אריק לביא
זמר ושחקן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה (אריק) לביא (9 במרץ 1927 – 29 ביוני 2004) היה זמר, קומיקאי ושחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.
_-_SINGER_ARIK_LAVI_AT_THE_TELETROM_DONATIONS_EVENING.jpg) | |
| אריק לביא בהופעה בערב התרמה בתל אביב, 1981 | |
| לידה |
9 במרץ 1927 ה' באדר ב' ה'תרפ"ז ארפורט, גרמניה, רפובליקת ויימאר |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 2004 (בגיל 77) י"א בתמוז ה'תשס"ד פתח תקווה, ישראל |
| שם לידה | ליאו אלכסנדר האובן |
| מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
| מוקד פעילות | ישראל |
| תקופת הפעילות | 1946–2004 (כ־58 שנים) |
| סוגה | זמר עברי, מוזיקת פופ |
| סוג קול | טנור |
| שפה מועדפת | עברית |
| חברת תקליטים | הד ארצי, NMC |
| שיתופי פעולה בולטים | שוקולד מנטה מסטיק |
| בן או בת זוג | שושיק שני |
| צאצאים | נועה לביא, יעל לביא |
| פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
לביא נולד בארפורט[1] שבגרמניה בשם ליאו אלכסנדר האובן (בגרמנית: Leo Alexander Hauben). הוא נולד לאדית האובן, אם חד-הורית צעירה בת 19.[2] אביו, זלמן קיבמן, היה סטודנט לרפואה מריגה שבלטביה שנטש אותו ואת אימו עוד לפני שנולד, ונפטר ב-1934 בגיל 30.[3] אדית התחתנה עם איש לגיון צרפתי בשם פרנק אינזלסבכר והוא העניק לו את שם משפחתו. ליאו אלכסנדר אינזלסבכר עלה לארץ ישראל בשנת 1936, כשהיה בן 9, יחד עם קרובי משפחה רחוקים (ללא הוריו) ולמד בכפר יהושע.
בשנת 1945 התגייס למשטרת היישובים העבריים בבסיס קריית-חיים. בתקופה זו בהיותו נוטר, החל אריק לביא את הקריירה המוזיקלית שלו בהופעות בבית הקפה של חוף "גליה" בקריית ים. ב-1947 הצטרף ל"להקת הכרמל". הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה), שהתמחה בשירי רועים. לאחר מכן החל בקריירת סולו.
כזמר
במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים.
בנוסף לשירי ארץ ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ. בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, לאחר שנטען כי הוא עודד יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "נועה", "ניגון עתיק", "אני אשיר לך שיר" ועוד. לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, בהם שירי פלמ"ח לתקליטו "הפרוטה והירח" אותו הקליט עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, שירי תנועות הנוער (היה חלק מהלהקה אשר יצרה את האלבום "משירי תנועות הנוער" שיצא ב-1974) ושירים נוספים כמו "יש לי כנרת", "את חכי לי ואחזור" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי").
לביא הופיע רבות לפני החיילים במלחמות ישראל. בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר. לאחר סיום הקרבות הקליט את השיר "שוב לא נלך" (ראי רחל ראי) שביטא את תחושת הניצחון במלחמה והפך ללהיט גדול. לאחר מלחמת יום הכיפורים הקליט את "שיר הוא לא רק מילים" ובזמן מלחמת לבנון הראשונה שר את "האביר", שניהם שירי מחאה כנגד מלחמות ולמען השלום.
בסוף 1988 הוציא את האלבום הכפול "כל החלומות", כשאת שיר הנושא "כל החלומות" (אותו כתב ללחן של דוד קריבושי) ביצע בדואט עם בתו נועה.
_-_Actor-Singer_Arik_Lavi.jpg)
ב-1990 הוציא את האלבום "אורח של הזמן הבורח" בו בלטו שיר הנושא, וגרסתו ל"באה מנוחה ליגע" (שיר העמק). לביא עצמו הפיק מוזיקלית ביחד עם גיא מרוז.[4]
בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו.
אלבומו האחרון היה "אריק לביא – בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות משנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו בשנת 2004. שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של קלוד פרנסואה הצרפתי שנודע במיוחד בגרסה של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו.[5]
השיר האחרון שהקליט לביא היה "קוטפי הקפה" בגרסה אלקטרונית, יחד עם להקת "היונים" (באלבום "אז היה אז").
כשחקן תיאטרון וקולנוע
בתיאטרון השתתף אריק לביא בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הקוסם" ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). בשנת 1963 העלה יחד עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגת הבידור המצליחה "הוא והיא" מאת אפרים קישון על הקשיים בחיי זוג נשוי. בראשית שנות ה-70 שהה בארצות הברית, שם הופיע עם שני במחזמר "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף". לאחר שובם של הזוג ארצה, העלו הצגה נוספת של קישון, "הו, הו יוליה", איתה הופיעו גם בגרמניה המערבית.
בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן", "השגעון הגדול", "המובטל בטיטו", "עליזה מזרחי", "סוסעץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה", "מרגו שלי", "אודות המוניטין" ואחרים.
מותו וחייו הפרטיים
בשנת 2004 נפטר לביא ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא נטמן בבית העלמין ירקון. השאיר אחריו את אשתו שושיק שני ושתי בנותיו, נועה לביא, שחקנית בעברה וכיום מרצה לסוציולוגיה וחוקרת טלוויזיה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ויעל לביא,[6] שעוסקת בעיתונות, בימוי ודוקומנטציה. פרידריך פריץ האובן, דוד מצד אמו של לביא, יליד בוקובינה כמוה, היה בלשן, מומחה בלטינית. בימי השלטון הרומני הוא הגיע מצ'רנוביץ לעיר טימישוארה ולימד שם את השפה הלטינית ואת השפה והספרות הרומנית בתיכון היהודי בעיר. מאוחר יותר עלה גם הוא לישראל.
הנצחה
- מכללת BPM למוזיקה והפקה מעניקה מלגה על שמו, לצורך הנצחת מורשתו המוזיקלית.
- ביוני 2014, במלאת עשר שנים לפטירתו, במסגרת מיזם הנצחת אמנים של עיריית תל אביב, נקבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני ברחוב בזל 38.
- בשנת 2017 ביימה בתו, יעל לביא, סרט תיעודי על חייו בשם "למה לא אמרת לי?"[7]
לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני בתל אביב
קברו של אריק לביא
- היישובים רעננה, הרצליה, נתניה, חולון, כפר סבא, רמלה, ובית אריה קראו רחוב על שמו.
- ב-22 במאי 2009, הנפיק דאר ישראל סדרה של 12 בולי דאר על "מוזיקה ישראלית"; בסדרה זו הוקדש בול לזכרו של אריק לביא שעליו מופיע דיוקנו. האמנית מירי ניסטור סופר עיצבה את הבול. על השובל, כיתוב של מילות הפתיחה של הלהיט "שיר הקטר" ששר לביא : "בתחנה בבאר שבע עמד קטר".[8]
לקריאה נוספת
- שושיק שני, שושיק שני ואריק לביא, אני אשיר לך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012 (מצורף תקליטור של שירי אריק לביא)
קישורים חיצוניים
- אריק לביא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אריק לביא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אריק לביא, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אריק לביא, באתר שירונט
אריק לביא, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אריק לביא, באתר Tab4u
- אריק לביא, באתר סטריאו ומונו
- אריק לביא, דף שער בספרייה הלאומית
- אריק לביא, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אריק לביא, בארכיון הבימה
- אריק לביא, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- אוסף שושיק שני ואריק לביא מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- ארכיון שושיק שני ואריק לביא - מבחר מייצג, בספרייה הלאומית
- מידע על אריק לביא בקטלוג הספרייה הלאומית
- שרי מקובר-בליקוב, נולד פרא, גדל פרא ונשאר פרא, באתר nrg, 26 באוגוסט 2004
- ציפי שוחט, הזמר אריק לביא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון, באתר הארץ, 30 ביוני 2004
- בן שלו, מה הפך את אריק לביא לאחד מגדולי הזמרים הישראלים?, באתר הארץ, 9 במרץ 2012
- יעקב בר-און, בגידות ההורים וההתכחשות למחלה: בתו של אריק לביא חושפת הכל, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2017
- עמוס אריכא, וציף ציף צף הקטר לא נשף, באתר אימגו
- אריק לביא, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.