עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית תל אביב-יפו בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

עיריית תל אביב-יפו

מדינה	ישראל
www.tel-aviv.gov.il

בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009

בית העירייה הקודם בכיכר ביאליק

בית עיריית תל אביב הראשון

היסטוריה

לפני קום המדינה

בשנת 1825 הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרגוזה הקים את קהילת יהודי יפו בשליחות רבני ירושלים, כדי לקבל את פני העולים לרגל בנמל יפו. הרב כיהן כמנהיגה של הקהילה וכרבה מטעם כל העדות עד מותו בשנת 1879.

בשנת 1863 יזם הרב יהודה מרגוזה את "ועד העיר ליהודי יפו" שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. ועד זה היה ממונה על ענייניה הדתיים והחברתיים של הקהילה היהודית של יפו. מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 החל להעביר הוועד את סמכויותיו בהדרגה לעיריית תל אביב-יפו ולמועצה הדתית של תל אביב, עד שחדל להתקיים במאי 1939.^[1][2][3]

בשנת 1887 הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו, נווה צדק, ובעקבותיה שכונות נוספות. בשכונות פעלו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי, שכן השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו.

בשנת 1917, קרוב לתום מלחמת העולם הראשונה, נכבשה ארץ ישראל על ידי האימפריה הבריטית מאת האימפריה העות'מאנית. המדינאי היהודי-בריטי לורד הרברט סמואל מונה כנציב העליון הבריטי על ארץ ישראל, שתפקידו לימשל על ארץ ישראל מטעם האימפריה הבריטית.

ב–19 ביולי 1920 הגיש ראש ועד שכונת תל אביב (לשעבר, שכונת אחוזת בית) מאיר דיזנגוף, לנציב העליון בקשה רשמית להיפרדות שכונת תל אביב מיפו. הצידוקים הרשמיים לבקשה נגעו בנטל המיסים של תושבי שכונת תל אביב, הן לוועד שכונת תל אביב והן לעיריית יפו. אך כוונתם האמיתית של אנשי שכונת תל אביב הייתה להקים עיר עברית חדשה.^[4]

ב־11 במאי 1921 חתם הנציב העליון על "פקודת מועצת עיריית תל אביב". הפקודה קבעה את עצמאות תל אביב על ידי כך שהפרידה אותה מיפו (אם כי בנושאים מסוימים, כמו אישור התקציב השנתי, הייתה עדיין כפופה לעיריית יפו), וקבעה את גבולותיה. הצו שעליו חתם הנציב העליון הרברט סמואל, הגדיר את גבולות המועצה, וכך נכנסו לתל אביב שכונות נוספות. כמו כן הוקמו שכונות חדשות אשר הסתפחו אף הן לתל אביב ותושביהן נתווספו לכלל המצביעים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב־24 בינואר 1924, נערכו הבחירות הראשונות למועצת העיר.^[5] בבחירות אלה היו מספר מועמדים לכל שכונה לפי מספר תושביה. עוד הוחלט שבעלי זכות ההצבעה יהיו אזרחי תל אביב מזה חצי שנה לפחות, בני 20, המשלמים מסי עירייה בסכום של 50 גרוש מצרי לשנה. לעומת זאת נקבע כי הזכות להיבחר תוענק רק לאזרח שמלאו לו 24 שנים, הדובר עברית. תוצאות הבחירות היו כדלקמן:

• "מפלגת פועלי יפו" ו"פועלי ציון" (דוד בלוך-בלומנפלד (ראש העירייה השני) ויוסף אהרונוביץ') זכו ב־15 נציגים.
• "רשימת המרכז", בראשה עמד מאיר דיזנגוף (ראש העירייה הראשון) – 7 נציגים.
• "נכסי דלא ניידי" – 5 נציגים.
• "המזרחי הצעיר" – 3 נציגים (בהם מנשה מני ויוסף אליהו שלוש).
• "הסתדרות הספרדים" – 2 נציגים בלבד (סעדיה שושני ואברהם קריניצי).

