרון בתחרות. השיר נכלל באלבומו הראשון כסולן, שיצא באותה השנה ונשא את השם "תקליט ראשון". לצד סורו מני וזמר לספינה הוותיקים, הופיעו באלבום גם שירים חדשים כ"העיקר זה הרומנטיקה" (עלי מוהר/יוני רכטר), "בואי נישאר" (יעקב גלעד/יצחק קלפטר) ו"בלעדייך" (דן מינסטר/יוני רכטר). את האלבום הפיק מוזיקלית יוני רכטר. באותה שנה הצטרף למופע "הכבש השישה עשר" יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
במקביל לקריירה המוזיקלית, לאורך שנות השבעים השתתף גוב בסדרת הטלוויזיה "דלת הקסמים" (1974), ובסרטי הקולנוע הישראלים "מסע אלונקות" (1977), שבו גם שר את שיר הנושא יחד עם להקת ששת, סרט סטודנטים של הבמאי ערן רקליס בשם "בלוז להאזנה קלה" (1977), "חרבת חיזעה" (1978), "הלהקה" (1978), שמתאר את החיים בלהקה צבאית, "דיזנגוף 99" (1979) ו"אל תשאלי אם אני אוהב" (1979).
בשנים 1979–1993 הופיע גוב לסירוגין כמנחה וכשחקן בתוכנית הבידור המצליחה "זהו זה!", ששודרה במסגרת הטלוויזיה החינוכית.
_-_DODA_DURING_A_PERFORMANCE_IN_THE_TELETROM_CONTRIBUTIONS_EVENING_IN_THE_MANN_AUDITORIUM_IN_TEL_AVIV.jpg)
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקתם השלישית, להקת דודה, שהצליחה פחות מכוורת ומגזוז. לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את אלבומה היחיד של הלהקה, הקליטו חבריה את השיר "אלף כבאים", שגוב השתתף בכתיבתו. השיר הוא המוכר ביותר של הלהקה.
בשנת 1981 השתתף גוב בהצגה "התשה" בתיאטרון חיפה, שבה שר ושיחק.
בשנת 1982, במהלך מבצע שלום הגליל, הופיע יחד עם חבריו לתוכנית זהו זה! מוני מושונוב ושלמה בראבא בפני חיילי צה"ל בלבנון במופע בשם "ערב חד פעמי". בעקבות הצלחת המופע נערך בשנת 1984 ערב המשך בשם "ערב חד-פעמי משופץ" בו השתתפו גם יוני רכטר ושלמה יידוב, ובוצעו בו מערכונים שנכתבו במיוחד לצד שירים מוכרים של המשתתפים.
בשנות השמונים הרבה גוב להופיע בפסטיבל שירי הילדים. בשנת 1981 הוא הנחה את הפסטיבל לצד ציפי שביט והתחרה עם השיר "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר..."), שהגיע למקום האחרון. בשנת 1982 הוא הנחה לצד תיקי דיין והתחרה עם השיר "חורף" שזכה במקום השלישי. בשנת 1983 שר את השיר "הופה היי" וזכה במקום השני. בשנת 1984 הנחה לצד רבקה מיכאלי והתחרה עם השיר "אין לי כסף", שזכה במקום השני, ובשנת 1985 עם השיר "עם כל החבר'ה" שזכה במקום השלישי.
בשנת 1983 הוציא גוב את אלבום הסולו השני שלו, "40:06", שנקרא על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה היה אחראי רכטר על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים, בהם "כלים שלובים" (מילים: אהוד מנור), "עד הבוקר" (מנור), "יש אי שם" (ענת גוב ורכטר), "טוב שבאת" (עלי מוהר) ו"שטח ההפקר" (מוהר/רכטר ואלון נדל).
באותה שנה הופיע גוב בסרט "מגש הכסף". כעבור שנה הצטרף למופע האיחוד של להקת כוורת.
