צהלה
שכונה בתל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צהלה היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, על גבול רמת השרון. השכונה, שהוקמה בשנת 1951,[1] נועדה לאכלס אנשי צבא וביטחון בכירים, ולכן נקראה על שם צה"ל. כיום היא השכונה מהיוקרתיות בישראל.[2]
 | |
| המרכז המסחרי בצהלה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 557 דונם |
| אוכלוסייה | 2,120 (2012) |
| קואורדינטות | 32°07′21″N 34°50′13″E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   צהלה  | |
  | |
צהלה הייתה השכונה הראשונה שהוקמה במסגרת הקמת שיכונים לחיילי צבא הקבע, באמצעות מנהלת המגורים.[3] השכונה נחנכה כשכונה חדשה בעבור אנשי הקבע הבכירים של צה"ל. בשל היותה השכונה הראשונה שהוקמה לבכירי הצבא, השתתפו בחנוכתה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון והרמטכ"ל יגאל ידין.
השכונה הוקמה ב־1950 כיוזמה ממשלתית, היא להקים שכונה שתאכלס אנשי צבא וכוחות הביטחון. לטובת העניין הוקצה שטח ששימש לפני כן, בסיס טירונים ואנשי הצבא שהקימו בו את בתיהם נבחרו בהגרלה. אלה היו בתים צמודי קרקע, פשוטים יחסית, בעלי קומה אחת בלבד מכוסה גג רעפים וגינה סביבה.
הקמת השכונה נועדה להיטיב עם קציני הצבא זו בתקופה שלא היה אפשר להעניק לאנשי הקבע משכורות גבוהות מן המקובל בקרב עובדי מדינה. הסיוע הממשלתי בשיכון אנשי הקבע בא לידי ביטוי הן במתן הקרקע הן באספקת חומרי בנייה במחירים מפוקחים.
במהלך שנת 1950 נשלחו עלונים לכלל קציני צה"ל שהתחייבו להמשיך את שירותם בצבא שהלך והתמסד, והם כללו הצעות שונות לשיכון, ובכלל זה שכונת צהלה, שהוקמה בהתחלה על שטח גלילי. בשנת 1952 סופחה השכונה לתל אביב.
בשכונה נבנו בתים צמודי קרקע חד קומתיים בשטחים שנעו בין 60 ל-124 מ"ר. על מגרשים של חצי דונם. תושבי צהלה נדרשו להון ראשוני לרכישת בתיהם נוסף על משכנתה שניתנה בתנאים נוחים. שלא כשכונות אחרות, התשלום לבתים כלל את פיתוח התשתית השכונתית, כגון סלילת כבישים ומים.[4]
בראש השכונה שבהתחלה נקראה "שיכון צבא קבע ליד הדר יוסף"; את השם "צהלה" העלה מאוחר יותר יגאל ידין, מונתה לעמוד אגודה שיתופית שחכרה בשם התושבים את הקרקעות, כשהדיירים הפכו לחוכרי משנה של האגודה. בשנת 1964 ניתנה לתושבים הזכות לרכוש את המגרשים מידי האגודה. האגודה השיתופית הזו מנהלת את צהלה עד היום, כשתושבי השכונה משלמים מסי חבר ובוחרים מתוכה ועד. עיקר התקציב של האגודה מגיע מחכירת החנויות במרכז המסחרי שבבעלותה.[5]
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך של חילופי דורות בשכונה. התושבים החדשים, בני התושבים המקוריים או אנשים שרכשו את בתיהם, כבר לא הסתפקו בשיפוץ הבתים. רובם העדיפו להרוס את הבתים המקוריים ולבנות במקומם וילות בסגנון התקופה. בגלל גודל המגרשים, המיקום, והתושבים המפורסמים בעבר ובהווה, הפכה השכונה למבוקשת מאוד ומחירי הבתים עלו משמעותית. בשל המחירים הגבוהים, כיום מורכבת אוכלוסיית השכונה, לצד מעט התושבים הוותיקים, מקצתם עדיין מראשוני צה"ל, בעיקר מאנשים אמידים, בהם כמה מבכירי המשק.
בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת התגוררו בשכונה כ-1,600 תושבים.[6]
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השכונה ממוקמת במקום השני ברמת עושרם של התושבים.[7]
בשכונה כ-500 בתים, רובם בתים חד משפחתיים ומיעוטם בתים דו-משפחתיים. מבנה רחובותיה עקלתוני - כל הרחובות מובילים בחזרה לרחוב צה"ל, רחובה הראשי של השכונה, ששני קצותיו נועדו להיות שערי השכונה. השכונה מאורגנת כאגודה שיתופית לשיכון.