שאר הנבחרים היו נציגי השכונות, ובסך הכל היו במועצה 41 חברים – 18 מתל אביב עצמה ו־23 מהשכונות החדשות. נוסף לכך נבחר אחד העם לחבר כבוד – החבר ה־42 של המועצה (ממלא מקום). ישיבת המועצה הראשונה התקיימה ביום 31 בינואר 1924 ובה נבחרו מאיר דיזנגוף למשרת ראש העירייה, וכסגניו מונו ד"ר בן ציון מוסינזון, מנהל גימנסית הרצליה, ודוד בלוך בלומנפלד מסיעת הפועלים. על אף שסיעת הפועלים זכתה למספר הקולות הרב ביותר, סיעתו של דיזנגוף, סיעת המרכז, קיבלה את מנדט המועצה והיא הרכיבה את הקואליציה.

ב־12 בינואר 1934 פורסמה פקודת העיריות, ובה תל אביב הוכרזה כעיר, והמועצה כעירייה. כמו כן בוטלו כל הסעיפים הפרוצדורליים שקשרו את תל אביב לעיריית יפו, ותושבי תל אביב איבדו את זכות ההצבעה לעיריית יפו.

תקופת מדינת ישראל

בשנת 1949 אוחדו הערים תל אביב ויפו במסגרת איחוד רשויות מקומיות, ומאז שתי הערים מתנהלות כיישות אחת.

בשנת 1984 עמדה העירייה בפני פשיטת רגל לאחר שצברה חובות של 4 מיליארד שקל.^[6]

מבנה אדמיניסטרטיבי

מנגנון עיריית תל אביב כולל כ־7,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בראש המנגנון עומד מנחם לייבה, מנכ"ל העירייה.

בשנת 2016 הוקם מינהל קהילה, תרבות וספורט בעיריית תל אביב-יפו, המינהל הוקם לטובת העצמה קהילתית בתוך חלקי העיר, חיבור ושיתוף גופים עירוניים לטובת מתן מענה נרחב לצורכי התושבים.

תקציב

תקציב העירייה עמד בשנת 2011 על 4.65 מיליארד ש"ח. מהם 790 מיליון בתב"ר (תקציב בלתי רגיל).

תקציב העירייה הכולל בשנת 2023 עומד על 10.3 מיליארד ש"ח, מהם התקציב הרגיל עומד על 7.02 מיליארד ותקציב הפיתוח מסתכם בכ- 3.3 מיליארד ₪.^[7]

תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית תל אביב-יפו.

אגפי העירייה

מינהל בינוי ותשתית מינהל החינוך מינהל קהילה, תרבות וספורט מינהל הכספים מינהל הנדסה מינהל השירותים החברתיים

חטיבת התפעול חטיבת תכנון, ארגון ומערכות מידע חטיבת משאבי אנוש ומינהל מינהל התקשורת וההסברה

רובעי העיר

ערך מורחב – רובעי תל אביב-יפו

מפת הרבעים

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מפת הגבולות של עיריית תל אביב-יפו

שטחה המוניציפלי של תל אביב-יפו מחולק ל־9 רבעים מנהלתיים:

• רובע 1 – צפון-מערב. שכונות עבר הירקון שממערב לנתיבי איילון בהן אזור רמת אביב, אוניברסיטת תל אביב ועוד.
• רובע 2 – צפון-מזרח. שכונות עבר הירקון שממזרח לנתיבי איילון בהן שכונות נאות אפקה, הדר יוסף, צהלה, שיכון דן ועוד.
• רובע 3 – הצפון הישן ומרכז העיר. בין רחוב אבן גבירול והים, ומצפון לקו הרחובות בוגרשוב–שדרות בן ציון–מרמורק ומדרום לנחל הירקון.
• רובע 4 – בין רחוב אבן גבירול, נתיבי איילון, נחל הירקון ושדרות שאול המלך בדרום. כולל את הצפון החדש, שכונות בבלי, גבעת עמל ב' ופארק צמרת.
• רובע 5 – שכונות לב העיר, נוה צדק כרם התימנים והסביבה. עד רחוב יהודה הלוי במזרח ודרך יפו/רחוב אילת בדרום.
• רובע 6 – מרכז העסקים כולל שכונת מונטיפיורי, שכונת הרכבת והקריה. בין שדרות שאול המלך, נתיבי איילון, ורחוב הרכבת בדרום.
• רובע 7 – יפו ונוה עופר.
• רובע 8 – דרום. אזור נוה שאנן, פלורנטין, שכונת שפירא וקריית שלום.
• רובע 9 – דרום מזרח. כל האזור שממזרח לנתיבי איילון ומדרום לגבעתיים ורמת גן כולל שכונת התקווה, כפר שלם, נחלת יצחק, יד אליהו ועוד.

חלוקה זו של רובעי העיר השתנתה עם השנים ואינה חופפת הגדרות חלוקה אחרות של העיר כגון ועדות התכנון באגף ההנדסה או אזורי החנייה של העיר.

מבנה פוליטי

ראש העירייה

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית תל אביב-יפו עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה, נבחרים בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת חברי מועצת העיר, המתמודדים ברשימות שונות שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.

מס'	ראש העירייה	מספר קדנציות	משך הכהונה	סיעה
1	מאיר דיזנגוף	1	1922–1925	הציונים הכלליים
2	דוד בלוך-בלומנפלד	1	1926–1928	פועלי ציון
(1)	מאיר דיזנגוף (כהונה שנייה)	2 (לא כולל הראשונה)	1928–1936	הציונים הכלליים
3	משה שלוש (נבחר כממלא מקום לאחר שדיזנגוף נפטר, אך בחירתו בוטלה על ידי הנציב העליון)	מ"מ	1936	הציונים הכלליים
4	ישראל רוקח (מינוי של הנציב העליון. בתקופתו גם אוחדו הערים תל אביב ויפו)	4	1936–1952	רשימת המרכז המאוחד
5	חיים לבנון (לאחר שישראל רוקח מונה לשר הפנים מונה סגנו)	1 + מ"מ	1953–1959	הציונים הכלליים
6	מרדכי נמיר (פרש מטעמי בריאות, והעביר את תפקידו לסגנו)	1	1959–1969	מפא"י
7	יהושע רבינוביץ (ממלא מקום, לאחר שנמיר התפטר)	מ"מ + 1	1969–1974	המערך
8	שלמה להט	4	1974–1993	הליכוד
9	רוני מילוא	1	1993–1998	לב-אני תל אביבי
0	רון חולדאי	5, מכהן	1998 –	תל אביב אחת

• "ראש העיר ליום אחד" – לאחר שנפטר ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, בשנת 1936, בחרה מועצת העירייה את משה שלוש כיורשו. שלטונות המנדט סירבו לאשר את הבחירה, וקבעו כי ישראל רוקח יהיה ראש העיר הבא. רוקח הסכים לקבל את התפקיד, למרות הפגיעה בהליך הדמוקרטי. מאז זכור שלוש כ"ראש העיר ליום אחד".
• "כמעט ראש העירייה" – גולדה מאיר – 1955, מפא"י – בבחירות לראשות העירייה ב-1955 היה מובטח רוב לגולדה מאירסון (מאיר) מול חיים לבנון.^[8] למרות זאת, סיכלו סיעות אגודת ישראל והפועל המזרחי את בחירתה על רקע התנגדותם למינוי אישה לתפקיד. לבסוף מונה לבנון לראשות העיר וכעבור 14 שנים נבחרה מאיר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

מועצת העיר

מועצת העיר תל אביב-יפו מונה 31 חברים, והיא עוסקת בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המונציפלים של העיר.

