Loading AI tools
פוליטיקאית ישראלית, חברת כנסת ושרה לשעבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר זנדברג (נולדה ב-29 באפריל 1976, כ"ט בניסן ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית. כיהנה כשרה להגנת הסביבה מטעם מפלגת מרצ, וכיהנה גם כיו"ר מרצ בשנים 2018–2019 וכחברת הכנסת מהכנסת ה־19 ברציפות עד 24 כולל. כיום היא עומדת בראש המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית (INCPR) באוניברסיטת בן-גוריון.[1]
 | |||||||||
| לידה |
29 באפריל 1976 (בת 48) כ"ט בניסן ה'תשל"ו רמת גן, ישראל  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה |
מרצ | ||||||||
| סיעה | מרצ, המחנה הדמוקרטי | ||||||||
| דת | יהדות | ||||||||
| בן זוג | אורי זכי | ||||||||
|
tamarzandberg | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
קודם לכהונתה בכנסת, הייתה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, יו"ר סיעת "הבית החברתי" בנעמת ויו"ר הוועד המנהל בארגון "ישראל בשביל אופניים".
זנדברג נולדה ברמת גן, בת לאסתר זנדברג, עיתונאית ילידת הארץ, ויואל זנדברג, מהנדס מכונות יליד ברית המועצות. אחותו הגדולה של כדורגלן נבחרת ישראל לשעבר מיכאל זנדברג. גדלה והתחנכה בעיר הולדתה, ולמדה בתיכון בליך. בצה"ל שירתה כמורה חיילת ברשות שמורות הטבע באזור הגליל המערבי.[2] התגוררה בקיבוץ אפק.
תמר זנדברג היא נכדתו (מצד אמה) של ישראל אילן (בוים), אשר הוא ושני אחיו: משה ודוד אילן (בוים) היו ממתנדבי היישוב בא"י לצבא הבריטי, לחיל החפרים שלחמו במסגרת חיל המשלוח הבריטי במערכה על יוון אפריל עד יוני 1941, שבסיומה נפלו בשבי הנאצי, במהלכו שהו בסטלאג 344 בלמסדורף שבשלזיה עד 1945. חלק מבני משפחותיהם חברים בפורום משפחות פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים.
זנדברג בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון בפסיכולוגיה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הייתה דוקטורנטית לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון,[3] ושימשה מרצה במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר מ-2003 ועד כניסתה לכנסת ב-2013.[4] כתבה טור קבוע באתר האקטיביזם למען מדינת רווחה בישראל, "עבודה שחורה".[5]
בשנת 2003, בעת לימודיה באוניברסיטת תל אביב, החלה את פעילותה הפוליטית כעוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת מטעם מרצ רן כהן, משרה שבה החזיקה עד שנת 2008. בסוף הקדנציה שלו, כשהודיע שאינו מתכוון להמשיך להתמודדות נוספת, החליטה להתמודד בעצמה לתפקיד פוליטי ונבחרה למקום השני ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצה. מרצ תל אביב-יפו זכתה לשלושה מנדטים בבחירות לעיריית תל אביב בשנת 2008, וזנדברג נכנסה למועצת העיר.[6] סיעת מרצ נכנסה לקואליציה העירונית, ממנה פרשה בהמשך, וזנדברג נבחרה לעמוד בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה, בנוסף לחברותה בוועדת הכספים ובוועדת המועצה.[7] פעלה נגד פתיחת מועדון חשפנות חדש בקולוסיאום בכיכר אתרים בתל אביב שנפתח בסופו של דבר בשנת 2012,[8] והביעה מחאה בנושא נישואים אזרחיים ונישואים חד מיניים וקידום יזמות נשית זעירה.[9] שימשה חברת דירקטוריון ויו"ר ועדת הביקורת ברשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו. הנחתה צעדה מקומית בתל אביב במסגרת האירוע הליכות ג'יין בנוגע למאבק המכולות המקומי.