בשנת 1985 הוציא גוב את אלבומו השלישי, "תנו לגדול בשקט", שכלל בעיקר שירי ילדים. לצד השירים "תנו לגדול בשקט", "אין לי כסף" ו"חורף" מפסטיבלי הילדים, נכללו באלבום גם גרסאות כיסוי לשירי "הכבש השישה עשר" "גן סגור" ו"איך שיר נולד". לאחר יציאת האלבום יצא גוב במופע סולו, ותוך כדי השתתף במופע "קולות שלובים" בשנת 1986 עם יהודית רביץ, אריאל זילבר, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ואלון אולארצ'יק. המופע התפרסם בזכות גרסת הכיסוי שהוקלטה לשירו של חיים נחמן ביאליק "שיר העבודה והמלאכה" (לחן: נחום נרדי). בשנת 1986 התארח גוב בהופה היי.
בשנים 1986–1992 השתתף גוב באופן כמעט קבוע בפסטיגל, וגם הנחה אותו, בשנת 1986 יחד עם שולה חן, שרי צוריאל ואברי גלעד, בשנת 1987 עם שלמה בראבא, מוני מושונוב, נתן דטנר, אבי קושניר ועירית ענבי, ובשנת 1991 עם חני נחמיאס. גוב שר בתחרות את השירים "זאת אהבה" (1986, מקום 3), "יהיה בסדר" (1987, מקום 6), "ככה זה" (1988, מקום 3), "באותו הסולם" (1989, מקום אחרון), "מה מי מו" (1991, מקום ראשון) ו"אם אתה נופל מהגג" (1992, מקום 3).
גוב החליט על שינוי כיוון מוזיקלי ובאביב יצא אלבומו הרביעי, שבלט בסגנון רוק – "דרך ארץ", בהפקתו המוזיקלית של לואי להב. את רוב השירים באלבום הלחין יהודה פוליקר, וכמעט כולם זכו להצלחה: "פרח", "דרך ארץ", "יורם", "כמעט סתיו", "לוליטה" והלהיט הגדול "שלל שרב" למילותיו של מאיר אריאל, שהיה לאחד משיריו המפורסמים ביותר של גוב. הנגנים באלבום היו ארז נץ, משה לוי, אוהד אינגר וז'אן פול זימבריס, שהיו אחראים גם על העיבודים. האלבום זכה להצלחה גדולה ומכר יותר מ-50,000 עותקים – הנמכר ביותר של גוב עד אז. בעקבות ההצלחה יצא גוב בסיבוב הופעות, והוא הוקלט על גבי אלבום, "דרך ארץ - ההופעה". בהופעות היה אחראי רמי קלינשטיין על העיבודים, וגם שר מספר שירים, חלקם לבד וחלקם עם גוב.
בשנת 1989 השתתף גוב בהצגה "הג'יגולו מקונגו" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי. באותה שנה הקליט את השיר "מה אתה בכלל יודע על אהבה" (אהוד מנור/אילן וירצברג) עבור הסרט "אחד משלנו", וכן יצא לסיבוב הופעות משותף עם יהודה פוליקר שהתבסס על שירי "דרך ארץ" שהלחין פוליקר לצד השירים האישיים של כל אחד. באותה השנה כתב גוב ביחד עם אשתו ענת ספר ילדים בשם "שאול הטרקטור".
_-_SINGER_GIDI_GOV_PERFORMING_AT_THE_MEMORIAL_SERVICE_HELD_FOR_PM_YITZHAK_RABIN-2.jpg)
בקיץ 1990 הצטרף גוב לסיבוב האיחוד השני של להקת כוורת. באותה שנה השתתף בסרט "דרך הנשר" לצידם של נורית גלרון ואלי דנקר.
ביוני 1991 יצא האלבום המצליח ביותר של גוב, "אין עוד יום". המעבד המוזיקלי באלבום זה היה אלון אולארצ'יק, שגם הלחין חלק מהשירים, בהם "נערה במשקפיים" (מילים: יהונתן גפן) ו"למה ליבך כמו קרח?", שכתב חיים חפר וגוב שר עם קולות רקע של אלי לוזון.[5] בנוסף לאלה בלטו באלבום השירים "נאחז באוויר" (חנה גולדברג/עובד אפרת), "אין עוד יום" (צוף פילוסוף), "אני שוב מתאהב" (יונה וולך/פילוסוף), "בשדה ירוק" (מאיר אריאל/דני סנדרסון), ו"עדיין מחכה לך" (חפר/קובי אייזנמן). בעקבות האלבום זכה גוב בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. האלבום הגיע למעמד של אלבום זהב, עם מכירת 20,000 עותקים תוך שבוע,[6] ובסך הכל מכר יותר מ-100,000 עותקים. אלבום זה הוא האלבום הנמכר ביותר של גוב.