2024 - 2028

הרכב המועצה ה-22 שנכנסה לתפקידה ב-19 במרץ 2024^[9]:

שם הסיעה	מספר מנדטים	חברי מועצה עתידית	חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה	תפקידים נוספים
תל אביב אחת	7	רון חולדאי, אסף זמיר, חן אריאלי, גל שרעבי דמאיו, ליאור שפירא, מאיה נורי, מוטי רייף		חולדאי – ראש העירייה זמיר, אריאלי, שפירא - סגני ראש העירייה
יש עתיד והתל אביבים	6	אורנה ברביבאי, ציפי ברנד, רועי אלקבץ, גיא אבנר,⁠ נוי אלראי שניצר, שחר לוי
מרצ	5	מיטל להבי, דייבי דישטניק, נח עפרון, הדס רגולסקי, רעות נגר		להבי - סגנית ראש העירייה
כולנו העיר	3	אמיר בדראן, שולה קשת, איתמר אבנרי
חי חילונים ירוקים	2	ראובן לדיאנסקי, אברהם פורז		לדיאנסקי - משנה לראש העירייה
מפלגת ש"ס	2	אלחנן זבולון, שלמה פרץ		זבולון - סגן ראש העירייה
מאמינים	2	חיים גורן (הציונות הדתית), נפתלי לוברט (אגודת ישראל)		גורן - סגן ראש העירייה
כח לגמלאים	1	נתן וולוך
תקווה חדשה	1	יובל צלנר
הצעירים	1	חן קראוס
הליכוד	1	דוד לניאדו

2018 – 2024

הרכב המועצה ה-21 שנכנסה לתפקידה ב-20 בנובמבר 2018^[10]:

שם הסיעה	מספר מנדטים	חברי מועצה עתידית	חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה	תפקידים נוספים
תל אביב אחת	7	רון חולדאי, דורון ספיר, אופירה יוחנן וולק, גל שרעבי דמאיו, ליאור שפירא, מאיה נורי, מוטי רייף		חולדאי – ראש העירייה ספיר – סגן ומ"מ ראש העירייה, תחום הפיתוח העירוני וולק – סגנית ומ"מ ראש העירייה, תחום החינוך היסודי והמיוחד, יו"ר ועדת קידום מעמד הילד שפירא – יו"ר מועצת העיר, מ"מ יו"ר ועדת בניין ערים ויו"ר ועדת רישוי עסקים וספורט דמאיו-שרעבי – יו"ר הקואליציה ויו"ר הוועדה למרכזים ומרחבים קהילתיים
רוב העיר	6	ציפי ברנד, חן אריאלי, יניב ויצמן, חן קראוס, שלי דביר, אייל אקרמן	אסף זמיר – נבחר לכנסת	ברנד – סגנית ראש העירייה, תחום הגיל הרך והמשפחות הצעירות (עד-2021), תחום התיירות (2021-2022) חן – סגנית ראש העירייה, תחום הרווחה והשירותים החברתיים ויו"ר ועדת הרווחה
אנחנו העיר	4	אסף הראל, אמיר בדראן, שולה קשת, מוריה שלומות		הראל – סגן ראש העירייה, תחום הבינוי והתשתיות (2019–2021)
מרצ	3	מיטל להבי, סיגל ויצמן, ענת בן-לוי יליזרוב	איתי פנקס ארד – התפטר לאחר פרסום חשדות פליליים כנגדו	להבי – סגנית ראש העירייה, תחום התחבורה, תנועה ובטיחות
חי חילונים ירוקים	2	ראובן לדיאנסקי, אברהם פורז		לדיאנסקי – סגן ראש העירייה (תחום איכות הסביבה וקיימות, שיפור פני העיר, טבע עירוני ובע"ח)
כח לגמלאים ואזרחים ותיקים ת“א יפו	2	נתן וולוך, שלמה מסלאוי
מפלגת ש"ס	2	אלחנן זבולון, משה חיים	נתן אלנתן	זבולון - סגן ראש העירייה, תחום הבינוי והתשתיות (מ-2021)
מאמינים	2	חיים גורן (הציונות הדתית), נפתלי לוברט (אגודת ישראל)		חיים גורן – סגן ראש העיר
יש עתיד	1	רועי אלקבץ
יאפא	1	עבד אלקדר אבו שחאדה
הליכוד	1	ארנון גלעדי

2013–2018

הרכב המועצה ה-20:

שם הסיעה	מספר מנדטים	חברי המועצה כיום	חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה	תפקידים נוספים
מרצ תל אביב-יפו	6	מיטל להבי, מהרטה ברוך-רון, אפרת טולקובסקי, גבי לסקי, מיקי גיצין, איתי פנקס	-	להבי – סגנית ומ"מ ראש העירייה (תחום תחבורה), ברוך-רון – סגנית ראש העירייה (תחום רווחה ושירותים חברתיים)
תל אביב אחת	5	רון חולדאי, דורון ספיר, אופירה יוחנן וולק, ליאור שפירא, גל שרעבי-דמאיו	קרנית גולדווסר	חולדאי - ראש העירייה, ספיר – סגן ומ"מ ראש העירייה (תחום פיתוח עירוני)
רוב העיר	4	אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן, יונתן וינקלר	מירב בן-ארי (נבחרה לכנסת)	זמיר – סגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך), סולר – יו"ר ועדת הספורט
עיר לכולנו	3	אהרון מדואל, אמיר בדראן, יצחק כהן	יעל בן יפת, שלי דביר- עזבו בשל הסכם רוטציה בסיעה	מדואל – סגן ראש העיר, בן יפת – ממונה על קידום יזמות קהילתיות
"שגב – ביחד תל אביב יפו" : ש"ס, הבית היהודי, יהדות התורה.	3	נתן אלנתן, שמואל גפן, נפתלי לוברט		אלנתן – סגן ראש העירייה
כח לגמלאים	2	נתן וולוך, יהודה המאירי		וולוך – יו"ר המועצה
הליכוד ביתנו	2	ארנון גלעדי, ניר סביליה	-	גלעדי – משנה לראש העירייה
דרום העיר	1	סוזי כהן	חיים גורן – עזב בשל הסכם רוטציה בסיעה	-
יש עתיד	1	דן להט		-
תל אביב בטוחה	1	שלמה מסלאוי	-
אספת הורים	1	ציפי ברנד		-
צדק חברתי	1	כרמלה עוזרי	-	-
מהפך ירוק בתל אביב	1	ראובן לדיאנסקי	-	חבר הנהלת העיר, ממונה על תחום איכות הסביבה, טבע עירוני ובעלי חיים

2008–2013

הרכב המועצה ה-19:

שם הסיעה	מספר מנדטים	חברי המועצה	חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה	תפקידים נוספים
קואליציה (21 חברים)
תל אביב אחת	5	רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שולה אגמי, שמואל מזרחי		חולדאי – ראש העירייה, ספיר – סגן ומ"מ ראש העירייה, דיין – יו"ר המועצה
כח לגמלאים	3	חביבה אבי גיא, משה טיומקין, מאיר מוזס	נתן וולוך – עזב לאחר שהורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוטל עליו קלון	אבן גיא – סגן ראש העירייה
רוב העיר	3	אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן		זמיר – סגן ראש העירייה, ויצמן – יועץ ראש העיר לקהילה הגאה, סולר – יו"ר ועדת הספורט
הירוקים	2	רפי קישון, דן להט	פאר ויסנר – עזב לאחר שהורשע בזיוף מסמך במטרה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה והוטל עליו קלון. ד"ר חנה תמיר – עברה לסיעת "לתת לחיות–חי".	-
הליכוד	2	ארנון גלעדי, שלמה מסלאוי		גלעדי – משנה לראש העירייה, יו"ר שפד"ן
יהדות התורה	2	נפתלי לוברט, שמואל גפן		לוברט – סגן ראש העירייה
ש"ס	2	שלמה תבור, בנימין בביוף
יאפא – רשימת תושבי יפו	1	סאמי אבו שחאדה	עומר סיקסיק – עזב בשל הסכם רוטציה סיעתי	-
צדק חברתי	1	כרמלה עוזרי
אופוזיציה (10 חברים)
עיר לכולנו	5	אהרון מדואל, יואב גולדרינג, שרון מלכי, שרון לוזון, רחל גלעד וולנר	יעל בן יפת ונח עפרון – עזבו בשל הסכם רוטציה סיעתי
מרצ תל אביב-יפו	3	מיטל להבי, אחמד משרהוואי, ערן לב	תמר זנדברג – נבחרה לכנסת ה-19
לתת לחיות-חי	2	ראובן לדיאנסקי, ד"ר חנה תמיר

קואליציה: תל אביב אחת (5), רוב העיר (3), כח לגמלאים (3), הירוקים (2), יהדות התורה–המפד"ל (2), הליכוד (2), ש"ס (2), צדק חברתי (1), יאפא – רשימת תושבי יפו (1) (נכנסה לקואליציה ב-27 בספטמבר 2012). בסך הכל 21 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: עיר לכולנו (5), מרצ (3) (פרשה מהקואליציה ב-26 ביוני 2012), לתת לִחיות (2) (פרשה מהקואליציה ב-22 במאי 2011). בסך הכל 10 חברים באופוזיציה העירונית.

2003–2008

• כח לגמלאים – 6 מנדטים – נתן וולוך, חביבה אבי גיא, אריה שומר, משה טיומקין, מאיר מוזס, שלי חושן.
• מרצ – 5 מנדטים – מיטל להבי, יעל דיין, יפה כחלון, רפעת טורק, איתי פנקס.
• תל אביב אחת – 4 מנדטים – רון חולדאי, שולה אגמי, דורון ספיר, שמואל מזרחי.
• הירוקים – 4 מנדטים – פאר ויסנר, מרדכי וירשובסקי, הדס שכנאי, אורנה בנאי.
• הליכוד – 3 מנדטים – ארנון גלעדי, שלמה מסלאוי, ישעיהו דרורי.
• ש"ס – 3 מנדטים – דורון לוי, מרדכי אטיאס, שלמה זעפרני.
• יהדות התורה ואלי אמינוב – 2 מנדטים – נפתלי לוברט, אלי אמינוב.
• שינוי – 2 מנדטים – רון לוינטל, זהר שביט.
• המפד"ל – 1 מנדטים – ליאורה מינקה (רוטציה בין ליאורה מינקה לשמואל גפן לדוד עזרא).
• זכות הציבור לדעת – 1 מנדטים – גילה הרץ.

קואליציה: תל אביב אחת (4), כח לגמלאים (6), מרצ (5), הירוקים (4), הליכוד (3), ש"ס (3), יהדות התורה (2), תמורה {זהר שביט} (1), המפד"ל (1). בסך הכל 29 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: שינוי {רון לוינטל} (1), זכות הציבור לדעת – גילה הרץ (1). בסך הכל 2 חברים באופוזיציה העירונית.

1935

בעקבות הבחירות לעיריית תל אביב בדצמבר 1935^[11] נקבע הרכב מועצת העירייה.^[12]

הסתדרות העובדים (מפא"י) זכתה בשישה מושבים, ונבחרו מטעמה יוסף אהרונוביץ', דב הוז, צבי לוביאניקר, מרדכי נמירובסקי ואליעזר פרלסון.

מאיר דיזנגוף נבחר לבדו מטעם הציונים הכלליים. ישראל רוקח נבחר מטעם המרכז, סעדיה שושני נבחר מטעם התאחדות בעלי הבתים, דוד צבי פנקס נבחר מטעם המזרחי, פליקס רוזנבליט מטעם רשימת עולי גרמניה וההתאחדות הפרוגרסיבית, יהושע שצוב מטעם מרכז הסוחרים הזעירים, דוד בנבנשתי מטעם למען תל אביב ומשה כהן מטעם המפלגה הרוויזיוניסטית.

פרסים עירוניים

עיריית תל אביב-יפו מחלקת פרסים לעידוד והוקרה לאישים בתחומים שונים.^[13] הפרסים ברובם בסכום של 18,000 ש"ח לכל זוכה, תדירות חלוקת הפרס משתנה לפי סוג הפרס. הפרסים העירוניים ממומנים ברובם מתקציבה של העירייה ומיעוטם ממומנים על ידי קרנות חיצוניות.

בין הפרסים:

1. פרס הרב קוק לספרות תורנית ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מחולק אחת ל-4 שנים.
2. פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום. מחולק אחת לשנתיים.
3. פרס דוש לקריקטורה ע"ש קריאל גרדוש. מחולק אחת לשנתיים יחד עם פרס סוקולוב.
4. פרס אנגל ליצירה מוזיקלית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל. מחולק אחת לשנתיים.
5. פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב. מחולק אחת לשנתיים.
6. פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול ע"ש מאיר דיזנגוף. מחולק אחת לשנתיים.
7. פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן
8. פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון
9. פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל ע"ש חיים נחמן ביאליק. מחולק לפחות אחת לארבע שנים.
10. פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ע"ש שאול טשרניחובסקי. מחולק לפחות אחת לארבע שנים.
11. פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בשפת היידיש. מחולק אחת לארבע שנים.
12. פרס רוקח לאדריכלות ע"ש ישראל רוקח
13. פרס משה הלוי לאמנות הבימה ע"ש משה הלוי
14. פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה ע"ש פרץ נפתלי
15. פרס דב הוז לספורט ע"ש דב הוז
16. פרס לעובדים בתחום החינוך העברי
17. פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד
18. פרס הרב עובדיה יוסף לכתיבה הלכתית ע"ש הרב עובדיה יוסף. מחולק כל שנה.

פרסים נוספים שחולקו: פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן (מ-1966).

כרטיס דיגיתל

"דיגיתֵל" הוא כרטיס התושב של העיר תל אביב-יפו, שבו מחזיקים למעלה מ-200 אלף מתושבי העיר.^[14] כרטיס העיר מציע הטבות ומידע אישי, בהתאם לתחומי העניין של התושב. מועדון דיגיתל הוקם בשנת 2013, לשם חיזוק הקשר של העירייה עם תושבי העיר. הכרטיס מאפשר למחזיקו לקבל שירותים ומידע בדואר אלקטרוני, ב-SMS ובאזור האישי המותאם לו לפי מקום המגורים, תחומי עניין, מצבו המשפחתי ועוד. השירות מציע פעילויות מוזלות ושירותים ממוקדים לרווחת התושבים. כמו כן, ניתנים שירותים עירוניים מקוונים, באמצעותם ניתן לבצע פעולות מהבית ללא המתנה בתור ומבלי להגיע לעירייה.

תל־אופן

ערך מורחב – תל-אופן

הקמת המערך

תל־אופן הוא שירות שיתוף אופניים של העירייה לבאי העיר המאפשר שכירת אופניים ואופניים חשמליים לזמן קצר.^[15][16]

מערך השכרת האופניים העירוני הוקם בשנת 2011 וזכה להיקפי שימוש גבוהים.

רחובות העיר מלאים בתנועת מכוניות והעיר פקוקה מאוד, גם חנייה קשה מאוד למצוא בעיר תל אביב. כחלק מהניסיונות לפתור את העניין העירייה מעודדת שימוש באופניים שתופסים פחות מקום בנפח התנועה ופחות חניות. מיזם תל־אופן מאפשר לאנשים לשכור אופניים בתחנת איסוף אחת, להגיע איתם לתחנת איסוף אחרת ושם להחזיר אותם.