זנדברג הגתה תוכנית ל"חינוך מגדרי" בגיל הגן; במסגרת היוזמה לומדות הגננות מבוא כללי לפמיניזם וכלים שונים שנועדו לעזור להן לקדם תפיסה מגדרית שוויונית בגן הילדים, בהם העמקת המודעות לסטראוטיפים מגדריים.[10]
בתחום התחבורה יזמה הצעה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת,[11] בהחלטה החורגת מהסכם הסטטוס קוו. לאחר התנגדות משרד התחבורה, הגישה ביחד עם חברי סיעתה עתירה לבג"ץ נגד שר התחבורה בעניין זה.[12] היא תומכת בהפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים, ועידוד שימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים להתניידות כחלק מאג'נדה סביבתית-עירונית.[13]
לקחה חלק במחאת האוהלים, בה שימשה כחברה בצוות דיור תכנון ותחבורה של צוות המומחים המייעץ למחאה (צוות ספיבק-יונה). במהלך ההפגנות הובילה ביחד עם חברי סיעתה את מהלך פרישת מרצ מהקואליציה העירונית של רון חולדאי, בשל דיכוי ההפגנות באופן אלים.[14] במהלך המחאה התגבשה אצלה המחשבה כי אל מול המשבר הכלכלי-חברתי שהמחאה מציגה, קיימת תחושת חידלון מפעולות ההסתדרות בראשות עופר עיני.[15] ביחד עם חבר הכנסת איתן כבל הייתה חלק מסיעת "הבית החברתי" שניסתה להדיח את עיני ולהביא להישגים פוליטיים ברוח דרישות המחאה.[16]
זנדברג התמודדה לראשות נעמת, הפסידה לגליה וולוך, וכיהנה כיו"ר סיעת "הבית החברתי" בנעמת, וכחברת ועדת המבקר בבית נבחרי ההסתדרות מטעם סיעת הבית החברתי שבאופוזיציה לעיני.[17]
זנדברג ארגנה הפגנות יומיות מתחת לביתו של שר הביטחון, אהוד ברק, שנערכו במשך שבועיים, במחאה כנגד כוונתו של ברק, לטענת המוחים, לתקוף באיראן. בהפגנות עלו שאלת מוכנות העורף הישראלי, מחיר הדמים של המבצע הצבאי, ושאלת האופציה הדיפלומטית.[18]
ב-2010 ביקרה בקברו של יאסר ערפאת במסגרת ביקור פוליטי במוקטעה ברמאללה, ואף העלתה לאתרה האישי ולפליקר תמונה שלה ליד הקבר. צילום זה הפך לוויראלי ברשתות החברתיות באינטרנט ושימש גולשים רבים לתקוף את זנדברג. ב-2018 הכחישה כי ביקרה בקבר.[19][20]
בפברואר 2024 הצטרפה לסגל אוניברסיטת בן-גוריון לעמוד בראש המכון הלאומי לעיצוב וחקר מדיניות אקלים. המכון פועל בצומת שבין מחקר אקדמי, מדיניות ציבורית, חברה אזרחית והסקטור הפרטי להוות כלי לגיבוש ועיצוב מדיניות אקלים מבוססת ידע, רלוונטית ומשפיעה.[21]
בספטמבר 2024 נבחרה לכהן כיו"ר ארגון "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. יחד איתה, נבחרו עוד שלושה נציגים מאוניברסיטת בן-גוריון: פרופ' רז ילינק, סגן נשיא האוניברסיטה, פרופ' נדב דוידוביץ וד"ר אבנר גרוס, שכולם מחויבים לקידום מדיניות סביבתית מבוססת נתונים.[22]
.jpg)
בשנת 2013 נבחרה למקום השישי ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-19, לאחר שאת קמפיין הבחירות שלה מימנה באמצעות אתר תרומות אינטרנטי, בו אנשים יכלו לתרום לקמפיין בסכומים של עד 1,000 ש"ח.[23] אחת מפעולותיה הראשונות כחברת הכנסת ה-19 הייתה התלוות לתפילת ראש חודש של ארגון נשות הכותל,[24] מתוך הזדהות עם מאבקן למען חופש דת ברחבת הכותל המערבי.[25] זנדברג כתבה מאמר למען הפעילות באתר "צו פיוס",[26] ולדבריה בעקבות הנוכחות והחסינות הפרלמנטרית של חברות הכנסת, לראשונה זה מספר חודשים לא היו עצורות בתפילה.