באותה השנה השתתף גוב יחד עם מזי כהן, חיים צינוביץ' ויהודית רביץ בערב משיריו של יוני רכטר בשם "העיקר זה הרומנטיקה" בפסטיבל ישראל. כמו כן העלה יחד עם אלון אולארצ'יק, מוני מושונוב, שלמה בראבא ושלמה יידוב את המופע "ערב חד-פעמי קונבנציונלי" שהיווה המשך לשני הערבים הקודמים וזכה להצלחה רבה.
גוב זכה לשיר פרודיה והוקרה בתוכנית העולם הערב. בין מילות השיר: "כמה טוב להיות גידי גוב".
בשנת 1993 יצא האוסף "שירים שהתפזרו", שהכיל שירים של גוב שהוקלטו בין 1973 ל-1992 ולא הופיעו באלבומיו הקודמים. בין השירים היו את שיר הנושא של הסדרה "עניין של זמן", "נמה יפו" ו"ציפור המכנסיים הקטנה" ו"עד סוף הלילה" (שיר הנושא של הסרט כשם השיר בכיכובו של אסי דיין).
עם פתיחת השידורים המסחריים של ערוץ 2 באותה שנה עזב גוב את "זהו זה!" והחל להנחות תוכנית אירוח בטלעד בשם "לילה גוב". התוכנית זכתה להצלחה רבה ושודרה בין השנים 1993 ל-1998. גוב נהג בתוכנית לשיר יחד עם זמרים אחרים שאירח, ובעקבות כך יצא בשנת 1995 האוסף הכפול "שירים מלילה גוב" ובשנת 1997 האוסף המשולש "שירים מלילה גוב 2".
בשנת 1994 יצא גוב לסיבוב הופעות משותף עם יהודית רביץ ורמי קלינשטיין בשם "מופע משותף מאוד" שנחל הצלחה גדולה.
בשנת 1998 הצטרף גוב פעם נוספת ללהקת כוורת, שהתאחדה למופע חד-פעמי בפארק הירקון לרגל שנת היובל לישראל וחצי היובל לאלבום הבכורה של הלהקה. המופע תועד באלבום המשולש "כוורת בפארק".
באותה תקופה הגיש גוב יחד עם אורי אורבך את תוכנית הרדיו המצליחה "המילה האחרונה" בגלי צה"ל.
ב־2000 הנחה גוב תוכנית אוכל בערוץ 8 בשם "גידי גוב הולך לאכול", והופיע שוב עם להקת כוורת למופע מיוחד וחד-פעמי שנועד לגייס כסף עבור ניתוח דחוף של חבר הלהקה יצחק קלפטר. בשנה זו גם הנחה את טקס פרסי תמוז למוזיקה ישראלית, שהתקיים בפעם הראשונה ושודר בערוץ 2. גוב הנחה את הטקס פעם נוספת בשנה לאחר מכן, אך הוחלט להפסיק לקיימו בסוף 2002.
ב־2001 השתתף גוב באלבומו של דני סנדרסון "תולדות המים - שירים לאחרים", שבו ביצע את השיר "רק את". באותה שנה עלה המופע "דני, גידי וחברים", שרץ שנים רבות לאחר מכן. במופע השתתף גוב לצד סנדרסון, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומזי כהן. בהופעות אלו שרו החברים משירי כוורת, גזוז ודודה, לצד שירים מאלבומי הסולו של כל אחד מהמשתתפים.
ב־2002 עלתה התוכנית "לילה גוב 2" (שאינה קשורה לאוסף המשולש משנת 1997), שהייתה במתכונת דומה לזאת של קודמתה, אך לא הצליחה לשחזר את ההצלחה ובוטלה בתום העונה הראשונה.
