Loading AI tools
חנוך לוין כתב 62 מחזות, קברטים ורביואים. 42 מהם הועלו (ובנוסף אסופה של כתביו שנערכה והועלתה לאחר מותו), ואילו 20 מכתביו הערוכים עוד לא הועלו.
(על פי סדר אלף-ביתי, במחזות עם ערכים משל עצמם מופיע קישור בלבד)
אורזי מזוודות
המחזה עלה בתיאטרון הקאמרי ב-1983 (עם תיקי דיין, דב רייזר וזהרירה חריפאי)[1], וב-2011 (עם חנה מרון, רבקה מיכאלי ודרור קרן)[2].
איחש פישר
המחזה הועלה לראשונה בקאמרי באוקטובר 2010 בבימויו של רוני פינקוביץ[3]. ובהשתתפות: שמואל וילוז'ני, אלברט כהן, מוטי כץ, קרן מור, סיימון קריכלי, יוסי רחמני, וערן שראל[4].
איש'ל ורומנצקה
מחזה שמבוסס על מערכון מתוך הספר "החולה הנצחי והאהובה", עלה לראשונה במועדון "צוותא" ב-2019, בכיכובם של דרור קרן וגוני כנעני, בשיתוף “תזמורת התיאטרון הישראלית” בניצוחו של יוסי בן נון[5].
האשה המופלאה שבתוכנו
אשכבה
הבכיינים
ההולכים בחושך
הופס והופלה
הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב-23 בנובמבר 1991 בבימויו של אורי פסטר[6].
- תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
- מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
- קרבות במה: אילן גזית
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
- בהשתתפות: ארז שפריר, לאורה ריבלין, רמה מסינגר, רוזינה קמבוס, יגאל נאור, סנדרה שונוולד, שמואל אייזר, צפנת דגן, סמדר הרץ, איליה דובוסרסקי, איליה מגלניק, ויטלה פודולסקי, חיים גורביץ.
הוצאה להורג - אופרטה אכזרית
הועלה לראשונה בנובמבר 1979 בהפקת התיאטרון הקאמרי על בימת "צוותא" בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: יוסי פולק - כתמים צהובים; יצחק חזקיה - זיעה קרה; דב רייזר - צמרמורת פח; ששון גבאי - אלף עיניים; ישראל גוריון - מתוק מר המוות; ששי סעד - זוהי חזירות; דפנה ארמוני - חיוכי סתיו; טל אמיר - שלוות הטבע; אסתי קוסוביצקי - והשמיים צחקו; זהרירה חריפאי - האם; יוסף כרמון - האב; תיקי דיין - האשה; דן שמר - שמש
- מקהלה: דבורי בורשטיין/ננסי גלפנד, יעל ארז/ליאורה לוי, ורדה שילה/מריאן פרגר, אבי שילה/דרור גרין, רענן שפע/אריה בורשטיין
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - ניצוח ופסנתר; עדנה בוכמן - נבל; מנשה רגיב - חצוצרה; מיקי דור - טרומבון; בני קדישזון/עופר שלחין - תופים; נפתלי גורביץ'/חיים קגן - צ'לו
הלוויה חורפית - בורלסקה בשמונה מערכות
הועלה לראשונה בספטמבר 1978 בתיאטרון "הבימה" בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: משה שטרנפלד
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: שמואל סגל - לצ'ק בובצ'יק; שושנה דואר - אלטה, שחמנדרינא; ליא קניג - שרציה; אברהם רונאי - רשס; סנדרה שדה - ולווציה; שלמה בר-שביט - ציצקיבא; מוסקו אלקלעי - ברגונצלא; דוד שטרן - פופוצ'נקו; ישראל בקר - קיפרנאי; פסח גוטמרק - רוזנצווייג; נתן וולפוביץ' - ליכטנשטיין; גדעון זינגר - סמואלוב; מירב גרי - פשושיציה
- ההצגה הועלתה 39 ערבים.
הרטיטי את ליבי
הזונה הגדולה מבבל
הועלה לראשונה באפריל 1982 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: יוסף כרמון - בראדך; חוה אורטמן - אשימא; רזיה ישראלי - בגווי; יהודית ינאי - איטיס; דב רייזר - ציחא ציחא; ששון גבאי - שוחט; נורית כהן - מיילדת; ששי סעד - איכר; רוז משיחי - מריק שפכים; ירמי עמיר - טבח; אלי גלזר - סריס דקדקן; ילון לוריא, יהודה דרי, תמיר רוזניס, דורון ברבי - עבדים
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; בני קדישזון/עופר שלחין - כלי הקשה; מורטון קם - קלרינט, סקסופון, חליל; מנשה רגיב - חצוצרה; מיקי דור - טרומבון; תמי אשל - זימרה
הזונה מאוהיו
הקיסר- על פי 'איון' לאוריפידס
הועלה לראשונה בבכורה עולמית בינואר 2020 בסטודיו למשחק מייסודו של יורם לוינשטיין. בבימוי יאיר שרמן[7].
מוזיקה: אלדד לידור | תאורה: נדב ברנע | תפאורה: שובל שלוי | תלבושות: יובל לוי.
בהשתתפות: רם רחמים גואטה- פודרגה | טל מאיר/שי כהן נאמן- מלכה | אורי מחרז- נער | מתן בן עמי- טחורים | דניאל אביטל/אריאל יגן- אולקוס / מצחק בבשר | אלון ליאור- מלך| אודיה ירון/שני שטיינגרט - נסיכה / שיפחה.
הקיסר גוק - מחזה בחמש מערכות ואפילוג
המחזה היה אמור לעלות בתיאטרון גשר בשנת 2010, אך לא הופק לבסוף[8]. הועלה לראשונה בגודמן - בית ספר למשחק בנגב בדצמבר 2019 בבימויו של אריאל וולף. מוזיקה מקורית: שלומי ברטונוב{{הערהעליס בליטנטל, עוד קיסר: גוק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בפברואר 2020}}; תאורה: חני ורדי; תלבושות ותפאורה: ליה חוזה.
- בהשתתפות: דניאל קדוש - גוק, נעה אוחיון - יאזווה, אלון בראל - קלאפטי; תומר פאר - ליטוטריפטר, טוק טוק; שיר אשכנזי - בספצ׳י, קומא; אורן אלימלך - בטוקס, רטמאוס, צ׳פטר; עידן ארגוב - אהף, בורודום; עדי שפרן - תהה, צ׳יבו; יארא אזרייק - הזמרת.
חפץ - מחזה בשתי מערכות
הועלה לראשונה בתיאטרון העירוני של חיפה במרץ 1972 בבימויו של עודד קוטלר
- בהשתתפות: נתן מייזלר - טיגלך; מרים גבריאלי - כלמנסע; לאורה ריבלין - פוגרא; אילן תורן - ורשביאק; אמנון מסקין - חפץ; מרדכי בן-זאב - אדש ברדש; הלן קופילביץ' - חנה צ'ארליץ'; גדליה בסר - שוקרא.
יאקיש ופופצ'ה - קומדיה עגומה
יסורי איוב
הילד חולם
יעקובי ולידנטל
כולם רוצים לחיות - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במרץ 1985 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דרורינסקוביץ'
- סאונד דפקט: שנירגול מרליפו
- מוזיקה: יוני רכטר
- תנועה: אושרה אלקיים
- תאורה: בריאן האריס
- בהשתתפות: יוסף כרמון - פוזנא; ג'יטה מונטה - פוזנבוכא; ששון גבאי - במבה; רזיה ישראלי - ציצי; עדנה פלידל - האם; אבנר חזקיהו - האב; אילן דר - גולגלביץ'; יצחק חזקיה - מווצקי, מגיד עתידות זקן; דרור טפליצקי - רחמנינוף, שחקן נודד, גיבן; יהודה מור - זקן גוסס, מגיד עתידות צעיר; יונתן צ'רצ'י - קיטע, קברן, אורח בנשף; נטע אורן - מצחצח נעליים, פוזנסמרק, אורחת בנשף; יהודית ינאי - גולגלה, אשה זאב, אורחת בנשף; רוני בליץ - מצורע, אורח בנשף, משרת; אסתי חיים - עיוורת, אורחת בנשף, פוזנסמרק; לשה רוזנברג - נערה בוכה, אורחת בנשף; יוני חן - בעל זפקת, אורח בנשף; אלינור מואב - זקנה גיבחת, אורחת בנשף, אלמנה, זמרת
כריתת ראש
מחזה-גרוטסקה בשתי מערכות, עם פרולוג, אפילוג ותמונת ביניים. הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב-13 בינואר 1996 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
- הדרכה קולית: רחל הוכמן
- בהשתתפות: ג'יטה מונטה - המלך; רוזינה קמבוס - המלכה; נאוה אורבך - הנסיכה; רבקה נוימן - שוליית גורף הביבים; עופר זוהר - המענה; דינה בליי - שוליית המענה; אייל נחמיאס - הסוהר; קטיה זימבריס - שוליית הסוהר; אמיתי יעיש - הגמד, המשורר; מיכאל כורש - הרופא; רבקה גור - הטבחית; סנדרה שונוולד - הגיבנת; ערן לביא, סם קליימן, שוקה ברגמן, אלי דיקר, רמברנדט, זיו בליסיאנו - אנשי שרת בארמון; גלית דדון, אתי קארי - זימרה
- נגנים: רן בנגו - פסנתר; אורי וידילסלבסקי - תוף
המדמה
הועלה לראשונה ב-12 בפברואר 2005 בתיאטרון האוניברסיטה[9] של אוניברסיטת תל אביב, בבימויה של שיר גולדברג.
- תפאורה: סונה הארוטיוניאן-קורצר
- תאורה: תמר אור
- מוזיקה: שי אלון ודן שפירא
- ייעוץ ווקאלי: יונתן בן כנען
- בהשתתפות: אפרת קרמזין - המדמה; נילי סחר - הכוזבת/נסיכה/סריס אומנת; סימה גורן - האמיתית/סריס שוט; אפרת בורוכובסקי - סריס המשכב/המפקד; ניר בלאסן - "הנסיכה"/יורש העצר; מיכל מוזר - סמל רפובליקה/סריס שער/סריס צעצוע; שירה קליין - כהן חצר/קצין רפובליקה; שירי אלרז - סריס נחרד/רופא/ילד/סריס צעצוע; יואב אמיר - סריס נבעת/נושא התלבושת; רועי שולברג - הכוזב/סריס האסלה; יוני גוטליב - האמיתי/"הקיסרית"; שירי גורפינקל - סריס השער; דן שפירא - זקן הסריסים; נתלי פיינשטיין - הקיסרית; ליאת קיסלוביץ' - סריס נרעש/חייל/סריס צעצוע/ילד קבר; קרן שכטר - סריס מתפלץ/ילד/סריס צעצוע; ליאת רוחם - סריס נבהל/נושא התלבושת.
מוריס שימל - קומדיה
מלאכת החיים
מתאבל ללא קץ - דרמה פיוטית
המתלבט - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בנובמבר 1990 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
- מוזיקה: דן הנדלסמן
- תאורה: הת'ר קארסון
- תנועה: דניאלה מיכאלי
- בהשתתפות: מוני מושונוב - קוקלוש; אורלי זילברשץ-בנאי - פיילה; ענבל אברהם - מונט-בלאן, הימאלייה; רות סגל - מרידנה; אלכס מונטה - ביינקס; נגה פז - משכנתה; יעקב כהן- ללקו; אליעזר אפלבוים - פוצ'ס; יוסף כרמון - שפאק; מירי פביאן - הויסה; יעל עמית - קישטא; צביקה שוורצברג - דובר נשיא ארצות הברית; עופר גולן - נשיא ארצות הברית; דוד קורן - קברן; עדי כהן, שרון כהן, שרה גילאון, ליאור מסורי, ענת אפרתי, מיכל דדשוב, שרון שר - רופאים, סניטרים, אחיות, אנשי פמליית נשיא ארצות הברית
- נגנים: סמדר הנדלסמן - פסנתר וקלידים; מיקו נרונסקי - קלידים; אברהם פלדר/איתמר ארגוב - חצוצרה
נכנע ומנוצח - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בינואר 1988 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: דן הנדלסמן
- תאורה: בריאן האריס
- בהשתתפות: ג'יטה מונטה - בברה; תחיה דנון - חוטק; משה איבגי - ברוך; אברהם שושנר - בולא; שמוליק לוי - שפליצקה; יהויכין פרידלנדר - איצהו; יעקב כהן - משרת
- נגנים: יעקב פורמן - כינור; מורטון קם - קלרינט, קלרינט בס; סמדר הנדלסמן/דן הנדלסמן - קלידים
נעורי ורדה'לה - מחזה בשתי מערכות
הועלה לראשונה בפברואר 1974 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה: אודרי ברגנר
- מוזיקה: אלכס כגן
- בהשתתפות: רונית פורת - ורדה'לה; יהודה פוקס - האב; מרים גבריאלי - האם; יוסי גרבר - גנן; אלברט כהן - טבח; זהרירה חריפאי - מטפלת; שמעון בר - מורה לצרפתית; יוסף כרמון - נהג; הלן קופילביץ' - אשת הנהג; יצחק חזקיה - אהוב; אסתר גרינברג-שבק - אם האהוב
הנשים האבודות מטרויה - מחזה על-פי אוריפידס
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בפברואר 1984 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוזיקה: פולדי שצמן
- תאורה: בריאן האריס
- בהשתתפות: יוסף כרמון - אגממנון; יונתן צ'רצ'י - אודיסאוס; יצחק חזקיה - מנלאוס; דב גליקמן - נאופטולמוס; אלברט כהן - טלתיביוס; זהרירה חריפאי - הקובה; רבקה נוימן - קסנדרה; ג'יטה מונטה - אנדרומכה; יהודית ינאי - אסטיאנקס; פביאנה מיוחס - הלנה; רונית אופיר - שבויה א'; חני נחמיאס - שבויה ב'; חנה פיק - שבויה ג'
סוחרי גומי
סולומון גריפ
פופר - קומדיה עם פזמונים
הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה ב-13 ביוני 1976 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: אלכס כגן
- תאורה: יחיאל אורגל
- תנועה: טוביה טישלר
- בהשתתפות: ישראל גוריון - שורץ; רות סגל - שורציסקה; אלכס מונטה - פופר; אלברט כהן - כץ; רבקה גור - קולפה
- פסנתר: מישה בלכרוביץ'
- עוזרת במאי: נורית יערי
פעורי פה - מחזה בשתי מערכות, פרולוג ואפילוג
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-28 באוקטובר 1995 בבימויו של רוברט סטורואה
- תפאורה ותלבושות: מירון שבלידזה
- מוזיקה: יוסף ברדנשווילי
- תאורה: רוברט סטרואה, מירון שבלידזה
- בהשתתפות: אירינה סלזניובה - האם, המלכה; תומי יואל-פינקוביץ' - הילד; יוסי ידין - האיש; שולי רנד - פעור-פה; יונתן צ'רצ'י - לוטש-עין; עפרון אטקין/אורי הוכמן - סריס; ארז שפריר - מוודה; שמעון מימרן - מענה; יוסף כרמון - זעוף-גבות; אביתר לזר - שמוט-ראש; אלכסנדר כהן - קברן; שמואל אדלמן, ניר ארז, איתן נווה, רמי עמית - שליחים
קרום - מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות
הועלה לראשונה בתיאטרון חיפה בדצמבר 1975 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- בהשתתפות: אילן תורן - קרום; פני ליוביץ - האם; שמואל וולף - שקיטא; אלכס מונטה - תוגתי; מרדכי בן-זאב - דולצ'ה; רות סגל - פליציה; אילן דר - תכטיך; חנה רוט - טרודה; רחל דובסון - דופה; מאיה רוטשילד - צוויצי; שמואל קלדרון - ברתולדו; גיורא שמאי - ד"ר שיבויגן; שלמה בר-אבא - ספר, צלם, קברן; מכרם ח'ורי - סניטר, חתן; דליה כהן - כלה, אחות; יוסי קלמן - סניטר ב'
רווקים ורווקות - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-2002 בבימויו של אלדד זיו[10].
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: דני סנדרסון
- תאורה: פליס רוס
- בהשתתפות: נדב אסולין; רמי ברוך; אורנה בנאי; אלון דהן; עירית קפלן
עלה שוב ב-2019 בתיאטרון גשר בבימויו של עמית אפשטיין[11].
רומנטיקאים
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-2002 בבימויו של מיכה לבינסון[12]
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוזיקה: אלון אולארצ'יק
- תאורה: מישה צ'רניאבסקי
- בהשתתפות: זהרירה חריפאי; יוסף כרמון; גבי עמרני; מישה בלכרוביץ - קלידים
רצח
שוזס ובז'ז'ינה
עלה בחודש מאי 2012 בתיאטרון מיקרו הירושלמי בבימויה של אירינה גורליק, עם אילן חזן בתפקיד שוזס ואולגה קטאייבה בתפקיד בז'ז'ינה.
שיץ - מחזה מוזיקלי
הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה בינואר 1975 בבימויו של חנוך לוין[13]
- תפאורה: ארטור גולדרייך
- מוזיקה: אלכס כגן
- בהשתתפות: ליה דוליצקיה - צשה; אילן דר - צ'רכס; יוסי ידין - פפכץ; חנה רוט - שפרכצי
- נגינה בפסנתר: מישה בלכרוביץ'
השמשים
הועלה לראשונה בתיאטרון הסמטה ב-2005 בבימויו של יובל זמיר[14]
- תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
- מוזיקה: יוסי בן נון
- תאורה:אלון שטמפקה
- בהשתתפות: דורי אנגל - צ'ווצ'וואדזה/שוליקר; מאיר אשרף - נינו המצביא; אורן יאדגר - שמקדרולי/בוזס/חושט/חריאלתי; מיכל כהן - זאזא; אלחי לויטפפ - כרתלינה/ארצ'יל/רוחו של שוליקר; שגית סול - פוטי; סאמי קורן - קשקה/ רוחו של פוטי.