כחברת הכנסת הקימה וכיהנה כיו"ר משותף של השדולה לתחבורה בת קיימא, הפועלת לטובת קיומה של תחבורה ציבורית יעילה, שבילי אופניים, מדרכות, דרכי גישה ועוד. בנוסף, יזמה וכיהנה כיו"ר משותף של שדולת העירוניות, הפועלת לחיזוק והרחבת הערים הקיימות מתוך מניעים כלכליים, חברתיים ואקולוגיים. כמו כן כיהנה כראש ועדת המשנה לנושא חופי ישראל.
במהלך הקדנציה הראשונה שלה, כיהנה בוועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי לצד היותה חברה במשלחות הכנסת לאיגוד הבין-פרלמנטרי IPU, לאספה הפרלמנטרית לארגון לשיתוף פעולה וביטחון באירופה – אבש”א (OSCE) ולאסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה.[27]
זנדברג תומכת בלגליזציה של קנאביס, והגישה הצעת חוק לאי הפללה של צרכני שימוש עצמי.[28] היא תמכה במאבק החולים המטופלים בקנאביס רפואי מול משרד הבריאות, והוזמנה לדבר בעצרת המאבק ללגליזציה בכיכר רבין.[29] בריאיון עמה סיפרה כי היא נוהגת לעשן קנאביס, והיא רואה בכך התנהגות נורמטיבית.[30]
בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, שובצה זנדברג במקום החמישי ברשימת מרצ ונבחרה לכנסת העשרים. במהלכה מונתה לראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול והייתה לראש הוועדה הראשונה שתומכת בלגליזציה של קאנביס וחברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. היא הובילה מספר שדולות בכנסת העשרים, כיו"ר שותפה: השדולה לתחבורה בת קיימא ביחד עם ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שדולת העירוניות העוסקת בקידום התחדשות עירונית והדגשת חשיבות המרחב העירוני במדינת ישראל ביחד עם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), והשדולה הסביבתית-חברתית ביחד עם רחל עזריה (כולנו) וח"כ חנין.
בתחילת דרכה של הכנסת העשרים זכתה בפרס הגלובוס הירוק מטעם הארגון "חיים וסביבה", על עבודתה הציבורית למען איכות הסביבה וקידום חקיקה ירוקה ובת קיימא.[31]
בינואר 2018 קראה כלפי חברי הליכוד בוועדת הפנים "אתם חברים של נאצים". בעקבות כך החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה נזיפה.[32]
ערך מורחב – הבחירות לראשות מרצ (2018)במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-11 בינואר 2018 הצהירה כי תתמודד בבחירות המוקדמות לראשות מרצ.[33] ב-22 במרץ 2018 נבחרה ליושבת ראש מרצ ברוב של 71%,[34] כשהיא משיגה שיעור תמיכה גבוה במיוחד של 98% במגזר הערבי-דרוזי.[35] זמן קצר לאחר הבחירות פורסם כי זנדברג קיבלה ייעוץ ממשה קלוגהפט, שייעץ בעבר לקמפיינים של נפתלי בנט ו"אם תרצו". לאחר פרסום המפגש ביניהם, הכחישה כי ייעץ לה,[36] אולם לאחר מכן חזרה בה ואמרה שקלוגהפט סייע לה ללא תשלום, והתנצלה על הפרשה.[37] המפלגה זכתה ב-4 מנדטים וזנדברג נבחרה לכהונתה השלישית בה הייתה חברה בועדה המסדרת.[38] באותה שנה, נכללה ברשימת הנשים החזקות של עיתון פורבס ישראל במקום ה-22.[39]