תושבי השכונה שהם חברי האגודה, משלמים מיסי חבר שנתיים לאגודה, ובוחרים את ועד האגודה. על הניהול השוטף מופקד מנהל שכיר. פעילות ועד האגודה כוללת: ייצוג השכונה מול עיריית תל אביב-יפו ומנהלת הרובע; תיאום וסיוע לפעילות הגופים הציבוריים הפועלים בשכונה, כמו בית הספר היסודי "צהלה", המרכז הקהילתי שידוע בכינויו "בית הנוער", שבט הצופים "צהלה" ובית הכנסת. המרכז המסחרי בשכונה הכולל סופרמרקט, סניף דואר וסניף של "בנק אוצר החייל", שייך לאגודה ומנוהל על-ידה. מרכז הספורט השכונתי הנקרא "מועדון ספורט צהלה" שייך במשותף לאגודה ולתושבים.
רב השכונה הוא הרב חיים הורביץ.[8]
בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים נבנו בגבולה המערבי של השכונה שתי שכונות בנות: גני צהלה מצפון לרחוב צה"ל, ורמות צהלה מדרום לו. הדיירים הראשונים של שכונות אלו הם בעיקר זוכי הגרלה לזוגות צעירים שערכה עיריית תל אביב יפו. בעשור השני של המאה העשרים ואחת מתגוררים בשתי השכונות כ-5,000 תושבים.[9]
גני צהלה
בתחילת שנות השבעים נבנו בקצה רחוב "ענתות" ובקצה רחוב "עיר שמש" בגבולה המערבי של שכונת "צהלה" שישה ביניינים בני ארבע קומות וארבעה ביניינים בני שש קומות. בתחילה היה יחסם של תושבי "צהלה" כלפי שכונת הבת החדשה מסויג וביקורתי והיא אף כונתה על ידי מי מהם בלעג "שיכון יצחקי" על שם הקבלן שבנה את שכונת הבניינים החדשה.[10]
תנופה בנייה נוספה הייתה בשנות התשעים ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 כשהחלה בנייה צמודת קרקע, לאררך רחוב "ענתות" ובשטחים הפתוחים שהיו בין רחוב "עיר שמש" לבין רחוב "צה"ל".
לשכונה יש מרכז מסחרי קטן ברחוב "אבוקה" הכולל מכולת, בית קפה ושתי חנויות, ובסמוך לו שני גני ילדים. את כל שאר השירותים התושבים מקבלים משכונת "צהלה".
שכונת "נווה משכן", שכונה קטנה שהוקמה בראשית שנות החמישים וכללה מספר בתים ברחוב "עיר שמש" בסמוך ל"דרך הרצליה" לשעבר.[11] כלולה כיום גם כן בשטח של שכונת "גני צהלה".
רמות צהלה
שכונת הבת השנייה נבנתה מדרום לרחוב "צה"ל", רחובה הראשי של שכונת "צהלה". בניגוד לשכנתה מצפון "גני צהלה", בשכונת "רמות צהלה" עיקר הבנייה משנות השבעים היא של בתי דירות של עד 3 קומות. לצד בנייה צמודת קרקע. גם לשכונה בת זאת מרכז מסחרי קטן וגני ילדים כשכל שאר השירותים ניתנים על ידי שכונת "צהלה".
- שר החוץ, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף משה דיין
- ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף יצחק רבין
- ראש הממשלה, ושר הביטחון לשעבר האלוף אריאל שרון
- נשיא המדינה לשעבר האלוף חיים הרצוג
- נשיא המדינה ה-11 יצחק הרצוג
- סגן ראש הממשלה, והרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף יגאל ידין
- הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף מרדכי מקלף
- הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף צבי צור
- הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף חיים לסקוב
- סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף עוזי נרקיס
- סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף יקותיאל אדם
- מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף מרדכי הוד
- ראש המוסד לשעבר האלוף צבי זמיר
- ראש אמ"ן לשעבר האלוף אלי זעירא
- נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות
- ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי
- צהלה - חמישים וממשיכים. חוברת ליובל החמישים של השכונה. בהוצאת אגודה שיתופית צהלה. יוני 2002
אתר האינטרנט הרשמי של צהלה- אתר "צהלה של פעם"
- טיול בשכונת צהלה - מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
- תקוה ויינשטוק, כך חיים השיכונים: צהלה - שלווה ושמחה, מעריב, 8 במאי 1953
- לאה ענבל, צהלה: מנוחת הלוחמים, כותרת ראשית, 5 בינואר 1983
- אריק מירובסקי, צהלה: השיכון של חיילי המאיון העליון, באתר הארץ, 13 במאי 2005
- ארי ליבסקר, תנו לצהלה לנצח, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2014
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
צהלה (תל אביב-יפו, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