את ואני והמלחמה הבאה
הג'יגולו מקונגו - גלויות מהחיים
הועלה לראשונה במועדון "צוותא" בתל אביב ב-7 ביולי 1989 בהפקה משותפת של "צוותא" והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה: משה שטרנפלד
- תלבושות: עפרה צדיק
- תאורה: חני ורדי
- מוזיקה : מיקי גבריאלוב
- בהשתתפות: גידי גוב, תיקי דיין, יוסי פולק
- נגנים: רון דרויאן - קלידים; אלכס פולק - גיטרה; מורן אפשטיין - סקסופון
מלכת אמבטיה
הפטריוט
קברט לוין
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-2001 בבימויו של ישראל גוריון[15]
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: יוסי בן-נון
- תאורה: מישה צ'רניאבסקי
- בהשתתפות: נדב אסולין/אלון נוימן; מירב גרובר; לימור עובד; תמר קינן; דרור קרן
המופע הורכב ממבחר מערכוניו של חנוך לוין, כאשר לעיתים מערכונים אחרים פרי עטו הוספו או הוסרו, או נתווספו שחקנים וזמרים אורחים.
קטשופ
איש עומד מאחורי אישה יושבת
המופע הורכב ממבחר מערכונים מתוך מלכת אמבטיה, הג'יגולו מקונגו ורביואים אחרים, המחזות של קטעי פרוזה מאת חנוך לוין, (הכוללים את קטע הפרוזה הפותח את הספר "איש עומד מאחורי אישה יושבת", אשר נותן למופע את שמו), כמו גם את השיר "הקומדיה הגדולה". הועלה לראשונה באולם נחמני בתל אביב ב-2011 בבימויו של אהרון לוין[16].
- מוזיקה: איתמר גרוס
- שחקנים: נעמה ארמון, דניאל סבג
- קריינות: דב רייזר
- תפאורה ותלבושות: ליהי זוהר
אוי אליאס אליאס
מופע שהורכב ממבחר מערכונים של לוין, עלה בהפקה עצמאית במועדון "צוותא" בסוף 2013 לכבוד יום ההולדת השבעים של לוין[17].
- בימוי ומשחק: מוני מושונוב, ליליאן ברטו ודרור קרן
- ניהול מוזיקלי: טל בלכרוביץ'
- פסנתר: טל בלכרוביץ' / מיכל סולומון
- הפקה וניהול הצגה: עינת בסר
מסע הדוד מקס
הופק על ידי תיאטרון אגדה חדשה, הוצג לראשונה בפסטיבל להצגות ילדים בחיפה ב-1987 בבימויו של צביקה קורמן-כרמון עיבוד הספר המקורי מאת לוין נעשה על ידי גיל הר אבן. מוזיקה מאת עדי כהן. המחזה מספר את סיפורו של מקס הליצן שעוזב את הקרקס בו נולד ויוצא למסע במטרה לפגוש אנשים חדשים ולהכיר את העולם האמיתי להפתעתו הוא מגלה שבעולם מתנהלת מלחמה נוראה אשר הולכת ומכחידה כל דבר טוב מקס מחליט לגלות מי אשם במלחמה במטרה לעצור אותה, מכאן הופך מסעו למירוץ של לך ושוב בין דמויות שונות שכל אחת מאשימה את השנייה ומתנערת מחלקה באשמה אבל מקס לא מוותר ולאחר מאמצים רבים מצליח להביא לסיום המלחמה ולהשכנת שלום בעולם. שחקנים:קרן מור/קטיה זימבריס, כץ/יוסי אשדות, זרה ורתניין, אמנון בעהם, משה מלכה, יוסי סמדג'ה
ההצגה זכתה במקום השני בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה 1987.
(על פי סדר אלף-ביתי)
- האיש עם הסכין באמצע.
- אלמו ורות - קומדיה.
- ונשיקה לדודה - קומדיה בארבע עונות.
- חייב להיענש - קומדיה.
- חרד ומבוהל - בורלסקה.
- הכובש.
- כל הנערים.
- כלודוג המלך האומלל - בעקבות 'אדוראד ה-2' למרלו ועיבודו של ברכט.
- מבויש עד תום - קומדיה.
- המביט.
- משפט אונס - חזיון כלימה.[18]
- משרת מסור לגברת מחמירה - קומדיה.
- הנאחזים - מחזה בשתי מערכות.
- עווית והתפתלות - מחזה בשתי מערכות.
- תיאופנו היפה.
- אתר חנוך לוין, המכיל את מכלול יצירותיו במלואן
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