בתחילת אפריל 2018 תקפה את מערכת הביטחון על הריגת 15 פלסטינים במאבק בצעדת השיבה הגדולה וקראה לחקירה. תגובתה גררה ביקורת קשה משני צידי המפה הפוליטית.[40]
ערך מורחב – הבחירות לראשות מרצ (2019)בבחירות לראשות מרצ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שנערכו ב-27 ביוני 2019 הפסידה לניצן הורוביץ. בבחירות לרשימה הגיעה זנדברג ראשונה ובעקבות זה, הוצבה במקום ה-4 ברשימת המחנה הדמוקרטי של המפלגות מרצ, ישראל דמוקרטית והתנועה הירוקה. הרשימה זכתה ב-5 מנדטים וזנדברג נכנסה לכנסת, בה המשיכה לכהן כחברה בוועדה המסדרת וועדת הכנסת.[41][42]
בבחירות לכנסת העשרים ושלוש במרץ 2020 הוצבה במקום ה-4 ברשימת העבודה-גשר-מרצ שהורכבה משלוש מפלגות – העבודה, גשר ומרצ ונכנסה לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ב-7 מנדטים.[43] במהלכה, הייתה חברה במספר ועדות בהן הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הוועדה לזכויות הילד, ועדת הכלכלה, ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות וועדת האתיקה.[44]
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצבה במקום השני ברשימת מרצ לכנסת. מרצ קיבלה 6 מנדטים וזנדברג נבחרה לכהונה נוספת בכנסת. לאחר מינויה לשרה, התפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. במוקמה נכנסה לכנסת גבי לסקי.
לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה זנדברג לשרה להגנת הסביבה ה-19.[45][46]
מספר ימים לאחר השבעתה הכריזה כי תמנה את גלית כהן, מי שכיהנה קודם לכן כסמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה, לתפקיד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.[47]
ביולי 2021, הביעה תמיכה בהעברת סמכויות צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה.[48] בנוסף, הציגה תוכנית סביבתית חדשה לחברה הערבית.[49] בהמשך פורסם כי זנדברג מקדמת יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים, מתוך כוונה עתידית להכפיל את מחירם.[50] כמו כן, הרחיבה את תחולת חוק הפיקדון על מכלי משקה לבקבוקים גדולים.[51] עם זאת, המשרד דאג לאיסוף המיחזוריות מבלי לקבוע נהלים לאיסוף הבקבוקים הגדולים[52] וכתוצאה מכך, נוצרו קשיים בהעברת הבקבוקים מהציבור למחזור.[53]
באוקטובר 2021, קידמה את הצטרפות ממשלת ישראל ליוזמה אמריקאית-אירופית להפחתה של פליטת גז המתאן.[54] בנוסף, פורסמה תוכנית ממשלתית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר האקלים.[55]
יחד עם השרות אורית פרקש הכהן וקארין אלהרר, יזמה זנדברג העברת החלטת ממשלה בנושא שמירה על האקלים, במסגרתה הוקצו מיליארדי שקלים לטיפוח טכנולוגיות אקלים.[56] זנדברג קידמה מחקר ופיתוח בתחומי אנרגיה מתחדשת ופודטק במסגרת תוכנית רב שנתית שהעבירה בממשלה להגדרת תחומי עדיפות לאומיים טכנולוגיים בישראל.[57] במהלך שנת 2022 הייתה חברה בממשלה שאישרה את אתר שריפת שלא ניתן למחזר באתר נאות חובב, מתקן שריפת פסולת זה הוא הראשון שאושר בישראל, היא ציינה כי "מתקנים להשבת אנרגייה מפסולת אשר יטפלו בפסולת ממוינת שאינה ניתנת למחזור הם חוליה חשובה לצמצום הטמנת הפסולת בישראל, ביחד עם מתקנים מתקדמים לטיפול בחומר האורגני. המתקן שאושר היום הוא חלק חשוב במאמץ הלאומי הדרוש להקמת מערך מתקדם ושלם לטיפול בפסולת, יחד עם הקמת מתקני המיון והטיפול בפסולת. בהכנת התוכנית ואישורה היו שותפים רבים וחשובים, וכעת בשלב הבא נוכל לראות את כולם מתגייסים למאמץ הכולל של הקמת התשתית הלאומית לטיפול בפסולת, בהם גם השלטון המקומי" [58]
השרה זנדברג פעלה לביטול ההסכמים לשינוע נפט מהמפרץ הפרסי שעליהם חתמה חברת קצא"א במסגרת הסכמי אברהם.[59]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיעה כי לא תתמודד בבחירות המקדימות של מרצ ולכן תום כהונת הכנסת העשרים וארבע היא תפרוש מהחיים הפוליטיים. הוצבה במקום ה-118 הסמלי ברשימת מרצ לבחירות.
בשנת 2014 זנדברג הפכה לטבעונית.[60][61] לאחר המעבר לטבעונות פעלה לקידום היצע המזון הטבעוני בכנסת,[62] והגישה הצעות חוק להגנת בעלי חיים, ביניהן הצעה לאיסור על משלוחים חיים והצעה למניעת המתה של כלבים בריאים בכלביות עירונית.[63][64]
בין החוקים שנחקקו ביוזמת זנדברג:
זנדברג מתגוררת בתל אביב-יפו עם בן זוגה, אורי זכי, יו"ר הנהלת מרצ ולשעבר מנכ"ל ארגון "בצלם" בארצות הברית. לזנדברג שתי בנות, האחת מנישואים קודמים ובת משותפת עם זכי.[70]
במרץ 2019, כחלק מקמפיין הבחירות לכנסת העשרים ואחת של מפלגת מרצ, קיימה מעין טקס נישואין אלטרנטיבי עם בן זוגה מחוץ לבניין הרבנות הראשית בתל אביב.[71]
אתר האינטרנט הרשמי של תמר זנדברג אתר האינטרנט הרשמי של תמר זנדברג (באנגלית)
תמר זנדברג, באתר הכנסת
תמר זנדברג, ברשת החברתית פייסבוק
תמר זנדברג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
תמר זנדברג, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
תמר זנדברג, סרטונים בערוץ היוטיוב
הכר את המועמדים עם תמר זנדברג, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 26:15), בערוץ היוטיוב של מרצ
סוגרים שבוע | ניר גונטז' מארח את תמר זנדברג, סרטון באתר יוטיוב, 19 בנובמבר 2015
פגישה עם רוני קובן | תמר זנדברג, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 28:43), 1 ביולי 2018 דוד בן בסט מראיין את תמר זנדברג, "הנבחרים", באתר YouTube, 18 באוגוסט 2017 דוד בן בסט מראיין את תמר זנדברג, "הנבחרים", באתר YouTube, 16 בנובמבר 2018 דוד בן בסט מראיין את תמר זנדברג, "הנבחרים", באתר YouTube, 10 במאי 2019
צבי זרחיה, "שר האוצר מסתכל על חוק חופשת אבהות דרך החור של הגרוש", באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2013 רותם שטרקמן, צבי זרחיה, "אין לנו אף מזרחי במרצ והשמאל צריך לתת על כך את הדעת", באתר TheMarker, 31 בינואר 2013 רוית הכט, תמר זנדברג רוצה להיות איילת שקד של השמאל, באתר הארץ, 15 בפברואר 2018 העירוניות בישראל - משאב בסכנת הכחדה, באתר TheMarker, 16 במרץ 2014Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
