שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יהושע סובול

מחזאי וסופר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע סובול
Remove ads

יהושע סוֹבּוֹל (נולד ב-24 באוגוסט 1939) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, תסריטאי, סופר, עיתונאי ופזמונאי ישראלי.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

סובול גדל בתל מונד. למד בתיכון חדש בתל אביב. באמצע שנות ה-60 כתב סיפורים שהתפרסמו בכתב העת "קשת". שלח מחזות לתיאטרוני ישראל, אך לא זכה לכל תגובה מצדם. למד ספרות והיסטוריה בסמינר אורנים ופילוסופיה בסורבון בפריז. כשלמד בפריז שמע על עלילת דם שהתפתחה נגד סוחרים יהודים בעיר. הוא כתב על הנושא וכתוצאה מכך החל להיות כתב "על המשמר" בפריז. כשחזר לארץ כעבור שנה החל לעשות כתבות שטח לאותו עיתון. כתבותיו על שכונות מצוקה בשנות ה-70, שימשו מאוחר יותר כחומר רקע לכתיבת המחזה "קריזה"[1].

מחזהו הראשון היה "הימים הבאים" (1971) בתיאטרון חיפה. לאחר מכן עבד שם כמחזאי וכעוזר למנהל האמנותי של התיאטרון. בשנת 1984 נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ובעקבות זאת פרש מכתיבה עיתונאית והחל בפרסום מאמרים פובליציסטיים. מחזהו "גטו" מ-1983 זכה להצלחה בינלאומית. המחזה תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות, כולל הפקות של התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון[2], בברודוויי בניו יורק[3], בבריסל ובפריז[4][5], וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים[6].

ב-1988 לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים", התפטר מתפקידו כמנהל אמנותי של תיאטרון חיפה והחל להתמקד יותר בכתיבת מחזות ובבימוי[7].

בשנים 1995–2000 עבד באירופה, בין השאר על המחזות "אלמה" ו"פלקו" שזכו להצלחה.

כתב מספר פזמונים להצגותיו, בהם "ילדים זה שמחה" ו"אצלנו בכפר טודרא" בביצוע להקת הברירה הטבעית (למחזה "קריזה"), ו"השיר על הארץ" אותו ביצעה נורית גלרון, המוחה על אובדן ערכי החברה ("איפה הארץ ההיא שקראו לה קטנטונת? ..איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות?"). בנוסף, שירו "והחיים" הולחן על ידי ערן צור והוקלט לאלבומו "חותך בחתך הזהב" בשנת 2006.

בשנת 2006, בגיל 67, עלה סובול לראשונה על הבמה כשחקן במחזהו של אנטון צ'כוב[8].

בשנת 2007 כתב את התסריט לסרט "אסקימוסים בגליל"[9]. באותה שנה גם כתב עבור אלכס אנסקי את הצגת היחיד שלו "אני לא דרייפוס"[10], שהועלתה גם בבבולגריה[11].

בשנת 2023 שיחק בסרט טור פרידה בבימויו של רוני ניניו.

Remove ads

חיים אישיים

הוא נשוי למעצבת הבמה עדנה סובול. בנו הוא הזמר יהלי סובול, ובתו נטע סובול הייתה שחקנית וכיום מרצה לפילוסופיה. מתגורר בתל אביב.

פעילות פוליטית ודעותיו

סובול כתב מאמרים פובליציסטים רבים בעיתונות, בעיקר בנושאים חברתיים וכנגד השליטה הישראלית בשטחים.

בשנת 2005 יצא לאור ספרו "ויסקי זה בסדר" וב-2006 יצא ספרו "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", בו ניתח סובול את המצב החברתי הקשה בישראל דרך סיפורם של אנשי מעמד הפועלים בימינו ודרך סיפורו של עמיר פרץ, בו הביע תמיכה. הספר יצא לאחר מסע במפעלים ובערי הפריפריה ובו מותווה עמיר פרץ כתקווה הגדולה של השמאל הישראלי. בשנת 2008 הצטרף להנהגה הרעיונית של מפלגת אור[12]. בעשור הראשון של המאה ה-21 נמנה עם העותרים לשינוי הלאום שלהם מ"יהודי" ל"ישראלי", עתירה שנדחתה בבית המשפט העליון בפסק דין עוזי אורנן נגד משרד הפנים. בשנת 2010 נמנה עם החותמים על עצומת השחקנים ויוצרי התיאטרון שטענו כי יסרבו להופיע בעיר אריאל "כמו גם בכל התנחלות אחרת". ביוני 2018 אמר שאם היה ילד פלסטיני ברצועת עזה גם הוא היה משלח עפיפוני תבערה על ישראל.[13]

