Loading AI tools
אגודה שנוסדה בכדי לבנות עיר עברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909. מועד יסוד השכונה נחשב למועד יסוד העיר תל אביב.
ביום י"ב בתמוז תרס"ו, 5 ביולי 1906 התאספו במועדון "ישורון" ביפו כמאה ועשרים איש מיהודי העיר ויסדו את אגודת "אחוזת בית". האגודה בחרה ועד. בראש הוועד עמד האדריכל עקיבא אריה ויס עליו הטילה האגודה את מלאכת תכנון השכונה. לחברי הוועד נבחרו דב ברגר, יצחק חיותמן, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ודוד סמילנסקי, וכך נוסדה.
השכונה נבנתה בצמוד לשכונות היהודיות הקיימות נווה צדק ונווה שלום. חזון השכונה כפי שהוצג בעלון התעמולה של האגודה:
"וכמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ־ישראלית"
לאגודה הצטרפו 60 חברים שביחד הכניסו לקופתה 100,000 פרנק. 300,000 פרנק נוספים נתקבלו כהלוואה[1] מהקרן הקיימת[2] שספגה ביקורת על כך שהיא מלווה סכום כה גדול לבנייה עירונית[3][4].
בין חברי האגודה נתגלעו ויכוחים בקשר למיקום ולגודל המגרש שיש לקנות לבניית הבתים. היו חברים שחששו מסיבוכים כספיים והסתפקו בדאגה לעצמם, כלומר, בית נאה לשישים משפחות המייסדים בלבד[דרוש מקור]. אלה העדיפו מגרש קטן שהוצע למכירה ביפו. לבסוף החליטו חברי האגודה לרכוש את אדמת כרם ג'יבלי – שטח גדול, מרוחק מיפו, שיאפשר התפשטות והתרחבות בעתיד. הרכישה נעשתה סיועם של אהרן מאיר מזי"א ודוד ילין שרכשו במקביל קרקעות לעצמם וסייעו בהתנדבות לאגודת אחוזת בית לרכוש את חלקה[5].
חברי הקבוצה נתקלו בקושי, שכן השלטון העות'מאני אסר על היהודים לרכוש אדמות. על כן, יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהיה נתין הולנדי, מעשירי אירופה והבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי (Bankierskantoor van Lissa & Kann) ויזם ציוני נלהב, רכש על שמו כ־60 קרקעות עבור המתיישבים היהודים באחוזת בית[6]. הקושאן על הקרקע נתקבל באוגוסט 1908, הודות להשבת החוקה של האימפריה העות'מאנית ביולי 1908[7].
תוכנית ראשונית לשכונה הוכנה על ידי יוסף טריידל[8]. התוכנית כללה מים זורמים בבתים, דבר שנחשב לחידוש גדול בארץ ישראל של אותם ימים[9]. בהמשך נתבקש גם וילהלם שטיאסני להשתתף בתכנון השכונה[10].
הוחלט גם שלרחובות יינתנו שמות של מנהיגים ציוניים[9]. בחברה חפשו הצעות לשם השכונה[11]. בהצבי, עיתונו של אליעזר בן־יהודה, התפרסמו טענות על כך שאישים שונים ניצלו את אגודת אחוזת בית כדי לגרוף לכיסם רווחים[12]. בעיתון התקיים פולמוס סביב העניין שכלל הכחשות וטענות שכנגד[13][14].
לקראת תחילת העבודות באחוזת בית, היקף נרחב של עבודות לאותה תקופה, התפרסמו בעיתונות דרישות של פועלים יהודים שהבנייה תתבצע בעבודה עברית[15]. הטוענים הזכירו שלבניית השכונה ניתנה הלוואה גדולה מהקרן הקיימת ולכן לטענתם היה על הבונים להשתמש בעבודה עברית[16]. משבקשות אלו לא נענו במלואן, היו פועלים שאיימו או הכו קבלנים בגלל סירובם להעסיק פועלים יהודים[17]. למרות זאת, רוב הבתים נבנו בידי פועלים ערבים.
ערך מורחב – הגרלת המגרשים לאחוזת בית
ב־11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), לאחר כשלוש שנות עבודה רצופות במכשולים עברו בטרם התקבצו משפחות מייסדי השכונה על חולות האדמות הראשונות שנרכשו. נערכה הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף על שפת הים. לימים, נקבע יום זה כיום הקמתה של העיר תל אביב. באותו מקום חפר אחר־כך את באר המים הראשונה. הנדבן יעקב מוזר תרם כספים לצורך בניית הגימנסיה באחוזת בית.
בידי האגודה נותרו שטחים נרחבים לבנייה אותם הציעה למכירה למי שהיה מוכן לשלם במזומן[6]. במאי 1909 כבר הוחל ביישור הקרקע[18]. רוב הבתים שנבנו בשכונה נבנו כמבני כורכר, כנהוג באותו זמן. הבנייה התקדמה במהירות[19], בתחילת ינואר 1910 כבר החלו ראשוני המתיישבים להיכנס לבתים[20] ובחודש שבט תר"ע (1910) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם. עם תום השלב הראשון, ב־21 במאי 1910, הוחלט לשנות את שמה של אחוזת בית ולקרוא לעיר "תל אביב"[21], כפי שהציע מנחם שינקין, כשם ספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", בתרגומו לעברית של נחום סוקולוב.
העיר העברית של תל אביב נוסדה רשמית בשנת 1909 עם הקמתה של השכונה היהודית "אחוזת בית". יחד עם זאת, שכונותיה היהודיות של העיר תל אביב החלו להיבנות מחוץ לחומות יפו 22 שנה לפני כן, והתשתית הארגונית של העיר תל אביב החלה להתפתח אף מוקדם יותר, כבר במחצית הראשונה של המאה ה־19, במסגרת הקהילה היהודית של העיר יפו.
ב־19 ביולי 1920 ערך הנציב העליון הראשון, סיר הרברט סמואל, ביקור בשכונות היהודיות שמחוץ לחומות יפו. הנציב גילה הבנה לתביעות היהודים להיפרדות מיפו של שכונות היהודיות אלה. לכן, ב־11 במאי 1921 חתם סר הרברט סמואל על "פקודת מועצה מקומית תל אביב" (Tel Aviv Township Order). הפקודה איחדה את השכונות היהודיות שמחוץ לחומות יפו תחת השם "תל אביב".
ב־1934 הפכה המועצה המקומית תל אביב לעיר בהחלטת שלטונות המנדט הבריטי.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל תל אביב-יפו | ||
מרדכי נאור ועמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: תל־אביב בראשיתה: 1909–1934: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, (עורך: מרדכי נאור), ירושלים יד יצחק בן-צבי, 1984Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