ב־2003, 12 שנים לאחר אלבום האולפן הקודם שלו, הקליט גוב את האלבום "ריקוד ירח", שהכיל ביצועים שלו לשירים מוכרים בסגנון ג'אז, בעיבודים של עדי רנרט. באלבום נכללו שירים שתרגם עלי מוהר כגון "צמוד צמוד" ("Cheek to Cheek"), "היה או אולי לא היה" ("Manhã de Carnaval") ושיר הנושא ("Moondance"), לצד חידושים לשירים ישנים של גוב ושל כוורת כ"שטח ההפקר", "העיקר זה הרומנטיקה", "שיר הטמבל" ו"נגיעה אחת רכה". באלבום נכלל גם שיר אחד חדש, "נובמבר", שכתב והלחין אביב גפן.
ב־2004 חזר גוב להקליט חומר מקורי, והקליט את האלבום "בקצה ההר" בעיבודו של אולארצ'יק. האלבום יצא בתחילת 2005. את רוב השירים באלבום כתב והלחין עמיר בניון, בהם "מי תרצי", "בקצה ההר" (מילים: אסף אטדגי) ו"בית ישן".
ב־2005 השתתף גוב בתוכנית הטלוויזיה "מפגשיר" בערוץ 24, שבה שר יחד עם רונה קינן את השיר "הריקוד המוזר של הלב" שכתבה והלחינה קינן. השיר זכה להצלחה, ונכלל מאוחר יותר באלבומה של קינן "עיניים זרות".
ב־2006 הנחה גוב את תוכנית הבוקר של זכיינית ערוץ 2 קשת "יום חדש" ביחד עם שירי ארצי ובהמשך עם סיון רהב-מאיר, שנה לאחר מכן עזב והוחלף על ידי דני קושמרו.
ב־2007 השתתף בתוכנית המציאות של חברת yes "פעם בחיים", שבמסגרתה נשלח יחד עם גיל ריבה לשהייה בת שבועיים בג'ונגלים של קוסטה ריקה בקומונה של טיוהאר למסע רוחני.
ב־2008 השתתף גוב בתוכנית הסאטירה "גם להם מגיע" עם ליאור אשכנזי וענת מגן-שבו. באותה שנה השתתף גם בתוכנית "הנרגנים" שבערוץ יס ישראלי, שם היה חבר בצוות הנרגנים שהביעו דעתם באופן ביקורתי ונרגן על מגוון נושאים ותופעות בחברה הישראלית. בחנוכה של שנה זו השתתף כאמן אורח בפסטיבל שירי הילדים המחודש כמחווה להופעותיו הרבות בפסטיבלים המקוריים.
ב־2009 הוציאה חברת הד ארצי אלבום אוסף משולש לגוב בשם "שלל שיריו". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב.[7] לאלבום נלווה מופע בעיבודה של רונה קינן, שגם הופיעה בתור גיטריסטית.
בין השנים 2008-2023 שימש גוב כפרזנטור הראשי של חברת "בזק" והופיע בפרסומות רבות שלה.[8][9][10]
ב־2010 נטל גוב חלק במיזם גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר" ובו ביצע את השיר "אני אוהב אותך חזק", שהלחין יהודה פוליקר למילותיו של חלל מערכות ישראל נדב הררי.
ביוני 2011 עלתה לשידור בערוץ 10 סדרת האוכל הדוקומנטרית "המסע המופלא" בהשתתפות גוב וישראל אהרוני. ביולי של אותה השנה עלתה לשידור הסדרה "השנים הכי יפות" בערוץ 2 בה שיחק בתפקיד מנהל בית הספר שנפטר.
בינואר 2012 הצטרף גוב לפאנל השופטים של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד" ושימש כשופט בעונתה העשירית. באותה שנה יצאה מהדורה מחודשת של אלבומו הראשון בסדרת "סימני דרך", שכללה בין השאר גרסאות גנוזות לשירים "סוס עץ" ו"כשצלצלת רעד קולך". עוד השתתף בפרויקט "עבודה עברית" באלבום משירי שלום חנוך לילדים, בו שר בדואט עם הזמרת רוני אלטר את השיר "אבשלום".
