הסכמי אברהם
הסכמי נורמליזציה בין ישראל לבין מספר מדינות ערביות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הֵסְכְּמֵי אַבְרַהַם הם מספר הסכמים לנרמול היחסים שבין ישראל למספר מדינות ערביות שנוצרו בתיווך ארצות הברית. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כינה את ההסכמים "הסכמי אברהם", על שמו של אברהם המקראי, הדמות המקשרת בין הדתות האברהמיות.[1]
.jpg) | |
| נושא | הסכמי נורמליזציה והסכם שלום |
|---|---|
| מטרה |
שיתוף הפעולה אזורי, יצירת קואליציה של מדינות ערביות וישראל נגד התחזקות איראן מסחר חופשי בטכנולוגיות מים, חקלאות, סייבר ותיירות. |
| חותמים |
ההסכם הראשון: ישראל, ארצות הברית, , איחוד האמירויות הערביות בחריין מדינות שהצטרפו להסכם לאחר מכן: מרוקו, סודאן |
| מתווכים | ארצות הברית |
| מקום חתימה | הבית הלבן, וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| מקום יצירה | וושינגטון די. סי. |
| תאריך הצגה | 15 בספטמבר 2020 |
| תאריך אשרור |
25 באוקטובר 2020 בהסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות 10 בנובמבר בהסכם עם בחריין 22 בדצמבר בהסכם עם מרוקו |
| שפות | אנגלית, עברית, ערבית |
ההסכם נחתם ב־15 בספטמבר 2020 בבית הלבן על ידי ארצות הברית (כמתווכת), איחוד האמירויות הערביות, בחריין וישראל. לאחר מכן גם מרוקו וסודאן הצטרפו להסכם.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
.jpg)
יחסי חוץ טרום ההסכמים
לאורך שנים קיימה ישראל קשרים חשאיים עם מספר מדינות ערב, ונעשו מאמצים רבים להוציא קשרים אלו לאור.
ב־28 בינואר 2020 הוצגה תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. מספר מדינות ערביות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ומרוקו בירכו על תוכנית השלום שנחשבת לפרו-ישראלית. ב־12 ביוני 2020 פורסם בעיתון ידיעות אחרונות מאמר בו צוטט יוסף אל-עותייבה, שגריר איחוד האמירויות בארצות הברית (המשמש גם כשר המדינה של האמירויות), ואמר כי קיים פוטנציאל ענק לקשרים חמים יותר בין ישראל לאיחוד האמירויות.[2]
הגורמים לתהליך הנרמול
הסיבות העיקריות שהובילו להגעה להסכמי אברהם:
- שיתוף הפעולה האזורי, הפחד מפני התחזקות איראן, וההבנה של מדינות המפרץ כי ישראל תמיד תתמוך בהם בשל חששה של ישראל מאיראן מה שאין כן ארצות הברית שיכולה לתת יחס אוהד לאיראן.[3][4]
- הבחירות לנשיאות בארצות הברית – לחץ אמריקאי כבד הופעל על נסיכויות המפרץ תחילה ומדינות מוסלמיות באפריקה עקב הבחירות המתקרבות בארצות הברית ורצונו של הנשיא דונלד טראמפ להישגים מדיניים בעייני הציבור האמריקאי והתקשורת (שנחשבת לעיתים כעוינת לו) בטרם הגיעו של יום הבוחר בנובמבר.[5][6]
- הטבות אמריקאיות – מדינות רבות סבורות כי דרך ישראל, בעלת בריתה הקרובה של ארצות הברית, האמריקאים ייטיבו עימם ויעניקו להם הטבות שחשקו בהם לאורך השנים. בין היתר; מכירת נשק מתקדם לאמירויות,[7] הוצאת סודאן מרשימת המדינות המממנות טרור (הכללה ברשימה זו גוררת החרמה נוקשה וסנקציות בידי ארצות הברית ומדינות המערב)[8] והכרה בסיפוח המרוקאי על סהרה המערבית.[9]
- ישראל – המדינות החתומות על ההסכמים יוכלו ליהנות מיצוא ישראלי הכולל טכנולוגיות מים, חקלאות, סייבר ותיירות בזמן שישראל תהנה מייבוא ממדינות אלו.
טקס החתימה
הסכם אברהם נחתם בטקס חגיגי ב-15 בספטמבר 2020, על מדשאת הבית הלבן על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני.
בעת הטקס שיגרו פלסטינים רקטות לעבר אשדוד ואשקלון, 8 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל אך רקטה אחת שפגעה באשדוד פצעה מספר אזרחים ישראלים.[2]
שעות טרם נחתם ההסכם בבית הלבן, הבהיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי על פי החוק הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מוסמך לחתום על ההסכם, אלא שר החוץ גבי אשכנזי ששהה בישראל. ולכן נתניהו נאלץ לבקש מאשכנזי ייפוי כוח.[10]
ההסכם נכנס לתוקף רק לאחר הצבעה בכנסת[11] ב-15 באוקטובר 2020, ואשרורו על ידי ממשלת ישראל[12] ב-25 באוקטובר 2020.
תוכן ההסכמים
- הצהרת הסכמי אברהם – הצהרה כללית, בה מכירות המדינות החותמות בחשיבות השלום בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, מביעות אמונה שהדרך להתמודד עם אתגרים היא באמצעות דיאלוג ושיתוף פעולה, ומברכות ומעוּדדות מההתקדמות שהושגה בכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לשכנותיה. על הצהרה זו חתמו ארצות הברית, ישראל, איחוד האמירויות הערביות ובחריין.[13] ב-6 בינואר 2021, חתמה גם סודאן על הצהרה דומה.[14] החתימה התבצעה בשגרירות ארצות הברית בח'רטום, בירת סודאן.[15]
- הסכם איחוד האמירויות הערביות – ישראל – הסכם לנרמול יחסים מלא בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, אשר הוגדר כהסכם שלום. נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בטקס חגיגי בבית הלבן, ונכנס בתוקף באוקטובר 2020 – לאחר קבלת אישור מצד הכנסת בישראל ומצד הפרלמנט באיחוד האמירויות.[16]
- הסכם בחריין–ישראל – הסכם לנרמול יחסים בין ישראל לבחריין, הוגדר כהצהרת שלום על ידי הצדדים מפאת חוסר הזמן בין החלטת בחריין להצטרף להסכמים – ב-11 בספטמבר – ועד מועד טקס החתימה בבית הלבן ב-15 בספטמבר (לצד ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות). ב-18 באוקטובר נחתם במנאמה, בחריין, הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[17] ב-10 בנובמבר אושר ההסכם בכנסת.[18][19]
- הסכם ישראל–סודאן – ב-23 באוקטובר 2020 התקיימה שיחת טלפון פומבית משולשת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכּ. בשיחה הכריז הנשיא טראמפ על הסכמת ישראל וסודאן להשכין שלום ביניהם, וכי בשבועות הקרובים שני הצדדים ייפגשו כדי לנהל משא ומתן על הסכמי שיתוף פעולה ביניהם.[20][21] בהמשך חתמה סודאן על הצהרת הסכמי אברהם.
- הסכם ישראל–מרוקו – חידוש היחסים בין ישראל למרוקו. מהודעת חצר המלוכה המרוקאית עלה כי ההסכם יכלול בשלב הראשון פתיחה הדדית של נציגויות ומשרדי מסחר והפעלת טיסות ישירות בין המדינות.[22] ההסכם נחתם רשמית בארמונו של מלך מרוקו, מוחמד השישי ברבאט, ב-22 בדצמבר 2020.[23]
השפעת ההסכמים
סכם
פרספקטיבה
ההסכמים בין ישראל לחלק ממדינות המפרץ יצרו אפקט חיובי ביחסים של ישראל עם מדינות ערביות נוספות. כך למשל ערב הסעודית שתמכה בהסכמים הללו מאחורי הקלעים, אישרה בעקבותם מעבר חופשי של הטיסות הישראליות האזרחיות מעל שטחה לבחריין או איחוד האמירויות.[24] באוקטובר 2020 נחתם הסכם תעופה בין ישראל וירדן שיאפשר טיסות חוצות במרחב האווירי של שתי המדינות, ירדן וישראל, הן של מטוסים אזרחיים והן של מטוסים צבאיים.[25] גם סודאן החלה בסוף 2020 לאפשר לטיסות ישראליות לעבור מעל שטחה.[26] ב-14 ביולי 2022 בעת ביקור הנשיא ביידן בישראל הודיעה ערב הסעודית כי תפתח את המרחב האווירי שלה לטיסות של כל המדינות, שמשמעותה כי טיסות ישראליות אזרחיות לכל יעד יוכלו לעבור מעל שמיה.[27] ב-23 בפברואר 2023 נפתח המרחב האווירי במדינת עומאן באישור סולטאן עומאן לטיסות מישראל, אשר מקצר את הטיסות למזרח הרחוק ביותר משעתיים.[28]
ב־11 באוקטובר 2021 חנך שגריר ארצות הברית לשעבר דייוויד פרידמן את "מרכז פרידמן לשלום מתוך עוצמה" ליישום הסכמי אברהם והרחבתם. באירוע ההשקה של המרכז, אשר כלל הצגה של פרטי ההסכמים וחשיפת נדבכיהם הכלכליים, השתתפו מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר מייק פומפאו, שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיבן מנושין, ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, ואנשי ממשל נוספים מארצות הברית, מישראל ומהעולם הערבי. במסגרת האירוע הוקרן לראשונה הסרט התיעודי "הסכמי אברהם".[29][30]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברק רביד, "השלום של טראמפ – הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון", הוצאת משכל, 2021
קישורים חיצוניים
- אודי דקל, נועה שוסטרמן, מאחורי הקלעים של "הסכם אברהם": תובנות מקבינט המכון למחקרי ביטחון לאומי, 21 בספטמבר 2020, INSS
- יואל גוז'נסקי, שרה פוייר, הסכמי אברהם: הישגים, אתגרים והמלצות לממשלה, 18 באוקטובר 2021, INSS
- אלן בייקר, ניתוח משפטי: "הסכמי אברהם" – הסכמי שלום או הסכמי נירמול יחסים?, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 12 באוקטובר 2020.
- אריאל כהנא, קושנר וברקוביץ בראיון בלעדי: "ההכרה בירושלים אכן הובילה לפיצוץ, אבל פיצוץ של שלום", באתר ישראל היום, 24 בדצמבר 2020.
- גילי כהן ורועי קייס, סודות השלום: שנה להסכמי אברהם - מה קרה מאחורי הקלעים?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוגוסט 2021.
- המאמר המרתיח, הצעקות והנזיפה: כשנתניהו כמעט ונסוג מהשלום עם האמירויות, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2021.
- איתמר אייכנר, שיתופי פעולה היסטוריים ואויב משותף אחד: שנתיים להסכמי אברהם, באתר ynet, 13 באוגוסט 2022
- ד"ר ענת הוכברג-מרום, החתימה על הסכמי אברהם הובילה לשינויים מרחיקי לכת במזרח התיכון, באתר מעריב אונליין, 17 בספטמבר 2022
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.