סובול הוצב במקומות סמליים ברשימת מפלגת מרצ לכנסת, בבחירות לכנסת ה-19 במקום 107, ובבחירות לכנסת ה-20 במקום ה-111. הוא חבר במועצה הציבורית של יש דין.

Remove ads

פרסים והוקרה

סובול זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים בטקס שהתקיים במאי 2010[14].

במרץ 2022 זכה באות יקיר העיר תל אביב-יפו.

ב-13 ביוני 2023 קיבל סובול תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים[15].

מחזותיו

סכם
פרספקטיבה

אפיון המחזות

מחזותיו של סובול עוסקים בשלושה נושאים עיקריים:

רשימת המחזות שכתב

  • הימים הבאים, הוצג בתיאטרון חיפה, 1971
  • המושבה שלנו (עיבוד עברי למחזה "העיירה שלנו" מאת תורנטון ויילדר), הוצג בתיאטרון חיפה, 1972[16].
  • סטטוס קוו ואדיס, הוצג בתיאטרון חיפה, 1973
  • סילווסטר 1972, הוצג בתיאטרון חיפה, 1974
  • ג'וקר, הוצג בתיאטרון חיפה, 1975
  • ליל העשרים, הוצג בתיאטרון חיפה, 1976, בבימוי נולה צ'לטון[17]. בהבימה, בספטמבר 1990, בבימוי אופירה הניג.
  • קריזה (במקור "עצבים"), הוצג בתיאטרון חיפה, 1976[18]
  • חזרה בתשובה, הוצג בתיאטרון צוותא, 1977
  • גוג ומגוג שואו, הוצג בתיאטרון חיפה, 1977
  • דיירים, הוצג בתיאטרון חיפה, 1978
  • הביתה, הביתה, בימוי עמרי ניצן, מוזיקה פולדי שצמן, תפאורה אלי סיני, הוצג בתיאטרון הבימה, 1978. ההצגה הועלתה 163 פעמים.
  • ליל כלולות, מתוך "ימי בית קפלן", טרילוגיה. במאי עמרי ניצן, תפאורה אלי סיני, הוצג בתיאטרון הבימה, 1978, ההצגה הועלתה 76 פעמים.
  • ויהי חור, צוותא, 1979 (נכתב עם הלל מיטלפונקט)
  • סטריפטיז אחרון , צוותא, 1980 (נכתב עם הלל מיטלפונקט).
  • אחרון הפועלים, הוצג בתיאטרון בית לסין, 1980
  • מלחמות היהודים, הוצג בתיאטרון החאן, 1981
  • נפש יהודי, הוצג בתיאטרון חיפה, 1982
  • עמוד העץ, צוותא, 1983 (נכתב עם הלל מיטלפונקט)
  • מרד הימאים, תיאטרון בית לסין, 1983[19]
  • גטו, הוצג בתיאטרון חיפה, 1984[20]
  • פאסודובלה, הוצג בתיאטרון צוותא, 1984
  • הפלשתינאית, הוצג לראשונה בתיאטרון חיפה, 1985 בכיכובם של סלווה נקארה וליאורה ריבלין[21]. המחזה הוצג שוב בתיאטרון הטכניון ב-1998 והפקה זו הופיעה בפסטיבל בקלן באותה שנה. המחזה הוצג פעמים רבות במדינות שונות באירופה, ביפן ובארצות הברית. לרוב בבימויו של יהושע סובול.
  • ספירה לאחור, הוצג בתיאטרון צוותא, 1986
  • מלך ישראל, הוצג בתיאטרון חיפה, 1986
  • סינדרום ירושלים, הוצג בתיאטרון חיפה, 1987[22]
  • אדם, הוצג בתיאטרון הבימה, 1989.
  • במרתף, הוצג ב-Yola Rep (ארצות הברית), 1991
  • סולו, הוצג בתיאטרון הבימה, 1991.
  • אלף בית, הוצג בדורטמונד (גרמניה), 1991
  • עין בעין, הוצג במנהיים (גרמניה), 1994
  • טוני היפה, הוצג בתיאטרון החאן, 1994
  • אהבה בגרוש, הוצג בתיאטרון יידישפיל, 1994
  • שניידר ושוסטר, הוצג בבזל (שווייץ), 1994
  • מושל פולין, הוצג בווינה (אוסטריה), 1995
  • חתום בדם, הוצג בווינה (אוסטריה), 1996
  • כפר, הוצג בתיאטרון גשר, 1996
  • אלמה, הוצג בווינה (אוסטריה) ב-1996, וב-2009 בירושלים[23].
  • לצלצל פעמיים, אוסלו (נורווגיה), 1996
  • דבש, הוצג בתיאטרון חיפה, 1977
  • מה ני מה ממה, הוצג בתיאטרון צוותא, 1977
  • זרים, 1999. הוצג בהבימה, במאית נולה צ'לטון, תפאורה עדנה סובול, מוזיקה שלמה יידוב, מאי 1999
  • נשף מסיכות, הוצג בתיאטרון חיפה, 2001[24]
  • עד ראייה, הוצג בתיאטרון הקאמרי ב-2003 ואחר כך ברחבי העולם[25]
  • מחזה לילה, פסטיבל תיאטרון קצר, 2003[26]
  • כל נדרי, הוצג בתיאטרון הרצליה, 2005[27], ובתיאטרון הקאמרי ב-2020[28]
  • זמן אמת, הוצג בתיאטרון הבימה, 2005[29]
  • גיבור מעמד הפועלים, הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2006[30]
  • 17 גג, הוצג בתיאטרון בהולנד ב-2001[31], ובמסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, 2006
  • חיים כפולים, הוצג בתיאטרון תמונע, 2007[32]
  • שעתו האחרונה של קול, הוצג בתיאטרון תמונע, 2008[33]. עובד ב-2019 לסרט על ידי דורון ערן[34].
  • דארפור בבית, הוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב, 2009[35]
  • קולות בלילה, הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2009[36]
  • חוזרים על סינדרום ירושלים, גרסה מעודכנת של "סינדרום ירושלים" שעלתה בתיאטרון תמונע, 2010[37]
  • בעל למופת, עיבוד למחזהו של אוסקר ויילד, הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2011[38]
  • חוטאים, הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2011[39]
  • כוכבים תועים (על פי שלום עליכם), הוצג בתיאטרון יידישפיל, 2016[40]
  • אהבות דוד, אופרה, הוצג בצוותא, 2022[41]
Remove ads