ביטול המערך

בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בהיקף השימושים, עקב התפתחות שוק האופניים והקורקינטים החשמליים והשיתופיים.

חוזה הפעלת המערך היה אמור להסתיים בינואר 2021, ולאור התמורות שחלו בהיקפי השימוש, ועקב התפתחות שוק האופניים והקורקינטים החשמליים והשיתופיים, הוחלט להקדים את סיום ההתקשרות במספר חודשים, והפעילות הופסקה על ידי העירייה, החל מחודש אוגוסט 2020.

הסיירת לביטחון עירוני (סל"ע)

העירייה מפעילה את הסיירת לביטחון ושיטור עירוני (סל"ע). תפקיד הסיירת הוא להגביר את תחושת הביטחון האישי של תושבי העיר ובעלי העסקים הפועלים בה. הסיירת פועלת בכל ימות השבוע, לאורך כל היממה, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, הפיקוח העירוני ומשל"ט המצלמות באגף הביטחון ושירותי החירום.

מוקד שירות 106 פלוס מרכז את הפניות ומנתב אותן אל הסיירת או אל המשטרה בהתאם לאופי הפנייה.

סיירת פועלת מכוח סמכות העירייה בפקודות העיריות ונושאי פעילותה הוגדרו בתקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע"ב - 2011 כדלהלן:

1. שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומית לרבות לצורך מניעת פעילות חבלנית עוינת.
2. סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי, לרבות באבטחת אירועים המוניים.
3. מניעת פגיעה ברכוש של הרשות המקומית.

ב-5 באוגוסט 2023 נפל בעת מילוי תפקידו סייר של היחידה חן אמיר בפיגוע ירי ברחוב מונטפיורי בתל אביב לאחר שחתר למגע מול המחבל, לאחר מאמצי החייאה ממושכים מת מפצעיו בבית החולים איכילוב.^[17]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עיריית תל אביב-יפו
• עיריית תל אביב, ברשת החברתית פייסבוק
• ארכיון תל אביב-יפו
• חברי מועצות העירייה של תל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באפריל 1942
• תל אביב שלי, האתר לתולדות תל אביב בעריכת אילן שחורי

הערות שוליים

1. מתוך אתר הרבנות הראשית של תל אביב.
2. מועצת הקהילה לשאלת ההתמזגות, הצופה, 27 באוקטובר 1938
3. התמזגות הקהילה עם עירית תל אביב, הצופה, 1 במאי 1939; המשך
4. שחורי, אילן, 1990.חלום שהפך לכרך: תל–אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: אביבים.
5. חברי מועצות העירייה של תל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באפריל 1942
6. יצחק בן חורין, עירית תל־אביב חייבת לבנקים 4 מיליארד שקל, מעריב, 4 בספטמבר 1984
7. תקציב עיריית תל אביב-יפו לשנת 2023
8. אתר ארכיון עיריית תל אביב
9. [hhttps://www.tel-aviv.gov.il/About/Pages/Members.aspx/ מועצת עיריית תל אביב]
10. מועצת עיריית תל אביב
11. היום הבחירות בתל־אביב, דואר היום, 15 בדצמבר 1935
12. התוצאות הסופיות של הבחירות והרכב מועצת העיריה החדשה, הארץ, 19 בדצמבר 1935
13. פרסים עירוניים, באתר עיריית תל אביב.
14. רון חולדאי, הדיגיתל ה-200,000!, באתר www.facebook.com
15. אתר תל-אופן.
16. תל־אופן באתר עיריית תל אביב
17. רועי רובינשטיין, לירן לוי, יעל צ'כנובר, מתן צורי, מת מפצעיו חן אמיר, הסייר שנורה בפיגוע בת"א: "היה גיבור גם ברגעיו האחרונים", באתר ynet, 5 באוגוסט 2023