בשנת 2013 השתתף גוב בסיבוב הופעות האיחוד הרביעי של להקת כוורת, בו הופיע כשידו חבושה לאחר ששבר את כתפו סמוך לפני הופעתה הראשונה של הלהקה.[11] באוגוסט 2013 יצא לרדיו דואט עם הזמרת איה כורם בשם "לילה טוב".
בשנת 2014 עלתה לשידור בערוץ 10 עונה שנייה של "המסע המופלא" ועונות נוספות שודרו בשנתיים שלאחר מכן.
באוגוסט 2015 הוציא גוב את האלבום "אם היינו", עשור לאחר צאת אלבומו הקודם "בקצה ההר". את האלבום הפיקו המוזיקאים ערן ויץ ויובל שפריר, חברי להקתו של גוב. לדברי גוב, הרבה מהשירים שנאספו לאלבום מהדהדים את זכר אשתו שנפטרה ב-2012.[12]
החל מ-2016, החל להגיש תוכנית רדיו שבועית ברדיו תל אביב בשם "גידי גוב וחברים" בנושא אקטואליה,[13] בהמשך התוכנית הפכה לתוכנית יומית.
ביולי 2017 עלה לאקרנים הסרט "ואז היא הגיעה" בו השתתף גוב בתפקיד השופט הוותיק לצד השחקנים מיכאל אלוני וחן אמסלם.
ב-2018 הופיע גוב במיני-סדרה "סטוקהולם", יצירה משותפת של "קשת 12" ושל "כאן 11".[14] בשנה זו הועלה בתיאטרון השעה הישראלי מחזמר משיריו.[15]
החל משנת 2020 מופיע גוב בגרסה המחודשת של תוכנית הבידור המצליחה "זהו זה!", המשודרת במסגרת כאן 11.
ב-10 ביולי 2023 הוציא את המיני אלבום "תראו מה מצאתי", הכולל שלושה שירים שנגנזו מתוך האלבום "בקצה ההר" שיצא בשנת 2005.[16]
ב-12 בדצמבר 2023, הפרויקט של עידן רייכל, הוציא את השיר "כל יום חדש" בביצועו של גוב.
במרץ 2024 הוציא את השיר "מי ישמור עליי", שנכתב על ידי דודו טסה ואלי אליהו מילים וטסה לחן.[17]
בשנת 1977 נישא גוב למחזאית והתסריטאית ענת גוב. ב-9 בדצמבר 2012 נפטרה ענת לאחר מאבק במחלת הסרטן. לגוב שתי בנות, בן אחד וארבעה נכדים.
בשנת 2014 החל להיות בזוגיות עם רונית רביץ-בוס, מנהלת תסריטים בתעשיית הקולנוע האמריקאית, והשניים נפרדו כעבור כשנתיים.
גוב הוא עיוור צבעים.[22]
גידי גוב מגיש: (סדרת אלבומים בהם גידי גוב מקריא סיפורים לילדים יחד עם עפרה ויינגרטן)
אתר האינטרנט הרשמי של גידי גוב
גידי גוב, ברשת החברתית פייסבוק.svg){kind=icon}
גידי גוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
גידי גוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גידי גוב, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
גידי גוב, באתר ספוטיפיי
גידי גוב, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
גידי גוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גידי גוב, באתר Yandex.Music (ברוסית)
גידי גוב, באתר Discogs (באנגלית)
שחר סגל ורועי בר נתן, גידי גוב בציפורי לילה מתגעגעות, באתר iCast, 26 בספטמבר 2010
עמי פרידמן, גידי גוב: "לפני הכל אני זמר, לא מנטור", באתר ynet, 18 בינואר 2017
יהודה נוריאל, "הפרימיטיבים באסיה שוחטים חתולים וכלבים, בעוד נאורים כמונו שוחטים רק כבשים ופרות, זה כמובן הרבה יותר מוסרי", באתר "ידיעות אחרונות", 4 בדצמבר 2018Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