ספריו

מחזותיו בספרים

  • "ליל העשרים", הוצאת במעגל, תל אביב 1978, הוצאת אור-עם 1990
  • "נפש יהודי - הלילה האחרון של אוטו ויינינגר", הוצאת אור-עם, תל אביב 1982
  • "גטו", הוצאת אור-עם תל אביב 1984
  • "הפלשתינאית",הוצאת אור-עם תל אביב 1985
  • "עד ראייה" (בהשראת פרשת פרנץ יגרשטטר) הוצאת אור-עם תל אביב 2004
  • "גיבור מעמד הפועלים", הוצאת אור-עם תל אביב 2006
  • "אני לא דרייפוס", (מונודרמה), הוצאת אור-עם תל אביב 2008
  • "שעתו האחרונה של קול" (מונודרמה), הוצאת אור-עם תל אביב 2008
  • "דבש : הלילה השלישי", הוצאת אור-עם תל אביב 2008
  • "קולות בלילה" (Libera Me), הוצאת אור-עם תל אביב 2009
  • "הביתה הביתה", הוצאת אור-עם תל אביב 2010
  • "בעל למופת", הוצאת אור-עם תל אביב 2011 (בהשראת An Ideal Husband מאת אוסקר ויילד)[42]
  • ״איש המאה״, הוצאת אור-עם תל אביב 2018

ספרות, רומנים, סיפורים, פוליטיקה

Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads