אורי אורבך

אורי שרגא אורבך (28 במרץ 1960, כ"ט באדר ה'תש"ך – 16 בפברואר 2015, כ"ז בשבט ה'תשע"ה) היה סופר, עיתונאי, סאטיריקן, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. מאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי.

אורי אורבך

אורי אורבך, 2010
לידה	28 במרץ 1960 כ"ט באדר ה'תש"ך פתח תקווה, ישראל
פטירה	16 בפברואר 2015 (בגיל 54) כ"ז בשבט ה'תשע"ה המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים, ישראל
שם מלא	אורי שרגא אורבך
מדינה	ישראל ישראל
מקום קבורה	בית העלמין, מודיעין
מפלגה	הבית היהודי
בן או בת זוג	מיכל אורבך
השר לאזרחים ותיקים 18 במרץ 2013 – 16 בפברואר 2015 (שנה) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → בנימין נתניהו נפתלי בנט ←
חבר הכנסת 24 בפברואר 2009 – 16 בפברואר 2015 (6 שנים) כנסות 18 - 19

קורות חיים

אורבך נולד וגדל בפתח תקווה. בנם של פנינה ואהרון אורבך. בוגר ישיבת נחלים וישיבת ההסדר קריית שמונה. הוא התגייס לצה"ל ב-1979 ושירת כלוחם בגדוד 75 של חטיבה 7 בחיל השריון. בזמן פרוץ מלחמת לבנון הראשונה היה אורבך בתקופת שירות ללא תשלום בחטיבה 640. הוא הוצב בגדוד 71 של חטיבה 188 ובמסגרתו השתתף במלחמה.^[1]

הוא בעל תעודת הוראה ממכללת ליפשיץ.^[2]

קריירה מקצועית

עבודתו העיתונאית

אורבך היה ממקימי עיתון הילדים הדתי "אותיות" ועורכו הראשון. בין השאר עודד פרסום סיפורי קומיקס בעיתון. היה עורך ביטאון בני עקיבא – "זרעים". כמו כן ערך את המדור הסאטירי "פסיק" בשנות ה-80, ואת המדור "הלחי השנייה" בשנות ה-90 בעיתון "נקודה". היה ממקימי רדיו קול חי, ושידר בו. לאחר שמנהל התחנה מנע שידור של שיר ובו קול אישה, בתוכנית של אורבך ושל מנחם מיכלסון – עזבו השניים את התחנה.^[3]

ב-1987, כתב את המאמר "הטובים לתקשורת", שעודד את צעירי הציונות הדתית לפנות לקריירה תקשורתית.^[4]

אורבך כיהן כמנהל התוכניות של ערוץ המסורת הראשון בישראל, ערוץ התכלת. בהמשך עזב את הערוץ בשל חילוקי דעות עם מנכ"לית הערוץ איריס הוד, סביב שאלת אופיו של הערוץ והתכנים שישודרו בו.^[5]

אורבך היה בעל טור שבועי העוסק בעיקר בענייני פוליטיקה ואקטואליה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", וכן כתב טורים נוספים בערוץ היהדות של האתר ynet ובעיתון "נקודה". בנוסף, שימש כאחראי על גיוון חברתי ורב-תרבותיות בזכיינית ערוץ 2, "רשת".

כאיש תקשורת הציג אורבך קו ימני והתנגד למסירת שטחים. תוכניותיו העיתונאיות עסקו בביקורת על הממסד והתקשורת, ביחסי דתיים-חילונים ובסאטירה פוליטית. במאמריו, הוא ביקר את החברה החילונית (ובמיוחד את מחנה השמאל-החילוני), על התנכרותה לשורשיה היהודיים^[6]. מאידך, ביקר את החברה הדתית והחרדית על היותה חברה שמרנית יתר על המידה.

פרסים

עד הצטרפותו לפוליטיקה נמנה עם מגישי תוכנית הרדיו "המילה האחרונה", בגלי צה"ל, בהגשה משותפת עם גידי גוב, עירית לינור ואחרים. יחד עם גוב זכה בפרס מפקד גלי צה"ל על הגשת התוכנית, שאף זכתה בשנת 2005 בתואר "תוכנית השנה ברדיו" ב"טקס אנשי השנה" של ערוץ 2.

יצירתו הספרותית

אורבך כתב מספר ספרים הומוריסטיים המיועדים לילדים. אחדים מהספרים עוסקים בעולמו של הילד הדתי. כמו כן כתב ספר בשם "סבא שלי היה רב", בהוצאת כתר, שזכה להצלחה גדולה. הספר הוא לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייהם של שומרי מצוות. אורבך אחראי גם למספר סלוגנים וביטויים שהשתרשו בשפה ובהם: "דתי מחמד", "העם עם הגולן" ו"חברון מאז ולתמיד". את מרבית ספריו אייר המאייר והקריקטוריסט שי צ'רקה.

פרסים

אורבך זכה על ספרו "ילדה כמוני" בציון לשבח במסגרת פרס זאב בשנת 2000. ספר אחר שלו, "מתקן החלומות", נבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של ילדי ישראל לשנת 2010, מטעם משרד החינוך והתאחדות המו"לים^[7].

ספרו "מה מברכים על גלידה? - מושגים ביהדות לילדים וגם להורים" תורגם לרוסית, ובתחרות שנערכה במוסקבה זכה בפרס הראשון בקטגוריית ספרים לילדים בנושאי דת^[8]. בשנת 2021, כ-7 שנים לאחר מותו, יצא חלקו השני של הספר "מה מברכים על גלידה", מושגים ביהדות לילדים וגם להורים (הוצאת "ידיעות ספרים")^[9].

פעילותו הציבורית והפוליטית

אורי אורבך, 2013

ב-17 בדצמבר 2008, סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרף אורבך, המזוהה עם עמדות המפד"ל, למפלגת הבית היהודי, רשימה חדשה שנועדה לאחד את מרכיבי האיחוד הלאומי-מפד"ל, במטרה להתמודד מטעמה לכנסת^[10]. למחרת, ב-18 בדצמבר, נבחר על ידי המועצה הציבורית של המפלגה למקום החמישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן חל פילוג במפלגה החדשה. חלק מהמועמדים, בעיקר אלו המזוהים עם האיחוד הלאומי, פרשו ממנה. כתוצאה מכך מוקם אורבך במקום הרביעי, ולפי דרישתו שודרג למקום השלישי^[11]. הרשימה זכתה בשלושה מנדטים ואורבך נבחר לכהן כחבר הכנסת.

אורבך כיהן כיושב-ראש השדולה לקשרי דתיים-חילונים וכיושב ראש השדולה החברתית.

במהלך כהונתו בכנסת יזם מספר חוקים: חוק סימון סוכרים על מוצרי מזון (יחד עם יעקב כץ), חוק המאפשר לרוב דיירי בניין משותף שבו מעלית אחת להפעיל מעלית שבת בשעות מסוימות, חוק הפוטר את האקדמיה ללשון העברית מתשלומי ארנונה, חוק הקובע הגבלת גיל לאימון במטווח (יחד עם דני דנון), ועוד.

בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) תמך אורבך בנפתלי בנט לראשות המפלגה, והוא עצמו נבחר למקום הרביעי. לפי דבריו של בנט, אורבך היה זה שגרם לו להצטרף לבית היהודי והיה בעל החזון של מפלגה ציונית-דתית גדולה^[12]. עם הקמת הממשלה השלושים ושלוש, מונה אורבך לשר לאזרחים ותיקים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

כיכר "מתקן החלומות" לזכרו של אורי אורבך, רעננה

ב-15 בדצמבר 2013, עברה מינהלת השירות הלאומי-אזרחי ממשרד הכלכלה לאחריות המשרד לאזרחים ותיקים, ובכך הפך אורבך לשר האחראי עליה^[13].

בבחירות המקדימות, שנערכו במפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, דורג רביעי ברשימת המועמדים ושובץ במקום השישי ברשימת המפלגה לכנסת.

יוזמות מיוחדות בכנסת

אורבך יזם את הקמתו של "קיר התהילה", שנחנך בפתיחת מושב החורף של שנת 2013 של הכנסת. הקיר מציג את כל חברי הכנסת שזכו בפרס ישראל^[14][15].

אורבך יזם את פרויקט "תרגישו בבית", המנסה לפתוח את בתי הכנסת לכלל האוכלוסייה, מתוך רצון לקדם הבנה בין דתיים לחילונים.

כשחיפש שם למיזם של בילוי מוזל לאזרחים ותיקים בימי שלישי, בתו תמר הציעה את השם שגם התקבל – 'שלישי בשלייקס'"^[9].

ייסד את מיזם שבת 'והדרת', בה בקש לציין בארץ ובעולם את שבת פרשת 'קדושים', שבה קוראים את הפסוק 'והדרת פני זקן', ולהקדיש אותה למתן דגש על זקני הקהילה. אשתו פנתה בשנת 2021, לשרה לשוויון חברתי וגמלאים, מירב כהן, שהתגייסה לעניין עם משרדה, וכמו כן פנתה בעניין זה לגופים שפועלים ביהדות התפוצות^[9].

חיים אישיים

היה נשוי למיכל, מורה ועורכת לשון במקצועה^[9] ואב לארבעה ילדים. התגורר במודיעין.

בשנת 2012 אובחנה בגופו מחלה המטולוגית^[16]. בראשית 2015, במהלך התמודדותו מחדש בפריימריז לרשימת המפלגה^[17], אושפז אורבך בעקבות התדרדרות במצבו הבריאותי. אורבך נפטר ב-16 בפברואר 2015, כ"ז בשבט ה'תשע"ה.

אנשי משמר הכנסת נושאים את מיטתו של אורבך בהלווייתו. מימין לאיש המשמר שבמרכז התמונה עומד נשיא מדינת ישראל דאז, ראובן ריבלין

קברו של אורי אורבך בבית העלמין במודיעין סמוך לקברי שלושת הנערים

כשר מכהן נקבר בהלוויה ממלכתית בבית הקברות במודיעין. הספידוהו, בין היתר, נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו.

למחרת פטירתו שידרו ארבעה מחבריו לתוכנית הרדיו "המילה האחרונה" תוכנית מיוחדת לזכרו^[18].

הנצחה

• כחודש לאחר פטירתו של אורי אורבך, קם מרכז עמק השווה להידברות בקהילה על שם השר אורי אורבך. המרכז אשר ממוקם במודיעין פועל ליישוב מחלוקות בדרכי שלום באמצעות קליניקה המעניקה שירותי גישור וכן באמצעות פרוייקטים חינוכיים ברחבי הארץ שמטרתם לחנך לתקשורת סבלנית, הקשבה, הבנה והכלה. המרכז נקרא על שמו של אורי אורבך שמהווה מודל לניהול שיח מכבד וסובלני, לניהול מחלוקות באופן בונה ולקירוב לבבות.
• במלאת שנה לפטירתו החליט מפקד גלי צה"ל ירון דקל לקרוא על שמו של אורבך את אולפן השידור המרכזי (אולפן ה) של התחנה^[19].
• על שמו נקראו גם גני משחקים לילדים – "גן מתקן החלומות" ביקיר^[20] ו"הגן של אורי" בשכונת רמת אלישיב בלוד^[21]
• כיכר תנועה בשם "כיכר מתקן החלומות" נחנכה ברעננה^[22]
• בישיבת נחלים בה למד הוכרזה תחרות לכתיבת סיפורים קצרים על שמו^[23].
• בתי ספר נקראו על שמו בפתח תקווה^[24], במזכרת בתיה ובעלי זהב-לשם^[25].
• מ-2016 נקרא על שמו פרס שר החינוך לתרבות יהודית.
• בשנת 2017, החליט מפעל הפיס להנציחו בתחרות החיבורים התורניים המיועדת למגזר הדתי לאומי.
• בספטמבר 2017, יצא אלבום שנקרא אולי בשבת יזרקו סוכריות, שהכיל שירי ילדים שכתב אורבך בביצוע אמנים שונים^[26].
• ביום פטירתו הוקם דף פייסבוק לזכרו: "מספרים על אורי אורבך"^[27]

ספריו

לילדים

• מה שקרה או-שלא למשה-או-ש
• מתקן החלומות
• הצל של צילה
• הצלצול נועד למורים
• אסור להפוך תנין בשבת, שירים שטותיים לילדים דתיים
• מעבר להרי החדשות
• מוקצה (קומיקס שנכתב עם שי צ'רקה)
• סדרת "ילד דתי" (בהוצאת ספריית בית אל):
  • אולי בשבת יזרקו סוכריות
  • בגלל ילד אחד
  • ילדה כמוני
  • באיזה שבט אתה?
  • מבטיח, בלי נדר
• ילד רע ירושלים (קומיקס שנכתב עם אורי פינק) (בהוצאת מודן)
• מה מברכים על גלידה? ו"מה מברכים על גלידה? 2", לקסיקון לילדים (וגם למבוגרים) על יהדות (בהוצאת אחוזת בית)
• חכמינו לימינו, אגדות חז"ל בלבוש קל (בהוצאת מגיד קורן). הספר תורגם לאנגלית ולרוסית:
  • חלק ראשון: אין כמו בבית - סיפורי משפחה
  • חלק שני: חמורים וחרובים - סיפורי טבע
• יש מניין בבניין

למבוגרים

• והיום עוטפים בזה דגים - נבואות חורבן ומעשיות 1967–1992 (יחד עם חגי סגל)
• כבשה טרפה זאב - סיפור מהג'ונגל (יחד עם חגי סגל)
• סבא שלי היה רב - לקסיקון דתי-חילוני
• הבטיחו יונה – לקט נבואות שווא של עיתונאים בשנים האחרונות (יחד עם חגי סגל)
• ישראל צחקה מרבין - בדיחות פוליטיות אקטואליות
• דתי נורמלי - קובץ מאמרים וטורים בעריכת מיכל אורבך ואלי ויסברט (יצא לאור לאחר מותו, בשנת 2018)

לקריאה נוספת

• ד"ר דוד מ' פויכטונגר, ד"ר צחי כהן, מְשַׂחֵק עם הכיפה על הראש, הומור מקוון גיליון מס' 13, דצמבר 2019

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אורי אורבך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורי אורבך

מידע כללי

• אורי אורבך, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אורי אורבך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אורי אורבך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אורי אורבך, דף שער בספרייה הלאומית
• אורי אורבך, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• ח"כ אורי אורבך - אתר הבית של אורבך
• ערוץ היוטיוב הרשמי של אורי אורבך כחבר הכנסת.
• דף הפייסבוק של אורי אורבך
• אורי אורבך, באתר הכנסת
• אורי אורבך, באתר כנסת פתוחה
• כרטיס ביקור – אורי אורבך, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
• אורי אורבך, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות

יצירתו הספרותית

• רשימת הפרסומים של אורי אורבך, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של אורי אורבך, באתר "סימניה"
• אסף כרמל, דני חלוץ בשטח, אף אחד לא במתח, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2006 - על ספרו של אורבך, "הבטיחו יונה"
• אבישי עברי, תיאטרון חובבים, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2007
• אבישי בן חיים, ביטאון שס נגד אורי אורבך, באתר nrg‏, 28 ביוני 2007
• לקט מתוך "אולי בשבת יזרקו סוכריות", באתר "דעת"
• לקט מתוך "הצלצול נועד למורים", באתר "דעת"
• רשימות המתויגות עם אורי אורבך, באתר "הפנקס"

ממאמריו

• מאמרים של אורי אורבך באתר ynet:‏ במדור "יהדות" ובמדור "דעות"
• אורי אורבך, הטובים לתקשורת - המאמר המכונן של אורי אורבך, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2015, פורסם במקור ב-1987 - מאמר של אורבך שפורסם במקור בכתב העת "נקודה", בו קרא לבני הציונות הדתית להצטרף לתקשורת הישראלית הכללית
• דתי נורמלי, לקט מאמרים, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

ראיונות

• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם אורי אורבך, באתר iCast‏, 4 בדצמבר 2012
• אורי אורבך: "חששתי שאני איעלם", בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 3 במרץ 2011
• מיכאל טוכפלד, ציני כאן - ריאיון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בספטמבר 2011, פורסם במקור ראשון
• רוני קובן, השר אורי אורבך מתראיין בתוכנית שטרודל, הטלוויזיה החינוכית, 7 בינואר 2014
• מתי טוכפלד, "לפני הכל יש לנו מחויבות לניצולי השואה", באתר ישראל היום, 25 באפריל 2014
• יהודה שלזינגר, "הרבנים שלנו מספיק חכמים כדי לא להנחית פקודות", באתר ישראל היום, 8 בינואר 2015
• קובי מידן, "פגישה לילית" - שיחה עם אורי אורבך, ערוץ 2, פורסם ביוטיוב ב-9 בנובמבר 2016

נאומים

• על הדרת נשים וקווי המהדרין
• נאום היפהפייה הנרדמת

עם פטירתו

• "נמשיך בדרכו של אורי, היא תהיה קשה ועצובה בלעדיו", באתר וואלה, 16 בפברואר 2015
• אורבך נפטר: "קסם אישי שלא פג לעולם", באתר ynet, 16 בפברואר 2015
• רפי מן, המלה האחרונה של אורי אורבך, באתר העין השביעית, 16 בפברואר 2015
• אריאל הורוביץ, ‏המהפכן המחויך: אורי אורבך ז"ל צלח את מבחן הזמן, בעיתון מקור ראשון, 19 ביוני 2018

הערות שוליים

1. טל זגרבה, הח"כ שבטנק ינצח: אורי אורבך חזר לצה"ל, באתר nrg‏, 7 במאי 2010
2. הרב יואל קטן, מחלוקת לשם שמיים, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2009
3. רדיו קול חי יפצה את אורבך ומיכלסון, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2004
4. פנחס וולף‏, מהפכן וג'נטלמן, פרידה מאורי אורבך, באתר וואלה, 17 בפברואר 2015
   עמית סגל, ‏תודה שהיית שם, אורי. כולנו בניך, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2015
5. אורי אורבך עזב את ערוץ התכלת, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2003
6. למשל: אורי אורבך, "אין עם מי לדבר", בתוך דתי נורמלי: מבחר כתבים, ראשון לציון: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עמ' 42–43
7. מצעד הספרים האהובים
8. חגי הוברמן, גם ברוסיה יודעים מה מברכים על גלידה, באתר ערוץ 7, 7 במרץ 2013
9. נצחיה יעקב, ספר חדש לאורי אורבך ז"ל. אלמנתו: "בין הדפים גיליתי ששלח לי ד"ש של אהבה", באתר ynet, 1 בדצמבר 2021
10. נדב שרגאי, אורי אורבך הודיע רשמית על הצטרפות לבית היהודי, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2008
11. אורי אורבך - הבית היהודי, באתר גלובס, 11 בפברואר 2009
12. חגי גולן ורינה מצליח, השר נפתלי בנט על אורי אורבך ז"ל: "הוא היה איש חזק ואמיץ בדעותיו", משעל על הבוקר, באתר רדיו ללא הפסקה
13. יונתן אוריך, ‏השירות הלאומי יועבר לאחריותו של השר אורי אורבך, באתר כיפה, 15 בדצמבר 2013
14. אריק בנדר, "קיר תהילה" לזוכי פרס ישראל במשכן הכנסת, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2013
15. ידיעה על האירוע באתר הכנסת
16. ריבלין בהלוויית אורי אורבך: "איפה אורי שיגיע עם הבדיחה הטובה והחיוך שובה הלב", באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2015
17. שבתי בנדט ועמרי נחמיאס‏, "שמע ישראל" מהחבר ממרצ: השעות האחרונות של אורבך, באתר וואלה, 17 בפברואר 2015
18. תוכנית מיוחדת של "המילה האחרונה" לזכרו, באתר גלי צה"ל, 17 בפברואר 2015
19. ללא מיון מחבר, ‏אולפן גלצ המרכזי ייקרא מהיום על שם אורי אורבך ז"ל, באתר גלי צה"ל, 4 בפברואר 2016
20. עדו בן פורת, גן ילדים על שם אורי אורבך ז"ל, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2016
21. עמיעד טאוב, מנציחים את השר אורבך-“הגן של אורי” נחנך בשכונת רמת אלישיב בלוד, 8 בדצמבר 2016, באתר מקומונט לוד.
22. עדו בן פורת, כיכר על-שם אורי אורבך ברעננה, באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2016
23. ערוץ 7, כותבים לזכר בוגר הישיבה אורי אורבך, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
24. Ģ שם חדש לחמ"ד כפר גנים: חמ"ד אורי אורבך ז"ל, 6 ביוני 2016, באתר פתח תקוואי.
25. ערוץ 7, לבקשת התלמידים: בי"ס לזכר אורי אורבך, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2016
26. אולי בשבת יזרקו סוכריות - אלבום שירי הילדים של אורי אורבך באתר בנדקמפ.
27. התחבר/י או הירשם/הירשמי כדי לראות., באתר www.facebook.com